על אף המחשבה ששואבי אבק נועדו רק לשטיחים, עם הזמן (ועם התמונות שמופיעות בעלונים ובאתרים), שואבי האבק האלחוטיים מתאימים, הודות למברשות מיוחדות, גם לפרקטים ולרצפות רגילות, ודווקא שם ה-JIMMY JV51 מצטיין. במהלך המבחן הוא שאב בעיקר אבק, לכלוך וחול מרצפת פרקט ורצפות רגילות, אך גם כשאתגרנו אותו בשטיחים גדולים, הוא לא הרים ידיים, אלא הזיע קצת יותר.

ל-JIMMY JV51 קווי עיצוב המזכירים את שואבי דייסון, קרי מנוע שאיבה עם מסנן באמצע הגוף, מיכל אשפה שקוף, ואפשרות להחלפת חלקים ומברשות. להבדיל מהם, הייתרון הגדול ב-JIMMY JV51 הוא דווקא כפתור ההפעלה שלו. בעוד שבדייסון צריך להחזיק את ההדק כדי להפעיל ולשאוב – ולהחזיק אותו לחוץ כל משך השאיבה, ב-JIMMY JV51 מספיקה לחיצה קלה אחת קצרה. רק מי שהורגל במשך שנים לשאוב בזמן שהכפתור לחוץ, יבין איזו הקלה הכפתור הזה מעניק. היכולת לשאוב ללא צורך בלחיצה לא מעייפת את האצבע ואת היד, ומאפשרת הגעה למקומות גבוהים או נסתרים בלי לקמט את היד.

במחיר של פחות מ-800 שקל, לא ציפינו למתכות קלות או לחלקים יוקרתיים, אך עדיין, איכות הפלסטיק, גם של החלקים וגם של השואב עצמו, אינה מהטובות בשוק. הפלסטיק עצמו פשוט, קל ומעיד על מחירו הזול של השואב, אך במשך כל הסקירה לא נרשמו שברים או פגמים. הרכבת החלקים או הראשים צריכה להיעשות בשילוב מתוחכם של עדינות וחוזק, שכן הראשים הקטנים לא נכנסים בקלות אל פיית השואב.

שלא כמו בדייסון, ב-JIMMY JV51 אין אפשרות לחבר מטען כלשהו למעמד, אלא יש לחבר ידנית בכל פעם את כבל החשמל אל השואב. חסרון, אך לא משהו שישבור אותנו. לפחות אין מכסה גומי או חיבורים נסתרים – פשוט מחברים את הכבל לשואב.

לפני שנתקדם לביצועי הסוללה, נאמר כי זמן הטעינה שלה ארוך מאד וחריג בנוף השואבים האלחוטיים. לא פחות מ-5 (!) שעות נדרשות כדי להטעין את הסוללה מ-0% ל-100%.

ל-JIMMY JV51 יתרון בדמות סוללה נשלפת, שכן לשאר השואבים האלחוטיים, או לפחות למרביתם המוחלט, הסוללה נשארת קבועה, והחלפתה דורשת ביקור במעבדה. אגב, זו התקלה השכיחה ביותר בשואבים האלחוטיים, וה-JIMMY JV51 מציג יתרון ברור – ניתן להחליף את הסוללה.

עם זאת, זה לא כל כך פשוט, כי כרגע קשה מאד להשיג סוללות להחלפה, ומוטב שהיבואן, שמספק רק חצי שנה אחריות על הסוללה (שנה או שנתיים בשאר השואבים), לפחות יציע לרכישה בנוסף, עוד סוללות. בהמשך לכך, בולטים בהיעדרם מחוונים כלשהם על חיי הסוללה, ורק נורית לד צדדית שהופכת מירוק לאדום מעידה כי אנחנו מתקרבים לסוף חיי הסוללה.

כמו בכל מכשיר חשמלי בעל סוללה, יש חשיבות נעלה לזמן השימוש ולשימוש עצמו. בשאיבה רגילה 3 פעמים בשבוע, כשכל שאיבה אורכת בערך 10 דקות, היינו צריכים להטעין את הסוללה פעם בשבוע, מה שמקנה זמן פעולה של בערך חצי שעה. שאיבה זו כללה מברשת ממונעת גדולה לרצפה, והפעלה של מצב רגיל ללא טורבו.

שאיבה במצב רגיל, עם פייה צרה או קטנה אחרת (לא ממונעת) הציגה חיי סוללה טובים של יותר מ-40 דקות עד שהשואב נכבה. במצב טורבו, או יותר נכון – מצב "מרוקן סוללה", הצלחנו להשיג זמן שאיבה עם מברשת ממונעת של בקושי 6 דקות. עם ראש צר הצלחנו להשיג זמן שאיבה שארך בערך 10 דקות, כאשר השואב נאבק עם השטיחים החוליים ברכב. בכל אופן, נתונים לא חריגים לטובה, אך גם לא לרעה. אם וכאשר יהיה ניתן לרכוש סוללה נשלפת נוספת, בעיות של חיי סוללה ידאיגו פחות את המשתמשים.