כמה נתונים טכניים: דרייברים בקוטר 50 מ"מ יעטפו בקלות את רוב אוזני המשתמשים הבוגרים, טווח תדרים טיפה מעל המקובל של 12Hz – 28kHz וטווח תדרי מיקרופון 10Hz – 100 kHz לא חורג מהנורמה. ב-Razer מתגאים בהנדסת TriForce Titanium, שילוב של שיפור שלושת טווחי הסאונד (נמוכים, בינוניים וגבוהים) הכוללות גם דיאפרגמות בציפוי טיטניום, לחידוד בהירות הצליל. עברנו לביצועים ובשימוש המשרדי לא הרגשנו הבדל מהותי מדי מאוזניות קשת אלחוטיות שמתומחרות בחצי מהן; הבאס נוכח אבל לא דומיננטי עד כדי שייזכר לטובה והאזנה להרצאות TED סיפקו את המינימום הנדרש, כלומר חידוד נאה של קטעי Vocal אבל הגשה כללית די סתמית ובהחלט לא משהו ששווה את תג המחיר שנדרש עבור האוזניות.

נתחיל בממדי האוזניות ועם אורך 19.8 ס"מ ורוחב 17.3 ס"מ, מדובר באוזניות קשת עם נוכחות ברורה. גם משקלן של האוזניות לא נמוך במיוחד, כ-320 גרם, ומשתמשים שהתרגלו לאוזניות קשת קלילות וניידות, במקרה שלפנינו נדרש מהמשתמש להתמודד עם קשת עבה שמורגשת היטב בראש. היתרון הוא ביציבות שלהן: ה-Blackshark V2 Pro "ננעלות" היטב על הראש וגם תנועות חדות לא מצליחות אפילו במעט להזיז אותן מהאוזניים. ריפודי הספוג עבים בצורה סבירה אך יהיו משתמשים שהאוזניים שלהם יצליחו להגיע דרייברים, שמוגנים על ידי ריפוד עב דקה למדי. הדבר האחר שגרם לנו לחשוש יותר הוא שלא הצלחנו להסיר את הריפודים ממקומם – כמעט ולא הכרנו אוזניות עם ריפודים שלא נשחקו תוך שנה-שנתיים בשימוש שגרתי, כך שאנחנו לא בטוחים לגבי עמידות הריפודים של אוזניות אלו בטווח הארוך.

זמני הסוללה של ה-Blackshark V2 Pro מצוינים: בתום שבוע ימים של גיימינג, שכללו כ-2-3 שעות משחק בכל ערב – הגענו ליום השביעי עם 20% סוללה, כשתכונת THX Spatial Audio עבדה, המיקרופון תיעד את קולנו בשגרה ועוצמת הווליום עמדה בערך על 60%. מדובר בתוצאות מרשימות, שמסכמות בערך 24 שעות רצופות של פעילות, נתון שאמור להספיק גם לסטרימרים התובעניים ביותר.

את האוזניות מטעינים באמצעות כבל Micro-USB שהגיע במארז, רק לא ברור למה היצרנית החליטה להעלות מהאוב את הכניסה המיושנת. טעינה מלאה אורכת כ-3 שעות ואין כאן תכונת טעינה מהירה למרבה האכזבה. ברמת התוכנה ניתן לקבוע בתוך כמה דקות האוזניות ייכבו אוטומטית, כאשר משום מה הערך המינימלי הוא 15 דקות - היינו מעדיפים לקבוע ערך נמוך יותר.