סקירת wisebuy - טאבלט Lenovo Tab P11 Pro TB-J706L ZA7D0079IL

Item: Lenovo Tab P11 Pro TB-J706L ZA7D0079IL
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 15.06.2021

הטוב

סט אביזרים שהופך את הטאבלט למיני-נייד
מראה פרימיום ואיכות בנייה גבוהה
ספיקרים מפתיעים לטובה
תצוגת OLED מצוינת
חיישן פנים מהיר

הרע

תאימות בעייתית מצד אנדרואיד
גמגומים קלים בזמן משחקים
עט למשימות פשוטות בלבד
ללא חיבור AUX
מצלמות סבירות
טעינה איטית

בשורה התחתונה

לטאבלט Lenovo TAB P11 Pro יש תצוגה מעולה, ניידות מצוינת, ספיקרים מתגמלים וחיישן פנים מוצלח, אבל גם עדשות שקשה לסמוך עליהן, טעינה איטית וענייני תאימות מעצבנים ביותר מדי אפליקציות ואתרים. הדילמה הגדולה נוגעת במחיר: הטאבלט וסך האביזרים שהופכים אותו לכה פרודוקטיבי מקפיצים את העלות לחבילה בסביבות 3,100 ₪, תג מחיר מקביל למחשב נייד לא רע בכלל ואולי אפילו עם ביצועים מוצלחים ממנו. אם תעדיפו קומפקטיות ונוחות שימוש, ה-P11 Pro הוא פתרון לא רע, אבל אם תצטרכו יותר "שרירים" וחוויה משרדית, לכו על לפטופ.

הקדמה

ה-Lenovo TAB P11 Pro הוא טאבלט המבטיח במארז הדוק ומלוטש פרודוקטיביות גבוהה. במפרט: מסך OLED בגודל 11.5 אינץ', מעבד Snapdragon 730G, 4 רמקולים מבית JBL, מערך עדשות כפול וסוללת 8600mAh שאמורה להספיק לכמה ימי שימוש. הטאבלט זמין בצבע אפור, במחיר מומלץ של 2,349 ₪, לא כולל כיסויי ייעודי, מקלדת ועט סטיילוס שקיבלנו במארז.

איכות תצוגה (25%)

8.5

מסך מגע OLED בגודל 11.5 אינץ' מציג רזולוציה מקסימלית של WQXGA, כלומר 1600X2560 פיקסלים עם כיסוי צבעים בתקן 108% NTSC ובהירות מקסימלית של 350 nits. בכל נושא התצוגה אין מה לדאוג: יחס מסך/תצוגה של 87% לא מציג משהו שעוד לא ראינו אבל לפחות נהנינו מצבעים מעולים, הגוונים השחורים במקומם וחווית הצפייה בתכני נטפליקס הייתה מיטבית, בזכות בהירות מספקת, זוויות צפייה נוחות וטווח צבעים מרשים. דבר אחד הפריע, ואנחנו לא בטוחים אם מדובר בקצב ריענון חלש או בעיבוד נתונים איטי: מעבר בין תפריטים מציע מין עכבה קלה באנימציות, בין אם זה קורה בהסטת ההתראות מלמעלה או במהלך מעבר זריז בין אפליקציות. אולי התרגלנו למסך 120Hz, אבל יש משהו בתנועתיות התפריטים הדינמיים של ה-P11 Pro שגורמים לו להיראות איטי יותר בעת תפעול המסך.

ניידות ונוחות השימוש (25%)

העיצוב של ה-P11 Pro מנקר עיניים: גופו הדקיק עשוי אלומיניום, מסגרות מעוקלות באלגנטיות וגימור נקי מעניקים לו הרבה נקודות זכות באגף האסתטיקה. המקשים היחידים על הטאבלט הם הווליום וההדלקה/כיבוי, שמשמש גם כקורא טביעת אצבע. מידות הטאבלט: 26 ס"מ רוחב, 17 ס"מ גובה, עובי של 6 מ"מ ומשקל של 485 גרם – קליל ונוח להתנייד איתו. במארז קיבלנו גם כבל ומטען, כיסוי מעמד, עט Precision Pen 2 הייעודי ליצרנית ומקלדת שמתחברת מגנטית לחלקו התחתון של הטאבלט, שגורם ל-P11 Pro להפוך למיני-לפטופ מבוסס אנדרואיד בעת ההתמשקות.

כמה מילים על האביזרים שצורפו במארז: כיסוי המעמד מצוין – הוא מגן בצורה נאה על חלקו האחורי של הטאבלט ונצמד אליו מאחור במדויק, כולל חור ייעודי לעדשות כמובן. חלקו האחורי עשוי בד איכותי, שמעניק ליד האוחזת התנגדות מחוספסת מעולה בעת ההחזקה. קיפול הכיסוי מאפשר גם להניח את הטאבלט בכמה זווית צפייה. המקלדת שצורפה גם טובה למדי: אל תצפו לתאורה אחורית או מקלדת נומרית בצד, אבל יש כאן מקשים גדולים בצורה מפתיעה עם מרחק מקובל ביניהם (1.3 מ"מ), משטח עקיבה ואפילו מקשי מולטימדיה בשימוש מהיר.

כאמור, קיבלנו גם את עט ה-Precision Pen 2 עם כמה חודים להחלפה. עם 4,096 רמות זיהוי לחץ וחיי סוללה של 100 שעות, העט מבצע את העבודה בשרבוטים מהירים, חתימה על חוזים וקשקוש הערות – אבל אל תסמכו עליו במשימות מאתגרות מכך. אפליקציות רלוונטיות Bamboo Paper או Squid שכבר הותקנו בטאבלט חושפות עכבה קטנה ומעצבנת שלא תוכל לשרת גרפיקאים או מעצבים שמשתמשים בעט ביום-יום ועל כך העיר מאייר שהובא לידיו הטאבלט; העט פשוט לא מצליח לתעד בנוחות שוטפת יצירות רציניות וה-P11 Pro רחוק מלהצליח לשרת את הקהל המקצועי.

ומה לגבי מערכת ההפעלה? אנדרואיד בגרסת 10 (למרות ש-11 כבר יצאה) זמינה בטאבלט ומציגה את כל מה שמשתמש נושא מערכת ההפעלה של גוגל התרגל להכיר. בחיבור המקלדת לטאבלט נחשפת מערכת הפעלה טיפה שונה: ה-P11 Pro הופך להיות מעין לפטופ, עם שורת משימות, מקשים ייעודיים בתחתית המסך ומעבר לחלונות מוקטנים על פני רקע שמדמה מעין שולחן עבודה. אלא שלא הכל מושלם ויש בעיה מהותית שקשורה לתאימות מסך: הרבה אתרים ואפליקציות מתקשות "לעכל" את הטאבלט, קוראות אותו כ"מובייל" ומציגות על פני 11.5 אינץ' תצוגת סמארטפון, במקום שהיה יכול להיות מוצג כפי שהיה נראה בלפטופ בגודל 13.3 אינץ', למשל. ההבדלים בתצוגה מביאים להמון אייקונים גסים ומפוקסלים בהרבה אתרים מובילים, תפריטים ענקיים שדורסים יותר מדי מהתצוגה ותצוגה מגושמת שלא מתפרשת בחוכמה על פני תצוגת הטאבלט.

עוברים לסאונד: בטאבלט שולבו ארבעה רמקולי JBL מצוידים בטכנולוגיית Dolby Atmos והתוצאה מפתיעה לטובה: המיקום היעיל שלהם מכוון היטב למשתמש ובזמן שהאזנו להרצאות ב-TED או להדרכות ביוטיוב, הצלחנו לקבל צלילי Vocal מדויקים שהופכים את ההאזנה תוך כדי סידורים למאוד נוחה. הם לא יצליחו להחליף אוזניות אלחוטיות כמובן (ורק אלחוטיות, כי אין כניסת AUX), אבל עבורנו מדובר בחדשות טובות והסתפקנו ברמקולים המובנים גם כשהנחנו את הטאבלט במטבח והאזנו לפודקאסט, למשל.

מסיימים במערך המצלמות: בגב הטאבלט צמד עדשות, האחת בעלת 13 מגה פיקסל עם מיקוד אוטומטי והשנייה עדשה רחבה בעלת 5 מגה פיקסל לצילומי 120 מעלות. גם מקדימה ממוקמות צמד עדשות, כל אחת בעלת 8 מגה פיקסל, הראשונה רגילה והשנייה מציעה מיקוד בררני. השאלה הראשונה שלטעמנו יש לשאול היא למי נוח בכלל לצלם עם טאבלט. אם נתעלם לרגע מנוחות השימוש הבעייתית ונתייחס רק לביצועי צילומים, התוצאות פושרות למדי. צילומים שנלקחו בבית היו מטושטשים ברובם, עם צניחה בפירוט והמון צבעים מרוחים כמצופה ורק בתוספת תאורה מלאכותית בוהקת, העניינים מתחילים להשתפר. תחת אור השמש קיבלנו תמונות יותר מוצלחות אבל גם כאן רמת הפירוט לא מצליחה להציע משהו שלא ראינו בסמארטפון שהושק לפני 4 שנים, וזו לא מחמאה.

עברנו ללילה ושם התוצאות כבר בלתי נסלחות. מריחות צבע איומות, הילת תאורת רחוב שהופכת לגיבוב צהבהב, פירוט אפסי והמון חלקים כהים ברחבי התמונה ללא הבדלי גוון ביניהם – את כל ה"מחלות" הטיפוסיות של עדשות חלשות תמצאו בשעות הערב אצל ה-P11 Pro. מצלמת הסלפי גם לא הייתה מוצלחת מדי ואף החווירה בביצועים כשהתאורה לא הייתה לצידנו. בעידן הפגישות המרובות ב-Zoom, היינו מצפים למערך סלפי יותר הגון.

ביצועים (30%)

מתחת למנוע מסתתר מעבד מתומן ליבות Snapdragon 730G מבית קוואלקום ובשילוב המעבד הגרפי Adreno 618, זיכרון RAM של 6GB ואחסון פנימי בסך 128GB, אנחנו אמורים לקבל ביצועים גבוהים יחסית בקטגוריית הטאבלטים. התחלנו במבחני המעבדה של GeekBench 5 וקיבלנו את התוצאה 545 נקודות ב-Single-Core ו-1792 נקודות ב-Multi-Core. מדובר בניקוד נמוך למדי בהתחשב בתוצאות מחשבים ניידים ואפילו סמארטפונים שיצאו בשנתיים האחרונות, אבל בהתחשב במשימות הפשוטות שהוא צריך לעמוד בפניהן, ה-730G אמור להספיק.

עברנו למבחן המציאות. במשימות השוטפות, כמו צפייה בתכנים ביוטיוב ובנטפליקס, האזנה לספוטיפיי, הקלדה מהירה בתוכנת עריכה, שיטוט בכרום או כתיבה ביישומי אופיס – יצאנו מרוצים יחסית. הכל עובד חלק, אין גמגומים וה-P11 Pro מגיב טוב. בזמני גיימינג מורגשת חולשה קלה, ובין אם זה היה בכמה משחקי PUBG או Call of Duty: Mobile, התצוגה התובענית דרשה כוח עיבוד מרבי שב-99% מהזמן סיפק את הסחורה, מלבד מערכת שקופאת לשנייה מדי כמה דקות או גרפיקה שמקבלת "שיהוק מערכתי" לשנייה ומפספסת פריים.

משך פעולת הסוללה (10%)

7.5

הטאבלט אובזר בסוללת 8600mAh עם הבטחה ל-15 שעות פעילות, שחשפה אורך חיים רחב יחסית. בשימוש יום-יומי שכיח ולא תובעני מדי ותחת בהירות בינונית, ה-P11 Pro שרד 3 ימים ללא טעינה. כמובן שאם תשלבו גיימינג והרבה צפיות בפלטפורמות סטרימינג, ביצועי הסוללה יירדו דרסטית, כך שבתוך 4-5 שעות הטאבלט יתחיל לדרוש טעינה.

עוברים למהירות הטעינה: בתוך חצי שעה צברנו כ-20% ואחרי שעה כ-42%. רק בתום שעתיים וחצי בערך הגענו ל-100% אחוזי סוללה. מדובר בזמני טעינה עצלים במיוחד ואפשר גם לשכוח מטעינה מהירה – תוצאות מאכזבות שמצננות את ההתלהבות מאורך חיי סוללה לא רעים בכלל.

עמידות ואבטחה (10%)

צמד אבטחות ביומטריות שולבו במכשיר, סורק טביעת אצבע וסורק פנים. כאמור, במקש ההפעלה/כיבוי מסתתר גם חיישן טביעת האצבע שהצליח לסירוגין לזהות את האצבע המורה שלנו – וכשזה כן קורה, מוקפצות בזריזות המשימות האחרונות שטיפלנו בהן. לפעמים היינו צריכים להניח בזווית מאוד ספציפית את האצבע או לזמן ממושך יחסית כדי להימנע מזיהויים שגויים, אבל לא מדובר בצרה גדולה מדי אחרי שלומדים להבין מה ה-P11 Pro מצפה מהמשתמש. במצלמה הקדמית שולב גם חיישן קורא פנים והוא כבר הרבה יותר מוצלח: כבר בהרמת הטאבלט המצלמה מתחילה לסרוק את תווי הפנים וגם בתנאי תאורה מוגבלים, הפרצוף שלנו זוהה מאוד מהר ועליית האפליקציות האחרונות אורכת עוד שניה.

באשר לעמידות, יש כאן אמנם גוף אלומיניום אבל הציפוי הכסוף מרגיש לנו מהסוג שעלול להישחק מהר מפציעות יבשות שאין סיכוי להימנע מהן. הגנת המסך מצוינת: היא מרגישה מאוד עמידה, לא נוטה להשאיר על עצמה יותר מדי סימני אצבע שומניים ועל תיעוד שריטות אין מה לדבר.