ה-LG UN880 מסוגל להציג תמונה ב-4K עד 60 הרץ ועם שטח תצוגה של 31.5 אינץ', הוא מצליח לשמור על חדות גבוהה גם עם ממרחק צפייה יחסית קרוב, כנהוג במסכי מחשב לעומת טלוויזיות. במצב סטנדרטי איכות התמונה מצוינת. יש הפרדה מעולה של גוונים ומתקבלת תמונה חדה ללא עיוותים או רעשים. זווית הצפייה סטנדרטית למסכים בסגנון הזה - 178 מעלות מכל כיוון אך ישנה נפילה משמעותית של דיוק הצבע והבהירות באזור ה-160 מעלות לצדדים.

למרות המראה המקצועי והאלגנטי של המסך, הנתונים הטכניים שלו מראים שהתמונה קצת פחות מרשימה. בשוק יש שני סעיפים בולטים המבדילים בין מוניטורים מקצועיים לכאלה המיועדים לשוק הביתי: טווח דינמי ועומק צבע. בעוד שמוניטור מקצועי יציג צבע ב-10bit בצורה טבעית, ה-UN880 מציג את התמונה בעומק של 8 ביט ומשתמש בשיטה בשם Frame Rate Control כדי להבהב בין שני הגוונים הסמוכים לזה שהוא לא מסוגל לייצר, כדי לגרום למוח של הצופה להשלים את החסר. שיטת ה-8Bits + frc קיימת כבר שנים במסכי החברה והיא מספקת תוצאה טובה מאוד לאלו שלא חייבים דיוק מוחלט של הצבעים המוצגים על המסך.

מסכי HDR מקצועיים הם מוצרים יקרים למדי וכששמענו על מסך בגודל 31.5 אינץ' עם תמיכה ב-HDR שעולה פחות מ-4,000 שקל, התרשמנו מאוד. אך כמעט באותו רגע שהגדרנו את ה-HDR במחשב והפעלנו את אחד המשחקים, במקרה זה Flight Simulator 2020, הגענו להבנה שיש פה בעיה כלשהי - האזורים הבהירים במונה נראים חשופים מדי ובמקום עננים לבנים ושמיים כחולים, יש בלוק לבן בחלק העליון של התצוגה.

המסך מגיע ישירות מהמפעל מכויל ובנוסף יש לחברה תוכנה שדרכה אפשר לכייל את המסך. אחרי עשרות ניסיונות לכייל את התצוגה דרך התוכנה ובנוסף דרך מכשיר הכיול המקצועי i1 Display של x-rite, עדיין נתקלנו באותה בעיה - במצב HDR האזורים הבהירים בתמונה תמיד נראים חשופים מדי ולא משנה כמה שיחקנו עם ההגדרות (שהן בכללי מוגבלות במצב זה) ואף עדכנו את מערכת ההפעלה לגרסה האחרונה - 20H2 שבה נעשו עדכונים ספציפית ל-HDR, התמונה תמיד נראתה רע. לעומת זאת, כשביטלנו את מצב ה-HDR התצוגה נראתה מעולה. הסיבה לכך היא שמסך ה-HDR הזה אמנם עונה להגדרה הטכנית של התקן, אך הוא עושה זאת מהקצה התחתון ביותר של הספקטרום ולמעשה לא מגיע לרמת הבהירות הנדרשת כדי להציג טווח דינמי רחב בצורה אפקטיבית.

הבהירות של המסך נמדדת בקנדלה - cd/m או בניט - נתון שווה ערך המייצג עוצמת תאורה מסוימת על גבי מטר רבוע. הבהירות המקסימלית לתקן HDR 10 היא אלף ניט אך הבהירות הטיפוסית של המסך היא 350 ניט והנתון המקסימלי לא פורסם אך הוא לרוב 100-150 ניט יותר ובכל מקרה הוא מתייחס לבהירות נקודתית שאינה מוצגת לאורך זמן. בעוד שזהו נתון מרשים מאוד בפני עצמו, בפועל המסך הזה מגיע לפחות מחצי ממה שדרוש כדי להיות רלוונטי לגיימרים או אנשי וידאו שרוצים לעבוד ולשחק ב-HDR.

בעיית הבהירות המוגבלת הופיעה בעיקר במשחקים בהם יש תמיכה רשמית ב-HDR, אך אין בקרה ידנית על הבהירות הבסיסית, והמקסימלית. בכך יצא שהמשחק מצפה שרמת הלבן - הנקודה הלבנה והבהירה ביותר במסך תהייה בעוצמה מסוימת לפי תקן ה-HDR המקובל, אך המסך לא מסוגל להציג אותו. היות ואי אפשר לומר למשחק להנמיך ציפיות, מתקבלת תמונה שנראית כאילו עברה חשיפת יתר. מכל רשימת המשחקים שהפעלנו, רק אחד הכיל בקרה פנימית המאפשרת להנמיך את הבהירות המקסימלית במצב HDR וזה COD WWII. לאחר שהגדרנו אותו בהתאם, המשחק נראה מעולה, עם טווח דינמי רחב מהרגיל ותמונה חדה ביותר.

אך לא רק שם נתקלנו בבעיה, אלא גם בתוכנת DaVinci Resolve. לאחר שהגדרנו אותה לעבוד ב-HDR, ראינו שלמעשה איש אינו מכייל מסך ל-350 ניט ומבחינת התעשייה, HDR שאינו מגיע בשיא לאלף ניט או לפחות מתקרב לכך, הוא לא ממש HDR, למרות שטכנית אפשר לקרוא לו כך.

ה-UN880 מגיע עם אחד המעמדים האלגנטיים ביותר שראינו בשוק. למסך זה אין רגלית המתיישבת על פני השולחן, אלא מלחציים המאפשרים לאחוז בקצה השולחן או בתוך החור המיועד לכבלים (גרומט). ובזכות הזרוע הגמישה המורכבת עליו, ניתן להניע אותו קדימה ואחורה, למעלה ולמטה, לסובב 90 מעלות הצידה ולהטות את המסך על צירו מטה ומעלה. מבין כל הצירים האלה, האחד שהוכיח את עצמו כשימושי ביותר היה הציר האופקי. אמנם לא מדובר במסילה כך שצריך לקפל שני חלקים בזרוע כדי לנוע בקו ישר, אך היכולת לקרב ולהרחיק את המסך ברגע, ובו זמנית להשאיר את כל שולחן העבודה ריק מרגליות וכבלים, הצליחה חד משמעית לשדרג עבורנו את את מרחב העבודה וזה הופך את ה-UN880 לאחד המסכים האלגנטיים והאטרקטיביים ביותר שיצא לנו לנסות.

המסך מגיע עם כבל USB C, כבל DP וכבל HDMI, ויחד עם כבל החשמל, כולם מושחלים דרך הזרוע אל הרגלית וישר לבסיס השולחן כך שהם מוסתרים לגמרי. אותם כבלים מכילים מעצור גומי המונע מהם להימשך בכוח דרך המעמד, וזה לא היה כזה עניין אם הם היו מספיק ארוכים כדי להיות שימושיים. כשחיברנו את המחשב הנייד המונח על השולחן במרחק של כחצי מטר מבסיס המסך נאלצנו למתוח את הכבל עד הקצה. אל המחשב הנייח שמתחת לשולחן הוא כלל לא הגיע.

עם כל הכבוד לרצון לעשות את השולחן נקי מכבלים, אלו שמגיעים עם המסך לא מספיק ארוכים לשימוש המינימלי ביותר מה שמכריח את הלקוח להשתמש בכבל סטנדרטי שלאו דווקא נכנס בתעלה המובנית בבסיס והדרך מפה לספגטי הכבלים המוכר קצרה מאוד.

על המסך יש שקע USB C המסוגל לספק עד 60W, שקע Display Port 1.4, שני שקעי HDMI 2.0, שני שקעי USB A 3.0 ויציאת אוזניות 3.5 מילימטר.

הרמקולים המובנים היו איכותיים בצורה מפתיעה. טכנולוגית ה-MaaxAudio של Waves הישראלית הפכה את הצליל הפלסטיקי הנוראי שבדרך כלל פוגשים במסכי מחשב למשהו שהוא שווה ערך למה שתפגשו בטלוויזיה בינונית של החברה. יש לו קצת בס, בעיקר מיד והרבה הפרדת סטריאו אז בהחלט הפתעה לטובה.

אנחנו השתמשנו ב-i1 Display של x-rite כדי לכייל את המסך ובכל פעם שעשינו זאת קיבלנו תוצאה מעוותת ביותר. לבסוף כיילנו דרך התוכנה הייעודית של החברה בשם LG Calibration Studio אך מיד על ההתחלה היא דרשה שננתק את המסך השני מהמחשב לפני שנתחיל את התהליך. אחרי שעשינו את כל מה שביקשה והמתנו כחצי שעה שהתהליך יסתיים, קיבלנו בדיוק את אותה תמונה כמו לפני כן.

מחירו של המסך בארה"ב הוא 700 דולר ואיכשהו בישראל מחירו האמיר אצל חלק מהמשווקים לכמעט 4,000 שקל, והוא עוד מופיע כמסך מחשב + סטנד, כאילו זו מתנה ולא חלק מובנה. למעשה תוכלו להזמין אותו מ-B&H ואחרי מיסים ומשלוח תשלמו עדיין 400 שקל פחות מהמחיר הכי זול בישראל. עם זאת, אם נשווה למסכים אחרים בקטגוריה שלהם נתונים זהים, הוא מצליח להיות הזול והעדכני ביותר.