סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Xiaomi Poco M5 64GB 4GB שיאומי
- תצוגה חדה, קצב ריענון 90Hz
- קורא טביעות אצבע אמין
- איכות צילום טובה באור יום
- כולל שקע אוזניות
- כולל NFC, עינית IR ורדיו
- ביצועים חלשים, אטי
- בהירות מסך נמוכה, זוויות צפייה צרות
- ללא עדשה רחבה או זום
- רמקול בודד באיכות בסיסית
- דור רביעי בלבד
- קצב טעינה איטי, 18W
פוקו M5 הוא סמארטפון זול מאוד ובסיסי, שמתפשר על לא מעט כדי להגיע למחיר התחרותי. בצד החיובי יש לו מערכת הפעלה בשלה ונוחה, מסך עם קצב רענון יחסית גבוה והמצלמה שלו מסוגלת לצלם תמונות טובות למדי בתאורה טובה. עם זאת הוא לא מבריק בגזרת הסוללה, איכות הצילום ירודה בצילום בתוך הבית ובעיקר הביצועים שלו איטיים ומרקטעים לא פעם. לצד המפרט העיקרי, ל-M5 יש כמה אלמנטים שלא שגרתי לראות במכשיר שעולה כ-500 שקל: תמיכה בשני כרטיסי סים ובכרטיס זיכרון, תמיכה ב-NFC,
הוא יתאים לבעלי סבלנות רבה שזקוקים למכשיר בסיסי וזול, או כמכשיר ראשון לילדים.
סדרת Poco של שיאומי התחילה את דרכה עם מכשיר אחד, F1, ששבר את השוק במונחים של תמורה למחיר, עם מפרט חזק להפליא לתקופתו ומחיר מנצח. מאז הסדרה די שינתה את פניה וכעת היא מציגה שורה ארוכה של מכשירים שונים, שהמשותף לכולם הוא בדרך כלל המחיר הנוח.
סדרת M היא הסדרה התקציבית של פוקו והיא מציגה מכשירים זולים במיוחד. M5, שהושק זה עתה (יחד עם אחיו המעט חזק יותר ה-M5s) מציע מסך IPS עם קצב רענון של 90Hz, מעבד חדש G99 מבית מדיה טק, מצלמת 50 מגה פיקסל, סוללת 5000mAh ועוד. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד 12 ומעליה MIUI 13. המכשיר נמכר בצבעים שחור, ירוק וצהוב.
המוצר נמסר לבדיקה באדיבות חנות המותג הרשמי ב-AliExpress. הוא עולה 149 דולר (כ-510 ₪) לגרסה הבסיסית.
Poco M5 מצויד בספיקר בודד שממוקם בתחתית מצד ימין. הוא חזק מספיק, אבל איכות הצליל שהוא מפיק לא טובה במיוחד, ולא ממש נעים לשמוע מוזיקה או לצפות בסרטונים באמצעותו. למרבה המזל המכשיר כולל חיבור חוטי לאוזניות, וכמובן תומך ב-Bluetooth בתקן 5.2. בהאזנה למוזיקה באוזניות קיבלנו איכות צליל מצוינת ועוצמת שמע גבוהה, כאשר נראה שהמקודדים שנתמכים הם SBC ו-AAC בלבד.
בשיחות שביצענו באמצעות האפרכסת קיבלנו איכות צליל סטנדרטית, ללא בעיות מיוחדות.
פוקו M5 הוא סמארטפון בגודל סטנדרטי כיום, כלומר לא קטן במיוחד, עם מסך בגודל 6.58 אינטש. המסגרת שלו עשויה פלסטיק, והגב מציג גימור דמוי עור שאמור להיות יוקרתי, אבל זה פחות עובד על מכשיר שמכל בחינה אחרת משדר משהו זול. אלמנט המצלמה מאחור גדול וחובק את גב המכשיר לכל רוחבו, עם לוגו בולט של המותג וגימור זכוכית מבריקה. השוליים של מסגרת המכשיר ישרים, אבל הזוויות שלהם לא חדות מדי והמכשיר בסך הכל נוח לאחיזה ביד. המכשיר שוקל כ-200 גרם - סטנדרטי לקטגוריה.
המסך במכשיר הזה בינוני בלבד. הוא מציג רזולוציה סטנדרטית של Full HD+ וקצב רענון גבוה יחסית של 90 הרץ, ובמובן הזה התצוגה אכן חדה והגלילה במסכים נראית חלקה למדי. עם זאת, משאר הבחינות הוא מאכזב למדי: הבהירות המרבית שלו נמוכה, זוויות הצפייה צרות כך שאם לא מביטים בו ישירות - התמונה מתכהה ומאבדת צבע; הצבעים סבירים אבל נוטים לכחול וכיוון שזהו מסך IPS ולא OLED הוא לא מסוגל להציג צבע שחור עמוק אלא אפרפר כהה. המסך מוקף במסגרת לא דקה אבל גם לא עבה במיוחד, אך השוליים העליונים והתחתונים עבים יחסית, ובמקום חור אלגנטי למצלמת הסלפי יש כאן מגרעת בצורת טיפה - פורמט מיושן למדי שכבר לא ראינו מזמן במכשירים חדשים.
על הצלע הימנית של מסגרת המכשיר נמצאים מקשי הווליום ולחצן ההפעלה, שמשולב בו גם קורא טביעות אצבע. הקורא מדויק ואמין מאוד ולא קרתה אפילו פעם אחת שלא זיהה את האצבע שלנו, אם כי המכשיר עצמו מתעכב מעט בתגובה למגע ולוקח לו כשנייה או קצת יותר כדי להדליק את המסך. זיהוי הפנים עובד גם הוא בצורה טובה מאוד אך מעט אטית. שקע USB-C לטעינה ממוקם בתחתית, משמאל נמצאת מגירה לשני כרטיסי SIM ובראש המכשיר תמצאו שקע סטנדרטי לאוזניות ועינית IR שבאמצעותה ניתן לשלוט על מכשירים חיצוניים כמו טלוויזיה, מקרן קול וכדומה.
הפוקו M5 מצויד בקישוריות ברמה סבירה ומעלה: הוא אמנם לא תומך ברשתות סלולריות בדור 5, אבל כן כולל NFC וניתן לשלם באמצעותו עם אפיליקציות הארנק הדיגיטלי השונות. החיבור ל-WiFi הביתי היה סביר עם תמיכה בתקן 5 ולא WiFi 6 העדכני, אבל הבחנו שכמו מכשירים זולים אחרים, הוא מתקשה לעבור ביעילות בין יחידות Mesh שונות בבית ונוטה להישאר מחובר ליחידה המרוחקת שכבר לא מצליחה לספק לו אינטרנט, בעוד מכשירים אחרים בבית עברו כבר מזמן להתחבר ליחידה הקרובה יותר.
ה-M5 מצויד בערכת השבבים Helio G99 של מדיהטק. זו ערכת שבבים חדשה יחסית שמיוצרת בתהליך ייצור של 6 ננומטר ומצוידת בשמונה ליבות, 2 במהירות 2.2GHz ועוד 6 במהירות 2.0Ghz. המאיץ הגרפי הוא Mali-G57 MC2, וליחידת העיבוד משודך זיכרון RAM בנפח צנוע מדי של 4GB בלבד, ונפח אחסון מסוג UFS 2.2 בנפח קטן גם כן של 64GB בלבד (המכשיר זמין גם בגרסאות מעט חזקות יותר, עם 6GB זיכרון RAM ו-128GB אחסון). מערכת ההפעלה אמנם יודעת להשתמש ב-1GB מתוך זיכרון האחסון כתוספת לזיכרון ה-RAM, אבל עם נפח אחסון כה קטן זה לא באמת עוזר.
במבחן השימוש היומיומי, הפוקו M5 התקשה להרשים אותנו. מדובר במכשיר שנוטה לקחת את הזמן, משתהה בפתיחת יישומים ומרגיש מיושן ולא מהיר אפילו בשימושים קלים. המסך אמנם תומך בקצב ריענון של 90 הרץ אבל בחלק לא קטן מהזמן האנימציות על המסך מקרטעות ומגמגמות בקצב פריימים נמוך מאוד לא בגלל המסך עצמו אלא בגלל כוח העיבוד החלש. אפילו לחיצה על ווידג'ט שורת החיפוש של גוגל לוקחת בערך 3 שניות עד שהמכשיר נכנס ליישום של גוגל ופותח את המקלדת. שיאומי חוסמת את מבחני הביצועים של 3DMark למכשירים שטרם הושקו ולכן לא יכולנו לבדוק את ביצועי הגיימינג של המכשיר, אם כי אנחנו די בטוחים שהם לא מרשימים. במבחן של BenchGeek קיבל המכשיר ציון של 538 נקודות לביצועי ליבה בודדת, וציון של 1772 נקודות לריבוי ליבות.
מערכת ההפעלה MIUI 13, המבוססת על אנדרואיד 12, היא אותה מערכת הפעלה שתמצאו בכל שאר המכשירים של שיאומי. היא נוחה מאוד לטעמנו אם כי קצת אגרסיבית בניהול ההתראות (לא ניתן לבחור צלילים שלא מובנים מראש בתוך מערכת ההפעלה עבור התראות) וגם לא מרשה לכם להשתמש במשגרי יישומים מצד שלישי, ועוד לא הזכרנו את הפרסומות שצצות פה ושם. במכשיר שלנו היה גם באג - המסך נדלק (בליווי רטט) בכל פעם שהרמנו את המכשיר, שזה פיצ'ר נחמד אולי למי שמעוניין בכך, אבל לא ניתן לכבות אותו. הוא מופיע בתפריט אבל לא משנה כמה ניסינו לנטרל אותו - המסך המשיך להידלק בכל פעם שהזזנו את המכשיר מה שככל הנראה גם בזבז לא מעט סוללה לריק.
על הבר המבריק בגבו של ה-Poco M5 יש שלוש עדשות: מצלמה אחת בת 50 מגה פיקסל, ועוד מצלמת מקרו בת 2 מגה פיקסל. והמצלמה השלישית? מצלמת עומק, שלא הצלחנו להבין מה היא תורמת בדיוק.
בהינתן תנאי תאורה אופטימליים, המצלמה הראשית מסוגלת להפיק תמונות יפות מאוד - מפורטות היטב, חדות, בעלות צבעים עשירים ומראה כללי נהדר. משום מה מצב HDR אוטומטי אינו פעיל בברירת מחדל, ואפילו כשהפעלנו אותו ידנית - הוא שב להיות כבוי בפעם הבאה שהשתמשנו במצלמה, וחבל כיוון שהוא משפר בצורה די דרמטית צילומים בתנאי תאורה קיצוניים (עם תאורה חזקה ואיזורים מוצלים) וממש מסוגל להציל אזורים שלמים בתמונה, שבלעדיו נראים שרופים לחלוטין. בכל מקרה, המצלמה מצליחה לייצר תמונות ראויות רק בתאורת אור יום מלאה. ברגע שהערב מתחיל לרדת, או אם תנסו לצלם בתוך הבית אפילו בתאורה סבירה, התמונות מאבדות פירוט במהירות ורבות מהן יוצאות לא חדות מספיק.
צילום הוידיאו מתאפשר ברזולוציית Full HD בלבד ובקצב של 30 פריימים בשניה - זאת למרות שערכת השבבים מסוגלת לתמוך ברזולוציות ובקצב פריימים גבוהים יותר. אין למצלמה מייצב תמונה כלשהו והסרטונים מופקים באיכות בינונית לכל היותר. מצלמת הסלפי, ברזולוציית 5 מגה פיקסל, מוציאה תמונות לא רעות אבל גם כאן, מצב ה-HDR כבוי כברירת מחדל וברוב תמונות הסלפי שצילמנו הרקע מאחורינו יצא שרוף ולא מחמיא.
Xiaomi Poco M5 מצויד בסוללה בקיבולת של 5000mAh. ציפינו לחיי סוללה נפלאים לאור העובדה שערכת השבבים חלשה יחסית והמסך לא בהיר או תובעני מדי; בפועל קיבלנו זמן סוללה ממוצע בלבד, כאשר קיבלנו אמנם ימי עבודה מלאים אבל הגענו לשעות הערב עם לא יותר מ-20% סוללה נותרים. אל תשאלו אותנו כמה זמן מסך פעיל הצלחנו לקבל כי המכשיר לא מציג את הנתון הזה בשום מקום, ואפילו יישום Digital Wellbeing שמסוגל להציג את המידע הזה - פשוט מנוטרל ולא מסוגל להציג אף סטיסטיקת שימוש.
הטעינה מתבצעת באמצעות המטען המצורף עם כבל USB-C סטנדרטי. הספק הטעינה הנתמך הוא 18W בלבד, כך שלוקח למכשיר כמעט שעתיים כדי לטעון את הסוללה במלואה.
הפוקו M5 מגיע עם גוף פלסטיק, שמשדר עמידות טובה בסך הכל. המסך מוגן בזכוכית מסוג גורילה מדור 3, כך שהוא עמיד בשריטות ברמה מסוימת (מדבקת המגן שהגיעה עם המכשיר היתה מודבקת ברישול ואיכותה כה נמוכה שמוטב לוותר עליה). מעבר לכך אין למכשיר עמידות כלשהי במים, וכיוון שזה מכשיר שמתאים בעיקר לילדים זה קצת חבל.
המוצר נמסר לבדיקה באדיבות חנות המותג הרשמי ב-AliExpress. הוא עולה 149 דולר (כ-510 ₪) לגרסה הבסיסית.