לפני שנתייחס למשחק ולסיפור המופרך שהוא מגולל, חשוב להכיר מעט את הרקע שקדם למותג הארי פוטר ונוכחות המשחקים שלו בעבר. רובם המוחץ לא היו מוצלחים מדי בלשון המטעה, ולאורך השנים כל מה שהמעריצים ייחלו לו, ביניהם כותב שורות אלה, הוא משחק עולם פתוח אמיתי, כזה שיאפשר להיכנס לנעלי מכשף או קוסם ולהרשות לנו לחקור את עולם הקסם המופלא שבראה ג'יי קיי רולינג – בלי שלל מגבלות כמו התקדמות לינארית משעממת, קירות בלתי נראים וגרפיקה מזוויעה. כאן בדיוק Hogwarts Legacy נכנס לתמונה והחשש הראשון שלנו נגע להבטחת המפתחת ליצור עולם קוסמים חי ונושם - שעלולה להישמע יומרנית מדי, שלא לדבר על הניסיון האמיץ לגבור על ההייפ המוגזם שהתרחב לממדיים בלתי אפשריים בקרב מעריצי המותג המושבעים.

על הנייר, הפוטנציאל הגרפי ב-Hogwarts Legacy עצום. ספרי "הארי פוטר" הציגו לנו יקום שלם של יצורים מיתיים, צמחי מרפא מכושפים, יערות אימים ולענייננו, טירת ענק רווית מסדרונות מפותלים, חדרים מסתוריים ודמויות משנה מלאות אופי. לצערנו, Hogwarts Legacy לא יזכה באף פרס באגף הגרפיקה. היא לא גרועה – אבל רחוקה מלהזכיר יכולות של כותר גיימינג שיצא ב-2023. שיחקנו על הגדרות גרפיקה Ultra ונתחיל מנקודות האור - יש כמה רגעי קסם במשחק; השקיעה שמאחורי הטירה בריחוף על מקל נתפסה מעולה, לחש "לומוס" במערה חושף משחקי תאורה מתוחכמים ו"חדר הנחיצות" שלנו עוצב בצורה מעוררת השראה. ללא ספק, רגעי השיא של הגרפיקה ב-Hogwarts Legacy הם בקרבות, במיוחד כשאוסף כשפים מצטבר כקומבו, חבית בערה מוטחת לעבר האויבים וברקע צומח טירוף מסב לאחרים נזק – כשהכל מתחבר, שדה הקרב המכושף הוא משהו שלא דומה לשום דבר אחר.

לפני הכל, ראוי לציין לשבח את ה-Hogwarts Legacy ברמת ה"נודניקיות" שלו אודות פרטים שאולי חלק ייראו כמינוריים. את הדמות הראשית בחרנו בצורה יסודית וממושכת עד לרמת סיתות האף ובחירת הצלקת שתעטר את המצח שלנו, את המעבדה בחדר הנחיצות שלנו צבענו בגווני חום ואת קצה השרביט שלנו העדפנו שיהיה עשוי מעץ לבן – שינוי קוסמטי בלבד וחסר חשיבות, אך מספיק כדי שהמשחק יספק עבור לשחקן חוויה אינדיווידואלית. כאמור, יהיו שחקנים שייראו בכך טרחה אבל נרצה להאמין שמעריצי המותג אליהם מן הסתם המשחק פונה, ייראו בעניין חגיגה של התאמה אישית.

כרגע Hogwarts Legacy מוגדר כמשחק Single Plyer בלבד וזה אומר שמלבד הקמפיין הראשי ויתר משימות הצד, אין יותר מדי לעשות בבית הספר לקוסמים. תשכחו מ-Deathmatch, רגעי Co-Op מלהיבים או כל משחקונים שישלבו מכשפים וקוסמים אנושיים מרחבי העולם. אין לנו מספיק מילים לתאר כמה ההחלטה הזו שגויה מצד המפתחת, שבכך מקצצת דרמטית בחיי המשחק. יתרה מכך, אופי המשחק בבסיסו, בין אם זה קרבות אחד מול אחד או מול אויבים מלאכותיים, כ"כ מעודד לשלב את יכולות השחקן עם שחקנים נוספים, שלא ברור על מה חשבה המפתחת כשהחסירה סגנון משחק כה מהותי מהכותר.

לא הכל שלילי ויכול מאוד להיות שתכונות אונליין יגיעו בהמשך ויוצעו כעדכון עתידי, אולי אם וכשהמשחק יצבור קהל שחקנים ענק ובכך הפוטנציאל הנפיץ יגיע איתו. אבל עד אז נותרנו עם משחק שיש לו חיי מדף מוגבלים. החדשות המשמחות הוא שחוויית Hogwarts Legacy ליחיד רחוקה מלהיות קצרה. על אינסוף פרטי איסוף כבר דיברנו ואם אתם נמנים על השחקנים האובססיביים שמוכרחים לאסוף כל פרטי לבוש ומכתב סודי, בקלות תמצאו את עצמכם מבלים 60-80 שעות מול המשחק. במשחק האישי שלנו, בתום 8 שעות משחק, חשפנו רק כ-18% מעלילת המשחק – והרגיש לנו שבקושי פגשנו קמצוץ מהמשחק העצום הזה. גם מערכת הישגים מבוססת Steam בנמצא, אם תתעקשו להשלים כל רגע ולהשיג כל מדליה אפשרית בכותר הזה.