ב-LG מנופפים בכמה טכנולוגיית שאמורות לספק צפייה איכותית ומהנה. ה-RGB Primary Color Pro למשל מבטיחה לשלב "נפח צבע של 100% כפול ובינה מלאכותית מהדור הבא", כדי לספק צבעים חיים. התאורה האחורית מבוססת Mini LED וגם היא אמורה להציג צבעים מדויקים, חזקים ונקיים יותר. איך לא, גם בינה מלאכותית נכנסה לתמונה, תרתי משמע: המעבד אלפא 8 דור 3 מבטיח להשתמש ב"יכולת למידה עמוקה כדי למטב את התמונה באופן אוטומטי", כמו הפחתת רעשים סביב פרצופים ואובייקטים מרכזיים ושיפור תחושת עומק. טכנית, הרזולוציה הנתמכת היא כמובן 4K והפורמטים הנתמכים הם HLG, HDR10 ו-Dolby Vision.

מבחינת סאונד, מדובר במערך 2.0 ערוצים הממוקם בתחתית, עם הספק כולל של 20 וואט ויש גם הבטחה ל-Ai sound שאמור לספק סאונד וירטואלי ב-11.1.2 ערוצים. כמקובל, יש גם תמיכה ב-Dolby Atmos והטלוויזיה גם תומכת ב-WOW Orchestra, שמאפשרת לצמד את הרמקולים של הטלוויזיה למקרן קול מבית LG שגם כן תומך בטכנולוגיה.

מידות הטלוויזיה: רוחבה 145 ס"מ, רוחבה 84 ס"מ ועומקה 5 ס"מ בלבד - כל זה כשהיא צמודה לקיר. בהתקנת הרגליים, המידות מן הסתם מתנפחות בכמה סנטימטרים, בעיקר בעובי ובגובה. השוליים דקיקים ואלגנטיים, סביבות 8 מ''מ מכל כיוון, מה שמקנה ל-MRGB85B נוכחות יותר צנועה מטלוויזית 65 אינץ' סטנדרטית.

מבחינת חיבורי וידאו, הטלוויזיה מצוידת בשלוש כניסות HDMI, אחת תומכת גם ב-eARC לחיבור למקרן קול. לצידן המחברים הרגילים: כניסה אופטית, Ethernet, יציאת USB 2.0 ו-RF. מלבד צמד יציאות HDMI שמוקמו בצד הטלוויזיה, כל יתר החיבורים נמצאים מאחור, ביניהם כזכור גם ה-USB, וזה בערך המקום הכי פחות נוח לשלב בו מחברים לטעמנו. מבחינת המפרט, סך הכל מערך מחברים שגרתי, אם כי היינו מעדיפים לפחות עוד יציאת USB נוספת עבור חיבור אביזר נוסף, אחרי שהדיסק-און-קי שלנו תפס את המחבר היחיד הזמין. הקישוריות הנתמכות: WiFi 5 ובלוטות' 5.3. חיבור אוזניות אלחוטיות בוצע בלי שום בעיה.

ממשק הטלוויזיה מבוסס webOS 26 ולמרות העדפתנו האישית לממשק הטלוויזיה של גוגל, בין אם זה Android TV או Google TV, זו של LG עדיין עושה טובה מאוד והיא מוצלחת בלהנגיש תוכן אהוב בכמה קליקים מהירים. גם ראוי לציין לטובה את זמני התגובה המשופרים-משמעותית לעומת גרסאות קודמות שבדקנו; הפעם המערכת הרבה יותר זורמת ומרגישה "קלה". ההערה היחידה שלנו נוגעת בעברית הלא-מלוטשת שמופיעה פה ושם בתפריטים, כמו "סולם צבעים: ילידי", תרגום מילולי של native, ושאר דוגמאות דומות שהשאירו בנו תחושה חובבנית-משהו.

במסך הפתיחה זמינים האפליקציות והכלים השימושיים בצורת לוחיות וכמובן שניתן לשנות את מיקומם או להסיר פחות שימושיים - ואת רובם מיהרנו להסיר, לפחות אלה שאפשר. יש כמובן חנות אפליקציות ושם זמינים כל שירותי הסטרימינג המוכרים והפופולריים בישראל, שעולים די במהירות ואין גמגומים ברמת התוכנה - גם כשמחליפים במהירות בין אפליקציות.

פיצ'ר ההפעלה הקולית המובטח, המבוסס על AI עם תמיכה ב-Gemini או Copilot, התגלה כלא-בשל במיוחד. הוא לא זיהה את רוב הבקשות שלנו, אלא אם מאטים את קצב הדיבור בצורה מוגזמת או שמבטאים מילים בצורה לא-טבעית במיוחד - וזה די חוטא למטרה. כשכן הובנו, הטלוויזיה מחזירה משפטים בעברית "שבורה", המבוססת כנראה על מנוע Text-to-Speech פרימיטיבי - וזו לא הרגשה מהוקצעת במיוחד.

השלט של הטלוויזיה משמש גם כעכבר "מרחף", אם כי הרגישות שהוא דורש גרמה לנו מאוד מהר להעדיף את השיטה המסורתית של ניווט עם החצים. מלבד נוכחות של כמה מקשים פופולריים כמו ווליום, מקש הבית, הגדרות ו"חזור", יש גם מקשי סטרימינג מוכנים לדיסני פלוס, יוטיוב, נטפליקס ו-Prime Video. עוד בנמצא מקש ייעודי לפקודות קוליות ולמרות שבאופן לא ברור אין נוכחות של "השתק"/Mute השימושי, אפשר למפות אותו במקום מקש ה-Favorites.