סקירת wisebuy - Olympus SH-25MR : מצלמה לטיולים
- איכות תמונה טובה בצד הרחב של העדשה
- צילום וידאו איכותי
- GPS זריז
- פעולה אטית למדי
- פלאש אגרסיבי
- מסך המגע כמעט נטול פונקציונליות
הדגם הזה של אולימפוס מיועד לטיולים. לדעתנו, אפשר לאמר אפילו ספציפית לטיולים בחיק הטבע ולאו דווקא עירוניים. ה-GPS יפעל היטב במרחבים פתוחים, וצילומי נוף בעדשה רחבה יביאו לתוצאות נאות מאוד, גם בשעות בהן התאורה פחות נוחה, תודות לטווח ה-ISO המרשים. מי שמעוניין לתעד טיול ברחבי הטבע עשוי למצוא כאן את מבוקשו – כל עוד הטיול לא ארוך מדי, כזה שיחרוג מכוחות הסוללה.
אולימפוס SH-25MR נמנית על סדרת מצלמות הטיולים של אולימפוס, הכוללת 13 דגמים נוספים. הדומה מביניהן היא SH-21, שחולקת מפרט זהה עם הדגם הזה, אך נטולת GPS. המפרט בדגם הנוכחי כולל חיישן מסוג CMOS בגודל 1/2.3 אינטש ברזולוציית 16 מגה פיקסל, צילום וידאו ברזולוציית 1080p, עדשת זום X12.5 ומסך מגע בגודל 3 אינטש.
המצלמה פועלת על סוללת ליתיום-יון נטענת, ומאחסנת את התמונות על גבי כרטיס SDHC/SDXC
איכות התמונות שמפיקה Olympus SH-25MR טובה, אם כי לא מסחררת. צילומים בקצה הרחב של העדשה יוצאים טובים למדי: הצבעים יפים מאוד ומלאי חיים, התמונה נקייה מרעשים גם אם היא לא הכי חדה שיש בנמצא, ופיתוחים עד גודל בינוני אפשריים בהחלט. חיסרון ממשי הוא ירידה באיכות בקצה הרחוק של העדשה (300 מ"מ). בהגדלה מלאה התמונות רועשות יותר בצורה ניכרת וצילומים כאלה יהיו גבוליים לפיתוח בינוני.
באופן כללי ניתן בהחלט להצביע על מגמה של המצלמה הזו לתפקד היטב מול אובייקטים במרחקים קרובים-בינוניים. המיקוד מוצלח בהרבה, וגם איכות התמונה טובה יותר. למרות האמור, צילומי אובייקטים מרוחקים אינם בלתי שמישים. מייצב התמונה טוב מאוד ומונע מריחות בצילומים כאלה, ולמרות הירידה באיכות, התמונות שמישות בהחלט וניתנות לפיתוח בגודל קטן על גבול הבינוני.
הטווח הדינמי טוב למדי, והמצלמה אינה נוטה לשרוף תמונות או לייצר עיוותים כרומטיים במעברים בעלי ניגודיות גבוהה.
סולם ה-ISO בדגם הזה נע בין 80-6400 ב-8 סטופים. למרבה ההפתעה, אפשר לקבל תמונות שמישות בתאורה ביתית חלשה מכל קשת הרגישויות; גם תמונות בקצה הסקאלה שמישות אם כי לא תמיד. במהלך הצילומים בתוך הבית גילינו נקודת תורפה משמעותית במצלמה, והיא מנגנון איזון הלובן האוטומטי. תמונות בתאורה ביתית יצאו צהבהבות יתר על המידה, עד שכיוונו ידנית את איזון הלובן.
הפלאש המובנה התגלה כאגרסיבי יתר על המידה. הוא מאיר היטב חללים בינוניים, אך גם שורף את פני המצולמים בתמונות פורטרט.
כאמור, המצלמה מתפקדת היטב מול אובייקטים קרובים, מה שנכון גם לגבי צילומי מקרו וסופר-מקרו. הצילום מתאפשר ממרחק של כסנטימטר בודד, המיקוד טוב מאוד והצילום מפורט למדי. אפקט הבוקה אמנם לוקה בחסר וברוב המקרים יהיה קשה להשאיר רק את הנושא בפוקוס ולטשטש את יתר הפריים, אך זו השלמה שניתן לעשות גם לאחר הצילום בפשוטות שבתוכנות העריכה.
אולימפוס בחרה שלא לאפשר שליטה ידנית מלאה בצילום, אלא להעשיר את המצלמה באפשרויות צילום מובנות מראש. על חוגת המצבים נמצאים מספר מצבי צילום: ריבוי פריימים, הצילום הפנורמי, Magic, Beauty וסצינות. ריבוי הפריימים הוא מצב משונה מעט, שלא הבנו את השימושיות שלו לחלוטין. בלחיצה אחת המצלמה מצלמת שני פריימים, את הפריים שרואים במסך המצלמה, ופריים נוסף שהוא הגדלה של חלק מתוך הפריים הראשי. ההגדלה היא דיגיטלית ובאיכות נחותה מהצילום המקורי, ואם להודות על האמת לא ברור לנו כל כך מה הערך המוסף של אופציה זו. אמנם ניתן לשלוט בגודל הפריים הפנימי, ובאיזה חלק של התמונה הוא יופיע אך אין זה עוזר לנו להבין את השימושיות.
הפנורמה מתבצעת אוטומטית ונתפרת במצלמה, באיכות לגמרי לא רעה. גם בלי שימוש בחצובה התמונות יוצאות שלמות וללא קפיצות או חורים בתמונות. מצב הצילום Beauty מיועד לפורטרטים, אותם ניתן לערוך במצלמה לאחר הצילום. אפשרויות העריכה רבות ומגוונות, ויחסית לעיבוד שנעשה במצלמה הן גם לא רעות. אפשר למשל לשנות צבע עיניים, להצר את הפנים, להרים לחיים, להוסיף איפור, לשנות את גודל העיניים וכיוצא בזה. במצב Magic אפשר לבחור בין 12 אפקטים, לא חדשניים במיוחד, אך מדי פעם הם מצליחים להחמיא לתמונה. ביניהם אפקט עין דג, אפקט דרמטי, אפקט השתקפות (מצלם חצי תמונה ומכפיל) ועוד כמה. נחמד ותו לא.
האחרון הוא תפריט הסצנות, שכולל 16 סצנות צילום כגון צילום HDR, צילום תלת ממד למסכים תומכים, צילום כוכבים, פורטרט, פורטרט בלילה ועוד. בלטו לטובה צילומי הלילה. יחסית לצילום בחושך ללא חצובה, התמונות יצאו חדות ונקיות יחסית.
מצב חביב נוסף הוא כזה המצלם מספר שניות של וידיאו לפני ואחרי צילום סטילס. כדי ללכוד את הרגעים המשעשעים בזמן שכולם מתארגנים לצילום. אפשר לבחור בין סטים קבועים של זמן במצב זה. למשל, 7 שניות לפני הסטילס, ושלוש שניות אחריו. זה לא עובד בצורה מושלמת, כיוון שהצילום שלפני מתחיל עם חצי לחיצה על ההדק בתוסף חיווי קטן על המסך. אם לא תילחץ לחיצה מלאה בזמן לכידת הוידיאו הקצרה הזו (אם למשל ההתארגנות מתארכת, או שלחצתם בטעות על ההדק) תהיו בבעיה קטנה, כי לא תוכלו לצלם את השניות האלה שוב מבלי לצאת ולהיכנס לתפריט או פעולה דומה. מדובר בעניין פעוט בסך הכל. סרטי הוידיאו מצורפים לקובץ אחד על גבי כרטיס הזיכרון.
בנוסף על אלו, ישנו מצב אוטומטי חכם מוצלח למדי, שמסתדר גם הוא לא רע בחושך, ומצב צילום P, בו ניתן לשלוט ב-ISO באיזון הלובן ובחשיפה על סקאלה בת 6 שנתות.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצילמנו עם ה- SH-25MR. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 80, f/10.3, 1/320 sec
ISO 250, f/5.9, 1/320 sec
ISO 400, f/40 ,1/80 sec
ISO 3200' f/4, 1/125 sec
אולימפוס SH-25MR מתהדרת בצילום וידיאו ברזולוציית HD 1080p, בקצב של 30 פריימים בשנייה. איכות הסרטים שהיא מפיקה טובה מאוד. הצבעים חיים אך לא רוויים יתר על המידה, המצלמה מתמקדת בזריזות על תנועת האוביקט המצולם, והתמונה חדה למדי.
גם שליטה בעדשה מתאפשרת בעת צילום הוידיאו, והיא שקטה למופת. המצלמה מצוידת בצמד מיקרופונים להקלטה בסטריאו, אם כי הם סמוכים מאוד זה לזה, כך שבעת ההאזנה לסרטים האפקט די זניח.
גם בצילום הוידיאו קיים הפיצ'ר של ריבוי פריימים. במקרה הזה הוא אף יותר שימושי מאשר בצילום הסטילס: לחיצה על נקודה מסוימת במסך מגדילה את הפריים (אמנם דיגיטלית, אך באיכות סבירה) ומשלבת אותו עם אפקט חביב בסרט כולו. עם מעט מיומנות ניתן להפיק כך סרטונים נחמדים כאשר מתמקדים בנושאים שונים. חיסרון מסוים הוא שאפקטי המעבר החביבים שרואים במצלמה אינם נשמרים בקובץ, וכאשר פותחים את הסרט במחשב פשוט מקבלים קפיצות בין פריימים.
עיצובה של המצלמה אינו יוצא דופן, אך נאה. ברמה האישית, הדגם שקיבלנו לבדיקה הגיעה בשילוב צבעים שלא מצא חן בעינינו, או כל אחד אחר בחברתנו שראה אותה: גוף לבן-אפרפר בצירוף ראש ועדשה כסופים שמשווים לה מראה מצועצע מדי, לטעמנו (המצלמה זמינה גם בשחור ובורוד). חלקו הקדמי של גוף המצלמה עשוי מתכת, בעוד חלקו האחורי עשוי פלסטיק. בסך הכל המצלמה מרגישה ואיכותית מבחינת איכות החומרים וההרכבה. גם הגריפ המסיבי בחזית, העשוי רשת פלסטיק, אינו פוגם בתחושות אלו. מבחינת מידות ומשקל היא פחות בולטת בין מתחרותיה: 109.2 x 61.8 x 30.6 מ"מ, ממדים סטנדרטיים למצלמת טיולים עם עדשה כזו. משקלה עומד על 208 גרם.
מה שאמור ליחד ה- SH-25MR מהמתחרות הוא מסך המגע. בניגוד למצופה, הפונקציונליות של המסך מועטה מאוד; היא כוללת שליטה בשינוי הצבעים במצב האוטומטי החכם, היכולת לבחור את נקודה ספציפית למיקוד על גבי המסך ועוד מספר די דל של תכונות בהן המסך מעורב. זה פיצ'ר חביב בהחלט שמקל את מלאכת הצילום במקרים מסוימים, אך מצד שני הוספת מסך מגע פותחת עולם שלם של פונקציות בפני היצרנית, ולהסתפק רק במיקוד לפי נקודה נראה כמו עצלות מצידה של אולימפוס. לסמסונג למשל יש כמה דגמים שמהווים דוגמה טובה יותר לשימוש מלא ומעניין במסך-מגע.
המסך עצמו בגודל 3 אינטש ובעל רזולוציה של 461 אלף פיקסלים. התצוגה שלו טובה, צבעיו נאמנים למציאות ותפקודו תחת תאורה חזקה די מוצלח. יחד עם זאת, שימוש קצר בפונקציונליות שלו כמסך מגע ימלא אותו בטביעות אצבעות שיהפכו את השימוש בו בתאורה חזקה לבעייתי. כדי להימנע מטביעות אלו מצורף למצלמה עט קטן לתפעול המסך. ניתן להשחיל את העט על שרוך הנשיאה ולעשות בו שימוש יומיומי. תגובת המסך לעט טובה והעסק מתפקד לא רע, אבל מסכי מגע שחייבים עט כדי לתפקד הופכים לטרחה די מהר, לטעמנו.
לצד המסך בגב המצלמה מסודרים הכפתורים בטור יחיד; למעלה כפתור צילום וידיאו, ולמטה כפתור תפריט ומעבר לצפיה בתמונות. במרכז הטור מוקמו 5 מקשי הניווט. סידור לא אופייני, אך נוח ואסתטי בפני עצמו. הכפתורים רכים מאוד ללחיצה ולעיתים יש צורך ללחוץ די חזק כדי לקבל את התגובה הרצויה מהמצלמה.
בראש המצלמה נמצאים חוגת המצבים, הדק הצילום המוקף בטבעת זום, כפתור הפעלה, רכיב GPS ופלאש. אולימפוס בחרו להוסיף בליטה קטנה לרכיב ה-GPS, כזו שהופכת את ראש המצלמה למעט עמוס למראה. תפקודו של הGPS טוב למדי, וברוב המקרים קיבלנו נעילה של מיקום תוך 5-10 שניות – מחוץ למבנים, כמובן.
חוגת המצבים קטנה ומסתובבת בקלות ובנוחות. הדק הצילום סובל גם הוא מרכות יתר קלה. טבעת הזום נוחה ללחיצה, והעדשה מגיבה אליה היטב ובזריזות. הפלאש מזנק מהפינה השמאלית כשיש בו צורך, אך הוא אינו נסגר לבד. כפתור ההפעלה שקוע בגוף המצלמה ונטול פידבק כמעט לחלוטין. גם בלחיצה עם הציפורן לא הצלחנו להרגיש מתי בדיוק הוא נלחץ ומתי לא. הדבר מחייב להיות עם העין על המצלמה כשמדליקים אותה, מה שעלול להעיק כאשר מנסים לצלם משהו בזריזות.
מימין המצלמה נמצא מכסה קטן הסוגר על חיבורי USB ומיקרו HDMI. בתחתית נמצא הפתח לתא הסוללה וכרטיס הזיכרון. פטנט הנעילה שם אינו מוצלח במיוחד, ולא אחת נפתח התא הזה ממגע אקראי. מיקום תבריג החצובה הוא בפינה השמאלית התחתונה, מה שעלול להקשות מעט על מי שיוצא לטיול עם חצובות קטנות.
בערכת המצלמה מצאנו כבל USB, מתאם לכבל USB ולחיבור חשמל, כבל חיבור לטלוויזיה (וידאו ואודיו-מונו) עט למסך המגע, ספרות הדרכה ודיסק התקנה לתוכנה של אולימפוס.
Olympus SH-25MR נדלקת ומוכנה לצילום תוך 2 שניות, נתון זמן טוב אם כי לא מדהים. הכיבוי אורך כ-1.5 שניות.
קצב הצילום השגרתי בינוני ומטה. לוקח למצלמה שניה וחצי בין פריימים בהם היא עסוקה, המסך מוחשך והמילה Busy מהבהבת לרגע. זו התנהגות די מיושנת למצלמה כזו, שהפתיעה אותנו לרעה. עם פלאש המצב לא משתפר, ודרושות שתיים וחצי שניות של הפוגה בין צילומים.
בצילום רציף קיבלנו תוצאות מעט יותר מספקות. ברזולוציה מלאה, המצלמה יכולה לדחוס 2 פריימים בשנייה (2.3 הצהרת יצרן), ולעשות זאת למשך שניות ארוכות (כחצי דקה ברצף ושישים תמונות). אם צריך לתעד משהו זריז יותר, ניתן לעשות זאת בקצב של 10 פריימים בשניה, עדיין בגודל מלא, אך רק למשך 12 פריימים. ניתן גם לצלם בגדלים קטנים יותר בקצבים של 15 או 60 פריימים בשניה, בהם מתקבלות 120 או 75 תמונות, בהתאמה, אך גודל התמונה צונח ל-3 מגה פיקסל.
למצלמה סוללת ליתיום-יון בקיבולת של 925mAh הנטענת בתוך המצלמה כאשר זו מחוברת ל-USB במחשב או לחשמל.
טעינה אחת של הסוללה הספיקה לנו לכ-600 תמונות ומספר דקות של וידיאו בלבד. האשמה כנראה מצויה בריבוי צרכני חשמל במצלמה הזו: פלאש אגרסיבי, מסך מגע ו-GPS שדולק כברירת מחדל. האחרון הוא כנראה האשם העיקרי, כיוון שכל עוד המצלמה דולקת בתוך מבנה, הוא מתעקש לחפש לווינים ללא הפסקה. סביר שניתן היה להגיע לאזור ה-1000 תמונות מטעינה אם ה-GPS היה כבוי, או מעט פחות מכך, אם הGPS- היה פועל אך מקושר ללוויינים.