אחרי אירועי ניו-יורק מוכת המגיפה הקטלנית ששיתקה את חיי האוכלוסייה, עלילת הכותר הקודם, סוכני ה-Division ממשיכים להילחם ללא פשרות כדי להציל את מה שעוד נותר מהחברה הקיימת ולנסות להחזיר את הענייניים לסדרם, כשהפעם וושינגטון הבירה היא התפאורה ברקע הסיפור לשחקן יחיד.

כיאה לוושינגטון הבירה, סביבות הלחימה יכולות להיות בנאליות, כמו באמצע כביש או בתוך בניין משרדים אבל החוכמה של מפתחי המשחק התגלתה בניצול הסביבה העירונית לסיטואציות לחימה הרבה פחות שגרתיות: קרב צמוד בחצר ירקרקה מאחורי בית נטוש, ריב מפותל בתוך מפעל מלא בזכוכיות או הסתערות על אויבים לרקע אנדרטת וושינגטון המפורסמת. האזורים כמובן מאובזרים היטב ומספקים את חווית האקשן האולטימטיבית: המון חומרי בערה פוטנציאליים מסתתרים מאחורי כל מחסה ותיקי תחמושת היו זמינים לנו כשהזדקקנו להם.

העולם הפתוח של The Division 2 מאפשר לעשות ככל העולה על רוחנו ולבחור כל משימה שנרצה לבצע באותו רגע. בין המשימות השוטפת ברחבי העיר: איסוף משאבים עבור הרחבת הבסיסי ושדרוגם, מציאת אביזרי שדרוג לנשקים, חיסול משלחות רנדומליות, כיבוי עמדות תעמולה, כיבוש בסיסים מאולתרים ועוד. כיבוש בסיסים הוא מהמהנים שבפעילויות, מאחר ובניגוד לשאר שכוללים בעיקר משימות יחיד, במקרה של השתלטות על בסיס אויב נוכל לקרוא באקדח נורים לאזרחים רנדומליים או לחברי צוות The Division שיצטרפו למאבק ויעזרו לנו לכבוש את בסיסי האויב – שהופכות כמעט למשימה בלתי אפשרית לו היינו נאלצים לכבוש אותם בעצמנו. כמובן שתמיד היינו יכולים לסמוך על עוברי אורח שיעזרו לנו במאבקנו אבל הנוכחות של התמיכה הרנדומלית דלה מכדי לקחת את הסיכון והעדפנו תמיד לחכות לתגבורת.

גולת הכותרת של המשחק הוא ללא ספק המשחק ברשת. למרות שקיים קמפיין ליחיד, עם קטעי מעבר, עלילה בין לבין והרבה משימות משנה סביב הסיפור המרכזי בקמפיין בן 40 שעות, המשחק ברשת גרם לנו להישאב אליו יותר מכולם. בערך כל מה ש- The Division 2 מאפשר לעשות לבד, הוא מעודד מאוד לבצע עם עוד חברים. אפשרויות המשחק ברשת עמוסות לעייפה: אפשר להשלים משימות סיפור ומשנה לצד חברים, להצטרף לשיטוט רנדומלי ברחבי העיר, לבקש עזרה אנושית בהשלמת משימה שנתקענו בה או סתם להחליף כלי נשק אחד עם השני. גם ה- Dark Zone הנפלא חוזר בגרסה מחודשת עם חוקים שתקפים רק באזור זה, מצבירת נקודות ניסיון מיוחדות, דרך רכישת מיומנויות וכלי לחימה חדשים ועד להשלמת משימות מפוקפקות כשהפעם כששחקנים יש לנו הרבה יותר מה להפסיד – ולהרוויח.

חווית המשחק ברשת גדולה יותר מכל דבר אחר – עימותים הכוללים שיתופי פעולה מציגים בגאון את נקודות החוזק הברורות ביותר של The Division 2: קרב עמוס בשחקנים ויריבים שמנהלים קרב הכולל איגופים, פיצוצים, כלי עזר כמו רחפנים, רובוטים, רימונים חכמים, והכל בשדות קרב יצירתיות ומאולתרות. וכשהכל קורה בבת אחת, זה עובד מצוין ומציג את המשחק בשיא תפארתו. הוגן יהיה להוסיף שלא בכל משימה הצטרפו אלינו שחקנים מיידית – קהילת המשחק החדש עדיין מצטברת ברחבי העולם ורחובות וושינגטון כרגע לא ההמוניים ביותר שתכירו, אם כי לא הוגן יהיה לשפוט את פופולריות המשחק שבוע לאחר השקתו. השבועות הקרובים ילמדו אותנו יותר על סיכויי הצלחתו, אם כי לפי ההתרשמות שלנו, The Division 2 מחזיק בפוטנציאל להיות משחק רשת משובח וממכר במיוחד – ועל כך תעיד כמות השחקנים הענקית שהצטרפה במהלך ימי הסקירה.

באגף הטכני חשוב לציין שנתקלנו בהמון קשיים ובעיות, שאמנם הצטמצמו ככל ששיחקנו אבל עדיין היו כאלה שחזרו על עצמם ממש עד יום פרסום הסקירה; קושי בהתחברות למשחק רשת, דמויות "צפות", משימות שנתקעות על דמות שלא מפעילה דיאלוג, מסכי פתיחה שחוזרים על עצמם וכיוצא באלו. חלק מהבעיות היו קשורות לשרתים מקרטעים, האחרות במשחק שהתגלה כ"לא אפוי". המשכנו לקבל טלאים בימי הראשונים לאחר צאת המשחק אבל הבעיות לא חדלו להופיע, או לחלופין, הצטמצמו אך לא נעלמו לחלוטין – ויש גם לקחת זאת בחשבון. על מה שצפוי אפשר רק להחמיא: המפתחת מבטיחה המון תוכן חדש חינמי שצפוי להגיע בקרוב, החל ממשימות, אזורים ומאפייני משחק חדשים. אין ספק שתוכן חדש ומקורי מצד Ubisoft ירחיב משמעותית את אורך חיי המשחק, שגם כך סיפק אותנו מאוד.