איכות הצילום של ה-1010 לא הרשימה אותנו. נתחיל מכך שבכל תנאי התאורה שבדקנו, תמונות רבות לא נראו ממוקדות מספיק. בצילום באורך מוקד אמצעי ומעלה (X3.5 ויותר) רמת החדות ירדה עוד יותר, והתמונות נראו לעתים מטושטשות.

בצילום באור יום הצלחנו להפיק תמונות צבעוניות ויפות שהכילו פרטים רבים, אך הן לקו במקרים רבים בחשיפת יתר ובתת חשיפה. תמונות שצולמו בתוך הבית ללא פלאש נראו חסרות חדות, ולא תמיד היו מוארות כמצופה. כשעשינו שימוש ב-ISO גבוה יותר, הצטערנו לגלות כי כל התמונות שצולמו ב-ISO 200 ויותר היו רוויות ברעש דיגיטלי. תמונות שצולמו ב-ISO 400 ומעלה נראו מטושטשות. ראוי לציין כי את הגרעיניות תוכלו לראות על צג המחשב בעיקר, אך לא תבחינו בה בהדפסת התמונות בגדלים סטנדרטיים (10X15, 13X18). הפלאש עצמו אינו מפזר את האור בצורה שווה ויוצר צלליות מוגזמות.

ה-1010 כוללת מנגנון זיהוי פנים אוטומטי. לזכות המצלמה ייאמר שהמנגנון עובד נהדר ומאפשר למצלמה להפיק תמונות טובות יותר מבחינת מיקוד וחשיפת פני המצולמים.

צילום המקרו של ה-1010 הוא אולי נקודת הזכות המשמעותית ביותר שלה. במצב צילום הסופר מקרו הצלחנו לצלם אובייקטים ממרחק מינימלי של שני סנטימטרים בלבד – והתוצאות היו מרשימות בהחלט. התמונות שצולמו במצב זה נראו ממוקדות, מוארות היטב והכילו פרטים רבים.

איכות צילום הוידיאו של ה-1010 טובה, אך התאכזבנו לגלות שברזולוציה מקסימלית (640X480) ובקצב מקסימלי (30 פריימים בשנייה) אורך הסרטים מוגבל לעשר שניות בלבד. ניתן לצלם ללא הגבלה, אך באיכות נמוכה יותר. בנוסף, בזמן הצילום הוידיאו אין אפשרות להשתמש בזום. לקינוח, איכות הקול המוקלט אינה טובה, הקול נשמע אטום ורעשי הרקע מורגשים מדי.

ה-1010 היא סופר קומפקטית מעוצבת היטב ומודרנית למראה. את גוף המצלמה מעטרים פסים בצבע כרום וכסף, והיא משדרת יוקרה. ה-1010 בנויה היטב, האחיזה בה נוחה, והתחושה היא כי מדובר במצלמה רצינית.

נקודה חשובה לזכותה של ה-1010 היא בתמיכתה המלאה בעברית, דבר העשוי לשפר מאוד את נוחות השימוש בעבור משתמשים מסוימים. ממשק המצלמה פשוט להבנה ונוח לשימוש, וכולל שני תפריטים מרכזיים. התפריט הראשון הוא MENU, האחראי למעשה על כל הפונקציות השונות של המצלמה, כמו קביעת השעה והתאריך וקביעת צבעי התפריטים. התפריט השני הוא תפריט FUNC, המציג על גבי המסך שורה של הגדרות הניתנות לשינוי, כמו איכות התמונה, אזורי המיקוד, אזורי החשיפה, רמת ה-ISO וכו'. רוב ההגדרות ניתנות לשינוי ידני במצב P בלבד.

כפתורי המצלמה ממוקמים בצורה נוחה ומדויקת. בראש המצלמה תפגשו את כפתור ההפעלה והכיבוי לצד כפתור הצילום. בגב המצלמה נמצאים כל כפתורי התפעול, בהם כפתור הזום, חוגת מצבי הצילום, תפריט MENU, כפתור הפלאש וכו'. חוגת מצבי הצילום כוללת את מצב הצילום האוטומטי, את מצב P, את תפריט GUIDE הייחודי של אולימפוס, את מצב צילום הוידיאו, את תפריט Favorite, את תפריט SCN ואת מצב הצפייה בתמונות שצולמו.

תפריט GUIDE מופיע בצורה טקסטואלית, ומקל בעיקר על המשתמש המתחיל. התפריט מאפשר למשתמש לבחור את אופי הצילום על פי טקסט המתאר אותו - לדוגמה, לחיצה על המשפט "צילום אובייקט מקרוב" תפנה את המשתמש למצב צילום המקרו. תוכניות הצילום האוטומטיות אותן תמצאו בתפריט SCN (23 במספר) הן התוכניות המוכרות לצד תוכניות ייחודיות כמו צילום תת מימי בפורמט רחב (בשימוש עם מארז צלילה כמובן), צילום מזון וצילום אובייקטים הנמצאים מאחורי זכוכית. תפריט זה מוצג בליווי תמונות יפות המתארות את סוג הצילום. כשתעמדו על תכנית צילום מסוימת למשך חמש שניות, יופיע הסבר כתוב המתאר את התכנית. תפריט Favorite ישמור עבורכם את התמונות שהכי אהבתם. בזמן שתצפו בתמונות שצילמתם, תוכלו להגדיר תמונה כתמונה מועדפת (Favorite), וכשתעברו לתפריט זה, התמונה תוצג.

מסך המצלמה, בגודל 2.7 אינטש ובאיכות של 230 אלף פיקסלים – עובד מצוין. המסך מציג את התמונות בצורה טובה, חדה ומדויקת. המסך אינו דוהה לגמרי באור יום מלא או בשמש ישירה.

גם בסעיף זה, ה-1010 לא הרשימה אותנו במיוחד. מרגע ההפעלה, המצלמה מוכנה לצילום תוך שתי שניות וחצי. בין תמונה לתמונה (ללא שימוש בפלאש) זמן ההמתנה סביר ועומד על שתי שניות, ובשימוש עם פלאש תיאלצו להמתין זמן ארוך וחסר תקדים של 12 שניות בין תמונה לתמונה.

במצב הצילום הרציף הצלחנו לצלם בקצב של ארבע תמונות בשנייה (באיכות של 3 מגה פיקסל בלבד) ועד גבול של כ-11 תמונות.

ה-1010 מופעלת על ידי סוללת ליתיום בינונית בביצועיה. הסוללה אפשרה לנו לצלם כ-270 תמונות בלבד לפני שהתרוקנה, כאשר שליש מהתמונות צולמו בשימוש עם פלאש. טעינת הסוללה מתבצעת על ידי חיבורה למטען חיצוני, וזמן הטעינה נמשך כשלוש שעות.

המצלמה נמסרה לסקירה באדיבות החנות Camera4Less