סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Xiaomi Redmi Note 9 Pro 128GB 6GB RAM שיאומי
הטוב
- מסך גדול
- עיצוב נאה
- איכות צילום באור יום
הרע
- ביצועים פושרים תחת עומס
- מצלמות בולטות בגב
- מתחמם בזמן שיחות
- פרסומות בממשק
- איכות ובהירות מסך
בשורה התחתונה
קשה למצוא הבדלים של ממש בין ה-Note 9 Pro לבין אחיו התאום, ה-S. כך או כך, מדובר באחד המכשירים המשתלמים ביותר שהכסף שלכם יכול לקנות - כבר ביום ההשקה. מכשירי שיאומי נותנים להתיישן מהר יחסית, אבל למי שלא צריך את המילה האחרונה בתחום הסלולר, שיאומי שוב מציגה אופציה עם תמורה מעולה למחיר, וחיי סוללה משובחים.
הקדמה
Xiaomi Redmi Note 9 Pro הוא האח התאום וכמעט זהה ל-Note 9S, ואם אתם חושבים שהמונחים Pro, Max, S וכו' מוכרים לכם מחברה אחרת, אתם דיי צודקים. על הנייר, ההבדלים בין גרסת הפרו ל-S מינוריים - המעבד, המסך וקיבולת הסוללה זהים. ההבדלים הם בעיקר במערך הצילום, עם 64 מגה פיקסל במקום 48, טעינה מהירה יותר, NFC וזהו בערך. האם הוא יהיה פושר כמו ה-9S? האפרכסת הרחבה של ה-9 פרו ממוקמת על השלדה של המכשיר, בדומה למכשירי שיאומי אחרים. היא מפיקה צליל חזק אך פחות איכותי מהאייפונים החדשים למשל. למען האמת, היא כה חזקה שלפעמים חשבנו שאנחנו מדברים על ספיקר.
אגב ספיקר, מדובר ברמקול בודד שנמצא ליד חיבור הכבל. הוא מציע עוצמה טובה בדרך כלל, ואיכותו בינונית. לא מדובר על חווית סאונד מרשימה, אך בכל שימוש הוא תיפקד בסדר גמור. לפרו מגוון רחב של חיבורי אוזניות - Bluetooth 5.0 הזריז וחיבור 3.5 מ"מ לאוזניות, שמתפקדות כאנטנה לרדיו FM. אגב, הרדיו נתקל בקשיים לקלוט תחנות בצורה טובה, וגם כשהחלפנו אוזניות, השמע היה מלווה ברעשי תדרים.
132381705462474466_m.jpg "Xiaomi Redmi Note 9 Pro: מלא בפשרות")
רדיו
מקלט רדיו הנמצא בחלק מהטלפונים ומאפשר קליטה של שידורי רדיו בתדר FM. רוב מכשירי הסלולר שכוללים מקלט רדיו משתמשים באוזניות כאנטנה ולכן ניתן להאזין לרדיו רק כאשר האוזניות מחוברות.
תכונות נוספות של מכשירים עם רדיו היא תמיכה ברדיו RDS, המאפשר קבלה של מידע טקסטואלי אודות התחנה והשיר, וכן הקלטת שירים מהרדיו ושמירתם כקבצים להשמעה או כצלצול במכשיר. בחלק מהדגמים ישנה תכונת זיהוי מוסיקה המתנגנת ברדיו דרך האינטרנט (למשל, TrackIDשל סוני אריקסון).
ל-9 פרו עברנו ישירות ממכשיר ה-Mi 10, שהוא מכשיר הדגל של החברה. למען האמת, המעבר התבצע דיי באופן חלק. שיאומי מאפשרת העברת נתונים ממכשיר למכשיר בדומה ל-Smart Switch של סמסונג, כולל יומני שיחות, הודעות ומה לא. אותו ממשק נמצא כאמור במכשירים יקרים יותר של שיאומי, ועל כן מדובר ב-MIUI11 המולבש על אנדרואיד 10, עם אותם פיצ'רים - לטוב ולרע.
כבר בהתחלה, פגשנו בפרסומות בתוך הממשק של שיאומי, וזה מצריך פירוט קטן. נכון ששיאומי דוחפת פרסומות לממשק שלה ("אולי ככה היא יכולה למכור את המכשירים יותר בזול" אמר לנו קולגה לעבודה), אבל הרגשנו שמדובר בחוסר טעם, כאשר למעלה מ-¾ מסך מוקדש לפרסומות, לעיתים מטורגטות, ולעיתים לא. לנו זה נראה יותר מדי, והעדפנו שלא להשתמש בכלל באפליקציות של שיאומי שמציגות פרסומות.
פרסומות בתוך "מנהל ההורדות"
בשימוש רגיל, סביר וסטנדרטי, ה-9 פרו יספק את רוב המשתמשים. אם אתם משתמשים בעיקר בוואטסאפ, רשתות חברתיות, פה ושם ניווט ב-Waze, שיחות קוליות ועיון בחדשות, המכשיר הזה יהיה בשבילכם מתאים כמו כפפה ליד. מי אמר שצריך מעבדים חזקים ושריריים כדי להעביר ימים שלמים עם הסלולר?
המעבד ב-9 פרו זהה ל-9S, כלומר Snapdragon 720G של סנפאדרגון המיועד לשוק הביניים, יחד עם מאיץ גרפי Adreno 618 המוכר. בגרסה שקיבלנו, רכיבי הזיכרון היו 6GB ראם ו-128GB שטח אחסון, עם אפשרות להרחבה ע"י כרטיס זיכרון.
במבחן GeekBanch 5, המכשיר קיבל ציון של 1,770 נקודות.
עם זאת, ובהמשך לפסקה שלמעלה, כאשר מתחילים לרצות מעט יותר מה-9 פרו, הוא מתחיל לגמגם. הורדתם קובץ גדול מהדרייב, ובזמן הזה גלשתם בפייסבוק, קיבלתם שיחה או תוך כדי אתם כותבים הודעה בוואטסאפ? תתחילו להרגיש חמימות לא נעימה בגב המכשיר, וגם ההקלדה תתחיל להיות יותר איטית. לא בגללכם, אלא בעקבות הדיליי שבין הלחיצה על המקלדת לבין התגובה על המסך.
זה קרה לנו בעוד מצבים, למשל בהחלפת מצבי צילום במצלמה, או פתיחת המצלמה דרך לחיצה כפולה על כפתור הכיבוי. עושה רושם שהמכשיר לוקח את הזמן במשימות מורכבות, וכאן בדיוק נחשפים חסרונות המעבדים החלשים יותר.
לחוד, הם מבצעים כל משימה בצורה טובה, אך כאשר רוצים לבצע מספר פעולות בו זמנית, הם מתחילים להזיע.
אגב, לא מדובר בעניין של זיכרון, שכן ברוב הפעמים, כאשר חזרנו לאפליקציות שנפתחו קודם, ה-9 פרו לא רענן או פתח אותן מחדש. מנגד, מי שקונה מכשיר כזה, לא מצפה לביצועים מהשורה הראשונה, ועל כן מדובר בפשרה שהיא מתקבלת על הדעת ביחס למחיר.
בנוגע למסך, מעט התאכזבנו לנטוש את המסך הטוב של ה-Mi 10, עם פאנל AMOLED ו-90 הרץ. ב-9 פרו המסך אומנם גדול, אך הוא פשוט ביותר. הפאנל הוא מסוג LCD רגיל, והבהירות רחוקה מלהרשים ביום שמש של יולי. הרזולוציה סבירה וסטנדרטית עם 1080 על 2400 פיקסלים, וניתן לקרוא בקלות מסמכי טקסט או סתם עדכונים על הקורונה. כמו כן, כפועל יוצא מכך שמדובר במסך LCD, אין כאן אפשרות ל"הישאר ער" או הצגת שעון תמידית על המסך.
132381705943874115.png "Xiaomi Redmi Note 9 Pro: מלא בפשרות")
המכשירים בשנה האחרונה עברו השמנה משמעותית, וכך גם ה-9 פרו. הוא שוקל יותר מ-200 גרם, וזה ניכר ביד ובכיס. הוא גם ככה גדול, והכיסוי המצורף מגדיל אותו מעט יותר. כך יצא, שקיבלתם טלפון עם מסך בגודל כמעט 7 אינץ', ואינו מהרזים בשוק. מהצד השני, ניתן לזקוף את המשקל לסוללה העצומה שנמצאת מתחת למסך, ולכן זה אולי יתרון.
בכל הנוגע לנוחות השימוש של המכשיר ביד, מדובר במכשיר שמצריך אצבעות ארוכות, שכן המסך צר וארוך במיוחד. באופן לא ברור, שיאומי החליטה לקבץ את כפתורי המגע במרכז המסך, ולא לפזר אותם לצדדים. לטעמנו הם קטנים מדי, ויותר מדי פעם קרה שבמקום ללחוץ "רווח" לחצנו על כפתור הבית. כמו כן, נשארו יותר מדי שטחים מתים בצד ימין ושמאל, ומן הראוי ששיאומי תגדיל את הכפתורים לצדדים.
132381706024185968_m.jpg "Xiaomi Redmi Note 9 Pro: מלא בפשרות")
מבחינת אבטחה, מקשים ועיצוב כללי, מדובר על אח סיאמי ל-9S.
רזולוציה
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.
4 חיישני צילום מאחור, ועוד אחד מקדימה. על הנייר, ה-9 פרו מציג יכולות צילום לא רעות בכלל, עם חיישן ראשי של 64 מגה פיקסל. שאר הנתונים זהים בהחלט ל-9S.
בשטח, התוצאות רחוקות מלהרשים. מדובר עדיין במצלמה במכשיר ביניים, שעושה עבודה טובה באור שמש, אך נופלת בשאר הסצנות. באור שמש או תאורה חזקה, הפירוט והצבעים טובים, וגם אם יש אזורים מוצלים בפריים, ה-HDR עושה עבודה טובה.
לא ראינו הבדל ברור בתמונה שצולמה ב-64 מגה פיקסל לבין תמונה רגילה, ולכן מדובר בעיקר בגימיק שיווקי. תמונות שצולמו בתוך הבית או בשעות הערב (לא בחושך מלא), התקבלו עם רעש, מריחות קלות ואיכות תמונה סבירה מאד.
החיישן עם הזווית הרחבה מצלם תמונות בגודל 8 מגה פיקסל, ובצפייה בטלפון האיכות מספקת. במעבר למחשב או למסכים גדולים, האיכות ממוצעת בלבד כמקובל, ויש אפקט "השטחה" של פרטים בצדדים (ראו למשל את הג'יפ הלבן שנראה פתאום שטוח מדי). על חיישן המאקרו עם 5 מגה פיקסל היינו מוותרים, מדובר בעוד גימיק והתוצאות אינן איכותיות.
ממשק המצלמה ב-9 פרו הפך מיום ליום למתסכל. פתיחת המצלמה מלווה בעצלתיים ובאיטיות, וגם מעבר בין עדשות לוקח בערך שנייה וחצי, שזה המון במונחי צילום. גם הזמן שבין לחיצה על כפתור הלחיצה לבין הצילום עצמו לוקח זמן רב, ולעיתים הזזנו מהר מדי את המכשיר, עוד לפני שהמעבד הבין שהוא צריך לצלם.
אגב, אל תתבלבלו - אין במכשיר זום אופטי X2 על אף שיש סימון כזה כחלק מבחירת העדשות. מדובר בזום דיגיטלי שמחדד מאד את התמונות ומכניס להן אפקט העשרת צבע. לכידת וידאו ב-4K מתבצעת עם קצב של 30 פריימים - התוצאה טובה, אך בהיעדר מייצב אופטי, והסתפקות רק במייצב אלקטורני, צריך להתרכז כאשר מקליטים וידאו. בסה"כ התוצאה טובה כאשר האור חזק או מצלמים בחוץ. לא ניתן להחליף בין העדשות בזמן ההקלטה, ולכן עדיף להשתמש בחיישן הראשי.
רואים את ההבדל בצבעים?
מצלמת הסלפי טובה ועשירה בפרטים כמו תמיד אצל שיאומי. חבל שאפשר להגיע אליה רק באמצעות לחיצה על כפתור החלפת הכיוונים ולא דרך משיכה של אצבע כמו אצל סמסונג.
פריימים
תמונת הוידיאו מורכבת מרצף של תמונות בודדות שנקראות פריימים. ככל שמספר הפריימים לשנייה גדול יותר הסרטון יראה חלק ורציף יותר. במרבית המכשירים הסלולריים קצב הפריימים לשנייה עומד על 15, שזהו נתון בינוני שמספק תמונה מעט מקרטעת ולא חלקה. קצב פריימים של 30 בשנייה הוא טוב דיו ומספק תמונה חלקה ורציפה.
כמו תמיד אצל הקונצרן הסיני, קיבולת הסוללה ענקית, וחיי הסוללה משובחים. עם 5020mAh לא ציפינו לפחות מיום וחצי עבודה, וקיבלנו יותר מכך.
בהירות לא מסוונרת, מסך עם רזולוציה בינונית, מעבד חסכוני, סוללה עם קיבולת ענקית, הם המתכון ליומיים עבודה בלי מטען. במהלך הסקירה, הבהירות הייתה על בערך 85% רוב הזמן, הקישוריות עבדה כל הזמן, כולל מיקום, WIFI, בלוטות' ו-NFC, ולא חיפשנו לרחם על המכשיר.
132381706163089839.jpg "Xiaomi Redmi Note 9 Pro: מלא בפשרות")
ניווט מדי פעם ב-Waze, הרבה התכתבויות בוואטסאפ, רשתות חברתיות, הורדת קבצים בטלגרם, שיחות קוליות, קריאה של כתבות טקסט, צפייה ביוטיוב והאזנה לרדיו - כל אלה לא עשו רושם על הסוללה, והצלחנו להגיע ל-0% רק בסוף היום השני של השימוש, משהו בסביבות שמונה בערב. במצב חיסכון בחשמל, ניתן לצפות לביצועים עוד יותר טובים.
אחד היתרונות של הפרו על ה-S הוא טעינה מהירה ב-30W, במקום ב-18W ותוך שעה ו-45 הסוללה נטענה במלואה. שוב נציין כי טעינה של כמה דקות במהלך היום בעזרת המטען המקורי, מאריכה דרמטית את חיי הסוללה. עם זאת, שמנו לב שעד 90% הסוללה נטענה מהר מאד, וב-10% האחרונים, לקחה לה יחסית הרבה זמן להגיע לטעינה מלאה. ככל הנראה מדובר על הגנה על הסוללה.
רדיו
מקלט רדיו הנמצא בחלק מהטלפונים ומאפשר קליטה של שידורי רדיו בתדר FM. רוב מכשירי הסלולר שכוללים מקלט רדיו משתמשים באוזניות כאנטנה ולכן ניתן להאזין לרדיו רק כאשר האוזניות מחוברות.
תכונות נוספות של מכשירים עם רדיו היא תמיכה ברדיו RDS, המאפשר קבלה של מידע טקסטואלי אודות התחנה והשיר, וכן הקלטת שירים מהרדיו ושמירתם כקבצים להשמעה או כצלצול במכשיר. בחלק מהדגמים ישנה תכונת זיהוי מוסיקה המתנגנת ברדיו דרך האינטרנט (למשל, TrackIDשל סוני אריקסון).
ה-9 פרו אינו עוד מכשיר שמחליק בצורה מהירה מהיד, והוא נוח לאחיזה ברוב הזמן. הוא גם לא מרקד על השולחן בעקבות המצלמות (המאד) הבולטות שלו, ומסגרת הפלסטיק דמויית המתכת נאה. גבו (בצבע כחול בסקירה) יפה ומעוצב, אך סופח טביעות אצבעות רבות. מבחינת עמידות הזכוכיות, שיאומי החליטה לשלב זכוכיות של גורילה גלאס 5 העמידות בפני שריטות.
132381706762300507.jpg "Xiaomi Redmi Note 9 Pro: מלא בפשרות")
עם זאת, צריך להיזהר שלא להפיל את המכשיר או לשבור את הזכוכיות, העמידות פחות מפלסטיק במקרי קיצון. במשך הסקירה לא ראינו שריטות או סימני שימוש (בזמן שלא השתמשנו בכיסוי).
אין למכשיר כל עמידות במים או באבק.