סקירת wisebuy - מחשב נייד Asus ZenBook Pro Duo 15 OLED UX582LR-H2014R אסוס

Item: Asus ZenBook Pro Duo 15 OLED UX582LR-H2014R
Author: שחר שושן

שחר שושן | 03.08.2021

הטוב

מסך מגע OLED עם צבעים מרהיבים
מסך מגע משני גדול
אחסון מובנה מהיר

הרע

תצוגה לא חדה למרות הרזולוציה הגבוהה
שימושיות מוגבלת למסך המשני
משטח עכבר צר
מתחמם מאוד

בשורה התחתונה

ה-Asus Zenbook Pro Duo 15 יכול היה להיות מכונת קריאייטיב וגיימינג מרהיבה, אך הוא מסתכם ברשימת מכולת של דברים שהיו אמורים להיות מעולים אך מסתבר שהם לא. מסך OLED 4K מרהיב? - מכיל פסים שחורים נראים לעין. תצוגה משנית עם שליטה בתוכנות? - בערך 4 תוכנות וגם זה לא עובד משהו. ביצועים מעולים? - בפועל נמוכים ממה שהחומרה מרמזת. כמעט כל סעיף במחשב הזה הוא לא מה שהוא יכול היה להיות ואמנם לא מדובר בפלופ מוחלט, אבל במחיר שלו עדיף להשקיע בדגם אחר עם מסך IPS בודד.

הקדמה

ה-Asus Pro Duo 15 הוא מחשב נייד מקצועי המיועד לאנשי קריאייטיב שרוצים גם לשחק ולקחת את המדיה שלהם איתם לכל מקום. הדגם שבדקנו מגיע עם מעבד Intel i9-10980HK, זיכרון RAM בנפח 32 גיגה DDR4, כרטיס מסך Nvidia RTX 3070 עם 8 גיגה GDDR6 וכונן יחיד של 1TB מסוג M.2 NVMe. המסך ה-OLED הראשי בגודל 15.6 אינץ' מציג תמונה ב-3840x2160 פיקסל ב-60 הרץ עם תמיכה ב-HDR, והמסך המשני בגודל 14 אינץ' מכיל פאנל ברמת IPS ומציג תמונה ברזולוציה של 3840x1100 פיקסלים. שני המסכים תומכים במגע.

פיקסל

האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המדידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.

ביצועים (35%)

ה-Asus Pro Duo 15 מכיל מפרט מרשים ביותר: מעבד i9-10980HK שמגיע בטורבו לעד 5.3 גיגה הרץ, כרטיס מסך 3070 עם 8 גיגה GDDR6 משלו, 32 גיגה RAM ואפילו האחסון מהיר עם כונן 1TB מסוג M.2 NVMe. אך הופתענו לגלות שהתוצאות בפועל היו הרבה פחות מרשימות ממה שציפינו.

אחת הבעיות הידועות של מעבדי אינטל מהדור ה-10 ו-11 ובכללי של מחשבים ניידים, היא החום. יש מעט מאוד שטח פיזי כדי לפזר את החום בצורה יעילה והוא פיזית צמוד למשתמש. כמו בכל מחשב נייד אחר, גם כאן אסוס מאפשרת לשנות דרך התוכנה הייעודית שלה את עוצמת העיבוד והקירור, וניתן להחליף להחליף בין מצב רגיל למצב ביצועים בקלות דרך כפתור ייעודי הממוקם מעל משטח העקיבה של העכבר. בנוסף ישנו מצב שלישי בשם Full Fan Mode שניתן להפעיל דרך הממשק של אסוס, שלא משנה את תדר המעבד שנשאר על מצב ביצועים, אך מגביר את פעולת המאוורר מ-3000 לאזור ה-5500 סל"ד - מה שמייצר רעש מסיח דעת שהופך במהרה למטרד.

במקביל, תוכנת הניהול מבצעת פעולה נוספת שגילינו במקרה, ומאטה מלאכותית את המחשב על ידי הנמכת הטמפרטורה המקסימלית שאליה מותר למעבד להגיע. בכך התקרה התרמית יורדת מ-95 מעלות למקסימום של 88 מעלות, מה שגורם ל-Throttling - ומאט בפועל את פעולת המחשב.

הדבר מתבטא לא רק בהרגשה הכללית שלנו, אלא מופיע בפירוש במבחני ביצועים. ההחלטה תמוהה בעינינו, שכן אם המאוורר פועל על עוצמה חזקה יותר, מדוע יש צורך גם להגביל את פעולת המעבד ולא לעשות זאת רק במצב ביצועים הרגיל ולבטל זאת במצב Full Fan?

המחשב יונק אוויר מחלקו התחתון ופולט אותו בצדדים ומחלקו האחורי. פטנט מוצלח שהגיע איתו מאפשר להדביק לחלקו התחתון מעין רגליים שאפשר לפתוח ולקפל ברגע, והן מרימות את חלקו האחורי של המחשב כחמישה סנטימטר מה שמשמעותית משפר את זרימת האוויר ומונע מגע ישיר עם חלקו התחתון של המחשב.

עם פתיחת המחשב, המסך המשני מתרומם מכנית ומאפשר לאוויר לזרום על חלקו העליון של גוף הקירור, אך אין שם פתחים כלשהם כך שהאזור מתחמם מאוד. במדידה שערכנו, תיעדנו 44 מעלות אך אותו משטח אינו נגיש כך שהידיים שלכם לא אמורות לפגוש אותו. לעומת זאת, בחלק התחתון של המחשב תיעדנו 45 מעלות ועם חלק זה בהחלט אפשר לבוא במגע. בשאר חלקי המחשב תיעדנו חום שנע בטווח של 29 ל-34 מעלות.

התצוגה הראשית תומכת ב-HDR והוא מבוטל כברירת מחדל. ברגע שהפעלנו את האופציה, ביצועי המחשב צנחו דרמטית אך קצב הרענון נשאר על 60 הרץ. כשבדקנו את הנושא כדי להבין מדוע זה כך, ראינו שכל עוד אנחנו משתמשים בתצוגה המובנית ואיננו בסביבת משחק אלא בשולחן העבודה, התצוגה מופעלת על ידי המעבד הגרפי המובנה במעבד, ולא בכרטיס המסך העוצמתי שמגיע עם המחשב - RTX3070. למרות ניסיונות רבים להגדיר את המחשב כדי שיפעל תמיד מכרטיס המסך של Nvidia, לא משנה מה הפעלנו, תמיד נשארנו על המעבד של אינטל. בסופו של דבר גילינו כי מדובר בפרוטוקול ניהול חום ומשאבים של המחשב, שבו הוא מניח שאם מדובר בווינדוס אין כל צורך בהאצה גרפית ואפשר לחסוך באנרגיה אך התוצאה היא שכל מה שמוצג על המסך מגיב באיטיות.

מעבד

המעבד הוא יחידת החישוב והבקרה המרכזית של המחשב. המעבדים הנפוצים כיום למחשבים ניידים הם אלה מסדרת Core i החדשה של אינטל (i3, i5, i7 ) או מעבד דומה מבית AMD, לפי החלוקה הבאה: מעבדי i3 כפולי הליבה של אינטל או מעבדי Athlon II X4 מבית AMD מיועדים לשימושים יום יומיים, כגון גלישה, שימושי מולטימדיה קלים ובינוניים ויישומים פשוטים. מעבדי i5 של אינטל ו Phenom II X4 של AMD שכוללים ארבע ליבות, מיועדים לשימושים כבדים יותר. מעבדי i7 שכוללים עד 8 ליבות משמשים לתוכנות עריכה, גרפיקה, תלת ממד ולריבוי משימות, כאשר i7 Extreme מיועד כבר לגיימרים מושבעים.לאלה, ולמי שרוצה את המילה האחרונה בתחום המעבדים, מומלץ לבחור מעבד בארכיטקטורת Ivy Bridge. מי שמחפש פתרונות זולים יותר, ובמידה שהמחשב מיועד לשימושים קלים, יכול לשקול מעבדים מסדרות קודמות, דוגמת אינטל Core 2 Quad ו-AMD Phenom – סדרת מעבדים בעלי ארבע ליבות (או 3 בחלק מדגמי Phonem), ולמקרה שכל שקל נחשב, ניתן לשקול מעבד מדגמי core 2 duo. אבל מומלץ ללכת על i3 לפחות כדי להבטיח לעצמכם מחשב שישמש אתכם לאורך זמן.

איכות התצוגה (15%)

ה-Asus Pro Duo 15 מגיע עם שני מסכים מובנים. הראשי הוא מסך מגע OLED 4K בגודל 15.6 אינץ' והמשני הוא מסך מלבני 14 אינץ' עם פאנל תואם IPS המציג תמונה ברזולוציה של 3840x1100. על הנייר ההפרש בין המסכים הוא אינץ' וחצי אך אלו שיביטו בעיניים מקצועיות של אנשי מקצוע מקצועיים, בוודאי יבחינו שהמסך המשני הוא חצי מהגובה של הראשי. הדמיון בגדלים נובע מכך שמסכים נמדדים באלכסון, כך שתוספת הגובה כמעט ואינה משנה את הנתונים.

אנשי קריאייטיב שרוצים להציג את העבודות שלהם ללקוח, יוכלו לעשות הצגה מרשימה עם תצוגת ה-OLED הבהירה, כל עוד הסביבה יחסית חשוכה בגלל הציפוי המבריק שלעיתים מרגיש כמו מראה. היתרון העצום של תצוגת ה-OLED היה ונשאר היכולת שלה להציג גוונים שחורים לגמרי וצבעים בוהקים ועזים בו זמנית. אך מסכי OLED מעולם לא היו זמינים כמסך מחשב עד שנת 2020, כשיצאה גרסה חדשה שחלק מהחברות קראו לה OLED 2.0 והיא כביכול מסוגלת להתמודד עם החולשה המרכזית של פאנל ה-OLED - צריבת מסך ובהירות נמוכה.

בטלוויזיות הדבר פחות נפוץ, בעיקר בגלל אופי התוכן שמוצג על המסך, והיכולת של הטלוויזיה לזהות עצמים סטטיים כמו לוגו של ערוץ ולהפחית את הבהירות ספציפית שם. במחשבים התצוגה יכולה להיות מאוד סטטית, ספציפית אלמנטים של מערכת ההפעלה והדפדפן שמוצגים כמעט דרך קבע. אם קרה שהשארתם את המחשב פועל ואת התצוגה מוגדרת על בהירות גבוהה, המסך בהחלט יכול להיצרב.

לשם כך אסוס משתמשת באחת התוכנות שלה שמזהות תמונה סטטית ומפעילה שומר מסך, אך להבדיל מהטלוויזיות של LG, הוא לא מופעל אחרי דקה בלבד שזה טוב, כי זה מרגיז. הרגישות הגבוהה לצריבות הופכת לדאגה אמיתית מכיוון שאין אינדיקציה כלשהי שהתוכנה תקינה ופועלת עד שהיא נכנסת לפעולה ולא חסרות סיבות שבגללן המחשב ימשיך לחשוב שאתם פעילים למרות שלא השתנה דבר על גבי המסך.

התאכזבנו לגלות שלמסך הראשי יש קווי רזולוציה אופקיים בולטים ביותר שגורמים לתצוגה להיראות כמו טלוויזיות תלת מימד פאסיביות מהדור הראשון. ייתכן וזוהי השכבה שמאפשרת את השימוש במגע במסך, אך אותם קווים שחורים שניתן לראות בבירור לרוחב המסך, בולטים במיוחד ביישומים משרדיים שלהם רקע אפור או לבן והם הופכים את המחשב ללא שמיש, בכל הקשור לעריכת תמונות. בסופו של דבר, מהשימוש במחשב בעיקר זכורה לנו חוסר הנוחות שעינינו חוו בזמן שהתאמצנו להתמקד בתמונת ה-4K הכי לא חדה שראינו עד כה.

לדחוס תצוגה ב-4K על שטח של 15.6 אינץ' זו לטעמנו ההגדרה המילונית של Overkill. כשהורדנו את הרזולוציה ל-FHD לא ראינו כל הבדל, אך כן ראינו שיפור בביצועים. אנחנו מסכימים, שזה שימושי להציג תוכן 4K ברזולוציה המקורית שלו ללא אינטרפולציה, אך הקווים השחורים בולטים כל כך שלא הצלחנו להבחין בהבדל בין הרזולוציות, כך שייתכן וזה רלוונטי רק ליישומים מאוד ספציפיים. כן שמחנו לראות שהתצוגה תומכת ב-10 ביט HDR וכשהוא מופעל אין שום זכר ל-Dithering שיוצר רעש ולכלוך על התמונה, או אפקט Banding כלשהו בין צבעים.

המסך המשני מציג תמונה ברזולוציה שגם היא ברוחב 4K והגובה בהתאם לפרופורציות שזה 3840X1100 פיקסל. בעוד שהמסך המשני באמת לא צריך להיות ברזולוציה כל כך גבוהה, זו כן החלטה נכונה, אחרת כל מעבר בין תצוגות היה גורר התאמת קנה מידה מחדש וחלונות המוצגים על שניהם היו נראים מעוותים.

רזולוציה

הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את המסך או את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. לדוגמה, רזולוציה של 1024x768 משמעותה שיש 1024 פיקסלים אופקיים ו-768 פיקסלים אנכיים. ככל שהמדדים גבוהים יותר כך התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר. רזולוציות של מחשב מתחלקות לשני סוגים עיקריים ומצוינות בדרך כלל באותיות המייצגות את מספר הפיקסלים של המסך. הסוג הראשון הוא רזולוציה המקובלת במסך ביחס גובה-רוחב 4:3: SVGA: 800x600 XGA: 1024x768 SXGA: 1280x1024 SXGA+: 1400x1050 UXGA: 1600x1200 הסוג השני הוא רזולוציה המקובלת ביחס גובה רוחב 16:9, האידיאלי לצפייה בסרטים ולהצגת תוכני HD: WXGA: 1280x800 WXGA+: 1440x900 WSXGA+: 1680x1050 WUXGA: 1920x1200

ניידות ונוחות השימוש (25%)

אסוס ידועה בנופחה שלה (Bloatware) ובמחשב הזה היא הלכה עד הסוף. מעבר לשלוש תוכנות שונות של McAfee ושאר האשפה שמיקרוסופט דוחפת, הפעם התווספו שתי תוכנות בשם ProArt Creator ו-ScreenXpert. ה-ProArt Creator היא הגרסה לסדרה הזו של Armoury ודרכה ניתן לשלוט במצב הביצועים של המחשב אבל גם לבצע כיול למסך. הכיול אגב, דורש מכשיר ייעודי שאינו כלול עם המחשב ונמכר באזור ה-700 שקל בנפרד. במקרה יש לנו את המכשיר הספציפי שמומלץ על ידי ASUS והתוכנה ותוצאות הדלתא שקיבלנו - 1.6 (סטייה מהאופטימלי) לא החמיאו למסך במיוחד.

תצוגה משנית

המסך הראשי והמשני תומכים במגע של עד 10 אצבעות בו זמנית שזה נוח מאוד, אך הפונקציונליות היותר מרשימה נרשמה במסך המשני. דרך התוכנה של אסוס, ניתן להגדיר את המסך המשני כדי שיתפקד כמעין פד שליטה ייעודי לרשימת תוכנות ספציפיות אך פופולריות: After effects, Premiere Pro, Photoshop ו-Lightroom Classic. לא ניתן להוסיף תוכנות ידנית ולא ניתן לייצר פאנל עצמאי, אלא רק לבחור מתוך רשימה מוגבלת של פונקציות.

בהתחלה זה היה באמת מלהיב אך מאוד מהר הרגשנו את חוסר השימושיות וזה בעיקר גרם לנו לעבוד לאט יותר בגלל בעיות תוכנה. למשל ב-Lightroom הבקרים לשליטה בבהירות, ניגודיות וכן הלאה, לא היו מתאפסים בין תמונה לתמונה, כך שלאחר שביצענו שינוי כלשהו ועברנו לתמונה הבאה, הסליידר לא התעדכן כדי להציג את המיקום הנוכחי של אותו סליידר.

ניתן לכבות ולהדליק את המסך המשני בקלות דרך כפתור ייעודי שנמצא מעל משטח העקיבה המובנה. המסך המשני לוקח לא מעט כוח מהמעבד המובנה וזה ניכר בכל היבט של המחשב, שכן ברגע שכיבינו אותו, ראינו קפיצה משמעותית בביצועים. המחשב מגיע עם מעין נרתיק מעטפה מעור שבו יש תפס ייעודי לעט המצורף. הנרתיק מאוד שימושי אך העט הוא הדבר הראשון שהולך לאיבוד ואכן לאורך הסקירה איבדנו אותו 3 פעמים.

ניתן להציג על המסך המשני כפתור שליטה מהירה המאפשר לגשת לקבוצות של תוכנות שרוצים להפעיל בו זמנית או בכללי לשנות כל מיני הגדרות. התכונה הזו נחמדה וניתנת להתאמה אישית במידת מה, אך הירידה בביצועים כתוצאה מהפעלת המסך המשני לא ממש שווה את השימושיות המוגבלת הזאת.

מקלדת ועכבר

בגלל שהחצי העליון של בסיס המחשב תפוס על ידי המסך המשני, המקלדת ומשטח העקיבה מתחילים ממש מקצה המחשב כך שאין מקום להניח עליו את פרק כף היד ובנוסף, משטח העקיבה בנוי כמלבן אנכי במקום אופקי כך שהוא לא נוח במיוחד לשימוש, למרות שהוא מדויק ביותר. כדי לפתור את בעיית נוחות השימוש, אסוס צירפה משענת קשיחה לכף היד, אך היא אינה נצמדת באיזשהו אופן למחשב כמו מגנט כך שהיא מאוד לא נוחה לשימוש.

בעובי מרשים של 2.15 סנטימטר הכולל שני מסכים, לא נשאר יותר מדי מקום לשקעי הרחבה. ה-Pro Duo 15 מגיע עם שלושה שקעי USB בלבד - USB 3.1 אחד, שני שקעי USB C, שקע HDMI בגודל מלא ושקע אוזניות קומבו. זהו. עם כל הכבוד לעיצוב המרהיב ולמידות הצנועות, המחשב מגיע עם מעין נרתיק מעטפה מעור שבו יש תפס ייעודי לעט המצורף. הנרתיק מאוד שימושי אך העט הוא הדבר הראשון שהולך לאיבוד ואכן לאורך הסקירה איבדנו אותו 3 פעמים.

עם כל הכבוד לטכנולוגיות האלחוט המתקדמות שמגיעות עם המחשב, יש עדיין צורך לחבר אליו אביזרים. במחשבי עבודה דקיקים אפשר להניח שרוב השימוש יעשה הרחק משולחן העבודה, ישירות מהסוללה ועם העכבר והמקלדת המובנים בזמן שיושבים במשרדים מאולתרים ובתי קפה. אך מחשבים כמו ה-Asus Pro Duo המיועדים ומשווקים לאנשי קריאייטיב צריכים להכיר בכך שאופי העבודה מלווה בצרכים שונים לגמרי.

בתחנת העבודה לרוב תרצו להתחבר לתצוגה חיצונית, לחבר עכבר ומקלדת חיצוניים, כונן קשיח חיצוני, אולי קורא כרטיסי זיכרון והנה נגמר. אבל מה אם אתם גם גיימרים שרוצים לשחק על המחשב החזק שלכם? פה הבעיה גדולה עוד יותר שכן אוזניות גיימינג תמיד מגיעות עם דונגל USB רגיל משלהן, מקלדת ועכבר חוטי גם דורשים שקעים בגודל מלא שלא נדבר על ג'ויסטיק או בקר משחק שלא מגיע עם בלוטות' כמו שהיה לאורך תקופה ארוכה הבקר הפופולרי של Xbox למחשב. וזה נכון, אפשר לחבר מפצל חיצוני, במיוחד אם הוא מחובר לשקע ה-USB C שגם מספק מתח גבוה. אבל כל מה שקשור לחיבור הזה נוטה להיות יקר בלי פרופורציה וכל חגיגת הדונגלים הזאת פועלת נגד כל הפואנטה של מחשב נייד.

סאונד מפתיע

למרות שהבאסים היו מוגבלים למדי והמיד והגבוהים הוגברו יתר על המידה, הרמקולים המובנים היו מוצלחים בצורה מפתיעה. בניגוד למה שהממדים הקומפקטיים של המחשב מרמזים, הרמקולים הצליחו לא רק לספק סאונד מרשים מבחינת טווח ועוצמה, אלא גם מהיבט של מיקומיות. התמיכה באודיו מרחבי בשילוב משחקים תואמים, מספקת חוויה אימרסיבית שלא ציפינו לקבל מהרמקולים המובנים במחשב.

זיכרון

Random Access Memory הזיכרון הפעיל הראשי במחשב. הזיכרון מאחסן באופן זמני מידע שנוכח כל עוד המחשב פועל. הזיכרון נמדד בג'יגה בייטים (GB), וככל שהוא גדול יותר מערכת ההפעלה ותוכנות אחרות יפעלו מהר יותר וניתן להריץ כמה מהן במקביל בצורה מהירה וחלקה. גודל הזיכרון המומלץ לשימושים בסיסיים במחשב נייד הוא 4GB. לעבודה עם יישומים כבדים יותר וכדי לעבוד עם כמה יישומים במקביל בנוחות, מומלץ זיכרון גדול יותר.

משך פעולת סוללה (15%)

8.5

ספק הכוח הוא 240W והוא פיזית קטן ובעל משקל נמוך יותר ממה שראינו עד כה. הופתענו לגלות שהסוללה החזיקה קצת יותר משעתיים של עבודה משרדית אך כדי להגיע לנתון הזה, נאלצנו להגדיר את המעבד על המצב הכי איטי ואת המסך על הרמה הכי פחות בהירה.

לטעמנו מחשב כמו זה שמיועד לקריאייטיב - עבודה שמטבעה דורשת לא מעט אנרגיה כדי לעבד את הגרפיקה או הווידאו, צריך להכיל סוללה חזקה בהרבה, אך המשוואה מובנת, שכן סוללה גדולה יותר תהפוך את המחשב הזה לכבד עוד יותר, ובמשקל 2.3 קילו בלי ספק כוח, הוא גם ככה מרגיש כמו משקולת על הגב.

משקל

משקלם של מחשבים ניידים משתנה בין הדגמים והסוגים השונים ונע בין 900 גרם ל-4 ק"ג. המשקל מושפע בעיקר מגודל המסך (שמשפיע על גודל המחשב כולו), אך גם מהכונן הקשיח, מרכיבי הבנייה של המעטפת וגורמים נוספים.למחשב שנועד לנשיאה וניידות גבוהה כדאי לבחור במחשב במשקל של עד 2 ק"ג, ולמחשב שנועד להיות תחליף שולחני המשקל פחות עקרוני וניתן לרכוש גם מחשב כבד יותר.

עמידות ואבטחה (10%)

8.5

המנגנון שמרים את המסך השני נראה ומרגיש חזק ובכל זמן הבדיקה לא הרגשנו שנוצר שם חופש כלשהו. עם זאת, חלקים מכניים במחשב נייד הם לא תמיד הרעיון הכי טוב וניכר שאפשר לגרום לנזק דיי בקלות אם משהו ימעך בין המסך המשני לגוף המחשב.

ל-Asus Pro Duo 15 אין סורק טביעת אצבע אך הוא כן מכיל מצלמה שתומכת ב-Windows Hello. לאחר שהגדרנו אותה לא הצלחנו ולו פעם אחת להשתמש בה כדי לפתוח את המחשב בהצלחה, גם לאחר שהגדרנו אותה מחדש.