כפי שתראו בסעיף הבא, הרושם הראשוני מהאוזניות האלה לא מייצר ציפיות גבוהות, בגלל הגימור הפלסטיקי הזול למדי והעיצוב הפשוט. אבל אחרי שמצאנו את שרוולי הסיליקון שמתאימים לאוזן שלנו והתחלנו להאזין למוזיקה באמצעותן, ה-VerveBuds 800 סיפקו לנו הפתעה נעימה מאוד.

מאוזן, זה התיאור המדויק ביותר שאנו יכולים לחשוב עליו כדי לתאר את הסאונד של האוזניות האלה. כוונתנו היא שהן מסוגלות לכסות את כל טווח התדרים בצורה מאוזנת ונעימה, עם ההדגשות הנכונות ומבלי להגזים בשום דבר, ובזכות זה הן נשמעות מצוין בכל ז'אנר מוזיקלי שניסינו אותן. הגבוהים שלהן מובחנים וחדים, הבאסים עמוקים מספיק כדי לתת נפח ואופי אבל מבלי להשתלט ולזלוג לשאר טווח התדרים, ותדרי האמצע מכוונים כך שצלילי הזמרים יהיו ברורים, אך מבלי לייצר עומס שאופייני לאוזניות זולות. אפילו בהשוואה לאוזניות פופולאריות בהרבה הן הצליחו להרשים אותנו. הבאסים שלהן הרבה יותר מרשימים מאלו של Samsung Galaxy Buds Plus, ויותר מרוסנים ופחות מוגזמים מאלה של Jabra Elite 75T, בעוד שהגבוהים אולי מעט פחות צלולים ופריכים, אבל עדיין טובים מאוד. 

תמונת הסטריאו של האוזניות מצוינת, וביחס לאוזניות TWS בימת הצליל רחבה יחסית וניתן לדמיין כלי נגינה שונים במקומות שונים במרחב הוירטואלי שהן יוצרות. עוצמת הווליום לעומת זאת הרבה פחות מרשימה, ומרבית האוזניות שבדקנו במקביל מסוגלות להגיע לווליום גבוה יותר.

אין ל-Motorola VerveBuds 800 ביטול רעשים אקטיבי, אבל שרוולי הסיליקון שנכנסים עמוק לתעלת האוזן מספקים בידוד פסיבי טוב מאוד, ובזמן שהמוזיקה מתנגנת בווליום בינוני ומעלה כבר לא תשמעו את מרבית רעשי הסביבה. מה שכן, מוטורולה הצליחה להרגיז אותנו עם הכיתוב הנכלולי על הקופסה (שאגב לא מופיע באתר החברה), כאילו האוזניות כוללות Noise cancelling. בכוכבית זעירה למטה, שקל לפספס, מובהר שמדובר על טכנולוגיית הפחתת רעשי רקע בשיחות בלבד, ולא בביטול רעשים אקטיבי כמו שניתן להבין בטעות מהכותרת הענקית.

כפי שציינו, Motorola VerveBuds 800 מגיעות בעיצוב הרגלית שמוכר לכם מה-Airpods הראשונות ומאות החיקויים שלהן שפרחו בשוק מאז. כמובן, מוטורולה יצרה גרסה משלה למבנה הכללי הזה, עם קצה סיליקון שנכנס לאוזן (ולא כפתור שמונח מחוץ לאוזן כמו באוזניות של אפל) וכן חלק אחורי שטוח עם הלוגו של החברה עליו, שלמרות מראהו המזמין - הוא לא משטח מגע אלא סתם אלמנט עיצובי. האוזניות, כמו קופסת הטעינה שמגיעה איתן, עשויות פלסטיק שנראה ומרגיש זול ולא איכותי.

באופן חריג למדי, האוזניות מגיעות כאשר מורכבים עליהן שרוולי הסיליקון במידה הקטנה ביותר ולא הבינונית כמו בכל אוזניות אחרות שפגשנו. לקח לנו זמן להבין למה האוזניות לא נכנסות לאוזן שלנו כמו שצריך, ולהחליף לשרוולים במידה הנכונה. גם לאחר ההחלפה גילינו שהיציבות שלהן באוזן לא טובה במיוחד. צריך לסובב אותן קצת ולהתאים את המיקום שלהן בצורה מדויקת כדי שהן ירגישו בנוח, לא יזוזו ולא יידחפו החוצה כאשר אתם מחייכים או מדברים. לאחר תהליך הכיוונון הראשוני הן נוחות מאוד בתוך האוזן וקל לשכוח שהן בפנים.

לאוזניות True Wireless יש אתגר הנדסי לא פשוט: איך מייצרים מקשים או לחצנים על השטח הקטן של האוזניות שיהיו אינטואיטיביים ונוחים לשימוש. משטחי מגע נוטים להיות לא רספונסיביים מספיק או להילחץ בטעות בכל נגיעה, בעוד שלחצנים פיזיים על החלק החיצוני עלולים לתקוע את האוזניות עמוק יותר באוזן בכל לחיצה ולהכאיב. JBL פתרה זאת יפה עם המקשים הרכים שלה בדגם 220TWS, אבל למוטורולה יש פטנט מעניין אחר. החלק הכסוף בתחתית הרגלית, שבאוזניות של אפל הוא אלמנט עיצובי בלבד, הוא למעשה כפתור פיזי ב-VerveBuds 800. כדי ללחוץ עליו בצורה אפקטיבית צריך לאחוז ברגלית בין האצבע לאמה וללחוץ על הכפתור עם האגודל. זה הרבה יותר פשוט ואינטואיטיבי ממה שזה נשמע, ומדובר לטעמנו בפיתרון ממש מוצלח שמבטיח שלא תלחצו על המקשים אקראית וגם לא מייצר אי נוחות בשימוש בהם.

מבחינת פונקציונליות, המקשים יחסית מוגבלים: לחיצה אחת מתחילה נגינה או עוצרת, לחיצה כפולה כדי לעבור לשיר הבא ושלוש לחיצות כדי לחזור אחורה. לחיצה כפולה כאשר המוזיקה אינה מתנגנת מפעילה את העוזרת הקולית בטלפון שלכם. ומה חסר? אין אפשרות לשלוט בעוצמת הווליום מהאוזניות, תכונה שחסרה לנו מאוד (וניתן היה להטמיע אותה בקלות באמצעות לחיצות ארוכות). המקשים שעל שתי האוזניות מתפקדים באופן זהה.

על כל אוזניה נמצאת נורית חיווי כחולה שמהבהבת כל עוד האוזניות דלוקות. כששכבנו בלילה בחדר החשוך והאזנו למוזיקה, ההבהוב הכחול מהצדדים בעיקר הפריע, והוא לטעמנו מיותר.

כפי שציינו בהקדמה, יש לאוזניות הללו אפליקציה אבל לא של מוטורולה אלא של חברה שנקראת Hubble Connect, התומכת גם בשאר הדגמים בסדרת Verve של מוטורולה. האפליקציה בסיסית ביותר, ותומכת באיתור האוזניות על פי מיקום, איקוולייזר לפי כמה תבניות מוכנות מראש או בהתאמה ידנית וכן באיקוולייזר שמבוסס על בדיקת שמיעה, שאמורה להתאים את הצליל שמתאים לטווח התדרים שהאוזניות שלכם מסוגלות לשמוע. מעבר לכך אין תמיכה בעדכוני גרסה, מיפוי מחדש של המקשים או פיצ'רים דומים שקיימים באפליקציות רציניות אחרות.

כמו כל דבר באוזניות האלה, גם לנושא הסוללה יש יתרונות משמעותיים וחסרונות גדולים.

בצד החיובי, הסוללות שבתוך האוזניות עצמן חזקות להפתיע, ובבדיקה שלנו הן החזיקו לא פחות מ-7 שעות נגינה רצופות לפני שהסוללה נגמרה באחת מהן ונדרשנו להחזיר אותן לקופסת הטעינה. מדובר בזמן פעולה ארוך מהממוצע. יתרון נוסף הוא שקופסת הטעינה תומכת טעינה אלחוטית בתקן Qi הסטנדרטי (לצד שקע רגיל מסוג USB-C), ובעזרת 3 נוריות חיווי שנמצאות בחזית שלה, שנדלקות בעת הטעינה ובכל פעם שאתם פותחים את הקופסה, קל לדעת מה מצב הסוללה של הקופסה עצמה. קופסת הטעינה אמנם לא קטנה אבל שטוחה ובעובי סביר, כך שיחסית נוח לשאת אותה בכיס המכנסיים.

מנגד, קופסת הטעינה סובלת גם מחסרונות. ראשית, החלק של המכסה דק מאוד, והמגרעת שנועדה לסייע לכם לפתוח את המכסה - דקה מדי. נדרשת לוליינות ולעיתים שימוש בציפורניים כדי להצליח לפתוח את המכסה. בנוסף, האוזניות יושבות בתוך התושבות המגנטיות שלהן (ומדובר במגנטים חזקים ששום טלטול לא יגרום לאוזניות להתנתק מהם), אבל אין מספיק מקום לאצבעות לשלוף את האוזניות בנוחות משם. 

הבעיה החמורה ביותר היא שקופסת הטעינה צורכת סוללה באופן עצמוני ופשוט נגמרת אחרי 4-5 ימים בלבד, גם אם האזניות לא בשימוש כלל (נתקלנו בבעיה זהה בדור הראשון של ה-Momentum True Wireless של סנהייזר, אבל היא נפתרה בדור השני והנפלא). מעבר לזה שמעצבן שהסוללה נגמרת עצמאית, זה גם יוצר בעיה: האוזניות לא מזהות יותר שהן יושבות בתוך הקופסה ולכן נשארות מחוברות לטלפון שלכם גם לאחר שהכנסתם אותן פנימה, במקום לכבות ולהתנתק אוטומטית, מה שדורש כיבוי ידני שלהן או הטענה מיידית של הקופסה.