באור יום, Z100 הפיקה תמונות נאות, עם חשיפות נכונות וצבעים טובים, כמו שפוג'י יודעת לעשות. הבעיות מתחילות בתאורה חלשה יותר ובתוך מבנה; ללא פלאש וב-ISO גבוה התמונות רועשות והצבעים אנמיים, וכשהפלאש מופעל, פעמים רבות הוא אינו מצליח לכסות בצורה אחידה את השטח המצולם. תמונות פורטרט דווקא הרשימו אותנו, הפלאש לא האיר בצורה מוגזמת את פני המצולם אלא האיר בצורה אחידה ויפה. בצילומי מקרו המצלמה הצליחה להתמקד בעצמים ממרחק 9 ס"מ,  והתמונות יצאו טובות מאוד ועשירות בפרטים.

מערכת זיהוי הפנים בדגם הזה היא מהדור השני לטכנולוגיה, ומסוגלת לזהות גם דמויות עם משקפיים – עד 10 פרצופים בתמונה. המייצב הוא CCD-Shift (החיישן עצמו נע בניגוד לתנועת המצלמה כדי לייצב את התמונה), ומשיג תוצאות אפקטיביות.

Z100 מצלמת וידאו ברזולוציה של 640X480 ובקצב של 30 פריימים בשנייה. הוידיאו נראה בסדר – לא מלהיב, אבל בסך הכל סביר. התנועה חלקה, הצבעים סבירים, ורמת הרעש בתאורה חלשה בהחלט נסבל. הסאונד הנלווה לוידיאו חזק ואיכותי וכמעט ולא שומעים רעשי רקע. חבל שאי אפשר להשתמש בזום בזמן הצילום.

ב- Z100 הושקעה הרבה מחשבה בעיצוב, ואכן קבלנו הרבה תגובות מתפעלות (מנשים בעיקר) שתהו לפשר הגאדג'ט הוורוד והאטרקטיבי. כולנו ראינו כבר מצלמות שמופעלות עם הסטת מכסה העדשה, אבל בדגם הזה הפעולה אפילו אלגנטית יותר - המכסה מחליק אלכסונית ולמטה וחושף את העדשה ואת הפלאש. תוסיפו לזה את הלוגו שזוהר בלבן בקדמת המצלמה, וקיבלתם פריט אופנתי ומושך שקשה להתעלם ממנו. חשוב לציין גם את הבנייה האיכותית והחלק הקדמי ממתכת מוברשת, ולמרות שסליידרים באופן כללי נוטים להיות רופפים, בדגם הזה הסליידר מוצק וחזק ומשדר עמידות גבוהה.

בכל הקשור לנוחות התפעול יש לנו הרבה פחות דברים טובים לומר על הדגם הזה.

המקשים, רובם ככולם, קטנים מאוד, על אף שהם מגיבים היטב ללחיצה. לבעלי ידיים גדולות הם עלולים להיות לא נוחים, והדבר בולט במיוחד במקשי הזום. את מקשי הניווט החליפה גלגלת לחיצה שלא מצליחה להיות נוחה ופונקציונאלית, כמו זו שבסדרת  IXUSשל Canon, למשל. כשסובבנו אותה במצב ההמתנה יכולנו לבחור באיזו ספרייה יאוחסנו התמונות הבאות, לצורך קטלוג ראשוני בכרטיס הזיכרון.

התפריטים של פוג'י, שמעולם לא הצטיינו בנוחות יתר עברו שיפור קוסמטי, אך הפונקציונאליות והאינטואיטיביות שלהם ירודה מאוד. התפריטים מוצגים בתור אייקונים המסודרים בשורה אנכית, וצריך לגלול ביניהם כדי להגיע לפונקציה המבוקשת – לא נוח כשרוצים להגיע למצב צילום מסוים במהירות. כפתור ה-F הכה שימושי של פוג'י, שסיפק גישה מהירה לפרמטרים כמו ISO, איכות התמונה ופרופילי צבע, נעדר בדגם הזה, וכדי להגיע לפונקציות אלה נדרש חיטוט ממשוך וטרחני בתפריטים. מעצבן במיוחד שתפריטי ה-menu וה-set נדחקו לתחתית, ויש צורך לגלול את כל התפריט כדי להגיע אליהם. עם זאת, אין לשכוח שמי שקונה את הדגם הזה מחפש בעיקר מצלמה אפנתית ומושכת, ומן הסתם יסתפק במרבית המקרים בצילום האוטומטי. התפריטים עצמם נאים וכל פונקציה מוסברת בטקסט, אבל אינם מהירים מספיק.

המסך, בגודל 2.7 אינטש איכותי מאוד בזכות 230 אלף הפיקסלים שלו, ומציג תמונה חדה ומפורטת, והוא מתמודד לא רע  גם עם שמש ישירה.

הזום שקט מאוד, מדויק ודי מהיר, והעדשה שאינה נשלפת בהחלט תורמת לקומפקטיות של המצלמה, כמו גם למהירות ההפעלה והכיבוי שלה. המיקום שלה קצת בעייתי, שכן היא צמודה לקצה העליון של המצלמה ולעיתים האצבע של יד שמאל האוחזת במצלמה נוטה להיכנס לפריים. מערכת המיקוד הפתיעה לטובה: הפוקוס מהיר ומדויק בכל תנאי תאורה, ולמרות שאין נורת עזר לפוקוס, המצלמה הצליחה (לאחר זמן מה) להתמקד בעצמים בחושך מוחלט.

Z100  מוכנה לצילום תוך 2 שניות מרגע הסטת מכסה העדשה, ונכבית עם סגירתו באופן מיידי. למרבה האכזבה, אין אפשרות לבטל לחלוטין את התצוגה המקדימה, והמינימום הוא 1.5 שניות של צפייה אחרי הצילום. גם כך זמן ההמתנה בין התמונות מתארך עוד מעבר לכך לכמעט 4 שניות. החדשות הטובות הן שגם בהפעלת פלאש זמן ההמתנה אינו מתארך מעבר ל-4 שניות אלו. צילום הרצף גם הוא אינו מרשים, עם קצב של תמונה בשנייה.

Z100 פעולת על סוללת ליתיום הנטענת באמצעות מטען חיצוני, ומשיגה זמן סוללה ממוצע מינוס של 280 תמונות בין טעינה לטעינה, כמחציתן עם פלאש.