סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Starfield
- גלקסיות אינסופיות וכוכבים שאפשר לבקר בהם
- משחקיות עולם פתוח עשירה בתוכן
- רגעים גרפיים מדהימים
- המון משימות צד
- פסקול מצוין
- עלילה מבולבלת שמתקשה לעניין
- ממשק משחקי מסורבל ומעייף
- אינטליגנציה מלאכותית חלשה
- משחקיות ירי סבירה בלבד
- סובל מלא מעט באגים
הכותר Starfield הוא משחק פעולה-הרפתקאות מגוף ראשון ושלישי שפותח והופץ על ידי חברת המשחקים Bethesda ב-6 בספטמבר 2023 לפלטפורמות PC ו-Xbox Series X/S והוא נכלל ב-Game Pass. המשחק מציג סגנון עולם פתוח המתרחש בגלקסיית שביל החלב המכיל לפחות 1,000 כדורי לכת בהם ניתן לנחות, לנהל קשרים עם דמויות ממוחשבות (NPC), להקים תחנות חלל, להילחם מול פיראטיים גלקטיים ועוד.
אולי אנחנו מלכתחילה לא אמורים לצפות יותר מדי מעלילה המתרחשת בחלל הבלתי-נגמר, אבל הסיפור של Starfield יומרני מאוד, שאפתני להפליא ומשעמם להחריד. הדמות הראשית שאנו נכנסים לנעליה מצטרפת לעלילת יקום המשחק כ-20 שנה לאחר ש-Colony War הסתיימה, מלחמה קשה בין שני ארגונים, United Colonies ו-Freestar Collective. את חלקי הפאזל שמרכיבים את הסיפור אספנו במהלך המשחק וגילינו משחקים פוליטיים מלוכלכים, כמה רגעים סינמטיים, מעצרים מפתיעים, שיחות עם גורמי מפתח ולא מעט משימות משנה המנפחות את העלילה. האם כל זה אומר שהעלילה של Starfield מעניינת? ובכן, אולי - אבל אותנו היא לא הצליחה לשבות. בתוך היקום האשפתני הזה מאוד קל ללכת לאיבוד ורק אם יש לכם מאות שעות פנויות, תוכלו להישאב לסיפור המופרך שמנסים למכור לנו ב-Bethesda. אותנו העלילה בעיקר בלבלה והשאירה אותנו עם יותר שאלות פתוחות מאשר תשובות ברורות.
נפתח בזה שאין אחידות גרפית ברורה ב-Starfield. נחתנו בכוכבי לכת עמוסי טקסטורה חזרתית עצמה והרגשת דז'ה וו היכתה בנו לא מעט כשביקרנו בעוד כוכב עזוב שהרגיש לנו עוד מאותו דבר. השינויים מינוריים מבחינה אסתטית; הרים שגרתיים, עוד חלקת מים, יצור חייזרי שנראה כאילו נפלט ממכונת AI מקולקלת, סריקה מעת לעת של מינרל מקומי ומרחבים עצומים של כלום ושום דבר. כשהמשחק כן מצליח להפתיע ברמה הגרפית, הוא שובר שיאים חיוביים: כוכבי הלכת מאוישים שזכו לפירוט מקבלים מפגן אלמנטים מבוססי תמת-חלל מרשים ביותר; תפאורת הערים העתידנית, מדי מלחמה מתקדמים, חפצים שנראו כאילו הוכנסו למכונת זמן והוצאו משם 100 שנה אחר כך; יש במשחק המון רגעים אסתטיים מוקפדים שהופכים את Starfield לבעל יקום עצמאי וייחודי, עד כמה שניתן להצליח לעשות זאת בקטגוריית החלל הלעוסה והשחוקה למדי וזה בהחלט הישג ראוי לציון.
הרצון של Starfield יומרני למדי; ביקור בכוכבים אבודים ובתחנות חלל נשכחות הוא חלום של הרבה גיימרים חובבי הז'אנר. לכן נפתח בשורה התחתונה וב-Bethesda גרמו לנו להיזהר ממה שאנחנו מבקשים: היקום של המשחק, כנראה כמו היקום האמיתי, מלא בכוכבים שוממים, רגעים משמימים ונטולי פואנטה. כאמור, זה אולי חלק בלתי נפרד מהיקום המציאותי, אבל כשמשחקים בכותר גיימינג, רגעי שעמום כה רבים עלולים לטרחן ובסופו של יום הרי באנו ליהנות, לא לצעוד בעוד קילומטרים של כלום. דווקא חלל הגלקסיה, שגדול במשחק לא פחות מהכוכבים שהוא מאכלס, לפחות אינו ריק מהרפתקאות: סורקים ממשלתיים ניסו למצוא אצלנו סחורה גנובה, מעת לעת הותקפנו על ידי ספינות חלל שעברו במסלולינו ויש גם לא מעט עמיתים שמבקשים עזרה מיידית.
באופן תמוה למדי, Starfield מציע קמפיין ליחיד בלבד. תשכחו ממשחקיות בסגנון co-op וגם על מולטיפלייר אין מה לדבר. אין ספק שזה מאכזב; ככל שבילינו יותר ויותר שעות בחלל הרגשנו שהמשחק יכול להציע חווית אונליין פנטסטית שבקלות יכולה להציף את הגלקסיה בעשרות אם לא מאות שחקנים שישלבו כוחות או יילחמו זה מול זה ביקום המשחקי העצום שנברא לכבוד השחקנים. כרגע למפתחת גם אין תכניות בנושא, כך שלא סביר שבעתיד הקרוב נפגוש משחק רשת כלשהו מצד המשחק.
החדשות הטובות הן חיי המשחק הארוכים במיוחד: את הקמפיין של Starfield אפשר לסיים תוך 30-40 שעות, אם תהיו ממוקדי מטרה, תתרכזו במשימות הראשיות ולא תבחרו בדרגת הקשה הגבוהה ביותר. שלבו משימות משנה מרובות, התמקדו בסיפורים אישיים, עקבו באיטיות אחר חלקי עלילה מתקדמים והגבירו את רמת הקושי - והוספתם בקלות עוד עשרות שעות של משחקיות. בכלל, זה מרגיש שלמשחק הזה אין באמת סוף ואוסף האפשרויות העומדות בפני השחקן יכול להציע לו בקלות גם מאות שעות משחק - תלוי כמובן בכמה תתמסרו ל-Starfield. אנחנו אחרי בערך 25 שעות משחק לא הרגשנו שגירדנו אפילו את קצה המשחק.