סקירת wisebuy - משחק ל X-Box Xbox Series X|S S.T.A.L.K.E.R. 2: Heart of Chornobyl

Item: Xbox Series X|S S.T.A.L.K.E.R. 2: Heart of Chornobyl
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 12.12.2024

הטוב

חוויית המשחק השתמרה מהמשחקים הקודמים
צ'רנוביל גדולה מאי פעם ומהנה לחקור אותה
אווירה פוסט-אפוקליפטי קודרת
המון משימות משנה
קמפיין ליחיד ארוך

הרע

עלול לאתגר עד לרמת תסכול
מערכת loot לא תמיד הוגנת
לא מלוטש ברמה הטכנית
עלילה לא סוחפת
נטול מולטיפלייר

בשורה התחתונה

היו ל-S.T.A.L.K.E.R. 2: Heart of Chornobyl מספיק סיבות להיכשל, בעיקר בשל דחיות חוזרות ונשנות מצד הפיתוח ויותר מדי שנים שעברו מאז הכותר האחרון בסדרה – וכיף לגלות שהוא הצליח לקפוץ מעל המשוכות המאתגרות. הכותר החדש של המפתחת האוקראינית GSC Game World משחזר את האלמנטים הזכורים לטובה ממשחק האימה-הרפתקאות-פעולה שיצא לראשונה בשנת 2007, עם כמה התאמות מחייבות לסטנדרט שתובעת השנה הנוכחית. פירוט השלבים והאווירה משכנעים, המשחקיות הישרדותית ומאתגרת כנדרש והקמפיין ליחיד מספק עשרות שעות משחק. גייסו סבלנות לכמה רגעי תסכול קטנים, בין אם זה בגלל רמת קושי גבוהה מדי או כמה עניינים טכניים מעצבנים - וכנסו מחדש לצ'רנוביל המצמררת.

הקדמה

משחק הפעולה/אימה בסגנון עולם פתוח S.T.A.L.K.E.R. 2: Heart of Chornobyl הוא הכותר הרביעי והמצופה בסדרת S.T.A.L.K.E.R, כשהמשחק האחרון בסדרה לפניו, Call of Pripyat, יצא לפני כ-15 שנה. גם ב-Heart of Chornobyl נמשיך לשוטט ברחבי צ'רנוביל עמוסת הקרינה, לחסל יצורים מחלחלים ולחקור אירועים על-טבעיים, במשחקיות שכוללת קמפיין ליחיד בלבד. המשחק פותח והושק על ידי GSC Game World בנובמבר 2024 לפלטפורמות Xbox Series X|S וכן למחשב האישי.

משחק ברשת (מולטיפלייר) (15%)

7.5

המשחק כולל קמפיין לשחקן יחיד בלבד, כלומר תשכחו ממצב מרובה משתתפים שיעניק לו אורך חיים משמעותית נדיב יותר. לטעמנו מדובר בפספוס רציני; עולם הישרדותי שחי מסביב לשעון יכול להפוך את סדרת .S.T.A.L.K.E.R לחוויה הרבה יותר רחבה ויצירתית, בטח כששחקנים אמיתיים היו מסוגלים להיכנס מדי יום להרפתקאות יצירתיות ברחבי המפה, בין אם זה במסגרת משימות co-op או במתכונת כולם-נגד-כולם.

החדשות הטובות הן שהמשחק ארוך מאוד, סביבות 40-50 שעות להשלמת הקמפיין, תלוי ברמת הקושי שתבחרו ויש המון משימות משנה שלא תרצו להימנע מהן – גם מבחינת שדרוג הציוד וגם מבחינת התוכן העשיר שמציע המשחק. יש כמובן גם מערכת הישגים רחבה ב-Game Pass וב-Steam, לשחקנים שהחליטו לנסות להשלים 100% מתוכן המשחק.

עלילה (40%)

צ'רנוביל הפוסט-אפוקליפטית ממשיכה להוות התפאורה הגדולה והבסיס לאירועים ב-Heart of Chornobyl והפעם אנחנו נכנסים ל- .S.T.A.L.K.E.R צעיר בשם Skif, לא לפני שהמשחק העביר אותנו דרך אקספוזיציה גועשת שמכניסה את השחקן אל שיא העניינים. יש כאן סיפור עם דמויות מוכרות מהכותר שכנראה מעריציו יעריכו אבל אישית התקשינו להתמסר לסיפור. יותר מדי שמות, דמויות, הישענות על העבר ועודף משימות משנה גרמו לנו לתעדף דווקא את מה שמסביב לעלילה. עקבנו כמובן אחרי המשימה הראשית במקביל להשלמת משימות משנה, אבל איכשהו תמיד מצאנו את עצמנו מעדיפים לקחת עוד משימת צד לפני שהתקדמנו בקמפיין ליחיד – וזה די אומר הכל.

במהלך המשחק ניהלנו המון שיחות עם יותר מדי דמויות וישנה גם אפשרות בחירה מתוך היצע של 3-4 תשובות, שלרוב נע בטווח המסורתי שבין "טוב" ל"רע". בדומה להרבה משחקי הרפתקאות המבוסס על ניהול שיחות שלא נגמרות, ניתן גם לדלות המון מידע על המתרחש בסביבה, בין אם אלה פריטי טריוויה קטנים הנוגעים לעלילה והעולם של .S.T.A.L.K.E.R ובין אם זה לדלות מידע על המשימה שאנחנו עומדים לבצע. כנראה שמעריצי המותג ישמחו לשאוב כל פיסת מידע שיעניק המשחק, אנחנו העדפנו להגיע לשורה התחתונה ולצאת מיד לאזורי המשימות.

משחקיות (20%)

8.5

יש להמשכונים מאוחרים נטייה להתרחק מאוד מהמקור שלהם, אפילו מדי. זה יכול להתבטא באווירת משחק שונה, גרפיקה אחרת או עלילה שמנותקת מדי מהסיפור המקורי. ב-Heart of Chornobyl אין שום אזכור לזה, במובן הכי טוב של המילה ושחקני .S.T.A.L.K.E.R הראשון ירגישו מיד בבית. זה אומר שהגרפיקה ה"מלוכלכת", העולם הכאוטי וסגנון המשחקיות נותרו כשהיו – וזו חגיגה גדולה למעריצים שגדלו מאז וכעת זוכים ליהנות מרגעי נוסטלגיים מתוקים.

חוקי המשחק לא השתנו: גם בכותר החדש אנחנו נכנסים לנעלי .S.T.A.L.K.E.R, שכיר חרב עצמאי בצ'רנוביל עמוסת הקרינה שיחסל, יסחור וינהל שיחות עם דמויות בסביבה, כשמעלינו מרחף אוסף חוקים מאוד מצומצם – וגם הם בגדר המלצה בלבד. שתינו וודקה כדי להימנע מהשפעות קרינה כששדדנו תיבה בביצה מלאת כלבים רצחניים, לגמנו ממשקה אנרגיה כשרצינו להאיץ את סיבולת ה-stamina שלנו, עטפנו את עצמנו בתחבושת כשהתחלנו לדמם ומצאנו בארגז חלוד משתיק קול ששדרג את האקדח הפשוט שלנו. זה המקום להדגיש שיש המון loot במשחק, אלא שהתיק שלנו מוגבל במקום וככזה, הוא מגיע עם מחיר כבד, תרתי משמע.

כך למשך די בתחילת המשחק גילינו שאנחנו לא הולכים ליהנות מעודף תחמושת וכדורים הפכו למצרך יקר. משחק הישרדותי, זוכרים? מתוך החשש שתיגמר לנו התחמושת במהלך קרב, אחסנו בתיק יותר מדי סוגי נשקים שונים עם כדורים בודדים בכל נשק – ודי מהר גילינו את המחיר; הדמות שלנו נעה בכבדות וברגע האמת במפגש מול פורעי חוק מזדמנים נהרגנו פשוט כי זזנו לאט מדי. כך שלמערך האיסוף נכנס שיקול של מה לאחסן ומה להשאיר מאחורינו והמשחק מזדרז להבהיר שאם לא נדלל את הכבודה שלנו, אנחנו עלולים לשלם על כך בחיינו.

אבל למה להקשות רק כאן? בדומה למשחקי פעולה ריאליסטיים אחרים, ב-Heart of Chornobyl מוסיפים אלמנט של שחיקת נשק לאורך זמן בערך שמוצג באחוזים, שממילא נאסף במצב רעוע מגופת אויב. אם לא נתקן אותו אצל הטכנאי הקרוב, בתוך כמה מפגשי ירי נתחיל לחוות מעצורים מדי כמה כדורים או במקרה הגרוע יותר, הנשק יהפוך ללא-שמיש, וגם בהמשך גילינו שאף סוחר לא מעוניין לרכוש נשקים שכאלה, כך שאין טעם להפוך לבוזז נשקים בתקווה שיהפכו לכסף קל.

לפחות זמינה במשחק מפה ידידותית ולוח משימות מובן והיררכי, כזה שממש אומר לאן ללכת ומה לבצע, עניין שמקל על חווית המשחק הלא-סלחנית במיוחד, בטח לא לשחקני .S.T.A.L.K.E.R טריים. אגב מפה, כשיצאנו מהאזור הידידותי, צ'רנוביל התגלתה כעמוסה בפורעים, בוזזים, יצורים משונים ושאר תופעות טבע חריגות – אבל גם כמה כוחות ידידותיים או סתם עוברי אורח שביקשו עזרה במשימת משנה שצמודה לאזור.

ברחבי המפה חיכו לנו לא מעט גורמים עוינים וכשקרבות הירי מתחילים, תשכחו מכל מה שאתם מכירים ממשחקי פעולה טקטיים שמעניקים חשיבות לתנועתיות וכניסה בין כוונות: כיאה למשחק ריאליסטי, תנועת הדמות מגושמת, ההסתתרות מאחורי מחסות פרימיטיבית והרגשנו שחצי מהכדורים שירינו לעבר האויבים פוגעים בעיקר מסביבם. תוסיפו לרגעים המלחיצים נשקים עם אינסוף מעצורים ומחסור קבוע בכדורים וקיבלתם חוויית "הישרדות-סים" מלאה. האויבים המלאכותיים לא מקשים מדי, אבל גם לא טיפשים לחלוטין; הם עלולים לעמוד במרכז המסדרון בעודם מחכים לחיסול מהיר ונוח – אבל לא פעם גם מתחלקים לצוותים, זורקים רימונים בקצב מגוחך וגם מרגיש שכמות הכדורים שלהם לא אוזלת, בניגוד גמור למצב שלנו. כמובן שברגע שנעשה loot לגופה נגלה שלאויב נותרו 7 כדורים בנשק – וזה כבר סתם מעצבן ולא הוגן.

יתר האויבים הלא-אנושיים, כלומר שאר יצורי הקרינה הגרוטסקיים, גם לא עשו לנו חיים קלים במיוחד. נכון שהם יותר טיפשים ופרימיטיביים בסוגי ההתקפה שלהם, אבל המשחק מפצה על כך עם כושר ספיגת כדורים אדיר – וכאמור, במשחק בו התחמושת הוא מצרך נדיר, כל מפגש רנדומלי עם יצור בלהות הופך לאתגר מפתיע. באותו עניין נציין שהמשחק מציע 3 רמות קושי ולא נשקר שאפילו ברמת הקושי הנמוכה ביותר (Rookie) נהרגנו פעם אחר פעם ברגעים שהאמנו שאנחנו כבר אחריהם ועוד משימה הגיעה לסופה – או לפחות כך חשבנו.

ברמה הטכנית הרבה דברים לא מושלמים. למרות שאת המשחק בדקנו אחרי שקיבל לא מעט עדכונים לאורך תקופת הסקירה, Heart of Chornobyl דורש עוד הרבה תיקונים כדי שיספק חווית משחק מלוטשת ונטולת כשלים. טקסטורות עוברות רינדור מול העיניים שלנו היא כבר תופעה שהתרגלנו אליה, אבל קשה יותר לסלוח לפצוע שמרחף מעל מיטה, מחסום בלתי נראה או כשדמות מדברת אלינו ומסתכלת לכיוון אחר לגמרי. הוגן להוסיף שתדירות הופעת הבאגים הצטמצמה לאורך הסקירה – אבל הם עדיין הופיעו מעת לעת.

גרפיקה וסאונד (25%)

העולם הפוסט-אפוקליפטי של המשחק וורסטילי להפליא, מנוכר להחריד ומזג האוויר המשתנה כל הזמן הוא דמות בלתי נפרדת מהסיפור: ברוב הזמן האווירה מלנכולית נורא, בהרגשה שהיא תמיד "סתווית"; שמיים אפורים, הרבה עצים מתים, סופות ברקים ופילטר כתמתם ומדכא-רוויה שמתלבש מעל הפריים ותורם המון להעברת הרגשה דיכאונית-משהו. יש כמה רגעים סוריאליסטים, כמו ששתיית וויסקי תקפיץ את עושר הצבעים ותגרום למסך לזגזג, אבל אלו רגעים קטנים שמכניסים מעט צבע לפריים, תרתי משמע – ומיד חוזרים לאווירת המשחק הקודרת שמשפיעה היטב על אופי העלילה.

גם לעיצובי המפה מגיעים שבחים; בתים כפריים שננטשו בחיפזון, מסבאה מפוקפקת, שטח צבאי מאולתר ומבוך ביוב מבעית – בתפאורות מפורטות כאלה ואחרות השתלבנו בזמן השלמת המשימות וזה עשוי ונראה נהדר ואותנטי. היצורים גם מושקעים, אם כי יש משהו בגרפיקה העכורה-במכוון של Heart of Chornobyl שהופכת את הנראות שלהם לפחות מפורטת ומאיימת מכפי שהייתה יכולה להיראות, בטח כשהמשחק כולל בתוכו אלמנט משמעותי של אימה ודווקא היינו מצפים לדמויות יותר מחלחלות. על עיצוב הדמויות האנושיות אין מה להתעכב; יש הרגשה שכולן נשענות גרפית על כמה מודלים בודדים ורק אלמנטים קטנים משתנים סביב עוד דמות גנרית שפגשנו בדרך.

אגף הסאונד ברוב במשחק מקצועי מאוד, מספיק כדי שימשיך לשדר חוויית הישרדות יום-יומית. הדיבובים הרגישו לנו גנריים טיפה, רחוקים מלהיות זכירים ואפילו חובבניים - אלא שלשמחת כותרי .S.T.A.L.K.E.R, הדמויות, גם הראשיות שבמוקד העלילה, הן ממש לא לב המשחק. חיכוכי המתכת של הנשקים החלודים, שריקות הרוח המצמררות, דריכת המגפיים על שדות הקוצים ורימון שהתגלגל חרישית לידנו – רגעים קטנים אלו ואחרים הם שמעניקים את הנשמה ל-Heart of Chornobyl ובאספקט חוויית הסאונד יצאנו מאוד מרוצים, גם אם הרמה לא תמיד השתמרה.