איכות הצילום של ה-FE350 התגלתה כבינונית ואף למטה מכך. בכל תנאי התאורה ובכל הבדיקות שערכנו לא הצלחנו להפיק ולו תמונה אחת שהשביעה את רצוננו.

נתחיל בכך שהחל מ-ISO 125 יכולנו להבחין בקלות בגרעיניות שהציפה כמעט כל חלק כהה בתמונה. תמונות שצולמו ב-ISO 200 ויותר נראו מלוכלכות וב-ISO 400 התמונות פשוט לא היו שמישות. איזון הלובן של המצלמה גם הוא אינו מדויק, ופעמים רבות נתקלנו בתמונות כחלחלות בצילום באור יום ואדמדמות בצילום עם פלאש בתוך הבית. מעל לכל זה, מרבית התמונות שצילמנו לא היו ממוקדות מספיק למרות קיומו של מייצב תמונה דיגיטלי.

יכולת הפרדת הצבעים של ה-FE350 לוקה גם היא בחסר, ובצילום באור יום התקבלו צבעים סבירים ולא יותר. בצילום בתוך הבית ובתנאי תאורה נמוכים, המצלמה עשתה לרוב שימוש בפלאש וגם כאן התאכזבנו מהתוצאות. פלאש המצלמה חלש יחסית, פיזור האור אינו אחיד ואינו אפקטיבי דיו ברוב מצבי הצילום. כאשר צילמנו ממרחק של כחצי מטר  – האובייקט לרוב נשרף, כלומר יצא בהיר מאוד.

תמונות שצולמו בתוך הבית בלי פלאש, נראו מטושטשות מעט וכמובן מגורענות עקב השימוש ב-ISO גבוה.

ה-FE350 כוללת מנגנון לזיהוי פנים, שמאפשר למצלמה להתמקד בפרצופים ולצלמם באיכות אופטימלית. לא במקרה של ה-FE350. המנגנון לא העלה ולא הוריד כהוא זה מאיכות התוצאה. זאת ועוד, מנגנון זיהוי פנים אמור גם לזרז את מיקוד המצלמה, אך גם בזמן השימוש בו ה-FE350 לא שיפרה את מהירות הצילום או המיקוד שלה. מנגנון זיהוי הפנים אינו פעיל במצב הצילום האוטומטי.

בצילום מקרו הצלחנו לצלם אובייקט ממרחק מינימלי סביר של כחמישה ס"מ, אך גם כאן התוצאות היו לא טובות. בצילום עם פלאש התמונה נשרפת ונראית לבנה, ובלי פלאש – התמונה מגורענת. ובשני המקרים, התמונות שצולמו במקרו לא נראו ממוקדות מספיק ולא הכילו פרטים רבים.

נקודה לזכות המצלמה מגיעה לה על הזום שמאפשר צילום בזווית רחבה (WIDE) של 28 מ"מ, כך שתוכלו לצלם תמונות רחבות מהרגיל.

ה-FE350 מציגה ביצועים בינוניים ומטה בצילום וידיאו ובאיכות הקול המוקלט. הסרטים מצולמים ברזולוציה מקסימלית סטנדרטית של 640X480, אך בקצב מרבי של 15 פריימים בשנייה בלבד. התוצאה היא סרטים קופצניים וקטועים. בזמן צילום הוידיאו ניתן להשתמש בזום הדיגיטלי בלבד. השימוש בזום נוח, והוא מהיר יחסית. הקול המוקלט נשמע אטום מדי, ורעשי הרקע מורגשים מדי. 

ה-FE350 היא מצלמה קומפקטית בעלת גוף רזה, הכפתורים שלה ממוקמים כראוי ומאחור פרוס לו מסך נדיב בגודל 3 אינטש, ואיכותי למדי (234 אלף פיקסלים). ה-FE350 יושבת בנוחות בכף היד ומעניקה תחושה עמידה ויוקרתית בזכות איכות בנייתה הגבוהה.

לאחר שהתרשמנו לטובה ממראה המצלמה והתחלנו להשתמש בה – העניינים החלו להידרדר. נתחיל בכך שתגובותיה של ה-FE350 אטיות להרגיז. לדוגמה, נניח שהמצלמה במצב צילום ואתם רוצים לצפות בתמונות שצילמתם – תיאלצו להמתין ארוכות עד שהמצלמה תואיל להציג את התמונות שלכם. זה ממשיך בממשק מיושן מאוד ולא ידידותי במיוחד. הממשק אמנם פשוט להבנה, אך אינו מכיל פונקציות רבות ובטח לא מעניינות או חדשניות. גם זום המצלמה אטי ואינו עונה על הסטנדרטים של ה-Point & Shoot של ימינו.

בגב המצלמה נמצאת חוגת מצבי הצילום, הכוללת צילום סטילס אוטומטי, צילום וידיאו, צילום בעזרת מייצב התמונה הדיגיטלי, צילום פורטרט, צילום נוף, צילום לילי, את תפריט SCN ואת תפריט GUIDE. תפריט ה-SCN יוביל אתכם לממשק צבעוני וגראפי (סוף-סוף) עם סמלים ברורים של מצבי הצילום, ובו תוכלו לבחור באחת מ-17 תוכניות הצילום האוטומטיות, והדי סטנדרטיות, שמציעה המצלמה. תפריט
ה-GUIDE, בשונה מהתפריט הוויזואלי, מתאר את מצב הצילום במילים, ובכך עשויה לסייע למשתמש לבחור את מצבי הצילום המתאימים. לדוגמה, לחיצה על "צילום אובייקט מקרוב" תפנה את המשתמש למצב צילום המקרו.

ה-FE350 מציגה זמני מחזור ואתחול מהאטיים שראינו. מרגע ההפעלה, המצלמה מתארגנת לה בנחת לתמונה ראשונה במשך 3 שניות. בין תמונה לתמונה, בשימוש עם פלאש או בלעדיו – תיאלצו להמתין כ-5 שניות. כיבוי המצלמה אורך גם הוא כ-3 שניות. ה-FE350 אינה כוללת אופציה לצילום רציף.

גם כאן, ה-FE350 לא הצליחה להרשים אותנו. המצלמה מצוידת בסוללת ליתיום אמנם, שהצלחנו לצלם בעזרתה כ-180 תמונות בלבד עד שהתרוקנה. שליש מהתמונות צולמו בפלאש. המצלמה מסופקת עם מטען חיצוני, וזמן טעינת הסוללה אורך כחמש שעות.

המצלמה נמסרה לסקירה באדיבות החנות רואים עולם