איכות הסאונד באפרכסת טובה מאוד, הסאונד ברור וקל להבנה, כשבצד השני גם שומעים היטב וללא עיוותים והפרעות בקול. עוצמת הרמקול גם כן מרשימה, כשגם בווליום הגבוה ביותר, היא אינה מתעוותת. הרמקול המובנה אמנם חזק למדי, אך הסאונד שלו מעט צורם, במיוחד בווליום גבוה. עניין זה בעיקר מופיע בזמן שיחת טלפון, לא בהאזנה למוזיקה או בצפייה בסרטונים.

כמיטב המסורת במכשירי LG, גם כאן ישנו DAC איכותי מאוד הפועל ב-32bit ו-192kHz, כך שאם תחברו אוזניות חוטיות לשקע 3.5 מילימטר שעדיין קיים כאן, תקבלו סאונד מרשים מאוד.

המסך המובנה בגודל 6.21 אינץ' מכיל פאנל OLED המציג תמונה ברזולוציה של 2248X1080 או FHD+ - רזולוציה שלרוב נמצאת במכשירים שלא מסווגים כדגל אלא כמכשירי ביניים. מבחינת חדות, התמונה מספקת ורגילה, אך לא מעבר. דגם ה-G8 הרגיל שלא יובא לישראל, מכיל תצוגת QHD חדה יותר, ואכן ניתן לראות את ההבדלים בין מסך אחד לשני, אך היבואן בחר בדגם זה בגלל תמהיל המצלמות השונה שלו.

התמונה המוצגת נראית מצוין עם צבעים חיים ומדויקים, שנראים נאמנים מאוד למקור. הטווח הדינמי מרשים גם כן, אך התצוגה עצמה מבריקה למדי ומחזירה לא מעט השתקפויות מהסביבה כך שקשה לראות עצמים כהים בתמונה תחת אור ישיר או אפילו בתאורת משרד. בצורה מעט יוצאת דופן, רמת השחור כאן טובה ולא טובה בו זמנית. בכך אם תצפו במסך ישירות מולו, הוא ייראה שחור כמעט לגמרי, אך מספיק להטות אותו מעט, ולפתע השחור הופך למעין אפור כהה, שזה משהו שמעולם לא ראינו במסכי ה-OLED של החברה הידועים ברמת השחור שלהם.

ה-G8s מגיע עם מעבד סנאפדרגון 855 עדכני ו-6 גיגה RAM. בעוד שמכשירים מקבילים בשוק כבר עוברים ל-8 ו-12 גיגה RAM, גם הפעם בוחרת LG להישאר עם הנפח הצנוע יותר, אך להבדיל מה-G7 שהגיע עם 4 גיגה RAM בעוד שהשאר עברו ל-6, ב-G8s אין הרגשה של מחסור בזיכרון, נפילה פתאומית בביצועים או טעינה מחדש של כל האייקונים על מסך הבית.

מבחינה טכנית ה-G8s הוא מכשיר חזק מאוד. במבחן אנטוטו הוא קיבל ציון גבוה מאוד של 339 אלף נקודות, במבחן Geek Bench הוא קיבל בסעיף Multi-Core ציון מרשים מאוד של 10,744 נקודות. נתונים כאלה בדרך כלל מגיעים ממכשירים יקרים בהרבה ורק חלק קטן מהם. אך בזמן השימוש השוטף קיבלנו הרגשה כאילו מערכת ההפעלה עצמה היא זו שמגבילה את המעבד, במקום להעצים אותו. בכך אפליקציות ומשחקים עובדים מעולה וללא גמגום מינימלי, אך הניווט עצמו בתפריטים מרגיש אותו דבר כמו ב-G7 שהוא משמעותית יותר חלש.

על ה-G8s ישנה מערכת הפעלה אנדרואיד 9 ומעליה הממשק של החברה בשם LG UX 8.0. הוא צבעוני וידודתי לשימוש אך מכיל שגיאות מביכות בעברית, מהסוג שציפינו לפגוש במכשירים סיניים זולים, בטח שלא במכשיר שיש לו יבואן רשמי כה ותיק. וזה נכון, אותן שגיאות לא פוגעות בביצועים בצורה ישירה, אבל סמארטפון הוא חלק מאוד משמעותי מהחיים שלנו כיום, וכשמשתמש נתקל בסעיפים כמו "כסה כיד להעיר עבור Hand ID" או "תחילה שים ידך... הרחק ממצלמה קדמית", זה מרגיש כאילו מישהו לא טרח להשקיע את הזמן בלסיים את העבודה כמו שצריך.

שולטים מהאוויר

אחד הגימיקים ש-LG הכניסה למכשיר החדש הוא תמיכה במחוות אוויר או "תזוזת אוויר" כפי שמופיע בהגדרות המכשיר. להבדיל מהניסיון הכושל שסמסונג עשתה לפני שנים שבו הנפת היד מול המצלמה הדו מימדית הקדמית הייתה שולטת במכשיר, כאן הניסיון הכושל הוא עם מצלמת ToF תלת מימדית. הרעיון בבסיסו חביב, במקום לעשות את כל הפעולות על ידי נגיעה במסך, אפשר לרחף עם היד 15 סנטימטר מעליו ואז לשלוט בפונקציות מסוימות. בכך ניתן לבצע צילום מסך, להפעיל שתי אפליקציות ספציפיות, לענות ולנתק שיחות ועוד.

אך כדי שזה יעבוד, על המכשיר להיות מונח על השולחן או על מתקן כלשהו בזווית של כ-25 מעלות, את היד יש להחזיק מול המצלמה במרחק של כעשרה סנטימטר, ולאחר שהמכשיר יזהה אותה, יוצג פס צבעוני בקצה המסך, ואז יש להזיז את היד למרחק של 15-20 סנטימטר, ולעשות צורה ביד כאילו יש לכם בובת גרב ואתם רוצים להנפיש את הפה שלה. (ובכנות, לא מצאנו אנלוגיה יותר מדויקת כדי להסביר זאת). בשלב זה יעלה על המסך הממשק הייעודי שדרכו אפשר לבצע את איזו פעולה רלוונטית שיש. מעבר לנטייה העקבית של החיישן לא לזהות את כף היד בכלל, גם כשהוא מזהה עולות הוראות על המסך המורות להזיז את היד למעלה, לרדת למטה, להתרחק, להתקרב. וכן, אפשר לבטל את ההודעות האלה, אבל זה לא אומר שהוא לפתע יעבוד.

אם LG לא הייתה עושה כזה עניין מהגימיק המיותר הזה, ולא הייתה דוחפת אותו כנקודת חוזק מרכזית אלא כקוריוז נחמד שמגיע עם המכשיר, זה לא היה כזה עניין. אך החברה מדגישה את הטכנולוגיה הזו בכל פרסום ועבורנו היא כמעט ולא עבדה, וכל אינטראקציה איתה הייתה מתסכלת.

ל-G8s יש שלוש אפשרויות לפתיחת ביומטרית מאובטחת. סריקת פנים, טביעת אצבע וסריקת ורידים בכף היד. סריקת הפנים משתמשת ביכולת של המצלמה לזהות עומק ואכן, היא עובדת היטב בתנאים מסוימים. בחושך או באור, עם או בלי משקפי ראייה - הזיהוי תקין. אך כשחבשנו את קסדת האופנוע, המצלמה כבר לא זיהתה אותנו. יש בזה משהו הגיוני שכן התהליך עובד על זיהוי הצורה הגיאומטרית של הפנים והראש של המשתמש וקסדה ענקית של אופנוע בהחלט גורמת לו להיראות שונה. אך לשם השוואה, הזיהוי הדו מימדי הכל כך פחות מאובטח של ה-S10+ של סמסונג, כן זיהה במצב זה, אך עליו הצלחנו לעבוד עם תמונה שהוצגה בטלפון אחר, אז מה יותר חשוב, נוחות או אבטחה?

סורק טביעות האצבע הקפסטיבי נמצא בחלקו האחורי של המכשיר ולא מובנה בתוך המסך, והוא עובד היטב ובדיוק רב, אמנם לא מהיר כמו הסורקים המקבילים של וואווי אבל מאוד קרוב. הבחירה של LG ללכת דווקא על סורק בסגנון הזה היא מבורכת, שכן הסורקים המובנים במסך הם תמיד איטיים יותר, אך היא גם רק הגיונית, שכן יש זיהוי ביומטרי מבוסס תמונה מקדימה, ובנוסף זיהוי ביומטרי מבוסס כף יד.

אותה מצלמת ToF מסוגלת לראות דרך העור את מבנה הורידים של כף היד, והיות ומבנה זה הוא ייחודי לכל אדם, ניתן לזהות אותו בבטחה. הרעיון בבסיסו דיי מבריק, למה בכלל לגעת במסך עם האצבע, כשאפשר לרחף איתה לרגע מעל המכשיר ולפתוח אותו התהליך עצמו יחסית איטי, אבל זה היה נסלח אם השימוש בו לא היה כל כך מוגבל. הבעיה היא ששדה הראייה של החיישן צר מאוד, ולא רק צר על ציר ה-X וה-Y, הוא גם מאוד מוגבל בעומק שלו, ואותן הוראות של לזוז ימינה שמאלה למעלה למטה חוזרות על עצמן בכל פעם.

מבין שלוש האופציות האלה, מצאנו את עצמנו יותר מדי פעמים דווקא מקישים את הקוד ידנית, ולו רק כי כל אחד מהמנגנונים נכשל בנפרד או ביחד, וזה משהו ש-LG צריכה להשתפר בו כדי שחווית השימוש תהייה משמעותית יותר טובה וזורמת.

ל-G8s שלוש מצלמות אחוריות, הראשית היא 12 מגה פיקסל F1.8 עם מייצב אופטי, מצלמות הזום האופטי X2 גם היא 12 מגה פיקסל F2.6 ללא מייצב, והעדשה הרחבה היא 13 מגה פיקסל F2.4, גם היא ללא מייצב.

איכות התמונות מאכזבת למדי. בתאורת יום, לעיתים רחוקות התמונה הייתה מספקת, ולרוב הייתה פחות בהירה ממה שציפינו. הטווח הדינמי עצמו היה לא רע, אך בגלל הנטייה לתת חשיפה, נתקלנו באזורים חשוכים למדי בתמונה. בתנאי פנים, כמעט בכל סיטואציה נתקלנו בגרעון וחוסר חדות בולט, עם הטייה מאוד לא טבעית של הצבעים לגוונים אדמדמים. הרגישות לאור של החיישן נמוכה מאוד, מה שגורם לזמני חשיפה ארוכים גם בתנאי תאורה טובים, וזה מוביל לתמונות מטושטשות ולא חדות. המצלמה כה בינונית, שמתוך 51 תמונות שבדקנו, היו 5 תמונות טובות ושמישות, מתוכן 3 שמהן באמת היינו מרוצים. ואם עד כאן היו לנו תוצאות מאכזבות, מה שהתקבל מעדשת הזום והעדשה הרחבה, היה עוד פחות מוצלח.

כמו ב-V40, גם כאן ניתן לצלם וידאו ב-4K 60Fps אך רק דרך המצלמה הראשית. זה אומר שאם תתחילו את ההקלטה במצלמה הראשית על 60Fps, לא תוכלו לעבור בין העדשות אלא רק לעשות זום דיגיטלי. אם תתחילו למשל בעדשת הזום, ההקלטה תוגדר אוטומטית על 4K30Fps, מה שיאפשר לעבור בין העדשות השונות. אך אם כבר ב-V40 המגבלה הזו הייתה על גבול המגוחכת, אין ולו חצי סיבה שמכשיר עם מעבד כל כך חזק יהיה מוגבל בקצב הפריימים שהוא מסוגל לצלם - במיוחד כשמכשירים שמחירם זהה ואף זולים יותר, עושים זאת בהצלחה.

אם יש תחום אחד שבו ה-G8s מצטיין זה בסוללה. למרות הקיבולת הסטנדטית - 3550 מיליאמפר, הצלחנו לחלץ ימי עבודה מלאים ורציפים ללא דאגה ולו הקטנה ביותר לסוללה. במבחן Geek Bench קיבלה הסוללה ציון מעולה של 6133 נקודות. ציון דומה קיבל ה-OnePlus 7 Pro שלו סוללה גדולה ב-500 מיליאמפר.

עבורנו הוא סיפק כארבע שעות מסך יומיות וגם אז, הטענו את הסוללה רק כי נגמר היום, ולא כי היינו מוכרחים. כנהוג, ישנה תמיכה בטעינה אלחוטית ובטעינה מהירה לפי תקן Quick Charge 3.0.

ה-G8s עמיד לפי תקן IP 68 כך שאפשר להרגיש איתו בנוח מסביב ובתוך המים. מקדימה הוא מצופה בגורילה גלאס 5, מאחור גורילה גלאס 6, וסביבו מסגרת אלומיניום. הגימור דמוי המראה בחלקו האחורי, גרם לנו לחשוש משריטות וסימנים, אך שמחנו לראות שאחרי כמעט חודש של שימוש, אין כל סימן על המכשיר. עם זאת, הוא כן מועד לטביעות אצבע, אך LG מצרפת קייס שקוף יחד עם המכשיר. נציין שבקייס השתמשנו רק בשבוע האחרון כך שעמידות המכשיר איתנה למדי.