- WiseBuy - משחק מחשב Call of Duty Modern Warfare 2019

שתף באמצעות:

משחק מחשב משחק מחשב Call of Duty Modern Warfare 2019

סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Call of Duty Modern Warfare 2019

הטוב
  • תסריט עלילתי שפועל לפי כל הכללים
  • גרפיקה מצוינת, לכידת פנים מרהיבה
  • מולטיפלייר מפותח ועמוס בשחקנים
  • חווית אקשן פנטסטית
  • דיבוב מהוקצע
הרע
  • באגים טכניים קטנים במשחק ברשת
  • קמפיין ליחיד לינארי
  • מיני-רכישות
בשורה התחתונה
אחרי כמה משחקים סבירים בסדרה, Modern Warfare מחזיר עטרה ליושנה עבור סדרת משחקי Call of Duty שעדיין מצדיקים את מקומם בטבלת הכותרים הפופולריים ביותר בעולם. העלילה מהוקצעת, קטעי האקשן כתובים לפי כל כללי סרטי הפעולה, קטעי הלחימה מותחים ומאתגרים ומשחק הרשת המצוין והמפותח, מעניק לכותר אורך חיי מדף נדיב במיוחד שיגרום לכם להמשיך לחסל אויבים מלאכותיים ואנושיים לפחות בשנה הקרובה.
הקדמה
משחק הפעולה מגוף ראשון Call of Duty: Modern Warfare פותח על ידי Infinity Ward והופץ על ידי Activision ב-25 באוקטובר 2019, לפלטפורמות PlayStation 4, Xbox One ולמחשב האישי, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. כמו ברוב סדרת משחקי הלחימה המפורסמת, גם Modern Warfare מציע משחק ליחיד במסגרת קמפיין עלילתי וכן משחק ברשת.

עלילה (30%)

9

העלילה של Modern Warfare עדיין יומרנית מאוד כהרגלם של משחקי COD ולמרות הקלישאות הרבות הטבועות בו, הוא עדיין עדיף מהסיפורים שפגשנו בכותרים אחרים בסדרה. הדמויות יותר מעניינות ואנושיות, הסיפור יותר מושך והתערבות השחקן הראשי בכמה סיטואציות ודיאלוגים הופכים אותנו לחלק פעיל מהעלילה, ולא רק כצופה במתרחש כזבוב על הקיר. יש כמה רגעים פרובוקטיביים, כמו הריגת אזרחים שנקלעו ליריות, כמה התעללויות וחיסול טרוריסט רוסי על ידי ילדים שאנו מגלמים, אבל אין חדש תחת השמש: נמשיך לשחק את הטובים שמנסים למנוע מהרעים להרוס את העולם.





מה שהופך את הסיפור של Modern Warfare לכל כך משכנע הן הדמויות המפותחות בו. הלוחם המיתולוגי קפטן פרייס, בגילומו של השחקן Barry Sloane, חוזר ובגדול: המשימות אתו מהמאופיינות והמורכבות שיש במשחק והאופי הכל-כך כריזמטי שלו שוב הופכות אותו לאחת הדמויות הכי מעניינות שיש למותג. לצדו נלחמים מנהיגת המורדים Farah Karim במדינה הדמיונית Urzikstan, המגולם על ידי Claudia Doumit המצוינת ועוד דמויות שמתפתחות עם העלילה כמו קייל הסמל ביחידה ה-SAS ואלכס מהאגף לפעולות מיוחדות ב-CIA. שיתופי הפעולה בין הדמויות, הרקע לכל אדם והחיבור ביניהם פשוט עובד מעולה ולראשונה מזה שנים, הקמפיין לשחקן היחיד בכותר COD ממש סיקרן אותנו.

גרפיקה וסאונד (30%)

9.5

מבחינה וויזואלית, Modern Warfare הוא ללא ספק הכותר הכי יפה בסדרה. טכנולוגיית לכידת הפנים פשוט פנטסטית ויוצרת סטנדרט חדש שעוד לא הכרנו. קטעי המעבר הוליוודיים במובן הכי חיובי של המילה והתסריטים, לעוסים ככל שיהיו, מהוקצעים ומדובבים על ידי שחקנים מקצועיים שתורמים כל כך לאווירת הלחימה, בין אם זה בחדר מלחמה אפוף אינטריגות ועד למרדף מכוניות עמוס הוראות וצעקות אימה מכל עבר.




הפיצוצים צבעוניים וגדולים מהחיים, הסאונד הניתן לכל אקדח ורובה סער מובחן מאוד ושדה קרב עמוס בתזמורת רחפנים, מסוקים מעל, משגרי טילים בין בניינים והטלות רימוני הלם לסירוגין – זה כבר מחזה מדהים ששמור לכמה מהרגעים הבלתי-נשכחים במשחק, שממצבים את Modern Warfare כאופרת מלחמה מפוארת. עוד נקודת זכות תוענק לאפשרויות הרבות שמצאנו בהגדרות המשחק: מצבי האודיו הרבים ורמות הכיוונון והפירוט שלהן יוצאת מהכלל – לא זכורה לנו חווית סאונד כל כך נדיבה ועשירה שהוקצתה לטובת המשתמש.

משחקיות (20%)

9

על הקמפיין ליחיד קל לנו לפזר מחמאות: הוא ורסטילי ולא משלב רק את הלחימה הקלאסית: נכנסו לנעלי ילדים בעת הפצצת עירם, הובלנו עובדת שגרירות בין מצלמות אבטחה במשימה בלתי נשכחת וניסינו לברוח כקבוצת מורדים מכלא הרחוק קילומטרים מכל זכויות אדם בסיסיות. יש כמובן גם את המשימות השגרתיות, כמו התבצרות בשדה קרב עד שגיבוי יגיע, "ניקוי" בנין קומה אחר קומה, או נטרול טרוריסטים ברחובות לונדון עמוסת האזרחים – אבל בסופן צריך להגיע בלינאריות מעט משעממת מנקודה A ל-B, וזו אולי אחת הבעיות המוכרות-לעייפה במשחקי COD.




חשוב לזכור שההתקדמות במשחק היא עדיין לינארית וחד-כיוונית מדי. תשכחו מעולם פתוח או שלל כיווני התפתחות סיפור; יש כאן דרך אחת ויחידה להגיע למטרה ורק איתה תגיעו לסוף. אמנם יש כמה דרכים להגיע לאויבים, לאגף, למצוא דלתות נסתרות ולאתר נקודות שליטה נוחות יותר - אבל כולן בלי יוצא מהכלל מתנקזות לאותה נקודת סיום משימה. החדשות הטובות הן שהחוויה עצמה מתובלת בכל כך הרבה מחזות אקשן ופקודות מהירות, קל להתעלם מהקו הישר-להחריד לפיהן הן מבקשות ללכת.



האזורים בהם שיחקנו מגוונים: אחוזות מפוארות שתוך כמה דקות משחק הפכו קירות מחוררי כדורים, בסיסי אויב עם בטונדות מנופצות מארטילריה, בית חולים עמוס רווי בגופות הצוות הרפואי וקונסוליה אמריקאית עליה נאלצנו להגן בחירוף נפש. הסביבות גם דינמיות כמובן; תפיסת מחסות היא בגדר חובה, חלק מהביצורים לא חסינים בפני כל סוגי הנשקים וההחלמה האוטומטית מכדורים שורקים היא לא בגדר המלצה – המשחק ממליץ בחום לאגף ולתפוס מחסות כי לרוץ לעבר האויבים פשוט לא יעבוד ב- Modern Warfare.



חייבים גם להגיד מילה טובה על האינטליגנציה המלאכותית: אויבי COD לאורך השנים לא צוידו בשכל רב. הם אמנם ידעו להסתתר מאחורי מחסות, לא לעמוד בשטחים פתוחים ולפעמים אפילו גם להחזיר רימונים שנזרקו אליהם – אבל ההתנהגות שלהן הייתה מאוד צפויה ואין הרבה עימותים בהם חוסלנו במהרה, גם ברמות הקושי הגבוהות. ב- Modern Warfare האויבים עלו ברמה וזה מורגש: מעבודת הצוות הנשמעת בקול, דרך טכניקות איגוף ועד לשילוב כוחות המתבטאים במשגרי RPG, הטלת רימונים מדויקת לתוך מבנים והסתערות מזגזגת שלא סתם רצה לעבר הכדורים שלנו, אלא ממש מאתגרת את השחקן וגרמה לנו לא פעם לבצע הערכה מחודשת באשר להשלמת היעד הבא.




באגף העניינים הטכניים, היו כמה עניינים לא מושלמים. כך למשל לא פעם הכתוביות לא תאמו למה שהדמויות אמרו בפועל – תקלה מוכרת במשחקים שזורזו לצאת. עוד באגים מעצבנים היו פליטה שלנו מהמשחק כי "החיבור לאינטרנט נותק", אלא שבפועל המשחק אילץ אותנו להתקין עדכונים לא קריטיים באותם רגעים, ובמקום לאפשר לנו לבצע יציאה מסודרת או לפחות התראה מראש – פעמיים נאלצנו להתחיל משימה מהתחלה בגלל אותם עדכוני רשת "הכרחיים".

משחק ברשת (20%)

9

אחרי שסיימנו את הסיפור הראשי, כמו בכל כותר COD, שוב גילינו כמה הפער עצום בין חווית המשחק ליחיד לעומת האתגר מול שחקנים מרחבי העולם. בזמן שמעל משימות הקמפיין דילגנו בקלילות, במשחקי ה-Deathmatch גילינו עד כמה שחקנים עוצמתיים יש בחוץ. ה-Gunfight מאפשר קרבות קצרים ומהירים במתכונת של אחד על אחד/שניים על שניים, ה-Ground War מצניח את השחקן במפה ענקית בסגנון משחק שמזכיר את סוגת ה-Battle Royale ויש המון משחקי אונליין כללים עם מאפיינים שונים: Cyber Attack, Domination, Hardpoint שגם אם ממש ננסה, לא נצליח לתאר כאן את כולם. מגוון המשחקים העצום, אשר מציע כל אחד חווית קרב שונה, עם מס' משתתפים ומשך לחימה שונה שרק מפאר את אורך חיי המדף של Modern Warfare.





אל חווית המשחק ברשת מצטרפים אינספור התאמות אישיות, שדרוגי לחימה לדמות כמו זימון מסוק או שיגור טילים למקום מסומן, אביזרי לחימה שמושגים תוך חיסול אויבים כמו האצת תנועת מהירות הדמות או הקמת מכונת ירייה, שיפורי נשקים – והכל על פני מפות גדולות ומפורטות שאולי שואבות השראה ממשחקי פעולה אחרים, אבל לחלוטין מספקות את הסחורה ולא משעממות לאורך זמן. איך לא, יש גם מיני-רכישות במשחק ולשחקנים שמשלמים יגיע היתרון התחרותי, בין אם זה ברכישת כדורים הרסניים יותר ובין אם זה ברכישת רובה ציד עם מחסנית מנופחת. הוגן לכולם? בכלל לא. משתלם למפתחים? מאוד.





חווית המולטיפלייר בשוטף נהדרת: לא זכור לנו משחק כל כך פופולרי ברמת הקהילה שלו. שחקנים מרחבי העולם קל למצוא ברגע, לכל סגנון משחק שתרצו. גם ברמה הטכנית המשחק בנוי היטב, כלומר לא חווינו שום לאגים מעצבנים, באגים שנובעים מחיבור איטי לאינטרנט או כל בעיות טכניות בלובי המולטיפלייר או כל דבר שראוי לציין במהלך השעות הרבות שבילינו במשחק הרשת. לא מעט מהשחקנים עצמם מעצבנים בהתנהגותם – כמו התבצרות בעמדה (קמפינג), הטעמת מטעני Claymore איפה שרק אפשר וזריקה אינסופית של רימוני רסס, אבל קשה להאשים את המפתחת במקרה הזה.