יחידת הטאבון מורכבת מהגוף הראשי, ארבע רגליים מתקפלות וידית. ההרכבה כאן מינימלית ורוב ה-XN16P כבר בנוי ברובו; נותר לנו רק להבריג את הידית אל קידמת הטאבון ולהכניס את אבן השמוט אל פנים הטאבון. חיבור צינור הגז לגוף הראשי גם לא דרש יותר מדי עבודה, מלבד מתאם שנדרשנו לרכוש בנפרד ועלותו בממוצע כ-100 ₪, לא הוצאה דרמטית מדי, אבל קחו זאת בחשבון שהטאבון היא לא ההוצאה היחידה שלכם בחיבור הראשוני לצינורית הגז. היבואן הרשמי קריסטלינו מספק 12 חודשי אחריות.

הטאבון שלפנינו לא גדול במיוחד, ביתי בייעודו חשוב להזכיר, אבל גם לא ישתחל באלגנטיות לכל מרפסת או חצר סמלית וכדאי להכיר את המידות החצי-קומפקטיות שלו: עומק 67 ס"מ, גובה 55 ס"מ ורוחב 35 ס"מ. ל-XN16P ארבע רגליים ארוכות וייאמר לזכותן זה שהן לא גורמות למשטח שמתחתיו להתחמם - לא משהו שאפשר להגיד על כל הטאבונים, בוודאי הנמוכים שבהם, שמקרינים דרמטית את החום כלפי מטה ובכך מגבילים את סוגי המשטחים עליהם הטאבון יכול לעמוד.

נתחיל מכמה "נתוני נייר": הטאבון מבטיח להגיע לעוצמת חום של עד 500 מעלות, עם התחממות מהירה של עד 15 דקות והבטחה לאפיית פיצה בתוך 2 דקות בלבד. אביזר נלווה יחיד קיבלנו במארז וזו אבן השמוט שנכנסת אל בטן הטאבון, מידותיה: 49 ס"מ על 42.5 ס"מ. כמה מילים על אבן שמוט, שמככבת בלא מעט מאפיות ופיצריות: מדובר באבן דחוסה שמאפשרת תהליך אפייה מהיר, כזה שאמור להכין פיצה ושאר מאפים המאופיינים בבצק פריך מבחוץ ורך מבפנים.

כאמור, יתרונה הגדול של האבן שמוט הוא חימום מהיר יותר מאשר תנור ביתי ופיזור אחיד של החום, שמביא לייבוש הלחות, לא גורם לבצק "להזיע" ובכך מתיימר לספק מאפה יותר רך ונימוח. חשוב גם לדעת שאבן שמוט יעילה כשהיא מגיעה לאזור ה-250-300 מעלות, כך שיש לחמם אותה מראש לפני שמתחילים באפייה.

כבר התייחסנו לכך בנוחות השימוש אבל ראוי לציין זאת שוב: משטח ה"עבודה" גדול מאוד, כזה שהרשה לנו אפילו להכניס לתוכו מחבת גדולה העשויה מיציקת אלומיניום שמתאימה לטמפ' של עד 220 מעלות ועליה הונחו שלושה נתחי פילה לברק. ברמת הביצוע אגב, התרשמנו מאוד ובתום 12 דקות קיבלנו דגים אפויים נפלא, עם מרקם נימוח, פיזור מצוין של חום אחיד ולא היה אף חלק בנתח שלא נאפה במלואו.

עוברים לגולת הכותרת, הכנת פיצות עם תוספות שונות. נפתח בחדשות הכי מאכזבות: למרות הבטחת היצרנית, בשום סיטואציה לא הצלחנו להכין פיצה ב-2 דקות. מה לא ניסינו: שלושה סוגי בצקים שנים, פיצות עבות ודקיקות במיוחד בעובי של ס"מ בודדים, משחקי טמפ' שונים של האבן שמוט וחימומה טרם הכנסת המאפה - ובאף מקרה פיצה לא נעשתה בפחות מ-8 דקות. לטעמנו זה לא נורא מדי, אבל גם מאוד יומרני ורחוק מהמציאות ש-Smarter מנסה למכור.

החדשות הטובות הן שאם יש לכם עוד כמה דקות עודפות, תקבלו פיצה ביתית באמת מצוינת. אחרי הרבה ניסיונות מוצלחים וכושלים, גילינו שאת הפיצה המנצחת משיגים באפייה ממוצעת של 9-10 דקות, תחת 175-190 מעלות ולא מעבר. אחרי 200 מעלות הפיצה מתחילה להשחים יתר על המידה ואפילו נשרפת בקצוות הבצק.

כשהפיצה נאפת בהצלחה, תקבלו מסביב ומבפנים את כל הסימנים הפוטוגניים: גבינה מבעבעת, בצק זהבהב, תוספות מעל שבושלו בסנכרון נאה עם הבצק וקראסט מתפצפץ בקצוות. בדקנו הרבה סוגי תוספות שהונחו מעל הפיצה; בצל, עגבנייה, פטריות, זיתים, פילה סלמון מפורק - ולפעמים גם הכל יחד, בפיצה מקושקשת להפליא. את הנוסחה המדויקת לפיצה הטעימה ביותר עבורנו לקח לנו זמן למצוא אבל מאותו רגע, ערבי הפיצה התרבו וה-XN16P הפך לשימושי במיוחד בחצר הביתית שלנו.

גם גלגלת ה-360 התגלתה יעילה ביום-יום; היא מנעה מאיתנו את הצורך להוציא את הפיצה ולסובב אותה ידנית, הליך טיפה מטרחן ולא פחות חשוב, מעכב את הכנת הפיצה הכוללת בעוד דקה-שתיים, משום הוצאת הפיצה לכמה רגעים במהלך האפייה ומאטים את ההתחממות שלה. בשורה התחתונה הטאבון לימד אותנו שאת המאפה מוציאים פעם אחת מהטאבון - רק כשהוא מוכן. את הגלגלת עצמה קל לסובב ולמרות שהיא שולטת על אבן שמוט כבדה למדי, באופן די מפתיע התנועה רכה ונינוחה.