Pentax K-x מתהדרת בשלל פיצ'רים, אבל התכונה שממנה הופתענו במיוחד לטובה היא איכות התמונה שהיא יודעת להפיק, ובמיוחד ברגישויות גבוהות – נגיע לזה מיד.

התחלנו את הבדיקה באור יום, וכצפוי קיבלנו תמונות מעולות. אהבנו מאוד את הצבעים שה-K-x מייצרת כברירת מחדל, שהיו חדים, חיים ורוויים במידה (ניתן לשלוט על רוויית הצבע, הגוון ועוד בתפריט). החשיפות טובות ונכונות על פי רוב, והטווח הדינמי טוב, במיוחד אם מפעילים את תכונת תיקון הצללים ותיקון
ה-Highlights; עם זאת, צילום ב-ISO 100 לא מומלץ משום שהוא מצמצם משמעותית את הטווח הדינמי וגורם לאזורים שרופים רבים למדי. עדשות הקיט מספקות חדות טובה מאוד ופירוט מצוין הן במרכז הפריים והן בקצוות, וללא עיוותים רבים. כמעט ולא נתקלנו בסטיות כרומטיות משמעותיות, ובכל מקרה גם אותן ניתן לתקן במצלמה עצמה באופן אוטומטי. ברגישויות נמוכות התמונות פחות או יותר נקיות לגמרי מרעשים.

ההפתעה העיקרית הגיעה מכיוון ביצועי ה-ISO הגבוה. התחום הזה הולך ומשתפר בשנים האחרונות, ולא מעט דגמים מאפשרים צילום ברגישות של 800 ואף 1600 ללא רעשים דיגיטליים משמעותיים. K-x הולכת רחוק יותר, וניכר שמהנדסי החיישן של פנטקס הצליחו להגיע למינון המדויק של קליטת אור מיטבית, ניקוי רעשים מאוזן והשארת מירב הפרטים בתמונה, ומבחינה זו פנטקס K-x מציגה ביצועים מהגבוהים שנתקלנו בהם. הצלחנו לצלם בתוך הבית ובתאורה קלושה ללא פלאש, כשהמצלמה מעלה את הרגישות ל-3200 ואף ל-6400 ללא חשש – והתוצאות מצוינות. התמונות שצילמנו בערכי ISO גבוהים נותרו מפורטות להפליא, חדות וללא נסיגה בצבעים; כמות הרעש הדיגיטלי נמוכה יחסית, וגם כשהוא מופיע הוא גורם בעיקר לגרעיניות מתונה ולא ללכלוכים צבעוניים – תוצאה שמזכירה יותר סרטי פילם.

מערכת המיקוד של המצלמה (עם עדשות הקיט איתן היא נבדקה) התגלתה כזריזה מאוד. המצלמה מאפשרת בחירה בין 5 או 11 נקודות פוקוס, מיקוד במרכז הפריים ובחירה ידנית של נקודות הפוקוס, אך יש לה חיסרון אחד בולט: העינית אינה מציגה חיווי על מיקום נקודת המיקוד שנבחרה. לא אסון, אבל נקודה שעלולה להציק למשתמשים לא מעטים. במצלמה אין גם נורת עזר ייעודית, וכדי להתמקד בחשיכה משתמשת המצלמה בפלאש המובנה שיורה סדרה של הבזקים קצרצרים המסייעים למצלמה להתמקד. מדובר בפיתרון מקובל במצלמות Entry Level אבל הוא רחוק מלהיות נוח, משום שההבזקים הללו מעצבנים ומציקים לעין ונוטים להבריח מצולמים.

איזון הלובן האוטומטי מדויק וטוב בדרך כלל, אם כי בתאורה מלאכותית הוא לא תמיד מדייק (למשל בצילום בתאורה של נורות להט התמונה נוטה להיות צהבהבה) – ניתן כמובן לבחור את איזון הלובן המתאים מתוך התבניות המובנות או לכוון אותו ידנית, לקבלת תוצאות מדויקות.

הפלאש המובנה טוב מאוד, עם עוצמת הארה של 16GN (כלומר עד למרחק של 16 מטר ב-ISO 200). הוא מאיר באור חזק ואחיד חללים בינוניים, ומתמודד כראוי גם עם צילומי תקריב מבלי לשרוף את פני המצולם.

פנטקס K-x מציעה למשתמש סצנות צילום מובנות: צילום לילה, שקיעה, שלג, אוכל, ילדים, חיות מחמד, תאורת במה, מוזיאון, אור נרות וכמובן פורטרט, ספורט ונוף. בנוסף, לאלו שרוצים להשתעשע קצת עם התמונה מבלי לפתוח את פוטושופ, מציעה המצלמה כמה אפקטים (המכונים פילטרים דיגיטליים) – מצלמת צעצוע, רטרו, ניגודיות גבוהה, הדגשת צבע, אפקט ריכוך, עין הדג, הפיכת נקודות אור ל"כוכבים" וגם אפשרות לעריכת אפקט אישי. פונקציה חביבה נוספת היא Cross Processing, שבעצם מעניק אפקט צבע אקראי לתמונה ומאפשר להפיק תמונות מעניינות וייחודיות.

Live View: Pentax K-x כוללת מערכת Live View, המאפשרת תצוגה מקדימה על גבי המסך לפני הצילום, אפשרות שכבר הופכת לסטנדרט במצלמות רפלקס רבות. כיוון שמערכת המיקוד הראשית מבוססת הפאזות מוחלפת במיקוד מבוסס ניגודיות, מהירות המיקוד איטית מאוד ושימוש ב-Live View יעיל רק בצילום טבע דומם.

ניקוי חיישן: המצלמה כוללת מנגנון אוטומטי לניקוי אבק ולכלוך שהצטברו על החיישן. מנגנון הניקוי אינו אוטומטי אלא יש להפעילו ידנית מפעם לפעם, או כשמזהים לכלוך בתמונות (המצלמה מספקת גם כלי לאבחון אבק שמציג על גבי המסך הדמיה של האזורים המלוכלכים בחיישן). מדובר בחסכון של מאות שקלים לאורך הזמן – ניקוי חיישן במעבדה מקצועית עולה בין 100 ל-200 שקלים.

המצלמה כוללת מנגנון אוטומטי לניקוי אבק ולכלוך שהצטברו על החיישן. מדובר בחסכון של מאות שקלים לאורך הזמן

מיפוי פיקסלים: לעיתים מופיעים על חיישני המצלמות פיקסלים תקועים, חמים או מתים, שמתבטאים בנקודה אדומה, לבנה או שחורה במיקום קבוע על התמונות. כדי להתגבר על כך יש צורך במיפוי הפיקסלים: תוכנה שסורקת את כל הפיקסלים על החיישן, מזהה את אלו המתים ומעדכנת את המעבד בדבר קיומם; מרגע זה ואילך המעבד שואל מידע מהפיקסלים הסמוכים ומשתמש בו עבור הפיקסל המת, ובעצם מעלים את הבעיה. מיפוי פיקסלים חיצוני במצלמות אחרות מחייב ביקור במעבדה, המתנה ארוכה וכמובן הוצאה של כסף; ב-K-x הטיפול מתבצע בתוך המצלמה עצמה, באופן עצמאי.

מייצב תמונה: בעוד במצלמות רבות, כדי לזכות בייצוב תמונה תאלצו לרכוש עדשות מיוצבות ויקרות, פנטקס K-x כוללת מייצב תמונה מובנה בגוף המצלמה כך שכל עדשה שתרכיבו עליה תהיה כבר מיוצבת מלכתחילה. יעילותו של המייצב בינונית למדי, והוא מעניק בערך סטופ אחד עד סטופ וחצי של יציבות מעל הסטנדרט – נחמד שיש, אבל לא מלהיב. מצד שני, ביצועי ה-ISO המעולים מפצים על כך.

HDR: עוד תכונה שבדרך כלל תצטרכו להשתמש בתוכנה חיצונית עבורה. באמצעות תכונה זו תוכלו לצלם רצף מהיר של 3 תמונות, אותן מצרפת המצלמה ומעבדת אותן לכדי תמונה אחת עם טווח דינמי מורחב כך שאזורים כהים כבהירים מופיעים עליה במאוזן, ללא חלקים שרופים או חשוכים. אל תצפו לתוצאות מרהיבות כמו ב-HDR ידני שנערך במדויק במחשב, אבל גם כך מדובר בפונקציה מעניינת שבשימוש נכון יכולה להפיק תוצאות טובות.

K-x מאפשרת צילום וידיאו ברזולוציית 720p, ועם קצב של 24 פריימים בשניה. הסרטונים נשמרים בפורמט הבזבזני Motion JPG, כלומר ללא דחיסה, כך שדקת וידיאו שוקלת 240MB.

איכות צילום הוידיאו מעורבת: התמונה חדה ביותר, מפורטת ובצבעים מעולים, אבל קצב הפריימים, אל עף שגם תעשיית הקולנוע משתמשת בו, אינו מספק והתנועה סובלת מריצוד ניכר. ניתן לבחור בין צמצם קבוע מראש או שהמצלמה תכוון אותו אוטומטית בהתאם לתנאי התאורה, אך אין אפשרות למיקוד אוטומטי ותצטרכו למקד בעצמכם.

Pentax K-x ניחנה במימדים קומפקטיים יחסית, שצלמים שעברו אליה מקומפקטיות או דמויות-SLR יברכו על כך. למרות גודלה הצנוע הפרופורציות שלה טובות והמבנה שלה מסורתי (להבדיל מה-E-450 של אולימפוס, שהיא דקה יותר וחסרת גריפ). משקלה כולל סוללות 580 גרם, ובצירוף עדשת זום היא מגיע לסביבות 700 גרם ויותר. עדשות הקיט מצטיינות במימדים קומפקטיים מאוד ובאיכות בנייה טובה למדי.

קשה שלא לשים לב לכך שהמצלמה בנויה כולה מפלסטיק שנראה זול ולא מרשים, אבל מעבר לכך איכות ההרכבה נראית טובה בסך הכל. שמחנו לראות שלמרות החיסכון בחומרים, הארגונומיה של K-x מוקפדת והיא נוחה מאוד לאחיזה ולתפעול. היא מצוידת בידית אחיזה (גריפ) נדיבה ומעניקה תחושה טובה ומאוזנת ביד; גם המשקל תורם ליציבות האחיזה.

למרות גודלה הצנוע הפרופורציות שלה טובות והמבנה שלה מסורתי. המצלמה בנויה כולה מפלסטיק שנראה זול ולא מרשים, אבל איכות ההרכבה טובה. הארגונומיה מוקפדת והמצלמה נוחה לאחיזה ולתפעול. היא מצוידת בגריפ נדיב ומעניקה תחושה טובה ומאוזנת ביד; גם המשקל תורם ליציבות האחיזה

בגב המצלמה נמצא מסך בגודל 2.7 אינטש וברזולוציה של 230 אלף פיקסלים. היינו שמחים לרזולוציה גבוהה יותר, אך המסך מעניק בסך הכל תצוגה טובה, וניתן לכוון את בהירותו ואפילו לכייל את הצבע שלו באופן מדויק – כך שלא תצפינה לכם הפתעות במעבר למסך המחשב. העינית האופטית בהירה וגדולה יחסית, עם כיסוי של 96% מהפריים, והנגישות של העין אליה טובה. מידע הצילום בתחתית העינית ברורה, אך כאמור אין חיווי על נקודות הפוקוס הנבחרות. לצד העינית ישנו גלגל לכיוון הדיופטר. כמו מצלמות רבות ברמת כניסה, גם ל-Pentax K-x אין מסך נתונים עליון.

מבחינת מקשי תפעול, פנטקס K-x מצויד במקשים גדולים יחסית שממוקמים בתבונה במקומות שונים, בגלגלת מצבים נדיבה ובגלגלת תפעולית טובה במיקום מדויק, מימין לעינית. לצד המסך תמצאו את מקשי הניווט, מקשי תפריט, צפייה, Info ו-Live View. משמאל לעינית נמצא מקש להקפצת הפלאש המובנה, ומימין לגלגלת, ושוב במיקום מדויק ונוח עבור האגודל הימני, נמצא מקש למיקוד ונעילת המיקוד והחשיפה. בראש המצלמה תמצאו את הדק הצילום שסביבו חוגת ההפעלה וכיבוי, מקש פיצוי החשיפה ולצידו מקש ירוק גנרי שאת פעולתו ניתן לתכנת, חיבור ה-Hot Shoe למבזק חיצוני ואת גלגלת המצבים. תמצאו עליה לא רק מצבי צילום ידניים ואוטומטיים אלא גם סצנות פופולאריות שונות, מצב "ללא פלאש" ומצב צילום וידיאו. מקדימה, לצד העדשה, נמצא מתג למעבר בין מיקוד אוטומטי לידני.

המסך מספק תצוגה טובה, וניתן לכוון את בהירותו ואפילו לכייל את הצבע שלו באופן מדויק. העינית בהירה וגדולה יחסית והנגישות של העין אליה טובה. המקשים גדולים יחסית וממוקמים בתבונה

מימין המצלמה נמצא חריץ לכרטיס הזיכרון מאחורי דלת חזקה ומאובטחת כראוי, משמאל יש שקע קנייני לחיבור למחשב, המשמש גם כ-Video out (אגב, היה הגיוני לצפות ליציאת HDMI לאור יכולות הוידיאו של המצלמה), מאחורי כיסוי גומי. בתחתית נמצאות הסוללות מתחת דלת שגם היא סגורה היטב ולא מועדת להיפתח באופן אקראי, ואת שקע ההברגה המתכתי לחצובה.

הממשק פונקציונאלי מאוד, גם אם אינו מצטיין בעיצוב מושך, וקל להתמצא בו. על המסך מוצג כל העת מידע רב ומפורט וניתן לגשת לפעולות הנפוצות במהירות טובה. מבחינת פונקציות ופרמטרים לשליטה על איכות התמונה, כאן תמצאו שפע של ממש שלא רואים במצלמות ברמה זו בדרך כלל: בחירת פרופילי צבע שונים ואפשרות להגדרה עצמית של פרופיל (רוויית צבע, גוון, ניגודיות, חדות וכוונון High/Low Key), שיפור צללים והבהקות, תיקון עיוותים מהעדשה, צילום HDR, פילטרים דיגיטליים, חשיפה מרובה, הגדרת פעולתו של מנגנון ניקוי הרעשים ועוד שלל הגדרות.

ערכת המצלמה כוללת כבל USB, רצועת נשיאה, תקליטור עם תוכנת עריכה, חוברת הדרכה מלאה ומפורטת בעברית, 4 סוללות (לא נטענות) ואת ערכת Pentastick עם כרטיס זיכרון וסט מתאמים. פנטקס מוכרת את המצלמה עם עדשת קיט סטנדרטית או עם זוג עדשות קיט, כפי שאנחנו קיבלנו בערכה לבדיקה.

בראש המצלמה תמצאו את הדק הצילום שסביבו חוגת ההפעלה וכיבוי, מקש פיצוי החשיפה ולצידו מקש ירוק גנרי שאת פעולתו ניתן לתכנת, את גלגלת המצבים ואת החיבור למבזק חיצוני

Pentax K-x מצטיינת בביצועים זריזים מאוד. היא מופעלת ונכבית תוך 0.3 שניות, המיקוד מהיר מאוד והצלחנו לצלם תמונה אחר תמונה ברצף לא כל עיכוב שאפשר להרגיש (בנתונים טכניים – 0.6 שניות בין תמונה לתמונה ב-JPG ו-0.7 ב-RAW); בצילום עם הפלאש המובנה זמן ההמתנה בין תמונה לתמונה עומד על כ-1.1 שניות. מהירות העיבוד אמנם מוגבלת, אבל זיכרון המטמון (Buffer) מאפשר להמשיך ולצלם תמונות רבות מאוד ברצף מבלי להשהות את הצילום.

מהירויות הסגר האפשריות נעות בין 30 שניות ל-1/6000. במצב Bulb הצלחנו להגיע לחשיפה ידנית ארוכה מאוד של למעלה מדקה. צילום הרצף מאפשר קצב נאה של 4.7 תמונות בשניה (מוגבל ל-16 תמונות).

ההחלטה לצייד את Pentax K-x ברביעיית סוללות רגילות ולא בסוללת ליתיום ייעודית אינה חביבה עלינו. טעינה של סוללות רגילות אורכת זמן רב יותר, והן מוסיפות משקל ניכר למצלמה.

למרות זאת, ניהול צריכת האנרגיה של המצלמה מרשים ביותר. פנטקס מספקת אותה עם 4 סוללות Energizer Ultimate Lithium (לא נטענות), ובאמצעותן צילמנו למעלה מ-1300 תמונות, כשליש מהן עם פלאש – והסוללות מאנו להיכנע. החברה מצהירה על חיי סוללה של עד 1900 תמונות עם הסוללות הללו. סביר להניח שבשימוש בסוללות נטענות תגיעו לחיי סוללה דומים.