ל-Reno5 Pro יש זוג רמקולים, האחד בתחתית ואחד באפרכסת, והם מפיקים אמנם צליל סטריאופוני אבל עוצמת השמע שלהם בינונית והאיכות מאוד לא מרשימה, שכן הצליל "קטן" וחסר נפח וצלילות. נושא הווליום הנמוך ממשיך גם בהאזנה למוזיקה באוזניות Bluetooth; משום מה העוצמה שהטלפון הזה מסוגל לדחוף לא גבוהה ומצאנו את עצמנו ברוב הזמן מאזינים למוזיקה בווליום של 80-90%, כאשר ברוב המכשירים האחרים אנחנו בקושי בסביבות 50%. 

בכל הקשור שליחות, איכות ועוצמת השמע באפרכסת טובות. בהאזנה למוזיקה באוזניות או רמקולים אלחוטיים (שכן אין חיבור 3.5 מ"מ חוטי בטלפון הזה) נהנינו מחיבור יציב ואיכותי בזכות קישורית Bluetooth 5.2 ותמיכה במקודדי AptX ו-LDAC האיכותיים.

Reno5 Pro מצטיין בעיצוב לא שגרתי, בעיקר בחלקו האחורי: הגב שלו עשוי זכוכית עם חספוס קל שלא מזכיר אף משטח זכוכית אחר שפגשנו, שמרגיש נעים מאוד למגע וגם מעלים כל זכר לטביעות אצבע. אם תשאלו אותנו מה הצבע של גב המכשיר, נתקשה לענות - מדובר בגימור מבלבל של כחול, כתום, סגול ועוד כמה גווני ביניים, שמשנה גוון בכל זווית שתסתכלו עליו. ואם לא די בכך, הצלע העליונה של המכשיר מצופה בחומר מחזיר אור, כך שאם תכבו את האורות בבית תוכלו לראות אותו זורח (כמו מחוגי שעון או פסי הבטיחות במקלט).

ממדי המכשיר סבירים לגמרי, עם עובי של 8 מ"מ ומשקל של 184 גרם, אבל שני דברים הפריעו לנו בכל זאת: ראשית, המסך אינו שטוח אלא קמור מעט, מה שגם מפריע קצת בצפייה בצדי המסך וגם (לטעמנו לפחות) לא ממש נוח לאחיזה; בנוסף, הבליטה של מערך המצלמות בגב המכשיר גורמת לו להתנדנד על משטח ישר, לא רק אם תנסו להקליד עליו כשהוא מונח על השולחן אלא סתם ככה - הוא פשוט לא מסוגל לשכב בצורה יציבה על גבו.

למרות ההסתייגות שלנו מקימורי המסך, מדובר בסך הכל בתצוגה טובה מאוד. זהו מסך 6.5 אינטש עם פאנל AMOLED, רזולוציית Full-HD+ וקצב ריענון גבוה יחסית של 90Hz. הבחנו שבצפייה שאינה ישירות במסך התצוגה משנה מעט את הגוון לאדמדם, אבל זה לא הפריע לנו בשימוש השוטף. הבהירות המרבית טובה מאוד - כ-500 ניט, ואם תבחרו להפעיל את הבהירות האוטומטית, המכשיר יכול להגיע אף ל-800 ניט בשמש ישירה, כך שהוא נשאר קריא לחלוטין גם בצהרי היום ביולי. 

לחצן ההפעלה והכיבוי ממוקם על הצלע הימנית של המכשיר, ומקשי הווליום ממוקמים ממול על הצלע השמאלית. המיקום שלהם קצת בעייתי, כיוון שלעיתים לא רחוקות כאשר החזקנו את המכשיר ביד שמאל וניסינו להדליק את המסך, האצבע שתומכת במכשיר בצד השני לחיצה על כפתור הווליום, מה שגרם לצילומי מסך מיותרים. שקע ה-USB-C לטעינה ומגירת ה-SIM נמצאים כרגיל בתחתית המכשיר. מנוע הרטט של המכשיר טוב, מדויק למדי אבל לא מאוד חזק, והוא נותן פידבק סביר ומעלה להקלדה ולחיצות שונות.

Oppo ציידה את ה-Reno5 Pro בשני פתרונות אבטחה ביומטרית - קורא טביעת אצבע מתחת המסך וזיהוי פנים באמצעות מצלמת הסלפי. זיהוי הפנים מהיר ואמין, אם כי כידוע לא מאוד מאובטח. קורא טביעות האצבע גם הוא מצוין מבחינת מהירות תגובה ואמינות - לא קרה כמעט שהוא פספס את האצבע שלנו, אבל המיקום שלו, למטה קרוב לתחתית המסך, מעט לא נוח ודורש אקרובטיקה של האגודל כדי להגיע אליו.

OPPO Reno5 Pro מצויד בפלטפורמת העיבוד Snapdragon 865, שהיתה פלטפורמת הדגל של קוואלקום בשנה שעברה, אליה משודך זיכרון RAM בנפח 8 או 12GB כפי שקיבלנו את המכשיר לבדיקה, ו-256GB זיכרון אחסון מהיר מסוג UFS3.1. ואכן, ביצועי המכשיר הזה מעולים; בכל תקופת ההתנסות שלנו איתו לא חשנו בשום איטיות או גמגום, כל משימה בוצעה במהירות וכל אפליקציה נטענה בזריזות רבה. קצב ריענון המסך המהיר יחסית, 90Hz, מסייע גם הוא לתחושה שמדובר במכשיר זורם וזריז.

מערכת ההפעלה זה סיפור אחר. למרות שאנו מאוד מאוד אוהבים את הממשקים של OnePlus ושל Realme, האחיות של Oppo, משהו לא עבד לנו חלק בממשק של ה-Reno5 Pro. מערכת ההפעלה מציעה אמנם המון פיצ'רים ואפשרויות התאמה אישית, מחוות מגע ועוד, אבל גם מציקה לא מעט עם יישומים מיותרים שמותקנים מראש, הודעות שלא ברור מה לעשות איתן, ניהול אגרסיבי מדי של הסוללה (גם לאחר שהענקנו את כל ההרשאות האפשרויות לאפליקציה מסוימת, המכשיר התעקש לסגור לנו אותה ברקע) ועוד התנהגויות מסוג זה.

נושא ההתראות בעיקר הציק לנו: בתצוגת ה-Always On, שמופיעה כאשר המסך כבוי ומציגה שעון, תאריך ואייקונים של התראות, מופיעים האייקונים הצבעוניים של האפליקציות - שבעצמם לא מוצלחים כיוון שאופו מתעקשת להקטין אותם ולשים סביבם רקע לבן, כך שבקושי ניתן להבחין איזו אפליקציה שלחה התראה וזה גם לא מאוד אסתטי בהשוואה לאייקונים המונוכרומטיים שרוב הטלפונים מציגים במסך הזה. גרוע מכך, המכשיר ממשיך להציג אייקונים של יישומים שכבר סגרנו מזמן כמו YouTube או Deezer, ואין שום דרך להעיף את האייקונים האלה מלבד להיכנס לסגור את היישומים האלה בכוח. בנוסף, התראות שכבר צפינו בהן במכשיר אחר - למשל התראות ווטסאפ או טלגרם שכבר נצפו ונענו בגרסאות ה-Web שלהן, ממשיכות להופיע לשווא, ורק כשמדליקים את המסך הן נעלמות. זה נשמע קטנוני, אבל כאשר כל הזמן מוצגים לך אייקונים של התראות שכביכול לא ענית עליהם, ובדיקה מגלה (שוב ושוב) שמדובר בהתראות לא רלוונטיות - זה מעצבן.

בעיה נוספת, שלחלק מהאנשים היא משמעותית ולחלקם לא רלוונטית, קשורה לחיבור של המכשיר למערכת Android Auto ברכב. ראשית, המכשיר לעתים מנתק קשר עם המערכת תוך כדי נהיגה (יתכן ששוב ניהול החשמל האגרסיבי פשוט סוגר את היישום בטלפון), ורק הדלקת מסך המכשיר ופתיחת הנעילה מחזירים את האפליקציה של אנדרואיד אוטו לשוב ולפעול. מיותר לציין שתוך כדי נהיגה מאוד לא חוקי ולא מומלץ להתעסק עם הטלפון, אבל כשה-Waze נעלם מהמסך אין ממש ברירה. בנוסף, בכל פעם שניתקנו את הכבל לאחר הנהיגה, התצוגה של הטלפון עברה לקצב ריענון 60Hz, וגרוע מכך - אין שום אפשרות לעבור חזרה ל-90Hz כיוון שהאופציה הזו נעולה בתפריט. רק לאחר אתחול של המכשיר ניתן לחזור לקצב ריענון של 90Hz, ובמקרה שלנו, זה אומר שפעמיים ביום נאלצנו לאתחל את המכשיר כדי לחזור ולצפות בקצב ריענון מהיר.

ל-Reno5 Pro יש מערך צילום שכולל מצלמת 50 מגה פיקסל ראשית עם צמצם f/1.8, מצלמת 16 מגה פיקסל אולטרה רחבה, מצלמת טלפוטו X2 בת 13 מגה פיקסל ועוד מצלמה רביעית בת 2 מגה פיקסל לצילום מקרו. המכשיר מסוגל לצלם וידיאו 4K בקצב פריימים של 60fps ומצלמת הסלפי הקדמית היא ברזולוציית 32 מגה פיקסל.

ממשק המצלמה סטנדרטי בסך הכל, ולרוב הפונקציות אפשר לגשת בקלות. עם זאת, צילום הוידיאו קצת מוזר: במצב הוידיאו הרגיל אין אפשרות לצלם עם העדשה האולטרה רחבה, אבל במצב "סרט" שחבוי בתפריט משנה - יש אפשרות להשתמש בעדשה הזו, בתוספת של פונקציות ידניות רבות. הממשק מציע שימוש במצב AI שמזהה סצנות בהצלחה יפה וממטב את הצבעים בהתאם.

המצלמה הראשית מסוגלת להפיק תמונות מצוינות ממש, בעיקר בתאורה טובה אבל גם בתוך הבית. מסוגלת, משום שלא תמיד התוצאות עקביות; נראה שמנגנון ה-AI או ה-HDR קצת נלהב מדי ובחלק מהמקרים הצבעים יוצאים לא טבעיים, בעוד שבתמונות שצילמנו מיד לאחר מכן הצבעים נהדרים. באופן כללי התמונות מפורטות וחדות, עם הפרדה מרשימה של האובייקט בחזית באמצעות טשטוש הרקע, צבעים תוססים ורעש דיגיטלי מבוקר אפילו בתאורה חלשה. צילומי הלילה שצילמנו לא יצאו מרשימים, אבל שימוש במצב הלילה הייעודי בהחלט שיפר את המצב (ראו את שתי תמונות השלט, לפני ואחרי).

מצלמת הזום האופטי X2 מוצלחת מאוד גם היא, עם אותם צבעים וחדות כמו המצלמה הראשית. העדשה האולטרה רחבה פחות הרשימה אותנו, כאשר הצבעים אמנם נשארו עקביים אבל החדות קצת פחות טובה. על מצלמת המאקרו לא שווה להרחיב בדיבור, מדובר ברכיב נחות ומיותר שמוציא תמונות גרועות. רק דעו שהמצלמה הראשית לא מסוגלת לצלם צילומי תקריב (וממש מבקשת מכם להתרחק מהאובייקט אם התקרבתם יותר מדי), מה שאומר שתמונות מאקרו נורמליות לא תוכלו לצלם במכשיר הזה.

צילום הוידיאו ב-4K נפלא ממש, אבל לא מיוצב ותוך כדי הליכה התמונה נראתה רועדת מאוד, כשהפעלנו את מייצב התמונה בתפריט, הרזולוציה צנחה ל-Full HD ואיתה החדות והפירוט. לא התרשמנו ממצב ה-AI בוידיאו ולא נראה שהוא משפר את התמונה במיוחד.

מצלמת הסלפי הקדמית נהדרת; היא מצלמת תמונות חדות ומלאות פירוט, בעוד שמנגנון הביוטי, שמופעל בברירת מחדל, חמל עלינו והחליק באופן טבעי למדי את פגמי העור. אפשר לשחק עם מגוון אפשרויות ייפוי (מוגזמות יותר או פחות) או לכבות אותו לגמרי; כמובן שיש גם מצב פורטרט לטשטוש הרקע, שעושה עבודה סבירה ומעלה.

אופו רינו 5 פרו מצויד בסוללה בקיבולת של 4400mAh. ליתר דיוק, מדובר בצמד סוללות, כל אחת בקיבולת של 2200mAh, והסיבה לפיצול הזה הוא כדי לאפשר את הטעינה המהירה בהספק של 65W - המנגנון טוען את שתי הסוללות בו זמנית וכך מושג קצב טעינה מהיר במיוחד. ואכן, בבדיקה שלנו מהירות הטעינה היתה פנומנלית: תוך חצי שעה המכשיר הגיע מ-0% ל-92%, וכעבור פחות מ-10 דקות נוספות הוא היה טעון במלואו.

חיי הסוללה לא רעים אבל גם לא מאוד מרשימים; הצלחנו לקבל בסביבות 5 וחצי שעות מסך לכל היותר בכל יום, ולמרות שברוב ימי הבדיקה הצלחנו להגיע לסוף היום מבלי לפגוש מטען, אחוזי הסוללה הנותרים היו חד-ספרתיים. 

המכשיר בנוי ממסגרת אלומיניום וזכוכיות גורילה מדור 5 מגנות הן על המסך והן על הגב, כך שהוא יחסית עמיד בשריטות אבל פגיע בפני שברים. איכות הבנייה הכללית נראתה לנו מצוינת וכך גם איכות החומרים. חשוב לציין שלמכשיר הזה אין כל תקן עמידות במים.