בגודל 49 אינץ' וביחס תצוגה של 32:9, מדובר בהרבה מאוד מסך - 120 סנטימטר רוחב על 33 סנטימטר גובה. מצד שני, מדובר כאן ברזולוציה שביחס לגודל הזה, נמוכה מאוד. 3840x1080 פיקסלים אומר שזו אותה כמות הפיקסלים לרוחב שיש במסך 4K, עם אותה כמות הפיקסלים לגובה שיש במסך FHD, מתוחים לרוחב מטר ועשרים של מסך. 

גודל המסך ביחס לרזולוציה מוביל לצפיפות פיקסלים נמוכה של 0.311 מילימטר לפיקסל, ולשם השוואה, מסך 27 אינץ' 4K 16:9 סטנדרטי ברוחב 61 סנטימטר מכיל את אותה כמות פיקסלים לרוחב, אך שם הצפיפות היא 0.15 מילימטר. אך זה רק הרוחב, שכן הרזולוציה האנכית היא סך הכל 1080 פיקסל מה שמוביל לצפיפות פיקסלים של 0.305 מילימטר, לעומת 0.15 במסך רגיל שגובהו הפיזי זהה. המשמעות היא שהרזולוציה האנכית נמוכה מאוד ביחס למסכים בגודל זהה, והרזולוציה האופקית נמתחת לרוחב לא סביר.

אנחנו מסכימים שמדובר ביחס שהוא סימטרי כלפי עצמו, אך הוא אינו תואם לגודל המסך או יותר נכון, למרחק הצפייה. להבדיל ממסכי טלוויזיה 4K שבהם אפשר למתוח את אותה רזולוצית 4K סטנדרטית על 65 אינץ' בלי בעיה, מרחק הצפייה ממסך מחשב הוא לרוב 30-50 סנטימטר, לא 4 מטר. התוצאה היא תמונה שאינה חדה באופן מובהק, אפקט שינון (Alaising) מובהק שמופיע בכל משחק שהפעלנו ותחושה שאסוס הגדילו את המסך כדי למכור מסך גדול שנראה מרשים, לא איכותי.

אך יש לכם שני סייגים: קצב רענון גבוה ומגבלות ביצועים. היות ומדובר במסך גיימינג, אסוס דאגה לצייד אותו בקצב רענון גבוה - 144 הרץ ובזמן תגובה של 4 מילישניות. עבור הצרכנים עולה שאלה לגבי מה יותר חשוב: רזולוציה גבוהה או קצב רענון גבוה. מצד אחד כמות פיקסלים גבוהה מאפשרת לראות תמונה חדה וברורה וזה נותן יתרון במשחקים תחרותיים. מצד שני, אם המסך מתרענן מהר יותר, המידע המוצג עליו מתעדכן מהר יותר ומקנה לשחקן יתרון זמן מעל שאר המתמודדים, אפילו אם מדובר בשבריר שנייה.

למרות החיסרון המובהק שרזולוציה נמוכה מביאה, עומד לזכות קצב הרענון יתרון גדול והוא הפחתה משמעותית של העייפות המצטברת משימוש ממושך במסך. בקצב זה אין כל הבהוב נראה לעין מה שלהרגשתנו הפחית דרמטית את העיפות המוכרת הנגרמת משעות של ישיבה מול תצוגה מוארת.

פאנל התצוגה המובנה ב-XG49VQ מגיע בגימור מט שזו נקודה קריטית במסך קעור שכן יש לו פוטנציאל להחזיר הרבה מאוד אור, כפי שראינו בטלוויזיות של סמסונג מלפני שנים. המסך תואם תקן DisplayHDR400 המאפשר לו להציג תמונה בטווח דינמי רחב אך אנחנו התקשינו לראות כיצד זה בא לידי ביטוי. 

ברגע שהופעל מצב HDR, כל אופציות הכוונון הפנימיות של המסך שקשורות לצבע או בהירות בוטלו והמסך יחד עם מערכת  ההפעלה ניהלו את את הבהירות והניגודיות יחד עם הצבעים. לו הייתם מביטים בתצוגה המוגדרת על HDR ללא תמיכה בה, הייתם רואים תמונה שרופה וחשופה יתר על המידה, והסיבה שאנחנו יודעים את זה היא כי כשניסינו לעשות שידור חי, הפעלנו את לכידת המסך וזאת הראתה לנו תמונה לא שמישה. אז אם אתם סטרימרים (וזה דיי סביר בהנחה וקניתם מסך כזה), קחו את זה בחשבון.

ה-XG49VQ הוא מסך קעור 1800R רחב במיוחד, ועם רוחב של מטר ועשרים, התצוגה מצליחה להקיף את רוב שדה הראייה. בעוד ששימוש סטנדרטי במחשב אינו מרשים במיוחד, משחקים הם הנקודה שבה הפואנה במסך כזה מתגלה. תצוגה העוטפת את שדה הראייה מכניסה את השחקן לתוך האקשן ויוצרת תחשובה מאוד חזקה של - בהיעדר מילה מתאימה בעברית - אימרסיבית.

כפי שבעולם האמיתי אנחנו מתמקדים בעיקר במה שקורה לפנינו אך עדיין מודעים לסביבה, כך המסך מחקה את שדה הראייה הטבעי ומציג תמונה רחבה מהרגיל על תצוגה שפיזית מגיע לקצה שדה הראייה. האם זה יהיה מה שייתן לכם את היתרון במשחקים? ייתכן, אלא אם התמונה הענקית שזזה במהירות לא תגרום לכם לבחילה.

גם למשרד

אסוס כללה תכונת ניהול בעיצוב המוכר של סדרת ה-ROG שלה בשם DisplayWidget, המאפשרת לבחור בין רמות סינון אור כחול שונות, להחליף את פרופיל הצבע ולשנות פרמטרים נוספים שאפשר לעשות דרך הממשק המובנה. מניסיוננו לתוכנה יש שני מצבים: לא עובדת או בעייתית. בכך, על מחשב אחד היא איכשהו גרמה למהירות Upload איטית וסגירתה פתרה מיידית את הבעיה, ובמחשב אחר היא כלל לא נפתחה.

ניתן להשתמש במסך כמוניטור יחיד רחב, או לפצל את התמונה לשני מקורות, כשכל אחד מהם יכול להיות אותו מחשב עם שתי יציאות תצוגה שונות, או שני מחשבים שונים. בעוד שתכונה זו מאוד שימושית למשרדים שכן זה שטח תצוגה של שני מסכים על רגל אחת ובלי פסים מפרידים ביניהם, הרזולוציה הנמוכה מאוד לא נעימה לעבודה על מסמכים או קבצים המכילים טקסט רב.

חיברת סיימת

מאחור תמצאו 2 חיבורי HDMI 2.0 ושקע Display Port 1.2 אחד כך שניתן לחבר עד שלושה מקורות תמונה בו זמנית ולהציג שניים מהם בחיתוכים שונים - שליש - שני שליש, חצי חצי וכן הלאה. במצב זה לא ניתן לערבב קצבי רענון שונים והקצב הנמוך קובע, בנוסף אין תמיכה ב-HDR במצב זה. היות ומדובר במסך גדול מאוד, הגישה אל שקעי התצוגה לא נוחה בעליל, והיות והם פונים מטה כדי לאפשר הצמדה לקיר, ניתוק וחיבור כבלים הופך למטלה מעיקה למדי. 

בעוד שרוב האוכולוסיה לא נוטה להחליף כבלי תצוגה לעיתים קרובות, 2 שקעי ה-USB המובנים דווקא מעודדים התעסקות, כשלפחות אחד מהם יחד עם שקע האוזניות נמצא בחלק האחורי יחד עם שאר החיבורים, שאותם אגב אמורים לכסות בפאנל הפלסטיק המצורף.