כמו בכל מכשירי הדגל שלה בשנים האחרונות, גם ב-Galaxy S20 שילבה סמסונג זוג רמקולים סטריאופוניים. הרמקול הראשי הוא הספיקר שבתחתית המכשיר, כרגיל; החידוש הפעם הוא שאין מעל המסך אפרכסת נראית לעין, ונראה שסמסונג בחרה בפיתרון של שימוש בזכוכית המסך כדי להפיק קול, לא רק עבור האפרכסת אלא גם עבור הרמקול השני. זה עובד היטב: כששוחחנו בטלפון הצמדנו את האוזן לחלק העליון של המסך, מבלי לכוון לנקודה ספציפית - ושמענו היטב. בהאזנה למוזיקה וסרטונים נהנינו מעוצמת שמע גבוהה ומאפקט סטריאו מרשים. הצליל אמנם לא עמוק ומלא במיוחד, וחסרים באסים, אבל באמת שקשה לבוא בתלונות ממכשיר כה דק וקטן.

במקרה יצא שקיבלנו לבדיקה גם את האוזניות החדשות של סמסונג, Galaxy Buds Plus, כך שיכולנו לבחון את נושא איכות חיבור ה-Bluetooth של המכשיר ואיכות הצליל. בעוד שברוב המוחלט של המקרים החיבור היה תקין, מצאנו שדווקא באפליקציית TikTok היתה השהייה מובחנת ומעצבנת בין הצליל לתמונה (ביוטיוב, אינסטגרם ויישומים אחרים לא היתה בעיה). בדקנו את אותן האוזניות עם מכשיר אחר של וואווי, ובו לא היתה את אותה השהייה. 

מבחינת איכות הצליל, סמסונג מציעה את Dolby Atmos עם 4 מצבעי צליל קבועים שלא שיפרו בצורה ניכרת לטעמנו את הסאונד באוזניות. בנוסף יש גם איקוולייזר מלא שניתן לעריכה אישית, ושעושה הבדל דרמטי הרבה יותר באיכות - אבל זה בא על חשבון עוצמת השמע.

מכשירי דגל ב-2020 הפכו לשם נרדף לסמארטפונים ענקיים וכבדים במיוחד. כמעט כולם, מכל המותגים, מגיעים עם מסכי ענק שנושקים ל-7 אינטש, מבנה זכוכית ומתכת ומשקל שנע סביבות ה-200 גרם, ולעיתים הרבה יותר. למי שלא אוהב את הטרנד הזה ומעדיף מכשירים קומפקטיים יותר ובמשקל שלא מכביד על היד, ה-Galaxy S20 בגרסה הרגילה שלו הוא כנראה מכשיר הדגל היחיד השנה שעומד בקריטריון הזה. הוא מצויד במסך בגודל 6.2 אינטש, עוביו 7.9 מ"מ ומשקלו 163 גרם. 

מבחינת עיצוב ותכנון ארגונומי, מדובר ביצירת פאר. סמסונג יצרה מכשיר שלא רק מושך מבטים, אלא גם נוח להפליא לאחיזה, יושב מצוין בכף היד ובכיס, לא מכביד מדי (למרות שהמשקל שלו מרגיש "דחוס" ומעניק תחושה של מוצר רציני) ובאופן כללי נעים להשתמש בו. למרבה ההקלה, סמסונג הלכה צעד אחורה מהמסכים עם השוליים הקמורים מהסדרות הקודמים והסתפקה כאן בקימור סמלי וקל בלבד, כך שמצד אחד שולי המסך מינימליים, ומצד שני המסך לא גולש לקצוות בצורה מוגזמת וכך גם נמנעות נגיעות לא רצוניות בקצוות וגם אין ירידה בחווית הצפייה בצדדים. על הצלע הימנית נמצאים לחצן ההפעלה והכיבוי ומעליו לחצן כפול לווליום, שניהם נוקשים במידה הנכונה ונגישים היטב; סמסונג ויתרה על מקש ייעודי לעוזרת הקולית המיותרת שלה, והצלע השמאלית חלקה לגמרי. שקע ה-USB-C לטעינה נמצא כמובן בתחתית, ואין שקע אוזניות.

המסכים של סדרת Galaxy S של סמסונג הם תמיד מהטובים ביותר בתעשייה, וכך גם ב-S20. הוא מצטיין בכל פרמטר אפשרי: בהירות טובה, חדות גבוהה עם רזולוציה של 3200X1440 (אבל חכו, יש כוכבית), צבעים עשירים ומדיקים, זוויות צפייה רחבות במיוחד וכמובן ניגודית אינסופית. המסך כמעט ללא שוליים כלל, כאשר השול התחתון עבה רק טיפ-טיפה משאר צדדי המסגרת הדקיקה; את מצלמת הסלפי הטמיעה החברה בתוך חור קטן במרכז החלק העליון של המסך, שאינו מפריע וקל להתעלם ממנו.

החלק המרשים והמוצלח ביותר במסך, ולטעמנו במכשיר כולו, הוא התמיכה בקצב תצוגה של 120Hz. גיימרים מכירים את המונח הזה היטב, אבל אם אינכם מהתחום, ננסה להסביר (קצת קשה להעביר את התחושה מבלי לראות בעיניים): יצא לכם לצפות בטלוויזיה מתקדמת מהשנים האחרונות כאשר מצב החלקת התנועה מופעל? בוודאי הבחנתם שהתנועה על המסך חלקה וזורמת במיוחד, הרבה יותר מאשר התנועה של אותו תוכן על מסך המחשב שלכם, למשל. הסיבה היא שבמסכים סטנדרטיים התצוגה מתרעננת 60 פעמים בשנייה, קצב אמנם די מהיר אבל לא מספיק למנוע ריצודים. ככל שקצב התצוגה גבוה יותר, כך התנועה על המסך נראית חלקה ומהירה יותר. ב-S20, עם קצב של 120 הרץ, כל גלילה בפייסבוק, כל אנימציה, כל תנועה נראות חלקות כמשי באופן מענג במיוחד, ופתאום קשה היה לנו להסתכל על המסך (הנהדר) של הסמארטפון הרגיל שלנו. חוץ מההנאה מהתנועה חלקה ונעדרת הריצודים, המכשיר מרגיש גם מהיר יותר - למרות שאין באמת קשר בין מהירות האנימציה למהירות העיבוד. חשוב לציין שקצב הרענון 120Hz זמין רק ברזולוציה המופחתת שמקבילה ל-FullHD ולא ברזולוציית QHD המלאה שהמסך תומך בה, אבל לטעמינו זה שווה לגמרי; ממילא על מסך בגודל 6.2 אינטש אין ממש צורך ברזולוציה גבוהה יותר.

עם מעבד Exynos 990 (שמיוצר בליתוגרפיית 7 ננומטר), 8GB זיכרון RAM ומאיץ גרפי Mali-G77 MP11, ה-Galaxy S20 הוא חיית ביצועים. לעיתים נדירות מאוד חווינו השהיות או גמגומים כלשהם, וברוב הזמן העבודה עליו חלקה וזריזה גם ביישומים כבדים. מערכת ההפעלה Android 10 עם ממשק One UI של סמסונג מעליה נוחה מאוד לשימוש שוטף, כרגיל אצל סמסונג, וכוללת שפע של אפשרויות התאמה אישית, מצב חושך (Dark Mode), ערכות נושא מגוונות וכדומה.

ולבסוף, מערכת הזיהוי הביומטרי. התרגלנו כבר להתאכזב מקוראי טביעות האצבע של סמסונג השנה, למשל ב-Galaxy A71 ו-A51 וגם ב-Note 10 Lite, אבל נראה שב-S20 החברה בחרה ברכיבים משמעותית טובים יותר. לא היינו מכתירים את קורא טביעות האצבע שמשולב מתחת המסך של ה-S20 למהיר ביותר בשוק, אבל הוא בהחלט שמיש ומתפקד בצורה טובה למדי. גם זיהוי הפנים עובד מהר יותר, ולא חשנו תסכול מהשימוש באמצעי האבטחה האלה.

לסמסונג גלקסי S20 יש 3 מצלמות שמכסות, פחות או יותר, את כל צרכי הצילום של המשתמש הסביר: מצלמה ראשית ברזולוציית 12 מגה פיקסל (צמצם f/1.8), מצלמת זום X3 ברזולוציית 64 מגה פיקסל (צמצם f/2.0) ומצלמה אולטרה רחבה ברזולוציית 12 מגה פיקסל (צמצם f/2.2). 

כמצופה ממכשיר דגל של סמסונג, ממשק המצלמה מהיר ויעיל והמצלמה עצמה לוכדת תמונות בזריזות. הפוקוס האוטומטי מרשים גם הוא, ולהבדיל מגרסת ה-Galaxy S20 Ultra, שבסקירה שלנו סבלה מביצועי מיקוד ירודים, כאן דווקא אין שום בעיה והמצלמה מתמקדת מחדש במהירות שיא.

איכות התוצרים מעט מתעתעת. התמונות שצילמנו באור יום מצטיינות בצבעים נפלאים, תוססים וחיים, הפירוט מעולה, כמעט שאין רעש דיגיטלי ובאופן כללי הן נראו פשוט נהדר. כשרצינו ליהנות מהן על מסך הטלוויזיה הגדול שלנו, גילינו שמה שנראה נהדר על המסך הקטן של המכשיר קצת פחות מרשים, באשמת מנגנון חידוד יתר שמוכר לנו ממכשירים קודמים של החברה, שגורם להופעת מעין הילות סביב אלמנטים קטנים וצפופים כמו עלים של עצים במרחק. 

תמונות שצילמנו בתוך הבית שמרו על צבעוניות עשירה ועל רמת פירוט טובה, אם כי הרעש הדיגיטלי עלה מעט (באופן סביר). תמונות שצילמנו בתאורה חלשה יצאו אף הן בסדר גמור, אבל דווקא מצב הלילה הייעודי אכזב מאוד: במקום לשפר את איכות התמונה ולחלץ פרטים מהחשיכה, הוא כמעט ולא עשה דבר ורק ייצר מעין אפקט HDR מוזר ולא מוצלח.

העדשה האולטרה רחבה מפיקה תמונות לא פחות מרשימות מהעדשה הראשית, עם אותה רמת פירוט מצוינת וכמעט ללא עיוות עדשה. עדשת הזום לעומת זאת פחות טובה. לא ברור בדיוק כמה מתוך ההגדלה פי 3 עליה מצהירה סמסונג היא אופטית וכמה ממנה היא פשוט קרופ (חיתוך) מהחיישן הגדול, אבל במבחן התוצאה התמונות שצילמנו עם הזום הרבה פחות מפורטות, ולעיתים נראו כמו הגדלה דיגיטלית.

והנה דוגמה לתמונה שצולמה בתנאי תאורה ירודים במיוחד:

ואותה תמונה באותם תנאים, עם "מצב לילה" מופעל:

Galaxy S20 מאפשר צילום וידיאו ברזולוציה מירבית של 8K, שזה נשמע מרשים כהישג טכנולוגי אבל לאף אחד מאיתנו אין דרך לצפות בחומרים האלה, שלא לדבר על הגודל העצום של הקבצים. אותנו קצת יותר הרשימה היכולת לצלם וידיאו ב-4K ובקצב של 60 פריימים בשנייה, יכולת שהניבה סרטונים עם תנועה חלקה להפליא, רזולוציה גבוהה ומיקוד מהיר ביותר שאיפשר לנו לעבור בין צילום מקרוב של פרח לצילום נוף מבלי שהמכשיר יתעכב ולו לחצי שנייה במעבר המיקוד בין השניים. הבעיה היחידה, והבולטת למדי למרבה הצער, נעוצה באותו חידוד יתר מעצבן, שנוכח פה במיוחד בתנועת המצלמה על נוף של צמחייה וגורם לה להיראות כאילו סביב כל עלה יש קו מתאר לבן. 

מצלמת הסלפי לוכדת תמונות מצוינות, מפורטות ועם טווח דינמי טוב מאוד. העדשה ורסטילית מספיק כדי לאפשר שתי זוויות, אחד רחבה ואחת קצת יותר צרה כך שתוכלו לבחור את הזווית שאתם אוהבים; בנוסף, מצב המיקוד החי מטשטש בצורה מצוינת את הרקע סביב המצולם וניתן לערוך את רמת הטשטוש גם לאחר שהתמונה כבר צולמה.

Galaxy S20 מצויד בסוללה בקיבולת שעל פניו נשמעת מספקת, 4000mAh. סמסונג היתה כנראה כה בטוחה ביכולת של הסוללה, שציידה את המכשיר ביכולת לטעון בעצמו מכשירים אחרים באופן אלחוטי, בנוסף ליכולת טעינה אלחוטית עצמית. 

למרבה הצער, ציפיות לחוד ומציאות לחוד. הסוללה של המכשיר הזה פשוט לא מסוגלת לספק מספיק אנרגיה למעבד החזק ולמסך התובעני, וחיפוש אחר מטען בשעות הערב המוקדמות היה דבר שבשגרה. למעשה, לא חלף יום אחד מתוך ימי הבדיקה שהסוללה לא נגמרה לנו לפני סוף היום. מבחינת שעות מסך פעיל, הצלחנו להגיע למקסימום 5.5 שעות מסך (זה קרה פעם אחת בלבד), ובדרך כלל בסביבות 3.5 שעות בלבד.

לצד האכזבה מביצועי הסוללה, מעט התנחמנו מביצועי הטעינה, שאכן היו מהירים ביותר בזכות הספק טעינה של 25W. טעינה של הסוללה במלואה אורכת בסביבות שעה ורבע, אבל מצאנו שמספיק לחבר את המכשיר למטען בזמן ארוחת הערב כדי שנוכל לצלוח את שארית היום.

למרות שה-S20 הוא האח הקטן בסדרה, הוא מצויד כמו אחיו הגדולים בעמידות מלאה במים בתקן IP68, מה שאומר שהוא יהיה מסוגל לשרוד במסך 30 דקות במים שעומקם מטר וחצי (לא שהיינו ממליצים לנסות). 

המכשיר עשוי, כמיטב הטרנד, מזכוכית מקדימה ומאחורה שמחוברות ביניהן באמצע במסגרת מתכת. שתי הזכוכיות הן מסוג גורילה מהדור ה-6, כך שהן עמידות בצורה אופטימלית לשריטות, אבל עדיין עשויות להישבר בנפילה. כיסוי מתאים יהיה רעיון הגיוני.