Poco F3 מצויד במערך של שני רמקולים, האחד בתחתית והשני בראש המכשיר. שניהם חזקים במידה כמעט שווה והם מפיקים צליל עוטף וסטריאופוני, במיוחד כאשר צופים בוידיאו ואוחזים במכשיר במצב אופקי. איכות הצליל טובה למדי, אבל אין כאן איכות מרשימה או יוצאת דופן כמו בכמה ממכשירי הגיימינג שיצא לנו להתנסות בהם לאחרונה. האפרכסת ממוקמת בחריר זעיר, כמעט בלתי נראה, בין זכוכית המסך למסגרת העליונה. איכות השמע בשיחות מצוינת ולא נתקלנו בבעיה למצוא את הנקודה הנכונה להניח עליה את האוזן בעת השיחה. 

עם קישורית Bluetooth 5.1 ותמיכה במקודדי AAC ו-AptX ציפינו לקבל חיבור יציב ונטול השהייה לאוזניות האלחוטיות. במרבית היישומים שבדקנו, כמו Deezer, נטפליקס ויוטיוב אכן זה היה המצב, אבל באפליקציית TikTok, משום מה, היתה השהייה קבועה ומעצבנת מאוד בין התמונה לבין האודיו. זה חזר על עצמו בכל אוזניות ה-TWS שבדקנו, ולא הצלחנו לפתור את הבעיה גם אחרי איפוס מלא של הטלפון. אם אתם צרכנים כבדים של טיקטוק ונוהגים להשתמש באוזניות, כדאי לקחת בחשבון את הנקודה הזו.

להבדל מדגמי Poco X התקציביים, המכשירים בסדרת Poco F מצטיינים במראה ואיכות בנייה של מכשירי דגל. ה-F3 הוא אחד הסמרטפונים האלגנטיים שתוכלו למצוא בגזרת המחיר שלו, והוא לא רק נראה מצוין אלא גם מרגיש לחלוטין פרימיום, עם גב זכוכית ומסגרת פלסטיק שנראית כמו מתכת בגימור מט למעט הצלע העליונות והתחתונות שדווקא מבריקות. בצבע הלבן שבו קיבלנו אותו לסקירה, הגימור של הגב "חלבי" ולא נוצץ, מה שמוסיף לטעמנו איפוק וסטייל וגם מונע הופעה של טביעות אצבעות. משלים את המראה היוקרתי מודול המצלמה האליפטי והמסוגנן, שמאכלס שתי עדשות ענקיות ועוד אחת קטנה. המכשיר אמנם כבד יחסית עם משקל של 196 גרם, אבל חלוקה נבונה של המשקל ועובי דק של 7.8 מ"מ בלבד גרמנו לנו להרגיש כאילו הוא בפועל קל יותר, והאחיזה בו היתה לנו נוחה על אף הקווים המעט חדים בקצוות.

על הצלע הימנית נמצאים לחצן ההפעלה וכיבוי ולחצן הווליום הכפול מעליו, כאשר בתחתית ממוקמים שקע ה-USB-C ומגירת הסים ובצלע העליונה יש עינית IR שמאפשרת לשלוט בטלויזיה או בהתקנים אחרים בבית. למרות שלמכשיר יש מסך AMOLED שמאפשר הטמעה של קורא אצבע מתחת זכוכית המסך, שיאומי בחרה למקם את חיישן האצבע בתוך לחצן ההפעלה והכיבוי. לטעמנו זו בחירה מצוינת: החיישן מהיר כברק ואמין להפליא, ולמעשה לא זכורה לנו אף לא פעם אחת בכל תקופת הסקירה שבה החיישן לא זיהה את האצבע ופתח מיד את המסך. בתפריט האבטחה ניתן אפילו לבחור האם החיישן יגיב בנגיעה בכפתור או בלחיצה עליו. מצטרף לכך זיהוי פנים זריז מאוד במצלמה הקדמית, שאמנם פחות מאובטח אבל בהחלט מסייע לגשת למכשיר בדרך נוספת. בכלל, שיאומי מציעה כאן אינספור מקשי קיצור ומחוות שונות כדי לבצע את הפעולות החשובות בקלות, החל ממחוות גלילה על המסך לצילום מסך, דרך לחיצה כפולה או משולשת על המקשים הפיזיים כדי להזניק את המצלמה או את העוזרות הקוליות או הפנס (או יישומים אחרים), ועד תמיכה בהקשה פעמיים או 3 פעמים על גב המכשיר כקיצורי דרך לפעולות נוספות. 

המסך, בגודל 6.67 אינטש, הוא כאמור מסוג AMOLED וברזולוציית Full HD+, והוא מגיע עם חור (punch hole) קטן במיוחד למצלמת הסלפי במרכז. שיאומי בהחלט לא חסכה כאן וציידה את המסך בבהירות מרבית גבוהה מאוד של 1300nit, בתמיכה ב-HDR ובקצב רענון מהיר של 120Hz, שגורם לכל האנימציות והגלילות בין המסכים והתפריטים השונים להיראות חלקים כמשי ונעימים מאוד לעין. החדות של המסך מצוינת והצבעים שהוא מציע עמוקים ועשירים, כאשר ניתן לבחור בין כמה פרופילי צבע שונים, חלקם יותר מדויקים וחלקם יותר תוססים וכיפיים לצפייה. ה-F3 מצויד גם בטכנולוגיות לשיפור הוידיאו והחלקת תנועה, שניתן להפעיל או לכבות מהתפריט הייעודי. כמובן שישנה תמיכה ב-Always On Display עם אפשרות להגדיר עצמאית את צורת השעון, צבעיו, אנימציות שונות בקבלת התראות ועוד; האלמנט העיצובי היחיד שהפריע לנו הוא שהאייקונים של היישומים שעבורם הגיעו התראות מוצגים בצבע ובצורה שנבחרה בערכת הנושא, במקום שיוצגו באופן מונוכרומטי ונקי יותר כמו שמרבית הטלפונים עושים.

עם מעבד Snapdragon 870, שמיוצר ב-7 ננומטר ומצויד ב-8 ליבות עם מהירות שעון של עד 3.2Ghz, שאליו משודכים זיכרון RAM בנפח 8GB ואחסון מהיר מסוג UFS 3.1, ה-Poco F3 הוא מפלצת ביצועים אמיתית, והוא נופל רק במעט מאוד ממכשירי הדגל העדכניים ביותר היום. כל פעולה שתרצו לעשות בו מתבצעת מיידית, אין השהיות בפתיחת יישומים ואין גמגומים באנימציות, וחווית השימוש השוטפת היא בהחלט תענוג. גם משחקים כבדים ירוצו כאן ללא כל בעיה ומהירות הטעינה הראשונית שלהם מצוינת. במבחן הביצועים של Geekbench 5 קיבל המכשיר ציון של 3252 נקודות עבור ריבוי-ליבות ו-965 נקודות לביצועי ליבה בודדת; במבחן של 3DMark קיבל המכשיר ציון של 4058 נקודות עבור ביצועי המאיץ הגרפי.

מערכת ההפעלה MIUI 12 מבוססת על אנדרואיד 11 וכוללת בדגם הזה התאמות לסדרת Poco, כמו משגר יישומים מעט שונה מהגרסה הרגילה של מכשירי שיאומי. זו מערכת הפעלה טובה שמאפשרת למשתמש שליטה רחבה במיוחד בכל אספקט, האסתטיקה שלה נאה כולל אנימציות חלקלקות ומהירות ויש לה שפע של תכונות מתקדמות כמו המחוות השונות שהזכרנו לעיל, איזור שני לאפליקציות כפולות (למשל חשבון ווטסאפ או פייסבוק נוסף), מצב Enterprise לארגונים, ערכות נושא נרחבות ועוד. לחווית השימוש הטובה (שהיא נגזרת גם של הביצועים המהירים וקצב הרענון הגבוה של המסך) נלווה מנוע רטט מדויק יחסית שמספק משוב תחושתי טוב, גם אם לא ברמה של מכשירי הדגל היקרים, אבל בהחלט הרבה מעל מנועי הרטט המגושמים של הדגמים הזולים.

עם זאת, למרות שחווית השימוש הכללית אכן טובה מאוד, הרגשנו לא פעם שהממשק עדיין בוסרי מעט ויש בו באגים קטנים ומעצבנים בתצוגה. בחלק מהמסכים שורת החיוייים בראש המסך הופכת ללבנה אבל גם הטקסט נותר לבן כך שהוא לא קריא; חלק מההתראות הגיעו תחת שם של איש קשר שגוי, וברבות מהן הפקדים שמתחת להתראה (למשל "סמן כנקרא" ו"השב") ממוקמים לא נכון ולא נוחים לגישה. בנוסף, בשבוע הראשון של השימוש נתקלנו בכמה מקרים בהם קצב הרענון של המסך ירד לפתע ל-60Hz והכל הפך למגומגם, עד שכיבינו את המסך והדלקנו שוב וזה הסתדר. אמנם זה לא חזר על עצמו בתדירות גבוהה מדי, אבל זה הוסיף לתחושה שמערכת ההפעלה הזו זקוקה לליטוש נוסף.

פוקו F3 מצויד בשלוש מצלמות: מצלמה ראשת בת 48 מגה פיקסל, מצלמה עם עדשה רחבה בת 8 מגה פיקסל ומצלמת מקרו בת 5 מגה פיקסל. למרות שהיינו מעדיפים לקבל עדשת זום במקום עדשת המקרו, שמחנו לראות ששיאומי ויתרה על מצלמה רביעית מיותרת כמו מצלמת זיהוי עומק או שטות אחרת כזו שניתן למצוא במכשירים רבים אחרים.

המצלמה היא ככל הנראה הרכיב שבו הכי קל לזהות שלא מדובר במכשיר פרימיום, ושכדי להציע מחיר זול נדרשות פשרות. והפשרות רבות: בתאורה חלשה התמונות מאבדות פירוט ומקבלות גרעיניות בולטת, והעדשה הרחבה מפיקה תמונת רכות ועם פירוט לקוי מאוד. צילום במצב הלילה הייעודי משפר את נושא הגרעיניות והטווח הדינמי והתמונות אכן חדות ונקיות יותר ועם יותר פירוט באיזורים בהירים, אבל לא מוארות יותר באופן משמעותי כמו במכשירים אחרים והמצלמה לא מצליחה לחלץ פרטים נוספים מאיזורים חשוכים.

בצד החיובי, כל עוד צילמנו בעדשה הראשית ובתאורה טובה, קיבלנו תמונות מוצלחות עם צבעים אמינים ולא מוגזמים, פירוט טוב (גם אם לא מצוין), טווח דינמי רחב יחסית ומראה כללי מוצלח. מצלמת הסלפי גם היא מפיקה תוצרים טובים עם מצב "ביוטי" מרשים, ומצב הפורטרט מצליח לטשטש את הרקע סביב המצולם באופן אמין למדי. גם צילום הוידיאו, ברזולוציה מרבית של 4K ובקצב של 30 פריימים לשנייה, מפיק סרטונים טובים, ללא בעיות מיקוד או סאונד ועם פירוט וחדות גבוהים.

מצלמת המקרו הצליחה להפתיע: האיכות אמנם לא בשמיים (בכל זאת, 5 מגה פיקסל בלבד) אבל המצלמה מסוגלת לצלם ממרחק של סנטטימטרים בודדים מהאובייקט, מה שמייצר הגדלה מרשימה מאוד של אלמנטים קטנים. הנה כמה תמונות שצילמנו עם עדשת המקרו - פול קפה, הגריל של אוזניית TWS וכפתור של שעון.

Xiaomi Poco F3 מצויד בסוללה בקיבולת של 4520mAh וטעינה מהירה בהספק של 33W, שמאפשר טעינה מלאה של הסוללה תוך כ-52 דקות בלבד, אבל אין תמיכה בטעינה אלחוטית.

חיי הסוללה לא הצליחו להרשים אותנו במיוחד, וזה מפתיע כיוון שהסוללה ב-Poco X3 NFC היתה מצטיינת. כאן קיבלנו ימי עבודה מלאים רק בקושי, כאשר בימי סופשבוע עמוסי צילומים הגענו לשעות אחר הצהריים עם פחות מ-30% סוללה, ובימי העבודה הצלחנו אמנם לקבל יום מלא, אבל עם אחוזי סוללה בודדים בסוף היום כאשר מאחורינו לכל היותר 5:30 שעות מסך פעיל, ובדרך כלל פחות מזה. לא מדובר בסוללה גרועה במיוחד, אבל גם לא כזו שנותנת לכם שקט מלא ליום עמוס.