המשחק לוקח חלק בתקופת סנגוקו ביפן בסוף המאה ה-16, במהלכה נכנסנו לנעליו של לוחם במשימתו להציל את האדון הצעיר שלו, צאצא של משפחת מלוכה עתיקה. הדמות הראשית גם מכונה "זאב בודד-חמוש", לוחם מבויש ומעוות הניצל מסף המוות, שעובר את הטלטלות ממש בדקות הראשונות למשחק. בדרך לנקמה התמודדנו פנים מול פנים מול עשרות אויבים מסוכנים שרצו במותנו, ביניהם שבט ה- Ashina המורכב מלוחמים שונים עם פרצופים מגוונים, בעולם המחודש והדמיוני ביפן המסוכסכת והאפלה.

הגרפיקה במשחק נהדרת והסביבות דינמיות להפליא. יערות מפויחים, מקדשי עץ ישנים, הרים מושלגים ונופים קסומים בין סלעים הררים ובקציהם בתים רחוקים – כל הקלישאות היפניות מופיעות במשחק והתוצר של הכל פשוט מהפנט. יש כמה עניינים טכניים שלא טופלו, כמו בולי עץ שהסתובבו במקום ואויבים שקופאים לרגע ומנסים למצוא את עצמם במרחב או לוחמים שתועדו רצים לעבר קירות, אבל פרט למקרים הנדירים, החלקים הוויזואליים במשחק מעולים ומשמרים את האווירה נהדר.

סגנון הלחימה ב- Sekiro מפותח מאוד ולא מספיק להקיש בעוצמה בעכבר ובמקלדת במקביל כדי להביס את האויבים. טקטיקת ההתבייתות באויב הכרחית לקרבות ושילובי המכות משתנים מאויב לאויב, מבחירת חיסול שקט מאחורי גבו של עוד חייל ועד לתחבולות עשן בפני אויב רב מימדים. גם אחרי שעות משחק רבות, עדיין לא הכרנו את כל טכניקות הלחימה והטקטיקות הנכונות עבור כל אויב, בטח שלא לזכור את רובן, במשחק שמאדיר סגנונות לחימה שונים. כמובן שגם התגוננות, התחמקות ושאר תמרונים הכרחיים בכל קרב, כך ששועלי קרב מתקדמים ימצאו את עצמם מיד בבית אבל האחרים שרגילים לפוצץ ולשאול שאלות אחר כך, Sekiro פחות יתאים להם.

אין כאן אופציית משחק ברשת ומלבד כמה הישגי Steam שאפשר לאסוף, המשחק מסתיים בקמפיין ליחיד מקנה לו כמה עשרות שעות של אורך חיים, כמובן בהתאם לרמת השחקן. מרגיש לנו פספוס מסוים: כותר בעל סגנון משחק דומה בשם For Honor מבית Ubisoft הצליח להעביר חווית קרב מצוינת בשעתו, שעירבה שחקנים מרחבי העולם, במלחמות ענק שמרגיש לנו שהיו יכולות להשתלב גם ב- Sekiro מצוין.