סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Cyberpunk 2077

Item: משחק מחשב Cyberpunk 2077
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 24.12.2020

הטוב

העיר Night City מפעימה, חיה ונושמת
משחק ארוך עם המון משימות משנה
רמת פירוט יוצאת דופן
עלילה מסקרנת
דיבוב מקצועי

הרע

אינסוף תקלות טכניות
משחק מורכב מדי שעלול להתיש

בשורה התחתונה

Cyberpunk 2077 הוא כל מה שאפשר לבקש ממשחק פעולה בסגנון עולם פתוח. הוא מורכב מעולם מפותח ויצירתי שטרם נראה, שטוף אווירה דיסטופית, משחקיות משכוללת וגרפיקה מפורטת עד כדי גיחוך. הבעיה שמעל המשחק הפנטסטי הזה מאפילה כמות באגים בלתי נתפסת שמראה שלמרות כמעט 8 שנות פיתוח, המשחק עדיין מרגיש לא אפוי עד הסוף וכל כך חבל. ל-Cyberpunk 2077 יש הזדמנות להפוך לכותר על-זמני אך רצף של בעיות טכניות והיעדר משחקיות מרובת משתתפים מגבילה את הפוטנציאל שלו. אם אתם מצליחים להתחמק משצף הספוילרים ברשת ויש לכם סבלנות לחכות עד שיפתרו את כל הבעיות הטכניות, עדיף בהחלט, אך אם אתם מוכנים להתמודד עם אילו בעיות שאולי יהיו בשביל המשחק הכי מרשים שיצא בשנים האחרונות, אלה יהיו ה-270 שקל הכי טובים שהוצאתם השנה.

הקדמה

משחק הפעולה העתידני מגוף ראשון Cyberpunk 2077 פותח והופץ על ידי CD Projekt ב-10.12.20 לפלטפורמות Xbox, PlayStation ,Google Stadia ולמחשב האישי, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. המשחק מתרכז בעיר העתידית והמפוקפקת Night City, בעולם דיסטופי בו אנו נכנסים לנעלי V, שכיר חרב עם מוניטין רחוב מוכר.

הגרסאות המיועדות לקונסולות המשחק מהדור הקודם הוסרו מהחנויות המקוונות בגלל תפקוד נוראי של המשחק כן שהוא מתאים בלעדית לקונסולות החדשות ול-PC.

עלילה (30%)

9.5

ב-Cyberpunk 2077 מכוונים מהרגע הראשון לחוויה אישית וייחודית עבור השחקן: תחילה בחרנו את סיפור הרקע של דמותנו. בין אם גדלנו בעולם התאגידים, ברחובות של העיר או בשבט של נוודים החיים בפאתי העיר, סצנת הפתיחה משתנה בהתאם לרקע הנבחר ומשימות המשנה מתחלפות בהתאם. העלילה הראשית עדיין מתנהלת ודי דומה לכולם, אבל יש הרגשה של חוויה מעט שונה, בעיקר בדיאלוגים וצורת ההתנסחות מול דמויות שונות. גם באפיון הדמות האישית שלנו פגשנו ברמות הפירוט הכי מוגזמות שאפשר לדמיין, מבחירת הטקסטורה באישונים, דרך שיער הערווה ועד לקעקועים שיעטרו את גופנו. זהו המשחק הראשון שפגשנו שמאפשר ליצור דמות טרנסג'נדר על כל המשתמע מכך פיזית, קולית ואף ניתן לבחור באיזה כינוי גוף יפנו אליכם. מילת המפתח כאן היא אינדיווידואלית וב-Cyberpunk 2077 לוקחים את העניין לקצה ולגמרי מספקים את הסחורה.

העיר Night City רוויה בדמויות משנה נפלאות שלחלק מהן ממש רצינו לחזור ולהמשיך לדבר איתן, לשמוע עוד מהפנינים שלהן ולהמשיך לקבל מהן הוראות לקראת משימות משנה. האינטראקציה שלהן עם הדמות הראשית V נפלאה וגם אם לא במכוון, קל להבין מי המשחק רוצה שתאהב ומי פחות. כידוע, גם דמותו של Johnny Silverhand, שמגולם על ידי השחקן קיאנו ריבס במראהו ובקולו, מגיחה בהמון מקרים וגונבת את ההצגה לטעמנו, במיוחד בזכות ריבס המפתיע, שמוכיח שוב למה הוא אחד השחקנים העסוקים בתעשייה כרגע. לא תתחמקו מרגעים לעוסים וקטעי גאולה משמימים שהתרגלנו לדקלם, אבל נוכחותו מוצלחת, מתוך סוללת דמויות עוצמתית ומלאת אופי שגם ככה הרשימה לטובה.

באופן מפתיע, בעולם הדיסטופי ש-CD Projekt לא הסתפקו ביצירת יקום סתמי לשם הנאה בלבד ובפנים שזורה עלולה עם המון ביקורת על ההווה, דיונים על חיים ומוות, לאן החברה הולכת והאם זה העתיד שאליו כיוונו. דילמות מוסריות יש בשפע, בחירת הדיאלוגים השפיעו דרמטית על המשך המשימות המשניות והמרכזיות וגם קיימים המון סוגי סוף לסיפור המצוין שהכרנו. ב- Cyberpunk 2077 העלילה מתחילה מהילוך חמישי ואיכשהו מצליחה להגביר ולסחוף – וזה באמת עובד.

שוב ושוב המשחק מציב בפני השחקן את האופציה לבחור את הנתיב הרצוי. אם תראו שודדים בבנק, האם תיגשו לעזור? אם תצליחו, מוניטין הרחוב של הדמות יעלה מה שיפתח אפשרויות נוספות, אם תפגעו בחפים מפשע, המשטרה תתקוף אתכם במקום אותם. המשחק בוטה ואלים בצורה שאינה מתנצלת אך היא מרגישה אותנטית לרוח העיר והדמויות בה. בין אם זה שיטוט ברובע החלונות האדומים לבין האזור עם בתי הבושת או המקום האחר שגם בו יש - בתי בובות כפי שהמשחק קורא להן - שילוב בין אדם למכונה שלפחות נראה יותר כמו בובה, עד שהמפגש נגמר ואז לפתע הבובה הופכת חזרה לאדם שהיו קודם והשחקן נשאר עם סימן שאלה מוסרי.

גרפיקה וסאונד (30%)

העולם של Cyberpunk 2077 הוא מהנוצצים והמפוארים ביותר שאי פעם הופיעו בשוק הגיימינג. מפתחי CD Projekt הצליחו להפוך פיקסלים לעיר חיה ונושמת, עטופה בכל הגימיקים, הקלישאות והאביזרים שיש לסוגת הסייברפאנק להציע - וזה נהדר, מהפנט ויוצא מגדר הרגיל. שתלים ביוניים, הנדסה גנטית חוקית ופחות, בנייני תאגידים שמרקיעים עד השמיים, שדות נפט מטונפים ואווירת סוף העולם ואיבוד המוסר בכל מסדרון עתידני, או בפינת פחונים קיברנטית שורצת הומלסים שחייהם נהרסו מהתמכרות לשדרוגים.

רמת הפירוט במשחק מהפכנית: לא משנה אם זו משקוף דלת שרוססה עליו סיסמה אפוקליפטית, עיתון עם כותרות עדכניות, מזרן מלוכלך בצד הדרך או מכונת פחיות שמככבת עליה דוגמנית בלבוש מינימלי, אין פרט בעיר הענקית Night City שלא הוברש והושחז. כשמתחשבים בגודלה העצום של העיר הזוהרת, קל להבין למה לקח כל כך הרבה שנים לפתח משחק כל כך מורכב. אורות הניאון נוצצים ומופיעים בכל פינה, הצבעוניות מסמלת כל הזמן ערך אחר ואילו רק על עיצוב מראה הדמויות כפי שעתיד להיראות בחזיונם של המפתחים, מגיעים כל השבחים לצוות הקריאטיב.

גם באגף הסאונד אין אכזבות: הדיבובים מצוינים, מקצועיים ואין כאן מיחזור של שחקנים, לפחות לא כזה שמורגש מדי. השירים שהוקלטו במיוחד עבור הכותר תואמים לשנת 2077 והרגשת העתיד ניכרת; משחקי ז'אנרים מוזיקליים יוצרים פסקול הזוי במכוון, כזה שעדיין מצלצל מוכר, עם טון של סוגת מוזיקה שעשויה להפוך לטרנדית בעתיד. יש כאן הרבה אלקטרוניקה כיאה לאווירה, רעשי רוק צורמים, סמפלים חייזריים-משהו וסתם רגעים סטטיים מצמררים שמשתלבים מצוין ברגעי מתח או בשיאו של מרדף מכוניות.

משחקיות (20%)

גישת העולם הפתוח ב-Cyberpunk 2077 שואבת השראה מהמון משחקים מפורסמים. יש כאן את הדמויות המתפתחות שהוצגו ב-Grand Theft Auto V ואת הפריצה למערכות שפגשנו ב-Deus Ex: Mankind Divided וב-Watch Dogs. משימות המשנה רבות ולמרבה ההפתעה הן מצליחות לרגש ולא לספק רגע חזרתי ידוע לשמצה, כמו בהרבה משחקי עולם פתוח. יש בריף מקדים וסקירת כיווני פתרון, שלרוב מסתיימים בשליפת אקדחים וחיסול מהיר אבל יש כל כך הרבה דרכים לפתור את הבעיה, לא מעט מהן אפילו בלי שחרור כדור בודד. תוכלו לפרוץ לדלת אחורית ולגנוב את הפריט שהתבקשת לשדוד, לצלוף מרחוק באויב שנשכרת להרוג ולהיעלם לצללים או לפרוץ למחשב סמוך ולתת לו לעשות את עבודת החיסול. לא הכל הריגות כמובן; ישנן משימות ריגול, פריצה, מעקב פשוט, חקירת זירת רצח – ובצורה מפתיעה הרבה מתוצאתן בתום המשימה, משפיעות בצורה כזו או אחרת על הסיפור הראשי, שהתגלו בדיעבד.

בעניין דומה, אחד מהחסרונות הבולטים של המשחק הוא דווקא המורכבות הבלתי-נגמרת שלו, תכונה שברוב המקרים הייתה מתבטאת כיתרון, אלא שכאן זה מתבטא בעיקר ככאוס של מידע. אינספור מסכים קופצים לעיני השחקן, משיחה שהתקבלה, הודעת SMS שמחכה למענה, שוטר פולט בועת שיחה ויזואלית כי התקרבנו אליו יותר מדי וברקע דמות משנית צועקת לנו שנגיע. שצף ההתראות בעיקר גורמות לכאב ראש. למרות שלומדים להתרגל אליהן עם ההתקדמות במשחק, מוטב היה אילו מצטמצמים הסחות הדעת והיינו מצליחים להתעסק בעיקר, ולא בכל כך הרבה גימיקים גונבי פוקוס.

הנשקים תואמים לתקופה החדשנית וכיאה למשחק פעולה, ב-Cyberpunk 2077 לא מפספסים את ההזדמנות להשתגע עם ארסנל חלוצי. נשקי צלפים טקטיים שיורים דרך קירות, אקדח תוף עם 8 קנים, רובה סער שכדוריו מגיעים עצמאית לאויב מסתתר ולהבים שנשלפים מזרועותינו המשודרגות ועורפים ראשים בשנייה. כולם שומרים על נראות תואמת לתקופה; עמוסי שבבים, מלאי צינורות וברגים בגימור מט שעושים חשק לסקור אותם מכל כיוון. ואיך לא, כיאה לסגנון עולם פתוח יש גם נהיגה. המכוניות - שרבות מהן עדיין עובדות על דלק מזהם, קיימות בכל הסוגים והמינים. מרכבי עיר סטנדרטיים, דרך רכבי יוקרה מנקרי עיניים ועד לג'יפים משוריינים שמיועדים למרוץ. המנגנון הפיזיקלי של המכוניות לוקה בחסר מה שגורם להן להרגיש כאילו הן מרחפות על הכביש, במיוחד אם מביטים מתוך מושב הנהג. יש חלליות, משאיות ענק ושאר כלי רכב שעדיין לא הגיעו לשנת 2020 והמגוון עצום, אך עדיין אפשר לשים לב לחזרתיות של הרכבים המשתנה בהתאם לרכב שיש לכם כרגע.

כיאה לעתיד, שתלים ביוניים ושיפורי גוף קיימים בכל פינה. ניתן לשדרג את היכולות הטכניות של הדמות, ששיפרו את יכולות יצירת הנשקים, חיזוק השריון ואלו יובילו לכך שדיאלוגים טכניים רלוונטיים לכל סיטואציה יצוצו יותר. באגף הרפלקסים למשל, שיפרנו את זריזות ההתחמקות מאגרופים, הסיכויים למכה קריטית השתפרו ויש גם השפעה קטנה על נקודות הניסיון שצברנו כתוצאה משימוש באותם רפלקסים. יש גם Perks, מעין שדרוגים לכלי הלחימה: דגלתם בחיסול שקט לאורך המשחק? שיפור פסיבי יקצץ בחצי את ה-Stamina הנדרש להנפת חרב או יאפשר האצת מהירות ההליכה בכריעה.

רמת הקושי במשחק מספיק מאתגרת מכדי לא לבחור ברמות הקושי הגבוהות ביותר ותחת רמת הקושי הסטנדרטית, רוב העימותים היוו אתגר לא רע שעדיין חייב אותנו להשתמש בשדרוגים שהתקנו בגופנו, זריקות רימונים, ירי מאחורי מחסות ושלל איגופים. לרוץ ולירות תוך כדי לא תמיד יעבוד ב-Cyberpunk 2077 ומבחינתנו זה מעולה. אורכו של המשחק בערך 25-30 שעות אם מתמקדים בעלילה המרכזית, לא משחק קצר מדי, אבל משימות המשנה בקלות מוסיפות עוד 50-60 שעות ברחובות Night City.

אבל חייבים לדבר על הבאגים. הרבה נאמר על הדחיות הרבות של השקת המשחק מצד המפתחת ומסתבר שגם כל ההמתנות לא הועילו. בעוד שלא מדובר בעוד מקרה של אססינס קריד שבו הדמויות התפוצצו מבפנים, מדובר באחד המשחקים הכי בעייתיים מבחינה טכנית שיצא לנו לשחק בהם. דמויות נשענות על קיר דמיוני, משימות שקופאות במקום, אויבים שמגיחים מקירות, פיצוצים שלא משפיעים במאומה על האויבים, טקסטורות מבולבלות ועיכוב בין שפתי הדמות לקולו. כל באג בספר הבעיות הטכניות תוכלו למצוא ב-Cyberpunk 2077 וזה מתסכל כמו שזה נשמע. במהלך כתיבת הסקירה שוחררו לא מעט טלאים שעשו טיפה חסד עם המשחק - אבל עדיין הרבה ממנו דורש טיפול וההרגשה היא ש-CD Projekt Red נאלצה להוציא אותו לפני סוף השנה כדי להספיק לגל הרכישות של החגים.

מעבר לתסכול שהתקלות הטכניות גורמות לו, הן בעיקר מפירות את התחושה האימרסיבית שהמשחק מייצר. לשוטט בתוך עולם חי ונושם שבו אפשר סתם במקרה לעבור ליד כמה פושעים נחותים בפינת רחוב ולשמוע אותם מתלחששים ביניהם "ששש תהייה בשקט יש פה מישהו" ואז להחליט לבד אם אתה מעוניין לדבר איתם או לא, ואחרי שיחה מרובת אפשרויות למצוא את עצמך לוקח מהם נכס משחקי חשוב. ואחרי שעברתם את החוויה המציאותית הזאת, לחזור לאוטו ולגלות שהגלגלים שקעו לתוך האספלט וברגע שמתניעים הוא קופץ למקומו וממשיך הלאה וזה שובר את ה-suspension of disbelief - אותה אשליה המאפשרת לצופה בהצגה להתחבר לדמויות למרות שהוא בפרוש רואה שמדובר באנשים על במה עם סט מקרטון.

למרות הבאגים, עדיין אפשר לשחק בו כמובן, אבל לפחות פעם בשעה נתקלנו בבאג שגרם לאיזו משימה לאתחל את עצמה – ואנחנו מכירים מספיק שחקנים עם פחות סבלנות שמזמן היו מסירים את הכותר מהמחשב שלהם כבר בתקלה הטכנית הראשונה.

משחק ברשת (20%)

6.5

נכון לכתיבת שורות אלה, ל-Cyberpunk 2077 אין אופציית משחק ברשת והמפגש מול שחקנים אמיתיים מרחבי העולם ברחובות Night City הענקיים לא אפשרי. תחושת ההחמצה עצומה ואין משחק אחר שכל כך קיווינו להזדמנות לשחק עם חברים ולבצע איתם משימות, לפחות כאלו סגורות בסגנון Co-Op, אבל אפילו המצב הבסיסי הזה לא אפשרי במשחק. המפתחים כן הודיעו על פיתוח עתידי של מולטיפלייר במסגרת הכותר, אולי אפילו כפרויקט עצמאי ושאפתני יותר שירחיב עוד יותר משחק מפותח לעילא ממילא, אבל כרגע אנחנו בעיקר נשארים עם הבטחות כלליות. אפשר להניח שהחברה לא רצתה לצאת מיד עם אפשרות למשחק מרובה משתתפים בגלל עודף הבאגים, אולי אפילו בגלל חוסר הרלוונטיות של המשחק לקונסולות מהדור הקודם כמו PS4 ו-XBS\1, אך כשמתחשבים בעובדה שלמשחק עצמו לקח כמעט 8 שנים לצאת, לא מדובר בחדשות מעודדות במיוחד.