למרות שהיא מיועדת לצלמים-טירונים וחובבים ומתומחרת בהתאם, E-450 מפיקה איכות תמונה טובה וראויה בדרך כלל, ובעיקר בתאורה טובה. לצד הפרמטרים הבסיסיים, כמו רגישות, חשיפה, איזון לובן וכדומה, המצלמה מאפשרת כוונון מפורט יותר כמו הגדרת חדות, רוויה ומעברי הצבע, מרחב הצבעים ועוד.

בתמונות שצילמנו בחוץ, באור יום, בלטו לטובה הצבעים האופייניים למצלמות אולימפוס - חזקים, מודגשים ומתפרצים, וניכר שהמעבד מוציא את הטוב מהחיישן ומפיק קובצי JPEG באיכות מעולה (מצוין לצלמים בראשית דרכם שלא רוצים להתעסק עם קובצי RAW). החדות נראית טובה במבט כללי, אם כי בקרופ 100% התמונות נראות קצת רכות; סביר להניח שגם לעדשה יש חלק בכך. רמת הפירוט גבוהה, ובתמונות בערכי ISO נמוכים הן פחות או יותר נקיות מרעשים.

הטווח הדינמי של החיישן קצת מוגבל, והבחנו בנטייה מסוימת לאזורים לבנים שרופים בתמונות עם ניגודיות גבוהה, מה שמחייב אצבע על הדופק ושימוש בפיצוי חשיפה שלילי כשנדרש. מהכיוון ההפוך דווקא אין בעיה - תכונת התאמת צללים דואגת להוציא פרטים גם באזורים חשוכים.

עברנו לצלם בתאורה פחות אידיאלית ובתוך הבית. עד ISO 800 רמת הרעש מבוקרת וסבירה בהחלט; במבט מקרוב ניתן להבחין בגרעיניות גם ברגישויות נמוכות יחסית, בעיקר בשטחים אחידים, אבל הם לא ניכרים באזורים מפורטים ולא גורעים מרמת הפירוט. תמונות ב-ISO 1600 שמישות אבל הרעש הדיגיטלי ניכר מאוד, ובמקביל גם איכות הצבע יורדת.

מערכת המיקוד עושה עבודה טובה באור יום וכמעט ולא יצאו לנו תמונות מפוספסות מבחינת נקודת הפוקוס. אין נורת עזר ייעודית, וכדי להתמקד בחשיכה משתמשת המצלמה בפלאש המובנה שיורה סדרה של הבזקים קצרצרים המסייעים למצלמה להתמקד. מדובר בפיתרון מקובל במצלמות Entry Level אבל הוא רחוק מלהיות נוח, משום שההבזקים הללו מעצבנים ומציקים לעין ונוטים להבריח מצולמים.

איזון הלובן האוטומטי מדויק ומוצלח בתאורה טבעית, אבל מתקשה עם תאורה מלאכותית - בעיקר עם נורות להט, אז התמונה נראית צהובה מדי.

הפלאש המובנה מאכזב מאוד: הוא מתפאר בעוצמת הארה של 12GN, כלומר עד למרחק של 12 מטר ב-ISO 100. בפועל הוא מתקשה להאיר באופן ראוי גם ממרחק קצר בהרבה, ומרבית התמונות שצילמנו עם פלאש (במצב האוטומטי) יצאו חשוכות מדי ולא טובות. כמובן שגם את העניין הזה אפשר לפתור עם מבזק חיצוני, אבל מדובר בהשקעה כספית ניכרת ובתוספת סרבול, וחבל שהפלאש המובנה לא מספק את הסחורה.

כמצלמה שנועדה למתחילים, מציעה Olympus E-450 לא רק את מצבי הצילום הידניים הרגילים אלא גם מצבים אוטומטיים, 18 סצנות צילום שונות (כולל מצבי פנורמה, מסמכים, נרות ועוד - לא שגרתי עבור מצלמת DSLR), זיהוי פנים ושלושה אפקטים: פוקוס רך, המשווה לתמונה מראה חלומי ואוורירי; פופ-ארט המעניק לה צבעים רוויים באופן מוגזם במתכוון ו-Pin Hole, המחשיך את צדדי התמונה כך שתראה כאילו צולמה מבעד לחור המנעול וכן מוסיף עיבוד ייחודי ומאוד מוצלח לצבעים. אהבנו מאוד את האפקטים, שקיבלו גם מקום משלהם על גלגלת המצבים, אבל יש לומר ששימוש בהם עוצר את המצלמה לשניות ארוכות אחרי הצילום עד שתהליך העיבוד יסתיים.

Live View: E-450 כוללת מערכת Live View, המאפשרת תצוגה מקדימה על גבי המסך לפני הצילום, אפשרות שהייתה שמורה בעבר למצלמות דמוי SLR וקומפקטיות בלבד אך הולכת ומשתרשת כסטנדרט במצלמות רפלקס מודרניות. כיוון שמערכת המיקוד הראשית מבוססת הפאזות מוחלפת במיקוד מבוסס ניגודיות, מהירות המיקוד איטית מאוד ושימוש ב-Live View יעיל רק בצילום טבע דומם.

ניקוי חיישן: E-450 כוללת מנגנון אוטומטי לניקוי אבק ולכלוך שהצטברו על החיישן. בניגוד למצלמות קומפקטיות, מצלמות DSLR חשופות יותר לצבירת אבק בתוך גוף המצלמה, מהסיבה הפשוטה שבזמן החלפת העדשות חלקה הפנימי של המצלמה חשוף לגמרי. אבק או לכלוך מופיע כנקודות שחורות או אפורות על גבי התמונות המצולמות. מנגנון הניקוי אינו אוטומטי אלא יש להפעילו ידנית מפעם לפעם, או כשמזהים לכלוך בתמונות (שאין מקורו בעדשה). מדובר בחסכון של מאות שקלים לאורך הזמן – ניקוי חיישן במעבדה מקצועית עולה בין 100 ל-200 שקלים.

Olympus E-450 מצטיינת (או שלא, לטעמכם) בגוף קומפקטי במיוחד ביחס לקטגוריה, והיא אולי מצלמת ה-D-SLR הקטנה והקלה ביותר שיצא לנו לראות. משקלה ללא עדשה 425 גרם בלבד (כולל סוללה), ועם העדשה היא שקלה כמעט אותו הדבר כמו דמוית ה-SLR של קנון, SX20 IS. גם העדשה עצמה, עם טלה-זום נכבד (80-300 במונחי 35 מ"מ), קטנה וקומפקטית להפליא. המידות הקטנות מעניקות ללא ספק יתרון למצלמה בכל הקשור בנשיאה וניידות, אבל מבחינת נוחות האחיזה היא דווקא נופלת ממצלמות בגודל רגיל, בגלל העדרו של גריפ ראוי לשמו. גוף המצלמה עשוי פלסטיק שחור בגימור נתזים, בדומה למצלמות מקצועיות, ולמרות שאין להשוות את איכות החומרים וההרכבה היא בסך הכל נראית עמידה ובנויה כיאות.

בחלק העליון נמצאים הדק הצילום ולצידו מקש פיצוי החשיפה, גלגלת המצבים הנוחה וסביבה חוגה להפעלה וכיבוי המצלמה, וגלגלת תפעולית במיקום נוח ונגיש לאגודל. משמאל לעינית נמצאים מקש להפעלת הפלאש ומקש דו-תכליתי לצילום רצף ולטיימר לצילום עצמי

ממשק המצלמה תכליתי ופונקציונלי, ומאפשר לגשת למרבית הפרמטרים הנחוצים ישירות ממסך ההמתנה. מצב הצפייה שלאחר הצילום מאפשר הצגה של נתוני הצילום המלאים כמו גם היסטוגרמה מלאה ומפורטת בשלושה צבעים. בתפריטי העומק תמצאו הרבה מאוד אפשרויות שליטה והגדרה אישית של המקשים, הגלגלת ותכונות הצילום - הרבה יותר ממה שציפינו למצוא במצלמת חובבים.

ערכת המצלמה כוללת מטען ביתי, כבל USB, כבל וידיאו לחיבור למסך הטלוויזיה, רצועת נשיאה, תקליטור עם תוכנת עריכה וחוברת הדרכה מלאה ומפורטת בעברית.

באופן כללי מציגה ב-Olympus E-450 ביצועים סטנדרטיים למצלמות DSLR מסוגה: היא מופעלת ונכבית בין רגע, המיקוד מהיר על פי רוב והמעבר בין תמונה לתמונה זריז גם הוא (כ-0.75 שניות בין תמונה לתמונה). עם זאת נראה שזיכרון המטמון של המצלמה מועט, או לחלופין מהירות העיבוד איטית - ובצילום של תמונות רבות ברצף קרה לא פעם שהמצלמה הפסיקה לצלם לכמה שניות בעוד נורית הבקרה מאותת שהתמונות הקודמות בתהליך שמירה - מתסכל במיוחד כשאתם מצלמים סיטואציה נדירה ומעניינת ונאלצים להמתין למצלמה.

מהירויות הסגר האפשריות נעות בין 60 שניות ל-1/4000, ובמצב האוטומטי - 2 שניות על 1/4000. מצב Bulb מאפשר חשיפה ידנית ארוכה של עד 30 שניות. צילום הרצף מאפשר קצב טוב של 3 תמונות בשנייה.

Olympus E-450 מצוידת בסוללת ליתיום-יון בהספק של 1000mAh, שמעניקה זמן סוללה טוב מאוד: הצלחנו לצלם איתה כ-1200 תמונות (ללא פלאש) לפני שהיא שבקה חיים. מן הסתם, אם תרבו להשתמש בפלאש המובנה או בפונקציית ה-Live View זמן הסוללה יתקצר.