מגפת הקורונה שיבשה את התוכניות לסיים כמו שצריך את שנת הלימודים האחרונה, כאשר רוב התלמידים והסטודנטים במערכות החינוך סיימו אותה בצורה מקוונת שלא חפה מבעיות. השנה יותר מאי פעם, שנת הלימודים תדרוש מהתלמידים והסטודנטים מחשב, ורצוי מחשב טוב וחדש יחסית, כדי שיוכל להתמודד עם שלל משימות כמו גלישה, עריכת מסמכים וכמובן שיחות או שיעורים בזום.
בדקנו 3 מחשבים ניידים בתקציב של עד 4,000 ש"ח. זהו תקציב שלטעמנו מייצג את הטווח הרחב והפרקטי ביותר עבור אלו המבקשים לקנות מחשב פעם בשלוש עד ארבע שנים, במקום לחסוך כמה מאות שקלים ולקבל מחשב שרלוונטי לזמן קצר מאוד. בסכום הזה תקבלו מחשב המצויד בחומרה מתקדמת וחדשה יחסית, כולל מערכת הפעלה חלונות 10, מסך ברזולוציה של 1080p וכונן מהיר בתצורת SSD כדי שמערכת ההפעלה תעלה במהירות. כדאי לדעת שמשרד החינוך מעניק בחינם רישיון לתוכנות אופיס לכל תלמיד או סטודנט, כך שהעלות הזו נחסכת מכם. לכל השאר - Google Docs.
בחנו את המחשבים לאורך תקופה של שלושה שבועות, בהם אתגרנו אותם בכל המשימות הרגילות של בניית מצגות, עריכת מסמכים, שימוש במצלמת רשת, העברת קבצים וכמובן גלישה בדפדפנים. חוץ מאלו, ביקשנו לבחון אותם קצת יותר דרך עריכת סרטים, צפייה בסרטים והרצת משחקים. לתוך כל המשוואה הזו הוספנו גם התייחסות לחיי הסוללה, שכן לא בכל כיתה יהיו שקעי חשמל צמודים לכל תלמיד.
ניידות ונוחות שימוש
אולי הפרמטר הכי חשוב במחשבים ניידים שאינם מיועדים לעריכת תוכן או למשחקים כבדים, הוא עד כמה נוח לקחת את המחשב לכל מקום, מכיוון שכשמו כן הוא, הוא צריך להיות נייד. מחשבים שיהיו קלים וקטנים, יהיו נוחים לנשיאה, אבל השימוש בהם יהיה בעייתי לאורך זמן. בצד השני, ישנם מחשבים עם מסכים, סוללות ומקלדות גדולים, שיהיו כבדים ומסורבלים בתיק.
מחשבים ניידים עם מסך 14 אינץ' הם הפשרה הטובה ביותר כנראה בין מסך יחסית גדול לבין משקל וגודל קטנים, כדי שיהיה נוח לסחוב אותם בתיק. ואכן, לכולם מימדים צנועים יחסית, ומשקלם לא עולה על 1.7 ק"ג. זה לא המשקל הנמוך ביותר שניתן להשיג במחשבים ניידים, וראינו כבר מחשבים קלים בהרבה. אבל בכל זאת, המשקל הזה שווה ערך לספר שמנמן או לאטלס שבעבר היינו סוחבים בילקוט.
אם נצטרך להכריע לפי דף הנתונים ולפי העובדות בשטח, הדל היה המחשב היותר קל בחבורה. בנוגע למימדים ולניצול הנדל"ן, דווקא הלנובו הרגיש קומפקטי יותר, עם פריסת מקשים טובה, פד עכבר גדול, ובקושי הציג שטחים מתים. לאחר מכן, תיקו - גם הדל וגם האסוס הציג פה ושם שטחים מתים ומשטח עכבר דומה בגודלו. אגב, הדל עוצב כך שברגע שמרימים את המסך, החלק התחתון (זה עם המקלדת) מורם מעט כדי להכניס אוויר למאוורר ולשפר את איכות הסאונד.
המנצחים בנוחות השימוש: Lenovo IdeaPad Flex 5 ו-Dell Vostro 5490
איכות המסך
למחשב נייח ביתי אפשר לחבר כל סוג של מסך התומך בחיבור רלוונטי. זה יכול להיות ממסך פשוט בן 20 ועד מקרן 4K יקר להחריד. במחשב הנייד, המסך שאיתו הוא מגיע, הוא בדרך כלל המסך העיקרי שאיתו עובדים, למעט חיבור HDMI למסך חיצוני. אי אפשר להחליף את המסך לאחד איכותי או נחות יותר, ולכן חשוב לבחור מסך שיהיה מתאים מבחינת גודל, איכות, רזולוציה ובהירות.
בעוד שביצועים וחיי סוללה הם דבר שמשתנה בהתאם למשימות השוטפות, את המסך מפעילים בלי קשר למה שעושים במחשב. כל המסכים במבחן הגיעו עם פאנל IPS סטנדרטי, ברזולוציה של 1920x1080 עם ציפוי נגד השתקפויות וגימור מט (רק הלנובו הציג מסך מבריק). בעיקרון, מסך מבריק מציג תמונה יותר חדה וטובה, אך הוא רגיש מאוד לתאורה בעייתית כמו פלורוסנט בכיתה למשל ומחזיר אור ישירות לעיניים. לכל המסכים בהירות מקסימלית נמוכה יחסית, מה שעלול לגרור בעיות בשימוש תחת תאורה חזקה או בשמש, והם צורכים יותר חשמל במצב זה.
עם ההדלקה הראשונה, הכתרנו את המסך של הלנובו כמנצח. אומנם הוא רגיש להשתקפות, אבל כל דבר שעושים איתו נראה טוב מאד. הצבעים ברורים וחזקים, זוויות הצפייה רחבות, הניגודיות טובה יחסית למחשב נייד, וכיף לראות בו סרטים. מנגד, הבהירות המקסימלית שלו נמוכה, מה שעלול לפגוע בחיי הסוללה. חוץ מזה, הוא היחיד שמגיע עם מסך מגע, שמקל מאד על השימוש בו, ולא צריך להשתמש בפד העכבר. גם המסגרת שלו הייתה יחסית צרה, לעומת האחרים.
שני היה הדל, עם מסך מט באיכות טובה, ורמת צבע וחדות טובות. המסגרת התחתונה שלו שמנה ועבה יחסית, מה שמגדיל את אזור המסך עם שטחים מתים, וגם כאן הבהירות נמוכה יחסית במצב 100%. המסך הפשוט ביותר היה של אסוס, עם צבעים אנמיים, כחלחלים וחדות נמוכה. הוסיפו לזה זווית צפייה כמעט ולא קיימות והנה מחשב שדורש מסך חיצוני. לגלישה או עריכת מסמכים זה בסדר עוד, אבל הצבעים היו שטוחים, לא עשירים ובעיקר לא נעימים לעין. זה הגיע למצב שסרגל ההתחל שאמור להיות שחור, הופיע בצבע סגול כהה.
המנצח בסעיף המסך: Lenovo IdeaPad Flex 5
מקלדת ועכבר
מבחינת סוגיית השליטה במחשב ללא עזרים כמו עכבר או מקלדת חיצוניים, הלנובו שוב מנצח בזכות משטח עכבר גדול ונעים, וכמובן שניתן להפעיל הכל ממסך המגע שלו. גם פריסת המקשים טובה ודומה לשאר מחשבי החברה. הפידבק מהמקלדת בסיסי וטוב, אך בהקלדות ארוכות היא תהיה פחות נעימה ומעייפת.
במקום השני, עם משטח עכבר מדויק יחסית ומקשים גדולים במקלדת - הדל. המקלדת שלו ברורה אך פשוטה, ופה ושם יש בעיות בהנדסת האנוש, כמו מיקום כפתור ההדלקה של המחשב בסמוך למקש הדליט, או שטחים מתים בצידי המקלדת, שיכלו לשמש למתיחתה לצדדים. המקשים גם מתחממים אחרי שהמחשב מתאמץ, מה שפוגע מעט בנוחות ההקלדה.
במקום האחרון נמצא האסוס, עם מקלדת בעלת פידבק נחמד, אך עם תחושה זולה, פשוטה וחלולה. המקלדת באסוס גם הייתה הכי רועשת ואינה מאורת כלל. משטח העכבר שלו לא מדויק, וכדי ללחוץ על "הכפתור הימין בעכבר" צריך ממש ללכת לצד ימין, כמעט בקצה של המשטח, מה שגרר הרבה בעיות בהתחלה. גם כאן כמו בדל, ישנם שטחים מתים בצידי המקלדת, וחבל ששתי היצרניות לא השכילו לשלב רמקולים בשטחים אלו כמו בלנובו.
ביצועים
נכון שניתן להגיע לחיי סוללה מעט יותר טובים עם מצב חיסכון בסוללה או הורדת הבהירות, אך כל אחד והשיקולים שלו לגבי צריכת החשמל והביצועים. בלנובו ובדל ניתן למצוא סוללה בת 3 תאים, אך בלנובו המתח הוא 52.5WHr, לעומת 42 בדל. ככל הנראה כרטיס המסך החיצוני של הדל לא תורם לו להיות חסכוני בחשמל, על אף צריכת מתח נמוכה לעומת הלנובו.
ומה עם המטענים? הדל והלנובו כוללים מטען "בלטה" עם שני כבלים וספק כוח גדול באמצע, שזה די מוזר בהתחשב בכך שכבר ב-2017 ראינו משתי החברות הללו מטענים קטנים בהרבה. היחיד שמציע מטען מזערי וחמוד הוא האסוס, שמגיע בגודל של מטען של סלולרי. חשוב לזכור שאת המטען לוקחים גם לכל מקום, ודווקא המטען של האסוס הוא הנוח ביותר לנשיאה בכל תא.
המנצחים בסעיף הסוללה: Lenovo IdeaPad Flex 5 ו-Dell Vostro 5490
