כמצופה ממכשיר דגל עדכני, Samsung Galaxy S22 Plus מצויד בזוג רמקולים, האחד בתחתית והשני משולב באפרכסת. להפתעתנו, הרמקול שבאפרכסת לא פחות עוצמתי מזה הראשי, ושניהם יחד מפיקים סאונד סטריאופוני חזק שעושה את העבודה היטב בצפייה בסרטונים וכמובן בהשמעת צלצולים והתראות. הצליל לא עשיר במיוחד וחסר לו באס, כך שהוא לא מאוד מוצלח בהאזנה למוזיקה, אבל לכל שימוש אחר הרמקולים טובים מאוד. גם בשיחות ללא ידיים באמצעות הספיקר, קיבלנו חווית שיחה טובה מאוד, וגם הצד השני ככל הנראה שמע אותנו מצוין שכן לא קיבלנו שום תלונות על איכות הצליל שלנו.

אין למכשיר הזה חיבור חוטי לאוזניות, אבל הוא תומך ב-Bluetooth 5.2 העדכני ובמיטב המקודדים שיש בשוק, כך שבחיבור אוזניות אלחוטיות קיבלנו איכות סאונד מצוינת וסנכרון מלא לתמונה, ללא השהיות שניתן להבחין בהן.

ה-Galaxy S22 Plus ממוקם באמצע, מעל דגם S22 הבסיסי והקטן יותר (שהוא בעצמו מכשיר דגל לכל דבר) לבין ה-UItra המפלצתי. ל-Plus יש מסך גדול יחסית ומשקל נכבד אבל לא מוגזם של 196 גרם, אבל הוא דק יחסית בעובי של 7.6 מ"מ. על אף שמדובר בממדים ממוצעים לסמארטפונים כיום, המכשיר הזה לא ממש נוח לאחיזה בגלל הצורה שלו: סמסונג הלכה בעקבות Apple והעניקה למכשיר קווים שטוחים עם פינות חדות, עיצוב שאמנם נראה נפלא אבל המגע של הפינות עם כף היד לא נעים. אפשר כמובן לשים כיסוי ולשכוח מזה, אבל אז תחמיצו את העיצוב הבאמת יפהפה של המכשיר הזה: מסגרת אלומיניום מלוטש ומבהיק, גב שטוח בגימור מט (הצבע הלבן שבו קיבלנו אותו היה פשוט מהמם) שאינו סופח טביעות אצבע, ואלמנט המצלמה הכסוף שמוצמד שמאלה ומוסיף אלגנטיות לעיצוב כולו. 

אם כבר השתמשנו במילים מהמם, יפהפה ואלגנטי בנוגע לעיצוב של ה-Galaxy S22 Plus, אפשר להשתמש באותן מילים נלהבות כדי לתאר את המסך. זהו מסך Super AMOLED בגודל 6.6 אינטש וברזולוציית 1080x2340, שמלבד LTPO (תמיכה בשינוי דינמי של קצב התצוגה) הוא מצטיין בכל פרמטר: הוא תומך ב-HDR, מצויד בקצב ריענון גבוה של 120Hz ומסוג להגיע לבהירות מקסימלית של 1750nit. השוליים סביב המסך דקיקים במיוחד וסימטריים לחלוטין, ולמרבה השמחה המסך שטוח לגמרי ונטול קימורים; רק חור קטן למצלמת הסלפי שממוקמת במרכז פוגם בשלמות של המסך הזה.

זה ללא ספק המסך הבהיר ביותר שפגשנו לאחרונה, וקצב הריענון שלו הופך את התנועה של האנימציות ומעברי הגלילה השונים לחלקים כמשי ומעניקים תחושה מהירה יותר לממשק כולו. כמעט מיותר לציין שהצבעים של המסך תוססים, עשירים וגם מדויקים מאוד, ושהניגודיות אינסופית מאפשרת לו להציג רמת שחור מושלמת. אגב, כשצריך הוא גם מסוגל להגיע לעוצמת הארה נמוכה מאוד, כך שבחושך הוא לא בהיר מדי ומפריע לעיניים. המסך תומך בתצוגת Always On מצוינת, שמציגה את השעה, תאריך, אייקונים של אפליקציות שהגיעו עבורן התראות, הודעות על פגישות ביומן, רצועת שמע שמתנגנת ברקע וכדומה.

קורא טביעות האצבע האולטרא-סוני (להבדיל מקוראים אופטיים זולים יותר) ממוקם מתחת למסך והוא טוב למדי. הוא אמנם לא מהיר כמו קוראים קפסיטיביים שמשולבים בגב המכשיר או בכפתור ההפעלה, כמו אלה שיש במכשירים של שיאומי, אבל הוא מהיר דיו, וכמעט ולא מפספס אף פעם. הוא גם ממוקם היטב בשליש התחתון של המסך אבל לא נמוך מדי, בדיוק היכן שהאגודל נמצא. כמובן שהמכשיר מציע גם זיהוי פנים כאמצעי זיהוי ביומטרי נוסף, והוא עובד לא רע אבל הוא יחסית אטי.

על הצלע הימנית של המכשיר נמצאים לחצן ההפעלה ומעליו לחצן הווליום הכפול. הלחצנים מתכתיים, צרים אמנם אבל ממוקמים במקום הנכון וקליקיים במידה. מה שחסר לנו מאוד הוא היכולת לעבור בין פרופילי סאונד (צלצול, רטט, שקט) בצורה נוחה. מקשי הווליום בברירת המחדל משנים את עוצמת המוזיקה ולא את עצמת הצלצול, ואין מתג פיזי ייעודי להשתקת הטלפון כמו שיש במכשירים של Apple או OnePlus. כך שאם אתם נוהגים להשתיק את המכשיר לעיתים תכופות כשנכנסים לישיבות או לכיתה, תאלצו לבטל את נעילת המסך ולעבור למצב שקט באמצעות הורדת וילון ההתראות ולחיצה על הפקד הייעודי שם - מאוד לא נוח. 

מערכת ההפעלה One UI 4.1 שמעל אנדרואיד 12 התגלתה כטובה ונוחה כמעט באופן גורף. הממשק מעוצב באופן נעים ונגיש, ניתן להתמצא בקלות בתפריטים ויש שפע של פיצ'רים ואפשרויות התאמה אישית. למשל, ניתן להתאים את צבעי הממשקים השונים לתמונת הרקע שבחרתם, באופן רחב ומשופר בהשוואה לפיצ'ר המקורי שמציעה אנדרואיד 12; יש ערכות נושא רבות, תמיכה במחוות קיצור שונות כמו הקשה כפולה על המסך להדלקה או כיבוי שלו, הקלטת שיחות מובנית, הפעלה מהירה של המצלמה בלחיצה כפולה על כפתור הנעילה, הקלטת משך מובנית, טשטוש רקע בשיחות וידיאו ועוד ועוד. 

לאחר שבשנים האחרונות רוב מכשיריה של סמסונג הגיעו לארץ בגרסת המעבד Exynos (כאשר בארה"ב ובמקומות אחרים אותם דגמים נמכרו עם מעבד Snapdragon), בסדרת S22 הדגמים שמיובאים לישראל מצוידים במעבדי Snapdragon החדשים שנחשבים למהירים יותר וחסכוניים יותר בחשמל. המעבד Snapdragon 8 Gen 1 מיוצר בתהליך ייצור של 4 ננומטר, ומצויד ב-8 ליבות ובמאיץ הגרפי Adreno 730. משודך אליו זיכרון RAM בנפח 8GB וזיכרון אחסון UFS 3.1 מהיר בנפח 128 או 256GB.

במבחן השימוש היומיומי, קשה לאתגר את המכשיר הזה. הוא עובד במהירות מצוינת, שומר יישומים ברקע לשימוש עתידי מבלי לפתוח אותם מחדש, אבל כשנדרש - היישומים נטענים במהירות גבוהה וללא עיכובים. המכשיר שומר על טמפרטורה נמוכה ולא מתחמם גם בשימוש ממושך, וזו נקודה מצוינת לזכותו לאור השימוש הנרחב במתכת ובזכוכית שיכולות בהחלט להתחמם מאוד. המקום היחיד שבו זיהינו ביצועים לא מהירים מספיק, חרף החומרה העוצמתית, היה ביישום המצלמה. ישנו Shutter lag מובחן בצילום, ולאחר לכידת התמונה המכשיר לוקח זמן כדי לעבד את התמונה הסופית וזה עשוי לקחת כמה שניות ארוכות.

במבחני הביצועים הסינטטיים של Geekbench קיבל המכשיר ציון של 1207 נקודות לביצועי ליבה בודדת ו-3386 לביצועי ריבוי ליבות; במבחן הגרפי של 3DMark קיבל המכשיר ציון מרשים של 9674 נקודות.

מערך הצילום של ה-Samsung Galaxy S22 Plus מרשים ובעיקר ורסטילי מאוד. המצלמה הראשית, ברזולוציית 50 מגה פיקסל ועם צמצם f/1.8, מצוידת במייצב תמונה אופטי; לצידה נמצאת מצלמת טלפוטו עם זום אופטי X3 ברזולוציית 10 מגה פיקסל, גם היא עם OIS, ובנוסף מצלמה אולטרה-רחבה בת 12 מגה פיקסל. המכשיר מסוגל לצלם וידיאו ב-8K, וגם 4K בקצב של 60 פריימים בשנייה.

איכות הצילום ממוקמת בטופ של הטופ של מצלמות סלולריות כיום, ראש בראש עם המצלמה המצוינת של iPhone 13. התמונות פשוט משובחות, עם לכידת אור מרהיבה שמייצרת תמונות מוארות, צבעוניות וחדות אפילו בתאורה חלשה של מסעדה אפלולית. באור יום קיבלנו כמעט 100% של תמונות טובות, עם טווח דינמי רחב מאוד ופירוט נרחב. המצלמה האולטרה רחבה הפתיעה לטובה גם בכך שהיא שומרת על רמת חדות טובה יחסית, וגם הצבעים שלה קרובים מאוד למצלמה הראשית. החיישן הגדול במיוחד במצלמה הראשית מאפשר לה להפיק תמונות עם עומק שדה רדוד שבו באובייקט הראשי מופרד באופן טבעי מהרקע, ללא אפקטים מלאכותיים, וזה ממש מרשים למצלמה סלולרית.

באשר לעדשת הזום, היא מפיקה תוצאות לא אחידות; בחלק מהמקרים התמונות חדות ובחלקן התמונה נראית מעובדת ודיגיטלית, כאילו המכשיר בחר להשתמש בזום דיגיטלי במקום אופטי. ראוי לציון מצב הלילה הייעודי, שאמנם מכניס אווירת HDR מלאכותית מעט לתמונה אבל מחלץ פירוט מרשים מכל הפריים, גם האיזורים הכהים וגם הבהירים, והופך תמונות בתאורה חלשה לאיכותיות הרבה יותר מהצילום במצב הרגיל.

ה-S22 Plus תומך בצילום וידיאו ב-8K, רזולוציה שבעתיד תהיה אולי סטנדרטית אבל כיום אין לנו אף מכשיר שתומך בצפייה ברזולוציה הזו. סרטונים שצילמנו ברזולוציית 4K ובקצב של 60fps היו נפלאים - חדים ומלאי פירוט, עם תנועה חלקה וזורמת, טווח דינמי עשיר ופחות או יותר ללא פגמים כמו דחיסה אגרסיבית, נפילת פריימים אקראית או מיקוד מחדש שלא לצורך. המייצב האופטי של העדשה עושה עבודה מצוינת בהחלקת הרעידות הקטנות של היד, וגם בהליכה תוך כדי צילום הוידיאו נראה יציב וחלק.

הסוללה ב-Galaxy S22 Plus היא בקיבולת מכובדת של 4500mAh. המכשיר מנהל את צריכת הסוללה באופן מתון בהשוואה לניהול האגרסיבי של יצרנים אחרים, כך שלא צריך לחטט בהגדרות ולתת הרשאות ליישומים לעבוד ברקע - הכל בדרך כלל עובד היטב ישר מהקופסה. חיי הסוללה שמספק המכשיר סבירים בהחלט, אבל לא מאוד מרשימים. ברוב ימי הבדיקה הצלחנו להגיע לימים מלאים, אבל מבחינת שעות מסך המקסימום שהצלחנו להגיע אליו היה סביבות 5 וחצי שעות לכל היותר, בבהירות של כ-60 אחוז. 

מבחינת טעינה, המכשיר תומך גם בטעינה חוטית מהירה בהספק של 45W, וגם בטעינה אלחוטית אטית משמעותית בהספק של 15W. מטען לא מסופק בערכה וכדי למצות את מלוא מהירות הטעינה צריך לרכוש מטען ייעודי שתומך בקצב הטעינה הזה. בהנחה שהצטיידתם במטען מהיר, תקבלו כ-65% סוללה לאחר חצי שעה, וטעינה מלאה אורכת בערך שעה אחת. אלו זמנים לא רעים, אבל יש בשוק כיום מכשירי אנדרואיד עם מהירויות טעינה גבוהות בהרבה.

גלקסי S22 Plus בנוי למופת מחומרים איכותיים, כמצופה ממכשיר דגל של סמסונג. המסך וגם הגב מוגנים בזכוכית Gorilla Victus+ העדכנית והחזקה ביותר, אבל עדיין גב הזכוכית מועד לשברים ולכן כדאי להצטייד בכיסוי תואם. סמסונג מצהירה שמסגרת האלומיניום מחוזקת ויכולה לעמוד טוב יותר בנפילות ובשריטות, אם כי לא יכולנו לבדוק את הטענה הזו. בנוסף המכשיר עמיד במים באופן מלא בתקן IP68 כך שניתן תיאורטית (אך לא מומלץ) לטבול אותו במים מתוקים עד לעומק של 1.5 מטר למשך 30 דקות.