מניסיונינו עם שואבים סיניים אחרים שבדקנו, עוצמת השאיבה אולי נראית חזקה על הנייר, אך בפועל הביצועים עשויים להיות פושרים - אך לא הפעם. ה-1C מציע כבר בעוצמה הבינונית כוח שאיבה נאה, תוך שהוא אוסף פירורים וגושי אבק בזריזות.

אחד מהחסרונות הברורים כבר בשימוש הראשון עם ה-1C היה כפתור ההפעלה. בשונה מה-F8 או מהג'ימי, כאן שיאומי למדה מדייסון לייצר הדק שצריך ללחוץ עליו תמיד כדי שהשואב יפעל. זה לא נוח כמעט בכל מצב של שימוש שעומד על יותר מדקה. האצבע מתעייפת במהירות מהלחיצה המתמשכת וביחד עם משקל לא מבוטל, מלאכת השאיבה הופכת למעייפת קצת אחרי כמה דקות.

צבעו הלבן של ה-1C הופך אותו לרגיש ללכלוכים או לידיים מלוכלכות. ניתן להניח שלאחר זמן, הידיים המלוכלכות יכתימו מעט את ידית האחיזה. כמו כן, המוט הארוך שמחבר בין השואב למברשת רגיש עד כאב לשריטות, וחשוב להיזהר כשנכנסים איתו מתחת לשולחן או ליכסא.  

נחיתות הכוח אל מול ה-Mi Handheld Vacuum Cleaner הופכת ליתרון כאשר מדובר בזמן שימוש - כשעה שלמה ב-1C לעומת חצי שעה בלבד בדגם הקודם. כפי שניתן להבין, מדובר על שימוש בעוצמה הכי נמוכה שיש, שמתאימה בעיקר לשאיבת אבק דק דק.

בשימוש ממוצע, כלומר עוצמה בינונית ופזילה אל עבר ה-MAX, הסוללה סיפקה לנו זמן עבודה של בערך 22 דקות. זהו זמן עבודה סביר בהחלט, נוכח השילוב בין עוצמת שאיבה ויניקה גבוהות, לבין חסכון באנרגיה.

טעינת הסוללה אורכת בערך 3.5 שעות, ומעניין לראות שאף אחד יצרן עדיין לא שילב טכנולוגיה של טעינה מהירה, בדומה למחשבים ניידים או מכשירים סלולריים. בכל אופן, גם כאן, ה-1C מיישר קו עם מתחריו.