מיישרת קו עם מקלדות מכניות אחרות, גם ה-Summoner נחשבת לגדולת מימדים: 44.5 ס"מ רוחב, 8.8 ס"מ אורך, גובה של 2 ס"מ ומשקל מכובד של כמעט 1 ק"ג לא הופכים אותה למקלדת ניידת במיוחד אבל אם מתחשבים בייעודה הסטטי, לא מדובר בצרה גדולה מדי, אולי מלבד המקום הרחב שהיא תובעת מנדל"ן שולחן העבודה שלכם, לא כולל התחשבות במשטח ארגונומי שגם דורש כמה סנטימטרים נדיבים.
המראה הראשוני הולך לפי כל חוקי ספרי הגיימינג: גוף מוקפד, יציב ועבה, מקשים שחורים מובלטים ומופרדים היטב ולוגו XPG מוצג בגאון בגימור מטאלי מעל מקשי החיצים כדי שלא תשכחו מי אחראי לכל היופי הזה. בקצה המקלדת רולר לשינוי עוצמת הסאונד שנותן את החיווי הרצוי, אם כי הוא לא קליקי, ומקש "השתק" לצדו. מהמקלדת יוצאים שני כבלים USB 2.0, כשאחד מהם משמש כ-Pass-through port ומשתקף בכניסת USB בצד האחורי המקלדת. בכך, כל התקן שיתחבר למקלדת יתנהג כמו חיבור ישירות לכונן ובמילים אחרות, ניתן לעכבר אליו עכבר, מצלמת רשת, סטרים דק או כל אביזר נלווה שתרצו את החיבור שלו קרוב במיוחד.
את המקשים המכניים מבית CHERRY MX קיבלנו מסוג RED עם כוח לחיצה של 45 גרם וגובה הפעלה של 1.9 מ"מ. הם רועשים כמצופה אבל ב-Summoner צלילי המקשים יותר נינוחים ושקטים ופחות מספקים את אותו רעש טכני שמופיע במקלדות יצרניות בולטות יותר, במיוחד במתגים כחולים או ירוקים למשל. יש כאלו שדווקא חובבים את הרעשים הגבוהים, אנחנו לעומת זאת מעדיפים חווית הקלדה שקטה יותר, בטח אם המקלדת גם נעזרת לצרכי משרד שוטפים. יש תמיכה ב- Anti-ghosting כמצופה. עוברים למבחן המציאות: ה-Summoner עומדת בסטנדרט גבוה למדי ואחרי אינספור שעות משחק ב-Warzone בסך הכל יצאנו מרוצים, כל פקודה התקבלה במהירות וההתאקלמות למקלדת החדשה הייתה מהירה מהרגיל. במשרד עמוס קולגות היא פחות השתלבה והרעשים השוטפים שלה לאורך היום עלולים להוציא שכנים מדעתם, תופעה ידועה של המתג האדום, גם אם הוא נוכח כאן בגרסתו השקטה יחסית.
המקלדת נתמכת על ידי תוכנה ייעודית למחשב בשם XPG-Prime ואין מתישות כמותה. ראשית, ההתקנה רצופה ברגעי חווית משתמש נוראית: היא שוב ושוב נחשדה כתוכנה זדונית על ידי האנטיוירוס Avast ועד שהצלחנו להגדיר אותה כ"בטוחה", היא העלתה מיד עדכון קושחה למקלדת במראה DOS ישן במיוחד שהתלווה בכתוביות סיניות ולא היה לנו מושג אם ההתקנה התחילה, מתרחשת או כבר הסתיימה. אחרי עוד כמה דקות של ניסוי ותהייה סוף סוף נכנסו לתהליך הרישום, שגם שם חיכתה לנו הודעת שגיאה שלא מסבירה למה אי אפשר להתקדם - וכדי להכות על חטא נכתבה בשגיאת הקלדה שלא משאירה הרבה רושם חיובי ברמת התוכנה.
משם דברים המשיכו להתדרדר: התוכנה מתעלמת לעיתים מפקודות, קרסה לנו כמה פעמים בלי שום הסבר ואפילו פעם אחת הביאה לנטרול מלא של המקלדת, שחזרה לעבוד רק אחרי ניתוק וחיבור מחדש של כבל ה-USB. ברמת התוכנה יש הרבה תכונות גיימינג חשובות: הקלטת מאקרו ועריכה ידנית ברמת ה-Delay, כולל יצירת היררכיה ושמירת רשימת פקודות מסודרת, Gaming Mode שמבטל את מקש ה-Windows ושילובי Alt+Tab ו-Alt+F4 וכמובן הגדרה מחדש את ייעוד כל אחד ממקשי המקלדת. הכוונה אמנם טובה ול-ADATA השבחים על הניסיון, אבל כשהכל עטוף בממשק כל כך פגום מבחינה טכנית, התקשינו להוציא מהמקלדת את המקסימום.
תאורת ה-RGB גם נוכחת במקלדת, אבל מאוד מוגבלת. נתחיל מהבהירות, עקב אכילס המופגן ביותר: גם בעוצמה החזקה ביותר היא נמוכה מאוד ומסתתרת מדי מאחורי המקשים, כך שהתאורה שמקבלים בפועל היא יותר הילה רכה מאשר תאורה ממוסגרת ומנקרת עיניים סביב כל מקש. יש 7 סוגי אנימציות בלבד, ביניהן Rainbow המבוקש, Cycle וגוון סטטי. ניתן לבחור כמובן מתוך צבעי HEX וגם את הבהירות ומהירות התנועה ניתן לקבוע – אבל כאן משחקי ה-RGB מסתיימים. תשכחו מרצף אנימציות או בחירת תאורה לכל מקש בנפרד, שלא לדבר על הפעלה חכמה של RGB בהתאם לתוכנה שהופעלה.
עוד בעיה בתאורה היא שאסתטית ככל שתהיה, לא רצינו אותה מופעלת בלילה, אלא שאף פקודת תזמון לא קיימת אלא רק החלפה אקטיבית בין פרופילים. יצרנו מראש פרופיל צבעוני ופרופיל "רגוע" יותר עם צבעים כהים ובלית ברירה בכל ערב החלפנו ביניהם ידנית - לא הפתרון אידיאלי במיוחד וכבר הכרנו ממשקים מתחרים שאפילו מאפשרים מעבר בין פרופילים על בסיס הפעלת תוכנה מסוימת או על ידי הרצת רצף פקודות מסוים במחשב שהוגדר לכך מראש. תכונת CANVAS מאפשרת לפחות לסנכרן את ה-RGB בין מוצרים מבית ADATA, כך שנחסכה מאיתנו במעט מטלת החלפת התאורה.
משטח ארגונומי גם צורף למארז, שמתחבר מגנטית אל הקצה התחתון של המקלדת בצורה אלגנטית למדי, פשוט מחברים ביניהם וההצמדה מדויקת. המשטח עצמו נהדר, בזכות ריפוד רך שמציע התנגדות לא יותר מדי חזקה, וגם כזה שעשוי מחומר נושם יחסית שלא גרם לכפות הידיים שלנו להזיע. תוספת נאה שלא מרגישה כמו אביזר גימיק רק כדי לנפח את הקופסה.