על אף גודלה הזעיר של האפרכסת, הממוקמת מעל מצלמת הסלפי, היא מספקת איכות ועוצמת שמע טובה בשיחות. מצד שני, המיקום שלה מחייב להצמיד את האוזן לקצה החד של הטלפון, ואחרי כמה דקות של שיחה זה מעט לא נעים. אם תבחרו לעבור לשוחח בדיבורית ברכב או באוזניית Bluetooth, תשמחו לגלות שהמכשיר תומך בתקן 5.0, שמספק חיבור יציב מאוד וללא השהיות גם בצפייה בסרטוני וידיאו בטלפון. 

הספיקר הבודד ממוקם בתחתית המכשיר מצד ימין. הוא מספק איכות סבירה, אך לא משהו יוצא דופן או ראוי לאזכור.

בעולם של מכשירים עם מסכי ענק, Meizu Note 9 שומר על ממדים סבירים יחסית עם מסך בגודל 6.2 אינטש ומשקל של 170 גרם. למרות שהוא עבה יחסית, 8.7 מ"מ, הוא מאוזן מאוד מבחינת רוחב ומשקל ונוח לאחוז בו, תכונה לא מובנת מאליה כיום. העיצוב שלו קלאסי ונאה, עם מסגרת מתכתית מבריקה, גב פלסטיק דמוי זכוכית שקצוותיו קמורים כדי לשפר את האחיזה, ומצלמה כפולה בקצה השמאלי. 

כצו האופנה, מייזו צמצמה בצורה משמעותית את המסגרת סביב המסך, כדי לשמור על ממדים קומפקטיים יחסית ולמנוע שטח מבוזבז בחזית. אכן, יש למכשיר "סנטר" קטן, והשול שמעל המסך עבה יותר מהמסגרת בצדדים - בנוסף למגרעת הטיפה הקטנה במרכז - אבל בסך הכל התחושה המתקבלת היא של מכשיר שרובו ככולו הוא מסך. בנוסף, המגרעת פולשת מעט מאוד לתוך שטח המסך, פחות ממרבית המכשירים בעלי המגרעות שפגשנו. המסך עצמו הוא מסוג IPS; הוא לא הבהיר ביותר שפגשנו ובטח שאינו יכול להתחרות עם מסכי AMOLED עזי הצבע ובעלי הניגודיות המרהיבה, אבל לסוגו מדובר במסך מוצלח מאוד, עם צבעים מאוזנים ונעימים למראה.

סט המקשים והחיבורים סטנדרטי. בצלע הימנית יש לחצן הפעלה וכיבוי ומעליו לחצן כפול לווליום; מגירת ה-SIM ממוקמת משמאל ובתחתית הטלפון תמצאו שקע USB-C לטעינה וכן כניסת 3.5 מ"מ לאוזניות. מצאנו שהמקשים מעט נוקשים ללחיצה, אבל לא בצורה חריגה. 

את קורא טביעת האצבע החליטה מייזו למקם בגב המכשיר, וכנראה משיקולי עלות לא הטמיעה אותו מתחת המסך כמו מרבית המכשירים לאחרונה. לטעמנו מדובר ביתרון; קוראי האצבע מתחת המסך עדיין אטיים ופחות מדויקים מאלה הקפסיטיביים הוותיקים, וזה שנמצא כאן מאחור עושה את העבודה מצוין, מהר ובלי פספוסים. הוא גם ממוקם כמו שצריך בשליש העליון של גב המכשיר כך שהוא נגיש לאצבע במיקום הנכון.

ה-Meizu Note 9 מגיע עם ערכת השבבים Snapdragon 675 שמיועדת למכשירי ביניים, עם 2 ליבות מהירות (2.0GHz) ועוד שש ליבות במהירות 1.7GHz, וכן עם 4GB זיכרון RAM - קיימת גם גרסה עם 6GB אבל היא יקרה יותר. המכשיר הקודם שבדקנו עם ערכת שבבים זהה, ה-Vivo V15 Plus, הפתיע אותנו עם ביצועים הקרובים לאלה של מכשיר דגל, אבל הוא היה מצויד בזיכרון RAM בנפח גבוה יותר. במקרה של המייזו נוט 9, מדובר בביצועים סולידיים בהחלט, אבל מעט פחות מרשימים. בסך הכל המכשיר פועל בקצב טוב, ללא גמגומים בדרך כלל והאפליקציות נטענות מהר, אבל כן נתקלנו באיטיות מעצבנת תוך כדי הקלדה במקלדת Gboard; לפעמים יצא שהקלדנו כמה אותיות ולקח למכשיר זמן כדי לבצע את ההקלדה בפועל, מה שגרם לשגיאות הקלדה. ניתן לומר שבשביל מחיר של 999 ש"ח המכשיר מספק את הסחורה ברמה טובה בכל הקשור לביצועים, ולא הרגשנו שחסכו עלינו או שהמכשיר אטי או מאכזב בהיבט זה. במבחן הביצועים של AnTuTu קיבל המכשיר ציון של 176,084 נקודות.

מערכת ההפעלה Flyme, לעומת זאת, עדיין סובלת מקרטועים ובאגים קטנים שמלווים אותה כבר שנים. היא אמנם אסתטית מאוד, אבל זה בא עם תרגום קלוקל ביותר לעברית, ובעיות כמו חוסר תגובה של חלק מההתראות (לחיצה עליהםן פשוט לא עושה כלום) או ניהול מבלבל ולא נוח של פרופילי השמע (צליל, שקט, רטט). לא מדובר בדיל ברייקר, אבל באמת שהיינו שמחים לקבל סופסוף מערכת הפעלה בשלה ברמה שמרבית היצרניות האחרות כבר הגיעו אליה מזמן.

מכשירים ברמת המחיר של הנוט 9 מגיעים בדרך כלל עם מצלמה בסיסית למדי. מייזו בחרה לשלב במכשיר הזה זוג מצלמות, אחת ברזולוציית 48 מגה פיקסל (מפיקה תמונות של 12 מגה פיקסל באמצעות איחוד של 4 פיקסלים פיזיים לפיקסל לוגי אחד, כדי לקלוט יותר אור ופרטים בחיישן), ועוד מצלמת 5 מגה פיקסל שמשמשת כחיישן עומק בלבד לאפקט ה"בוקה". אין עדשת זום או עדשה רחבה, אבל כן שמחנו לגלות תמיכה בצילום וידיאו ברזולוציית 4K.

בעוד שאפליקציית המצלמה נוחה ופשוטה לתפעול ומהירות הצילום טובה, התוצרים שהמצלמה מפיקה תואמים פחות או יותר את הציפיות לאור מחיר המכשיר. מדובר במצלמה בינונית בסך הכל, המפיקה תמונות די טובות בתנאי תאורה אופטימליים, אבל מתקשה להתמודד עם כל מצב אחר. התמונות יחסית חדות ועם צבעים טובים, וחלק מתמונות הפרחים שצילמנו יצאו יפות מאוד. מנגד, טווח דינמי מוגבל גורם לכך שאזורים בהירים נוטים לצאת שרופים בתמונות שצולמו בשמש ישירה, בעוד שתמונות שצילמנו בין הערביים יצאו כתומות לגמרי ועם צבע לא טבעי ולא מדויק. צילומים בתוך הבית יצאו לא רעים, אך רמת הפירוט יורדת בהתאם.

איכות הווידיאו ברזולוציית 4K הפתיעה לטובה. כיוון שאין מייצב תמונה תאלצו לעמוד ללא נוע או לשמור על יד יציבה מאוד, אבל מבחינת החדות, הפירוט והתמונה הכללית, הצלחנו לצלם סרטונים די מרשימים. על מצלמת הסלפי ו-20 המגה-פיקסל שלה אין לנו הרבה מה לומר, היא עושה את העבודה ברמה סבירה ותו לא.

מייזו נוט 9 מצויד בסוללה בקיבולת נאה של 4000mAh, ותומך בטעינה מהירה בהספק של 18W. במבחן השימושיות שלנו, קיבלנו חיי סוללה טובים מאוד. אמנם גם במדידת זמן הסוללה יש באג והמכשיר לא הציג לנו במדויק כמה שעות מסך השתמשנו בכל יום, אבל בשימוש הרגיל והעמוס למדי שלנו, של ימי עבודה מלאים מהשעה 7:00 ועד 23:30 שכללו שעתיים של Hot spot לניווט ברכב, סינכרון שני חשבונות מייל, גלישה, פייסבוק, אינסטגרם, צילום ולא מעט מסרים מידיים, הגענו לסוף כל יום עם רזרבה מכובדת של 30% לפחות בדרך כלל.

ניכר שהמכשיר גם שומר היטב על הסוללה כשאינו בשימוש ואין זליגת סוללה מיותרת; בימים שבהם היה לנו עומס בעבודה ומיעטנו להתשתמש בטלפון, כשיצאנו מהמשרד הביתה בשעה 18:00 נותרו במכשיר מעל 70% סוללה.

הפלסטיק חזר לאופנה: סמסונג החזירה אותו לסדרת מכשירי A החדשה שלה, Vivo השתמשה בו לגב המכשיר ב-V15 Pro וגם מייזו חוזרת להשתמש בו בגבו של ה-Note 9. העיצוב זהה לזכוכית ובלי בחינה מדוקדקת כנראה שלא תשימו לב (או שממילא תשמשו בכיסוי שמסתיר את המכשיר). הפלסטיק אמנם עלול להישרט ביתר קלות אך הוא הרבה פחות שביר, כך שבמחיר של המכשיר הזה לטעמנו מדובר בבחירה נבונה. מעבר לכך אין ל-Note 9 פיצ'רים נוספים של עמידות, ועל פניו המסך גם לא מוגן בזכוכית גורילה מסוג כלשהו.