בדקנו והשווינו - WiseBuy

האביב כבר כאן ואיתו עונת האלרגיות. בזמן שכולנו בבית, איכות האוויר שאנחנו נושמים הפכה לנושא חשוב, בשנתיים האחרונות המודעות בישראל לאיכות האוויר עלתה ואיתה החלו להגיע מוצרים המיועדים ספציפית לשיפור האוויר בתוך הבית. המכשירים המשוכללים מגיעים עם מגוון פילטרים ונתונים טכניים מבלבלים. כדי לעשות סדר, אספנו ארבעה דגמים בולטים למבחן השוואתי. אז מי מהם זיהה את הזיהום הכי מהר ומי סתם עושה רעש?

תודה לרשת באג על השאלת ה-Coway AP-1516D. תודה לקבוצת המילטון על השאלת ה-Xiaomi Mi 3H.

לפני שאתם צוללים לשורה התחתונה, כדאי להבין את הניואנסים הקטנים המאפיינים את תחום מסנני האוויר הביתיים.

מהירות האוויר אינה ערובה לסינן אפקטיבי - מסנני HEPA מסוגלים ללכוד חלקיקי אבק מזעריים - החל מ-0.1 מיקרון ברוב המכשירים שבמבחן, אך היכולת לעצור את החלקיקים מלעוף ישר דרך הפילטר, נעוצה באיזון בין מהירות האוויר הפנימית לצפיפות הפילטר. המשמעות היא שהמכשיר עם הספיקה הגבוהה ביותר הוא לא בהכרח המסנן הטוב ביותר, אלא זה שמסחרר את האוויר בכמות הגדולה יותר.

לא כל מסנני הפחם נולדו שווים - ככל שזמן השהייה בתוך מסנן הפחם גבוה יותר, כך היעילות שלו יותר גבוהה. בנוסף, המשקל והגודל הפיזי שלו משפיעים ישירות על כמות הגז שעובר דרכו. מעבר מהיר מדי של אוויר מקצר את זמן השהייה, ולכן מכשיר עם מסנן פחם גדול יותר, מספק תוצאה יותר אפקטיבית מאשר כזה שמצטיין בספיקה גבוהה יותר.

את זמן השהייה אפשר להשוות על ידי משקל מסנן הפחם. ככל שהוא כבד יותר, כך הפחם צפוף יותר - מה שמוביל לזמן שהייה ארוך יותר ולסינון יותר אפקטיבי. בשניים מהמכשירים, מסנן הפחם בא כיחידה אחת עם מסנן ה-HEPA כך שלא יכולנו להפריד אותו מבחינת משקל. בדייסון וב-Coway המסננים נפרדים והאחרון כבד יותר ב-76 גרם מהדייסון.

היות ומדובר במכשיר יחסית גדול שיושב במקום בולט בחלל משותף כמו סלון או בחדר שינה, הוא צריך להיות קומפקטי ונאה אך פרקטי. מצד שני, יכולת הספיקה של המכשיר - כמות האוויר שהוא מסוגל לסנן, מושפעת ישירות מגודלו הפיזי ועל כך מידת ההתאמה לחלל בגודל שונה.

במשקל 12 קילו, המכשיר של Coway הוא הגדול והכבד ביותר אך הוא גם נאה למדי, אחריו נמצא הפאקיר עם 8 קילו ועיצוב שמזכיר את מזרח גרמניה, אחריהם הדייסון במשקל 5 קילו ולו העיצוב הנאה ביותר ולבסוף השיאומי ששוקל 4.8 קילו והוא הקומפקטי מבין כולם.

שמחנו לגלות שלפחות חלק מהמכשירים מגיעים עם שלט רחוק וחלק גם עם תמיכה באפליקציה. בפאקיר לומינוסו ניתן לשלוט דרך כפתורי המגע או השלט הרחוק המצורף. גם לדייסון יש שלט רחוק אך לו ולשיאומי, ישנה אפליקציה המאפשרת לשלוט בכל הפרמטרים ולקבל חיווי בזמן אמת מהחיישנים המובנים במכשיר.

דרך אפליקציית Mi Home של שיאומי, ניתן להגדיר את מהירות המאוורר, לראות את מצב הפילטר, לשלוט בבהירות התצוגה ולהפעיל ולכבות את המכשיר. מבחינת מידע, ניתן לראות טמפרטורה, לחות ומד חלקיקי PM2.5.

כחלק מהמערכת הסביבתית (Eco System) של שיאומי, ניתן להגדיר אוטומציה נרחבת למדי. בכך, תוכלו לומר למטהר להתחיל לפעול כשהוא מזהה טמפרטורה, לחות או זיהום מסוים. אך גם ניתן לקשור את הפעולה שלו למכשירים אחרים של שיאומי כמו שואב אבק או תאורה חכמה. עם זאת, ברגע שמופעל מצב מסוים, האפליקציה לא מפסיקה לצפצף עד שאותה סיטואציה חולפת. כך שבמקרים בהם היה זיהום גבוה ומתמשך, קיבלנו כמעט 50 הודעות ברצף.

האפליקציה של דייסון - Dyson Link מאפשרת לשלוט בכל הפונקציות של המכשיר ובנוסף, ישנה תצוגה בזמן אמת של מדדי PM2.5, PM10, VOC ו-NO2. אם הפעלתם את אפשרות הניטור הרציף, ניתן לראות גרף המחולק לימים או שבועות ובו מוצגים כל המדדים שחיישני המכשיר אוספים לאורך זמן.

למרות שהדייסון מנטר משמעותית יותר גורמי זיהום משיאומי, אין אפשרות לקשור את המידע לפעולה מסוימת וגם אין ממש הסבר לגבי מהו מקור הזיהום, למעט דף ההסברים שמגיע עם המכשיר. כן ניתן להגדיר לוח זמנים מורכב למדי אך לא יותר.

לטעמנו שלט רחוק הוא יותר שימושי מאפליקציה, שכן שליטה במאוורר דרך הטלפון היא בהכרח מסורבלת יותר מללחוץ על כפתור בשלט אך היא אינה דורשת קשר עין עם המכשיר שזה יתרון גדול. עם זאת, אם התוכנה מסוגלת לתרגם את המידע הטכני שהמכשיר מספק לעובדות או הצעות, אז יש בזה טעם, אבל אף אחת מהן לא ממש עושה את זה.

מכשירי הסינון מזהים ומציגים מידע ברמת מורכבות שונה לגבי סוגי הזיהום שזוהה. לדייסון ולשיאומי ישנה תצוגה מודרנית, לפאקיר ישנו מסך דיגיטלי מיושן ול-Coway יש נורות בלבד הנדלקות ליד הכפתורים הרלוונטיים.

מסך ה-OLED המובנה ב-3H של שיאומי מציג את מד ה-PM2.5 שהוא הנתון היחידי שהמכשיר מסוגל למדוד. חומרת הזיהום מוצגת במספרים על המסך ועל טבעת התאורה הצבעונית סביב כפתור המגע. לאחר החיבור לחשמל, עם הדלקת המכשיר יופיע מצב הפילטר על המסך באחוזים. את המידע המכשיר מחלץ מתגית ה-RFID המודבקת בתחתית הפילטר, וכפי שזה נראה הוא לא באמת יודע כמה מלוכלך הוא, אלא שהוא סופר את שעות ההפעלה של אותו פילטר ספציפי. השליטה נעשית דרך מסך OLED בקדמת המכשיר שעליו ישנו לחצן מגע המאפשר לבחור בין מצבי העוצמה השונים. בחלקו האחורי של המכשיר ישנו כפתור פיזי המאפשר להחליף בין שלושת מצבי התאורה של המסך - בהיר - עמום - כבוי, שגם משמש לאיפוס המכשיר.

לדייסון ישנה תצוגה צבעונית הזהה לזו הקיימת על שואב האבק V11 של החברה. יכולת המדידה של המכשיר נרחבות ביותר: ניתן לראות את מד ה-PM2.5, ה-PM 10, דו-תחמוצת החנקן (NO2), תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) טמפרטורה ולחות, ובנוסף את מצב הפילטרים. כאן אין חיישן כלשהו בפילטר עצמו המדווח את מצבו וניתן לאפס את הרכיב שסופר את זמן השימוש דרך האפליקציה. את המסך המובנה ניתן לכבות על ידי הפעלת מצב לילה.

לפאקיר ישנו פאנל תצוגה דיגיטלי מיושן וניתן לשלוט במכשיר דרך כפתורי המגע המובנים או דרך השלט הרחוק. התצוגה מכילה תאורה אחורית המסוגלת להאיר היטב חדר שינה, גם כשהמכשיר על מצב לילה. מידת חומרת הזיהום מוצגת על ידי מנורה צבעונית בחלקו הקדמי של המכשיר שגם היא פועלת תמיד, ועל המסך ישנו חיווי אם החיישנים מזהים GAS או DUST - גז או אבק. כמו כן, ישנו חיווי לזמן שבו צריך להחליף את הפילטרים.

ל-Coway אין תצוגה של ממש, סביב פתח האוורור הקדמי ישנה תאורה צבעונית המשנה את צבעה בהתאם לחומרת הזיהום. בחלקו העליון של המכשיר נמצאים כלל הכפתורים ולידם נורות לבנות הנדלקות בהתאם להגדרות. בנוסף, ישנו חיישן תאורה המשנה את עוצמת הבהירות בהתאם לסביבה, כשניתן לכבות את כלל התאורה במצב לילה. אין התראה ויזאולית על מצב הפילטר.

בין אם זה באפליקציה או על המכשיר עצמו, התצוגה הטובה, המקיפה והאינפומרטיבית ביותר נמצאת בדייסון HP04.

להבדיל ממאווררים, מטהרי אוויר הם מכשירים הפועלים ללא הפסקה, בלי קשר לטמפרטורה בבית כך שלצריכת החשמל שלהם יש השפעה לאורך זמן על חשבון החשמל. בנוסף, כמו כל דבר המייצר רוח, הם גם מייצרים לא מעט רעש - מה שיכול להפוך למטרד כשאתם מנסים לישון. בעזרת מד צריכת חשמל ומד SPL למדידת ווליום, בדקנו כמה חשמל ורעש המכשירים צורכים ומייצרים בעוצמה המקסימלית ובמצב שינה.

המכשיר השקט ביותר במצב לילה הוא השיאומי עם 55db, ואילו הרועש ביותר הוא הפאקיר עם 63db - זאת לעומת עוצמת הרעש שהחברה מפרסמת - 30db בלבד. מצד שני, המכשיר השקט ביותר בעוצמה מקסימלית הוא הדייסון שנמדד ב-85db, ואילו הרועש ביותר הוא ה-Coway עם 92db.

מבחינת צריכת חשמל, החסכוני ביותר הוא השיאומי שצורך 26 וואט בעוצמה מקסימלית והכי פחות חסכוני הוא ה-Coway עם 9 וואט. המכשיר החסכוני ביותר במצב לילה הוא שוב השיאומי שצורך רק 2.1 וואט במצב שינה והצמא ביותר לאנרגיה הוא שוב ה-Coway עם צריכה של 9 וואט במצב שינה.

קחו בחשבון שמדובר במכשירים בגודל מאוד שונה, והכי חשוב - עם יכולת ספיקה שונה מאוד ופילטרים אחרים לגמרי. לשיאומי משמעותית יותר קל לשאוף את האוויר דרך פילטר אחד מאשר ל-Coway שלו ארבעה פילטרים, וקצב הספיקה ביניהם שונה ביותר מ-100 מ"ק לשעה לטובת האחרון, כך שיש סיבה מאחורי צריכת החשמל המוגברת. 

כדי לראות כמה אפקטיביים חיישני הזיהום שעל המכשירים, ביצענו מבחן עשן פשוט. בחדר אטום הצבנו נר במרחק של כחצי מטר ממרכז המכשיר, הדלקנו אותו והשארנו אותו לבעור למשך דקה. לאחר מכן כיבינו אותו ומדדנו את הזמן שלוקח למכשיר לזהות את העשן.

המכשיר של שיאומי זיהה כמעט מיידית את העשן והחל לפעול, אך למרות שמסנן ה-HEPA שלו משולב במסנן פחם, הוא הצהיר בעקביות על רמת זיהום נמוכה מהשאר, וזאת בגלל שהוא מסוגל למדוד חלקיקי PM2.5 בלבד ואינו מכיל חיישן גז, אז הוא נותן רושם שהאוויר נקי למרות שהוא לא.

הפאקיר היה המכשיר הרגיש ביותר לאורך כל הבדיקה. הוא נוהג לזהות זיהום אבק בזמן ששאר המכשירים לא מזהים דבר, וכל זה בחלל סגור ללא משב רוח מכל סוג. עם תחילת מבחן העשן הפאקיר כבר זיהה זיהום גז ואבק ופעל על עוצמה חלשה בהגדרה אוטומטית. אך דווקא הוא שעד כה קפץ מכל דבר, נשאר אדיש לעשן הנר ונדרש ניסיון שני כדי לגרום לו להגיב.

ה-Coway זיהה כמעט מיד את הזיהום אך הגיב בנונשלנטיות ועבר מעוצמה חלשה לבינונית וזהו. עם זאת, כושר הספיקה שלו גבוה משל השאר כך שתיאוריטית הוא מסוגל להתמודד עם העשן בפחות אנרגיה.

הדייסון זיהה זיהום NO2 ברמה נמוכה עוד לפני שהדלקנו את הנר, אך מיד כשכיבינו אותו והעשן הופיע, המכשיר זינק לפעולה וסינן את העשן.

מבין כולם, המכשיר שהגיב הכי מהר הוא ה-Coway שזיהה את העשן תוך 1:02 שניות. אחריו המכשיר של שיאומי ב-1:20 שניות, הדייסון ב-3:08 ולבסוף הפאקיר ב-6:05 שניות.

אחד הסעיפים החשובים בבחירת מסנן אוויר הוא ההתאמה לחלל שבו המכשיר יוצב. בכך, אם הוא מיועד לחדר שינה והחלטתם להציב אותו בחלל גדול כמו סלון ומטבח, הוא לא יהיה אפקטיבי. לכן כל יצרן מציין במפורש את השטח המקסימלי במטר רבוע, שהמכשיר רלוונטי עבורו. הפאקיר וה-Coway מיועדים לחלל בגודל של עד 50 מ"ר, השיאומי לעד 45 מ"ר והדייסון מתאים לשטח מקסימלי שנע בין 27 ל-65 מ"ר, תלוי את מי שואלים.

מבין כל החברות, דייסון היא החברה ששומרת על העמימות הגדולה ביותר בקשר לנתונים הטכניים ומניסיוננו, כשחברה משתמשת בתיאורים ציוריים וממעיטה בפרטים טכניים, זה סימן שלפחות בפרטים היבשים, ישנה נחיתות שהיא רוצה להסוות.

בעוד ששאר החברות ציינו במפורש את השטח, דייסון התעלמה מזה כאילו אין להצהרה הזו משמעות. באותיות הקטנות בסוף עמוד המכירה מופיעה כוכבית המציינת שכל ההצהרות השיווקיות נעשו בהתאם למבחן רשמי שנעשה בחלל בנפח 81 מטר מעוקב, כלומר אורך X רוחב X גובה, לא מטר רבוע. אפשר לטעון שמ"ק הוא נתון יותר רלוונטי לתיאור מסנן אוויר, אך זו לא השפה שהצרכן הממוצע מדבר בה על נדל"ן. אותם 81 מ"ק שנראים מאוד מרשים על הנייר, הם למעשה 35.5 מטר רבוע, וזה בהנחה והתקרה היא בגובה 2.5 מטר. אז הם זה הנתון?

חכו, זה ממשיך. בו זמנית, אפשר למצוא את המוצר באמזון שם כתוב שהוא מתאים לעד 55 מטר רבוע ומנגד, פנינו לדייסון בבקשה לנתון רשמי והחברה בחו"ל ענתה בתגובה שהמכשיר טוב לעד 65 מ"ר. יום לאחר מכן, נציגת החברה בישראל שוחחה עימנו והציגה נתונים מתוך החוברת הרשמית בעברית שבה דובר על "סירקולציה של אוויר מסונן בכל רחבי החדר" ובאותיות הקטנות הנתון מתייחס ל-27 מ"ר.

אם כך, אולי הנתונים על יכולת הספיקה או סחרור האוויר של המכשיר ישפכו אור על העניין, אך שוב, בדיוק הפוך מכל שאר החברות, החברה מציינת את יכולת הספיקה בליטרים ולא מציינת אם מדובר בליטר לשנייה, דקה או שעה. למעשה, כלל לא נעשה שימוש במילה ספיקה אלא Airflow - זרימת אוויר, ומה זה אומר בכלל?. בחוברת המודפסת בעברית נאמר כי טכנולוגיית Air Multiplier מקרינה 290 ליטרים של אוויר לשנייה כך שמדובר ב-1,044 מ"ק לשעה - קצב כפול מהמכשיר הגדול ביותר במבחן, שזה פיזית לא הגיוני.

ואז מצאנו את הסיבה שבגללה דייסון היא היחידה שמשתמשת במונחים שונים משאר החברות. המכשיר של דייסון שואב אוויר לא רק דרך הפילטרים, אלא גם מאחורי ומלפני הפתח הסגלגל עצמו - מכפיל האווויר. הטכנולוגיה הייחודית של החברה מגבירה את מהירות הרוח על ידי המרצת (inducement) האוויר מאחור וסחיפת (entrainment) האוויר סביבו. בדגמים דומים החברה ציינה שה-Air Multiplier מעלה את זרימת האוויר בכמעט פי 15. לכן דייסון יכולה לומר בגאווה שהמכשיר מסוגל להקרין 290 ליטר לשנייה, אך בפועל, כמות האוויר שנכנס למסנן נמוכה בהרבה, ושאר האוויר הלא מסונן נזרק בעוצמה לחלל הפתוח. זה נכון שלאורך זמן ובחלל אטום, המכשיר יעשה את העבודה בהצלחה, אך סביר להניח שהצרכן הממוצע לא נמצא בחלל אטום לאורך זמן כך שבסופו של דבר, איננו יודעים מה כושר הספיקה האמיתי של המכשיר.

מעבר ליכולת הסינון של המכשירים, חלקם מסוגלים לתפקד גם כמאוורר. הדייסון וה-Coway מאפשרים לבחור אם לפלוט את האוויר קדימה או למעלה, כדי שיוכלו לסנן אך לאו דווקא להעיף עליכם רוח קרה. הדייסון גם מסתובב עד 350 מעלות וניתן לשלוט בתכונה זו דרך השלט הרחוק או האפליקציה. בנוסף ניתן להטות אותו ידנית והוא מכיל מפזר חום. במכשיר של Coway ניתן לבחור בפיזור למרחק, לרוחב או אף אחד מהם. פתח האוורור של שיאומי ופאקיר פונה מעלה ושמאלה בלבד ואמנם עוצמת האוורור שלהם מספיק חזקה כדי שתרגישו אותה פחות או יותר, הם עדיין לא מסוגלים להחליף מאוורר.

מבין כולם, המכשיר של דייסון הוא היחידי שממש מתפקד כמאוורר, בכך יש לו 10 עוצמות אוורור שונות, רדיוס סיבוב של 350 מעלות והוא גם מסוגל לחמם אם אתם מוכנים לשלם את התוספת הנאה למחיר.

בשיאומי ישנו מסנן HEPA משולב מסנן פחם פעיל שיש להחליף פעמיים בשנה ועלותו היא 145 שקל לאחד או 290 שקל בשנה.

לדייסון יש ארבעה מסננים, שניים מסוג HEPA ושני מסנני פחם והם באים בערכה אחת שעלותה 340 שקל. תדירות ההחלפה היא אחת לשנה.

לפאקיר ישנם ארבעה מסננים בשישה שלבים: קדם מסנן לאבק, מסנן פלזמה (איונייזר), מסנן HEPA לאבק, מסנן פחם פעיל, ומסנן TIO2 שפועל יחד עם תאורת UV כדי לטהר זיהומים כמו עובש. על פי היבואן בארץ כלל המסננים ניתנים לשטיפה ולשימוש חוזר, עד 20 אלף שעות - שווה ערך ליותר משנתיים של שימוש רצוף. בחו"ל ראינו שממליצים להחליף את הפילטרים בדגם הזה כל שנה. כך או כך, כל פילטר עולה 190 שקל וכסט 690 שקל, כך שהעלות השנתית היא 345 שקל.

ל-Coway ישנם ארבעה מסננים עם אורך חיים מוצהר המשתנה בין שנה לחצי שנה, תלוי בסוג. הפילטרים עולים 456 שקל סך הכל והם נמכרים בנפרד, ובסיכום שנתי יש להחליף כ-6 פילטרים בעלות של כ-600 שקל.

מבין המכשירים, הדגם הזול ביותר לתחזוקה הוא השיאומי, אך זה נובע מחוסר התחכום שלו. מסנן אחד מסוג HEPA משולב פחם לא מסוגל להגיע לאותה רמת סינון כמו הפאקיר או ה-Coway, כך שכדאי לא להסתנוור מהעלות הנמוכה. במקרה זה, אתם בהחלט מקבלים את מה שאתם משלמים עליו.

ההבנה הכי גדולה שיצאנו איתה מהמבחן הזה, היא כמה שהאוויר שאנחנו נושמים בתוך הבית יכול להיות גרוע. לזיהום לרוב אין צבע, אין ריח ואין כל סימן חד משמעי כיצד הוא משפיע על בריאתנו כעת, אך ידוע בהחלט כיצד הוא משפיע על הבריאות לאורך זמן. בסופו של דבר כל המכשירים מסוגלים לסנן אבק וריחות ברמה מספקת. לטעמנו החלק החשוב ביותר הוא שהמכשיר יהיה אפקטיבי ונוח לשימוש, ושעלות התחזוקה השוטפת תהייה נמוכה ככל האפשר, מבלי להתפשר על טיב הסינון.

המכשיר המשתלם ביותר הוא ה-Xiaomi Mi 3H. במחיר כמו 719 שקל אצל היבואן הרשמי, הוא מסוגל להתמודד היטב עם אבק, אך נחיתות מסנן הפחם המשולב הייתה ברורה לכל אף, כך שלא היינו סומכים עליו להתמודד עם סביבה שבה מעשנים או שזיהום האוויר גבוה.

מסנן האוויר הטוב ביותר הוא ה-Fakir Luminoso. מערכת הסינון שלו היא המקיפה והמוצלחת ביותר במבחן אך ב-1,890 שקל, הוא יקר ונופל בכל הקשור לחווית השימוש, כך שאם אתם בעיקר מודאגים לענייני הבריאות ומוכנים לשלם, זה המכשיר בשבילכם. 

אך אלו המעוניינים בסינון הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר, כדאי ללכת על ה-Coway AP1516D. הוא אמנם גדול וכבד, אך הוא עושה את העבודה כראוי והוא עולה חצי מהפאקיר.

בסופו של דבר, המכשיר המתקדם ביותר מבחינה טכנולוגית הוא ה-Dyson Pure Heat + Cool. מבחינת עיצוב, שליטה מרחוק, שימושיות וניטור מזהמים, הדייסון הוא המכשיר המוצלח ביותר. הוא ידידותי מאוד למשתמש, ניתן לשליטה דרך שלט רחוק ואפליקציה, מציע שפע של נתונים ובנוסף הוא אלגנטי וקומפקטי. עם זאת, מבחינת סינון אוויר, היעילות שלו בחלל שאינו אטום אינה גבוהה במיוחד. הוא כן מצליח לסנן, אבל זה לא הדבר הכי בולט אצלו.