הרמקול המובנה תפקד היטב והיה קל להבין את בני שיחתנו ולנהל שיחה דרך הרמקול המובנה. השמע דרך האפרכסת היה חד וברור והעוצמה הייתה מספיק גבוהה שאפשר גם אליו כרמקול נוסף. הוואן פלוס 13 תומך בבלוטות' 5.4, ב-LHDC 5.0 ובתקן aptX HD המאפשרים חיבור אלחוטי באיכות גבוהה לאוזניות תומכות.

הוואן פלוס 13 מגיע עם Android 15 ומעליו הממשק הייעודי של החברה - OxygenOS 15. החברה מבטיחה עד ארבעה שדרוגים משמעותיים לתוכנה אך לא מציינת למה הכוונה במשמעותיים לכן אנחנו מניחים שזה כולל לפחות שתי גרסאות אנדרואיד קדימה. הממשק של וואן פלוס ממשיך להיות מוצלח, עם מהירות תגובה מעולה ותפריטים הבנויים בצורה הגיונית וחלקה.

כל ההצהרות האלה תקפות כל עוד שפת הממשק היא אנגלית, שכן ברגע שעוברים לעברית דברים מתחילים להתהפך או לפחות להיצמד לצד הלא נכון. לדוגמה, באפליקציית המצלמה המובנית, סדר הזום מתהפך כך שההגדלה היא כלפי מטה במקום למעלה - משהו שקורה באנגלית רק כשמטים את המכשיר ימינה במקום שמאלה, כלומר הפוך מהכיוון המקורי שהממשק עוצב עבורו. באפליקציית מזג האוויר המובנית, האלמנטים הגרפיים לא ממורכזים אלא צמודים ימינה. בחלק העליון שבו הטמפרטורה כתובה כמינימום ומקסימום לאותו יום, הסדר הוא משמאל לימין, אך בפס המראה את מיקום השמש מזריחה לשקיעה, הסדר הוא מימין לשמאל. 

למעט אפליקציה אחת (MotionCam), לא נתקלנו בבעיה טכנית לתפעל את המכשיר כשהוא היה על עברית, כך שאין מניעה להשתמש בטלפון כפי שהוא. עצם העובדה שיש עדיין בעיות בעברית בסמארטפון בשנת 2025 היא לטעמנו מביכה אך גם סביב ההשקה של האייפון 16 פרו נתקלנו בבעיה, שבה הממשק נחתך על ידי חריץ המצלמה וכפתורים עלו אחד על השני. הבעיה אמנם תוקנה אחרי חודש אך זה מראה שוואן פלוס לא לבד בעניין.

וואן פלוס כללה מגוון רחב של כלים לניהול המערכת ומשאבי החומרה, אך מה שהיינו שמחים לראות זה מד שמראה כמה שעות מסך קיבלנו בין טעינה לטעינה. את הנתון הזה היינו צריכים לגלות דרך אפליקציה חינמית בשם Accubattery.

שינוי חיצוני

במשקל 210 גרם, הוואן פלוס 13 קל ב-10 גרם מקודמו. גודל המסך לא השתנה מהדגם הקודם אך שמחנו מאוד לראות שוואן פלוס לא המשיכה עם השוליים הקמורים המעיקים שהעיבו על ה-OP12 וכעת הם קמורים מעט ממש בקצה המסך. גובה המכשיר ירד מעט מ-164.3 מ"מ ל-162.9 מ"מ אך הוא התרחב מעט מ-75.8 מ"מ ל-76.5 מ"מ. כתוצאה מכך יחס המסך לשוליים ירד מ-90.8% ל-90.7% והמכשיר נראה מצוין. יחד עם זאת, שינוי השוליים מציב את מגן המסך המגיע מודבק מהמפעל, בדיוק בזווית כדי להתחכך באצבע ובכל דבר אחר שבמקרה פוגש את השוליים. כך שבנוסף לתחושה הלא נעימה ישנו סיכוי גבוה יותר שהמדבקה תתקלף - אלא אם המכשיר נמצא בקייס מגן.

שיפור דרמטי בביצועים

הוואן פלוס 13 מגיע עם מעבד Snapdragon 8 Elite וכאן ראינו הבדלים משמעותיים בכוח העיבוד לעומת הדגם הקודם. בכל אחד מהמבחנים הסינתטיים שהרצנו מ-Geekbench ו-3D Mark, קיבלנו תוצאה שהייתה גבוהה יותר ב-22% עד 52%. יחד עם זאת, בזמן שימוש רגיל במערכת ההפעלה, לא ראינו הבדלים כלשהם, אך זה בעיקר כי ה-oneplus 12 עבד מצוין כפי שהוא.

תחום נוסף בו ראינו שיפור משמעותי (לפחות מבחינת המבחן) היה במהירות העברת הנתונים והגישה למידע. במבחן הסינתטי PC Mark Storage 2.0 ה-OP13 קיבל ציון מעולה של 192,155 נקודות לעומת 45,038 ב-OP12. עם זאת, לא ראינו הבדל כלשהו בין המכשירים במהירות העברת המידע למחשב ושניהם משתמשים באותה מערכת קבצים UFS 4.0. לשם השוואה, ה-S25 אולטרה הגיע ל-170,731 נקודות וגם שם קצב העברת המידע למחשב היה זהה.

במבחן PC Mark 3.0 הבודק שימושים יומיומיים כמו גלישה באינטרנט, עריכת תמונות, וידאו וכדומה, ראינו שיפור של 34% לטובת ה-OP13 עם 20,488 נקודות לעומת 15,262 ב-12. פה אגב זה הסעיף היחידי בכל המבחנים הסינתטיים שבו ה-S25 אולטרה הצליח לעבור את ה-OP13 ב-2.5% בלבד עם 21,014 נקודות.

בזמן בדיקת עומס רציפה, בחדר שבו הטמפרטורה הייתה 26 מעלות, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שמדדנו על פני השטח הייתה 42.1 מעלות, בסמוך למצלמה. במבחנים נוספים שהרצנו המכשיר לא עבר את ה-44.7 מעלות על פני השטח.

תצוגה

המסך המובנה מכיל פאנל AMOLED המציג תמונה ברזולוציה של 1440x3168 ב-120 הרץ. יש לו תמיכה ב-Dolby Vision HDR10+ ו-HDR Vivid. הבהירות הטיפוסית היא 800 ניט. במצב HBM (High Brightness Mode) המופעל כשהמכשיר תחת אור חזק, הבהירות יכולה להגיע ל-1600 ניט ובהירות השיא היא 4500 ניט. במדידה שערכנו עם קולורימטר מקצועי הגענו לבהירות שיא של 1373cd/m בכיסוי מסך של 20%.

המסך מכיל טכנולוגיה שהחברה קוראת לה Aqua Touch 2.0 המאפשרת שימוש במסך גם כשהוא רטוב, כך שאפשר להמשיך להשתמש במכשיר גם אם הידיים רטובות או אפילו בגשם. עדיין לא ניתן להשתמש בו מתחת למים.

לעינינו המסך נראה מעולה, התמונה חדה ובהירה גם תחת שמש ישירה. יחד עם זאת, מצאנו שהבהירות האוטומטית נוטה לא להבהיר את המסך מספיק כך שנדרשנו לשנות אותה ידנית שוב ושוב. דרך הגדרות התצוגה ניתן לבחור את עזות הצבעים ואכן במצב Vivid הם בוהקים ורווים, אך אנחנו העדפנו את מצב D65 שמבטיח שהצבעים נאמנים למקור.

האבטחה הביומטרית עברה שדרוג מבורך וכעת ישנו סורק טביעות אצבע על-קולי במקום הסורק האופטי של ה-OnePlus 12. יחד עם זאת, מצאנו את עצמנו משתמשים בו לעיתים רחוקות מכיוון שזיהוי הפנים עבד כל כך מהר שהוא הקדים אותנו.

חיבור ה-USB נותר זהה - USB-C 3.2 כך שמהירות העברת המידע דרך הכבל גבוהה מאוד - משהו שלא כל מכשירי הדגל יכולים לטעון. מבחינת קישוריות, אין הבדל מהדגם הקודם וגם כאן ישנה תמיכה בתקנים העדכניים Wifi 6 ו-7 וחיבור הבלוטות' הוא 5.4 עם תמיכה ב-aptX HD ו-LHDC 5.0 - שניהם מאפשרים חיבור אלחוטי באיכות גבוהה לאוזניות.

רזולוציה

הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.

מערך הצילום נותר ללא הבדלים משמעותיים. המצלמה הראשית נותרה זהה לחלוטין אך כעת ישנו פוקוס לייזר המאפשר להתפקס במהירות - גם בתנאי תאורה בעייתיים. מצלמת הפריסקופ טלפוטו עם זום אופטי X3, כעת משודכת לחיישן 50 מגה פיקסל לעומת 64 בדגם הקודם אך עדיין מדובר באותו מפתח צמצם f/2.6.

המצלמה האולטרה רחבה השתנתה לא מעט, כעת ישנו חיישן 50 מגה פיקסל f/2.0 עם שדה ראייה של 120 מעלות במקום 114, זאת בזכות החיישן שגדל מ-1/2.0" ל-1/2.75". בו זמנית גודל הפיקסל התכווץ מ-0.8µm (מיקרומטר) ל-0.64µm מה שבתאוריה אמור להפחית את הרגישות לאור של החיישן, אך אנחנו לא ראינו את זה בא לידי ביטוי.

בפועל איכות התמונות משתנה דרמטית בין מקרה למקרה. פעם אחת התמונה נראית מעולה, פריים אחרי זה היא נראית בינונית ומטה, במיוחד אם תנאי התאורה לא אופטימליים. לעינינו זה נראה כמו תוצאה של עיבוד תוכנה אינטנסיבי ואכן יש אפשרות לבטל פונקציה בסגנון, אך עדיין מדובר בהגדרה שמופעלת כברירת מחדל.

גם בתחום הווידאו מצאנו פערים באיכות שהייתה לא אחידה בין המצלמות. וואן פלוס לא המציאה או הייתה הראשונה להחליף בין עדשות המצלמה בלי להבהיר זאת למשתמש. על פניה מדובר בהחלטה הגיונית, אם עדשת הזום שלה מפתח צמצם סגור יותר, לא מכניסה מספיק אור לחיישן, המכשיר מחליף לעדשה הרגילה ועושה זום דיגיטלי כדי שהתמונה תיראה אותו דבר. בפועל, מתקבל וידאו מטושטש ולא שמיש. למעשה, אפליקציית המצלמה המובנית עשתה זאת בכל כך הרבה סיטואציות, במיוחד כשהגדרנו 4K60fps, שהתחלנו לתהות אם המכשיר הזה בכלל מסוגל לצלם וידאו בקצב הזה.

בזמן הסקירה נתקלנו באפליקציה לאנדרואיד בשם MotionCam Pro המאפשרת לצלם וידאו ב-RAW ישירות על הטלפון, ללא תלות באחסון חיצוני או מתאמים כלשהם. את פורמט ה-RAW ממירים ל-CinemaDNG על הטלפון או דרך תוכנה למחשב וכך מתקבל רצף תמונות בעומק 16 ביט המכיל את כל המידע שהחיישן קלט בזמן הצילום. אחרי צביעה ב-Resolve, התוצאות היו לא פחות ממרהיבות עם צבע עמוק ועשיר וטווח דינמי גדול פי כמה לעומת וידאו רגיל.

יחד עם זאת, האפליקציה עולה כמעט 100 שקלים ומדובר בתהליך ידני מרובה שלבים הדורש שטח אחסון רב, אך בזכות המעבד העוצמתי ומערך הצילום המוצלח, אפשר לנצל את הפוטנציאל העצום של ה-OnePlus 13 ולהפיק תוצאות טובות יותר ממה שראינו ב-iPhone 16 Pro או ב-Galaxy S25 Ultra.

אנדרואיד

 מאנדרואיד היא אחת משלוש מערכות הפעלה בסמארטפונים. היא מתאפיינת בפתיחות ובהתאמה למגוון עצום של מכשירים. אנדרואיד מאפשרת התאמה אישית נרחבת של כל תכונה ומאפיין, וקל להחליף כל תוכנת בסיס (מחייגן ועד דפדפן) באפליקציה אחרת. ישנה תמיכה בווידג'טים בעמודי הבית שמציגים תוכן רלוונטי ולא רק אייקונים. בנוסף, ניתן לפתוח את מרבית מכשירי האנדרואיד להרשאות מתקדמות (Root) בקלות יחסית, ואף להחליף את גרסת המערכת (ROM) באופן עצמאי לגרסאות אחרות.החסרונות של אנדרואיד הם פעולה פחות זורמת וחלקה, בדרך כלל, מהמתחרה של אפל, ובפרגמנטציה רבה – לאמור, בגלל מגוון המכשירים והקונפיגורציות, חלק מהאפליקציות אינן מתאימות לכל המכשירים ועדכוני הקושחה מגיעים לעיתים באיחור, מפני שכל יצרן צריך להתאים את התוכנה למכשירים שלו בנפרד.

הסוללה גדלה ל-6000 מיליאמפר וגם הסוג שלה שונה. זוהי סוללת Si/C לעומת Li-Po בדגם הקודם. לסוללות Silicone - Carbon יש דחיסות אנרגטית גבוהה לעומת ליתיום יון, כך שכל גרם של סוללה יכול להחזיק יותר אנרגיה. מצד שנייה, זוהי טכנולוגיה יחסית חדשה בקנה מידה זה ונקודה שחוזרת על עצמה בכל המאמרים המקצועיים היא ירידה דרסטית לאורך זמן בקיבולת הסוללה. מכשיר הבדיקה נמצא בשימוש כחודשיים כך שזמן השימוש שקיבלנו בפועל היה לא פחות ממעולה ובאופן עקבי, נדרשנו לטעון את המכשיר פעם ביומיים בלבד - גם בימים עם שימוש כבד.

באחד המקרים המכשיר היה בשימוש במשך 33 שעות, מתוכן כמעט 3 שעות מסך עם צריכה של 48% סוללה. במקרה אחר המכשיר היה בשימוש במשך 24 וחצי שעות, מתוכן 1:50 שעות מסך עם צריכה של 40% סוללה.

בימים האחרונים עלו דיווחים על פריקה מהירה מהרגיל של הסוללה אך אנחנו לא חווינו את זה.

ה-OnePlus 13 תומך בטעינה מהירה בהספק של עד 100W אך כמו כל שאר מכשירי הדגל, הוא מגיע ללא מטען. על פי החברה, ניתן לטעון מ-0 ל-100% ב-36 דקות ומ-0-50% ב-13 דקות. את הבדיקה שלנו ערכנו עם מטען מהיר מקורי של OnePlus והתחלנו ב-2.6 אחוז. אחרי כמעט עשר דקות הגענו ל-50%, אחרי 23 דקות הגענו ל-90% ואחרי 32 דקות הגענו ל-100%. היות ולוקח מ-0% ל-1% בערך ארבע דקות, הנתון מסתדר היטב עם הצהרות החברה.

כשבדקנו את מהירות הטעינה עם מטען UGreen 100w, זמן הטעינה היה ארוך יותר אך הוא לא עבר את ה-42 דקות כך ששמחנו לגלות שגם מטענים צד ג' עובדים היטב ובמהירות גבוהה.

המכשיר תומך בטעינה אלחוטית 50W, טעינה אלחוטית הפוכה (שבה המכשיר משמש כמטען) 10W ואף טעינה חוטית הפוכה 5W.

לוואן פלוס 13 ישנה עמידות לפי תקן IP68 או IP69, זאת לעומת תקן IP65 בדגם הקודם. לגב המכשיר יש טקסטורה מחוספסת המונעת ממנו להחליק כמו בדגם הקודם. והשוליים הישרים מאפשרים לאחוז בו כראוי ולהשתמש בו עם יד אחת.

בחודש הבדיקה שבו המכשיר ברשותנו, לא נתקלנו בשריטות כלשהן, אך מגן המסך המובנה מעט בולט משולי המסך ונוטה להתחכך בכל דבר. בלי נרתיק מגן כלשהו הוא אוסף לכלוך ועם הזמן, יש לו סיכוי גבוה להתקלף.

שמחנו מאוד לראות שוואן פלוס זנחה את גימור השיש החלק מאוד של הדגם הקודם לטובת "עור טבעוני" בעל טקסטורה מעט מחוספסת המונעת ממנו להחליק מכל משטח כמו קודמו.