רמקולים סטריאופוניים ניתן למצוא כיום במרבית מכשירי הדגל העדכניים, אבל לא בנוקיה 9. הרמקול הבודד ממוקם בתחתית המכשיר מצד ימין, ואיכות הצליל שהוא מפיק בינונית ומטה. הצליל נעדר עומק וחדות ונשמע מאוד לא מרשים. הוא מספיק עוצמתי להשמעת הרינגטונים וההתראות, אבל לא כיף מספיק לצפייה בסרטונים. איכות הצליל באפרכסת טובה, והספיקר עושה גם הוא את העבודה בשיחות ללא ידיים.

עם קישורית Bluetooth 5.0, החיבור לאוזניות אלחוטיות יציב ומהיר, ללא השהייה בין הקול לוידיאו. המכשיר מספק איקוולייזר מובנה בסיסי מאוד, שלטעמנו לא מספק את הסחורה מאחר ושימוש בו מנחית משמעותית את הווליום. שקע אוזניות אינו בנמצא.

למרות שבמכשירי דרג הביניים שלה נוקיה אימצה כבר מזמן את המגרעת במסך כדי לצמצם ככל הניתן את השוליים סביבו, דווקא מכשיר הדגל שלה מגיע בתצורה מיושנת יחסית עם שוליים מעל ומתחת המסך, וגם מהצדדים המסגרת עבה מהמקובל כיום. למרות זאת המכשיר מצליח לאכלס מסך בגודל 6 אינטש מבלי להיות מגושם או כבד; משקלו 172 גרם ועוביו 8 מ"מ בלבד. הוא מגיע בצבע כחול-כהה מבריק, עם מסגרת מתכתית, גב זכוכית בעל שוליים מעוגלים והדגשות כסופות במפגש של הזכוכית עם המסגרת המתכתית. נקודות המפגש האלה אמנם נראות טוב ויזואלית אבל הקצוות החדים הללו לא מאוד נעימים ליד, במיוחד באחיזה ממושכת.

המסך מושקע בהחלט: מדובר במסך OLED ברזולוציה גבוהה מהממוצע של 1440x2880 פיקסלים (צפיפות של 589ppi), ביחס תצוגה של 18:9 ועם תמיכה ב-HDR10. המסך מגיע לבהירות מקסימלית גבוהה מאוד, הצבעים שלו עשירים והחדות משובחת, וכמובן הניגודיות האינסופית מאפשרת הצגת גווני שחור מעולים. נוקיה מציעה כמה מצבי תמונה - דינמי, בסיסי, בהיר וקולנוע; לטעמנו המצב הדינמי הוא הטוב ביותר, אם כי הוא מעט קריר והלבן נוטה קצת לכחלחל. בזכות מערכת ההפעלה אנדרואיד 9, יש למכשיר מצב בהירות אדפטיבית, שזה כמו בהירות אוטומטית חכמה; המכשיר מאפשר לכם לתקן ידנית את מחוון הבהירות ולומד עם הזמן את ההעדפות שלכם בכל תנאי תאורה, כך שבסופו של דבר הוא מתאים את עצמו אוטומטית להעדפות שלכם. בנוסף על כל אלה, יש כאן תמיכה בתצוגה פעולת תמיד של השעון, התאריך, הפגישות הקרובות ביומן ואייקונים של התראות נכנסות גם כשהמסך כבוי.

על צלע ימין של המכשיר מתרכזים מקש ההפעלה ומעליו מקש הוליום הכפול, שניהם מתכתיים, נגישים היטב ונוחים למדי ללחיצה. שקע הטעינה מסוג USB-C הדו-כיווני ממוקם כמקובל בתחתית, ומגירת ה-SIM נמצאת בראש המכשיר. מאכזב קצת שהמכשיר לא תומך ב-Dual-SIM כמו מרבית מכשיר הדגל הסיניים (ולא רק), ושאינו תומך גם בהרחבת זיכרון. 128GB אחסון פנימי נשמע אמנם מספיק, אבל אם אתם מתכונים לצלם בפורמט RAW תגלו שהוא מתחסל במהירות, שכן כל קובץ שוקל מעל 30MB.

אחד הכשלונות הגדולים של ה-Nokia 9 הוא במערך האבטחה, שמזמן לא ראינו גרוע כמותו. המכשיר יודע להשתמש במצלמה הקדמית לצורך זיהוי פנים בסיסי ולא מאובטח במיוחד, וגם את זה הוא עושה לא טוב - לוקח למצלמה לפחות שנייה, ולעתים יותר, כדי לזהות את הפנים ולפתוח את הנעילה. זאת בזמן שמכשירים וותיקים כמו OnePlus 5T כבר עשו זאת מהר פי כמה. אבל זה עוד כלום לעומת קורא טביעת האצבע שממוקם, כמה חדשני, מתחת המסך. החיישן הזה כושל בכל הרבדים: הוא גם אטי מאוד, גם מתעקש על לחיצה חזקה ולא מסתפק במגע או לחיצה קלה, וגם לא אמין ומפספס לעיתים קרובות מאוד. להערכתנו, משתמשים רבים עשויים להתייאש לגמרי משני הפתרונות האלה ולבחור בביטול אבטחת המכשיר באופן גורף.

מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 9 בגרסתה הנקייה, עם מעט מאוד תוספות של נוקיה, כמו תוכנת המצלמה ועוד כמה הגדרות בתפריט הראשי (כמו הפעלת מצב Always On או בחירת פרופיל התצוגה של המסך). מדובר בממשק נוח ומעוצב היטב, אבל מעט מוגבל וחסרות בו כמה תכונות מתקדמות שהתרגלנו לקבל במכשירי הדגל של סמסונג, וואווי, שיאומי ואחרות - למשל מחוות נוחות לצילום מסך, תמיכה באפליקציות כפולות, מצב אורח או ילדים וכדומה.

לנוקיה לקח כנראה זמן רב לעבוד על המכשיר הזה (מן הסתם בגלל מערך הצילום הייחודי), ולכן הוא מגיע עם המעבד Snapdragon 845 על אף שהוא יצא לשוק בפברואר 2019 - כאשר כל המתחרים עברו כבר מזמן למעבד 855 החדש יותר. כמובן, גם הדגם של שנה שעברה עדיין מהיר ועוצמתי, ומשודך אליו כאן זיכרון RAM בנפח 6GB. במבחן התוצאה, נוקיה 9 מספק ביצועים טובים רוב הזמן, אבל בהחלט לא תמיד. לא חשנו באיטיות או השהיות בשימוש השוטף, אבל כן ישנו גמגום בולט וקבוע באנימציה בכל פעם שפתחנו אפליקציה מיד לאחר שחרור הנעילה. אגב, מערכת ההפעלה עצמה משתמשת באנימציות איטיות יחסית, אבל האפליקציות עצמן נטענות מהר. מעבר לגמגום האקראי המעצבן באנימציות, המצלמה עצמה איטית להחריד, אבל על כך נפרט בסעיף הבא. במבחן הביצועים של אפליקציית AnTuTu קיבל המכשיר ציון מכובד של 282,381 נקודות - בקרוב מאוד ל-Huawei P30 Pro או Xiaomi Mi Mix 3.

לא פחות מ-5 מצלמות שוכנות גבו של ה-Nokia 9, במערך ייחודי ומסקרן שפותח יחד עם חברת Light ועם עדשות מבית צייס: 2 מצלמות עם חיישני צבע, 3 מצלמות מונוכרומטיות, כולן עם זווית עדשה רגילה של 28 מ"מ, רזולוציית 12 מגה פיקסל ומפתח צמצם f/1.8. אם מערך העיגולים בתמונות של גב המכשיר נראה לכם כמו 7 מצלמות, זה מפני שיש שם גם את הפלאש וגם חיישן ToF שמיועד לסייע בלכידת עומק בתמונה. 

אם כל המצלמות מגיעות באותה זווית עדשה (ללא זום או עדשה אולטרה-רחבה), בשביל מה בעצם אתם צריכים 5 מצלמות? ובכן, נוקיה מסבירה שכל המצלמות יחד מצלמות את אותה תמונה בו זמנית, מה שמאפשר ללכוד פי 10 יותר אור מחיישן בודד וכך להפיק תמונה מוארת, מפורטת ועם טווח דינמי יוצא דופן, וגם לקבל עומק של עד 1200 שכבות בתמונה אם תבחרו במצב "צמצם". כדי לקרוץ לצלמים המקצועיים, המכשיר מסוגל לצלם גם במצב RAW, וכמובן שיש מצב צילום Pro שבו ניתן להגדיר ידנית את כל הפרמטרים הבסיסיים.

ממשק המצלמה מעט עמוס, אבל זו הבעיה האחרונה שלו: התוכנה עצמה כנראה כל כך כבדה, שלוקח למכשיר שניות ארוכות לפתוח את המצלמה, ובערך 2-3 שניות כדי לעבור בין מצבי הצילום השונים. הצילום עצמו מהיר אמנם ואפשר לצלם תמונות בזו אחר זו ללא עיכוב, אבל לא תוכלו לצפות בתמונה שלכם מיד לאחר מכן - משום שהמכשיר זקוק לזמן כדי לעבד את כל 5 התמונות לתוצאה אחת, וזה לוקח זמן. בערך 10 שניות חולפות לפני שמסתיים העיבוד של תמונה אחת.

אם נשים בצד את חווית הצילום המתסכלת ונחזור לתמונות עצמן, עלינו להודות שהתוצאות בפועל, איך לומר, קצת משונות. מצד אחד, אין ספק שהמצלמה מסוגלת ללכוד פרטים רבים מאוד בעומק התמונה, ואין ספק שהטווח הדינמי הוא כנראה מהטובים ביותר שיצא לנו לראות. הבעיה היא בבחירות שעשתה נוקיה בעיבוד התמונה. מרוב רצון לשמור על טווח דינמי רחב, הגוונים יוצאים לעיתים קרובות כהים ולא רוויים מספיק, והתמונה כולה חשוכה מדי - הכל כדי לשמור את אחרון הפרטים בכל האזורים. איך אנחנו יודעים שהפוטנציאל האמיתי של המצלמה לא ממומש? מפני ככאשר צילמנו בפורמט RAW וערכנו בעצמנו את התמונה, קיבלנו תוצאה הרבה יותר נעימה לעין, לפחות לטעמנו. ראו לדוגמה את שתי התמונות הבאות; הראשונה היא קובץ JPG שהמכשיר הפיק אוטומטית, והשניה היא עיבוד של קובץ ה-RAW שביצענו בעצמנו:

אין ספק שבתמונה שהמכשיר הפיק בעצמו הענן מפורט יותר ואין בו אף איזור "שרוף", אבל האם זה שווה את המראה החשוך והצבעים האנמיים? מבט מקרוב חושף בעיה נוספת - מנגנון חידוד יתר שגורם להופעת הילות לבנות סביב עצמים באיזורי ניגודיות גבוהה. גם כאן, המצלמה יודעת ללכוד כמות עצומה של פרטים ולטעמנו לא היה צורך לחדד את התמונה מלאכותית בצורה כזו. 

כמובן, בחלק לא קטן מהמקרים האחרים עיבוד התמונה מוצלח יותר, ואז התמונות אכן נהנות מטווח דינמי מעולה שבו כל פרט ופרט נשמר, לצד פירוט גבוה. החידוד המוגזם עדיין קיים, והצבעים לא תמיד מושלמים, אבל בהחלט ניתן להפיק תוצאות טובות. הנה כמה דוגמאות של תמונות שצילמנו:

כיוון ששלוש מחמשת המצלמות הן מונוכרומטיות, ה-Nokia 9 מסוגל להפיק תמונות בשחור-לבן באופן טבעי, ללא פילטר מלאכותי. הנה כמה תמונות שחור לבן שצילמנו, ללא עריכה:

נוקיה 9 לא מצויד במצב צילום ייעודי עבור צילומי לילה, כמו שיש במכשירי וואווי, פיקסל ולאחרונה גם סמסונג. צילומים בתאורה חלשה נראים בינוניים, עם רמת פירוט שיורדת ורעש דיגיטלי שעולה ככל שהתאורה חלשה יותר - בהחלט לא תוצאות שמצדיקות את ההייפ של 5 מצלמות עם קליטת אור משופרת לכאורה.

הבטחה נוספת שהזכרנו לעיל היא היכולת של חמשת המצלמות, יחד עם חיישן ה-ToF, לייצר אפקט "בוקה" משכנע עם עומק מדורג ורב שכבתי בתמונה, במקום הפרדה שטחית של אובייקט ורקע מטושטש כמו שיש במכשירים אחרים. הרעיון נשמע מלהיב, הביצוע - כבר ניחשתם - פחות. ליתר דיוק, בחלק מהמקרים זה עובד לא רע - ראו בתמונת האופנוע להלן שחלקו הקדמי חד, חלקו האחורי קצת פחות והרקע מטושטש; אבל עדיין ה"גזירה" של האובייקט מהרקע לא מדויקת מספיק, גם באופנוע אבל בעיקר בדגל.

מבחינת צילום וידיאו, גם כאן יש הבטחה די רצינית: הנוקיה 9 הוא מהמכשירים הבודדים בשוק שמסוגלים לצלם וידיאו ב-HDR, גם ברזולוציית 4K וגם ב-Full HD. למרבה הצער, המצלמות אינן מיוצבות (גם לא ייצוב אלקטרוני), ואין תמיכה בצילום בקצב פריימים גבוה אלא רק 30fps. סרטוני 4K רגילים שצילמנו יצאו טובים, אבל בהחלט לא משהו מיוחד. רמת הפירוט והחדות יחסית בינוניות, וייצוב התמונה בהחלט חסר - חייבים להחזיק את הטלפון באופן יציב מאוד כדי להמנע מרעידות וקפיצות. צילום ב-HDR טומן בחובו פוטנציאל גדול עבור עורכי וידיאו; בדומה לקובצי RAW, התמונה מכילה הרבה יותר מידע מוידיאו רגיל ולכן בעריכה נכונה אפשר להוציא טווח דינמי וצבעים עשירים במיוחד. למרבה הצער, למשתמש הפשוט זה לא רלוונטי; קובצי HDR דורשים מפענחים מיוחדים כדי לצפות בהם במחשב, ואפילו אם הצלחתם להשיג אותם והכל עובד כשורה - הצבעים נראים מלאכותיים ולא ריאליסטיים.

Nokia 9 PureView מצויד בסוללה מובנית בקיבולת לא מאוד מרשימה של 3320mAh. למרות מערכת ההפעלה הנקייה עם מאפייני החיסכון בחשמל, הסוללה לא מצליחה לעמוד בקצב, אם באשמת המעבד ואם בשל המסך עתיר הפיקסלים. הוא אמנם שרד אצלנו עד סוף היום במרבית ימי הבדיקות, אבל הגיע לשעות הלילה עם אחוזי סוללה בודדים בלבד, כאשר מאחוריו פחות מ-3 שעות מסך - הישג מפוקפק מאוד לאור העובדה שמכשירים עדכניים מסוגלים לספק 6 שעות מסך ואף יותר באותו פרק זמן.

עם תמיכה בטעינה מהירה בתקן Quick Charge 3.0 ובהספק של 18 וואט, המכשיר נטען ל-47 אחוזים בתוך חצי שעה ול-75 אחוזים תוך שעה. לוקח לו 92 דקות כדי להגיע מ-0 לטעינה מלאה, שזו טעינה במהירות די טובה, אם כי כמובן רחוקה מהמוצלחים ביותר בתחום.

על אף המראה המעט שברירי שלו, נוקיה 9 הוא למעשה בין הסמארטפונים הראשונים (אם לא הראשון) של החברה שמגיע עם עמידות מלאה במים, בתקן של IP67, כך שהוא בהחלט ישרוד טבילה קצרה במים או אפילו מקלחת. המסך מוגן בזכוכית גורילה מדור 5, כך שהוא גם מוגן במידה רבה משריטות. בכל זאת, יריעות הזכוכית מקדימה ומאחורה הופכות אותו לפגיע לנפילות (כמו מרבית הסמארטפונים כיום), מה עוד שהגב המעגלגל והחלק שלו, יחד עם כוח הגרביטציה, גורמים לו להחליק ספונטנית על משטחים שאינם ישרים לחלוטין, והוא ביצע אצלנו כמה וכמה פעמים קפיצות התאבדות מהספה לרצפה. אנו שבים על המלצתנו הקבועה להצטייד במגן ייעודי.