כשניגשנו לצלם ב-D820 לא תלינו בה ציפיות גבוהות. אחרי הכול מדובר במצלמת וידיאו ברמת כניסה, בעלת חיישן קטן. אבל הופתענו לטובה, כאשר ההפתעה הגדולה ביותר חיכתה לנו בצילומים במצבי לילה ובתוך הבית.

בצילום בתנאים נאותים קיבלנו איכות טובה עד טובה מאוד, עם פרטים רבים וחדים וגוונים טבעיים ונעימים. אם כי תופעה שבלטה לעין הייתה הילות סגולות סביב אובייקטים בעלי קונטרסט גבוה, כמו גג לבן של מכונית בשמש. תופעה זו נפוצה בעדשות דיגיטליות אך פה היא בלטה מעט יותר.

בצילום בתנאי תאורה קשים הגדילה המצלמה לעשות. במצלמה יש שני מצבים המיועדים לצילום בתנאים כאלה:  AGC שמגביר את משך חשיפת החיישן לאור, ומצב Auto Gain Up שתפקידו לאזן בין הגברה דיגיטלית לבין חשיפה אטית. צילום בתאורה נמוכה הוא פונקציה שקיימת כמעט בכל מצלמה, אז מה ההפתעה הגדולה? ובכן, בדרך כלל הגברת רגישות החיישן לאור מתבטאת ברעש דיגיטלי. מצב הAGC- של ה-JVC הפתיע לטובה בכך שבחדר חשוך סיפק תמונות ברורות וחדות ובגרעיניות נמוכה מאוד. זוהי ללא ספק ההברקה הגדולה של ה-D820.

חבל שהפוקוס היה מעט בעייתי. אמנם אנו רגילים לכך שמצלמות הוידיאו מתקשות לבצע מיקוד בתנאי תאורה קשים או בקצה הרחוק של הזום. אך כאן הופתענו לגלות מדי פעם גם קשיי מיקוד במצבי צילום סטנדרטיים יחסית, בתאורה טובה וללא זום.

מייצב התמונה הדיגיטלי היה יעל בטווחי זום קצרים יחסית, אך מעבר לX10- כמעט ולא נראתה השפעה; מצב מוכר גם ממצלמות אחרות.

איכות הקול הייתה רגילה לסוג זה של מצלמות. רשמית ההקלטה סטריאופונית, אך היא מתבצעת באמצעות שני מיקרופונים המצויים במרחק מילימטרים בודדים זה מזה. איכות השמע הייתה טובה ברמקול המובנה וכנ"ל גם בטלוויזיה. ראוי לציין כי המיקרופונים מאוד ממוקדים וכי אדם המדבר בקדמת המצלמה אך אינו בפריים כמעט ולא ישמע, ואם הוא לצד המצלמה קולו לא יישמע כלל.

אם בדעתכם לצלם סטילס, זאת לא המצלמה בשבילכם. מאחורי מתג הזום נמצא כפתור צילום סטילס, אולם מאחר שאין למצלמה אמצעי ייעודי לאחסון תמונות, מתבצעת שמירת התצלומים כהקלטת פריים בודד של וידיאו לאורך כחמש שניות. בשורה התחתונה זהו פיצ'ר מיותר, בעיקר נוכח היצע המצלמות הייעודיות, ולו הפשוטות ביותר, ואפילו מצלמות במכשירי סלולר רבים שמציעות צילום סטילס איכותי ונוח הרבה יותר.

לJVC- ניסיון עשיר במצלמות וידיאו לצרכן הביתי ועושה הרושם שניסיון זה מתבטא היטב ב-D820. המצלמה יושבת בנוחות בכף היד, משקלה מאוזן והיא בנויה נכון מכל בחינה: היא לא כבדה ולא קלה מדי, וממדיה פשוט נכונים ומדויקים.

כמות הכפתורים במצלמה מזערית והשליטה בה אינטואיטיבית. על גג המצלמה מתג הזום וכפתור לכידת התמונה ובקרבת האגודל בורר המצבים (צפייה, צילום, כיבוי). כל שאר התפעול נעשה ביד השנייה. בצד המסך המפרקי נמצאים (מלמעלה למטה) כפתור הבחירה ביחס גובה-רוחב של הצילום, 16:9 או 4:3. הג'ויסטיק הרב תכליתי שבמצלמה מאפשר ניווט בתפריטים, ובמהלך הצילום מפעיל את הפונקציה פיצוי אור אחורי, את בורר הפוקוס הידני, את מצב מדידת האור הנקודתית ואת מציאת נקודת ההקלטה האחרונה. במצב צפייה הוא פועל כשלט ומאפשר להתחיל ולהפסיק את הרצת הסרט ולסרוק קדימה ואחורה. מתחת לג'ויסטיק נמצא כפתור התפריט המאפשר גישה אל תכניות הצילום השונות וכן אל הגדרות המצלמה.

תפעול וצילום בסיסיים היו קלים במיוחד, כל עוד לא משנים את הגדרות הצילום. ואולם, עקב מיעוט הכפתורים כל פעולה בסיסית מתבצעת דרך כפתור התפריט ובאמצעות לחיצות רבות על הג'ויסטיק. דבר המרעיד את המצלמה וגוזל זמן בעת צילום. לכן מומלץ לבחור את ההגדרות המתאימות מראש ורק אז להתחיל לצלם.

מסך המצלמה הרחב הוא חד וברור גם באור יום, אם כי בתנאי שמש ישירה עשוי להיות מעט קשה להשתמש בו  וחסרונה של עינית במצלמה מורגש.

בJVC- החלו לשווק סוג חדש של סוללות בשם Data Battery, שמזכיר את סוללות INFOLithium של סוני. סוללות אלו משדרות מידע מדויק לגבי ניצול האנרגיה ומאפשרות לדעת בדיוק כמה זמן נותר עוד לצלם. הסוללה המצורפת מספיקה לכ120- דקות צילום רציף (הצהרת היצרן) כאשר אנו צילמנו באמצעותה קלטת של 90 דקות, כולל הפסקות, צפייה והרצה קדימה ואחורה של הסרט, ועוד נותרו כמה אחוזים במד הסוללה. ביצועים טובים בהחלט בהתחשב בכך שמרבית היצרנים מצהירים על זמן פעולה של בין שעה לשעה וחצי, ומספקים פחות.

איכות הבנייה גבוהה כמצופה והמצלמה יציבה ובטוחה ביד, בלי חופש בין חלקים שונים ובלי הרגשה של פלסטיק זול. הצבע הכסוף המצפה את המסך וחלקים מהגוף נראה כאילו יתקלף לאחר מספר שבועות של הוצאה והכנסה מהתיק, אבל פרט לכך גוף המצלמה עשוי מפלסטיק קשיח שנראה עמיד מאוד לשפשופים ושריטות.

מצאת את הסקירה מועילה? שלח אותה לחבר