את ה-Spirit II E-210 קיבלנו בקופסת קרטון מגושמת וענקית, כזו שעדיף לפרוק במרפסת לא קטנה במיוחד (לפחות 10 מ"ר) או בחצר הבית – כלומר תשכחו מלנסות להרכיב אותה באחד החדרים, שלא לדבר על כך שכנראה ולא תצליחו להוציא אותה משם בתום ההרכבה. למזלנו לא נדרשנו להתעסק כלל בהרכבת הגריל והמתקין שהגיע אלינו הרכיב אותו בתוך 40-45 דקות – אבל הבנו ממנו שגם אם אתם לא הטיפוסים הכי טכניים, בתמיכת יד עוזרת ניתן להרכיב את ה-Spirit II E-210 בתוך שעה-שעה וחצי.

בין מכשירי הגריל גז בקטגוריית שני המבערים, ה-Spirit II E-210 לא מגושם מדי: גובה 1.1 מ', רוחב 1.2 מ' ועומק כ-69 ס"מ. כשהמכסה פתוח הגריל תובע עוד 30 ס"מ לגובה. מידותיו התגלו כאידיאליות למרפסת לא גדולה מדי; במקרה שלנו הוא הוצב במרפסת בגודל 12 מ"ר ולמזלנו ישנה נקודת גז שנמצאת יחסית בפינת המרפסת כך שכשאינו בשימוש, ה-Spirit II E-210 מאפשר לדחוק אותו מעט הצידה מבלי לנתק את צינור הגז מהגריל.

נפתח בביצועים. עוצמת הצלייה עומדת על 26,500 BTU, כלומר כ-13,250BTU למבער. שטח הצלייה של ה-Spirit II E-210 עומד על 46X51 ס"מ, בסך הכל כ-2,346 ס"מ מרובע של שטח צלייה עיקרי. מעל שטח הצלייה רשת חימום עליונה הכוללת 580 ס"מ לשמירת חום המזון, כלומר שטח צלייה כולל של כ-2,903 ס"מ מרובע. ההצתה כאן אלקטרונית; מסובבים את ידית המבער, לוחצים על המצת ולהבות נדלקות ברגע. את פסי הגריל ניתן להפוך אם תבקשו לשנות את צורת פסי הצריבה – אבל מלבד הנראות על האוכל שנצלה אין לכך שום משמעות בביצועים.

במהלך תקופת הסקירה בדקנו על גריל ה-Spirit II E-210 המון סוגי בשרים; צלינו כנפיים ופרגיות שחלקם נטרפו באותו הרגע והיתר נאכלו בימים שלאחר מכן. בפעם אחרת אירחנו חברים לערב של צלעות טלה ונתחי אנטריקוט טריים ובאחד מסופי השבוע הכנו לעצמנו ארוחת בשרים מפנקת שכללה נתח עסיסי של אנטריקוט עגלה ולצידו פלפלים פדרון ירקרקים ואספרגוס, שכמובן נצרבו גם הם על הגריל.

איך נוכל לסכם את חווית הצלייה האישית שלנו? נתחיל מזה שהיא בהחלט לא מתאימה לכל אחד. צריך להקריב מעצמכם כמה תכונות, ביניהן סבלנות, סתגלנות ונכונות להיערך לעקומת למידה שעלולה להיות תלולה לאלו שזהו גריל הגז הראשון שלהם - וכנראה שאפשר להגיד את זה לא רק על ה-Spirit II E-210 אלא על כל גריל שייפתח בפניכם שער לעולם הצלייה. התמורה לטעמנו האישי השתלמה ובשבועות האחרונים נכנסו לתרבות עצומה ומרתקת של הכנת בשרים, תבלינים ושיטות צלייה מגוונות, כזה שרק קרניבורים ואנשי-גריל יידעו להעריך.

בשימוש היום-יומי שלנו גילינו שה-Spirit II E-210 בורך ביתרון קריטי ומצליח לשמור על פיזור חם אחיד ונאה; בין אם זה היה כשפיזרנו כנפיים רנדומלית על פני כל משטח הצלייה ובין אם זה היה כש"חנקנו" אותו עם 15 סטייקים פרגיות בו-זמנית, לוחות הזמנים היו מדויקים וכשהיינו צריכים להפוך אחד מהם, ידענו שבדקה-שתיים הקרובות צריך גם להפוך את כל היתר, בטח אם נרצה מידת עשייה מדויקת בין כל הנתחים.

בין צלייה לצלייה התייעלנו ולמדנו לצלות את הבשר המושלם: הקפדנו לתת לסטייקים להגיע לטמפ' החדר לפני הבישול וייבשנו אותם היטב לפני שהונחו על הגריל. תמיד צלינו אותם בחום גבוה וקינחנו בחום נמוך. סגרנו את המכסה עבור "מכת חום" ובסוף הם גם נחו 10 דקות ברשת העליונה לפני החיתוך לרצועות עסיסיות ומענגות שהפכו את מלאכת הכנת הסטייקים לתורה של ממש.

אביזרי חובה ואלה שפחות קריטיים

עוברים לאביזרים וב-Weber לא מנדבים יותר מדי מהם. מלבד הגריל עצמו, קיבלנו רק כיסוי בד סטנדרטי וממותג שאמור להגן מפני נזקי הסביבה. ראוי לציין שבדקנו את הנושא ורוב המתחרות גם כן לא ממהרות לחלק אביזרים במתנה, ואם זה קורה, לרוב זה מוצג כ"חבילת שי" שמגולמת במחיר הגריל, שכמעט תמיד גבוה ב-100-200 שקלים מהמתחרים, כך שבשורה התחתונה אתם משלמים בעקיפין על האביזרים.

לאורך תקופת הסקירה גילינו שיש שניים-שלושה אביזרים שרצוי מאוד להצטייד בהם, שישרתו אתכם גם במהלך הכנת האוכל וגם ישמרו על חיי הגריל. כך למשל מלקחיים ארוכים מנירוסטה הם כאלו; אורכם חשוב כדי שהיד שלכם לא תתבשל בזמן שאתם מכניסים ומוציאים בשרים בעומק הגריל וציפוי הנירוסטה ימנע שריטות על הפסים. לא הזדקקנו למשל לקילשון בשר ואותנו שירת ברוב הזמן מזלג פשוט. מרית גם לא התגלתה כהכרחית במיוחד ותהיה כנראה רלוונטית אם אתם מרבים לצלות קציצות, בורגרים או דגים למשל, מאחר ומלקחיים נוטים לקרוע אותם כשהם מתרככים מעל הלהבות.

באשר לתחזוקה שוטפת, גילינו שכלי הניקיון היום-יומי היחיד שנדרש לגריל הוא מברשת ברזל. בכל פעם שסיימנו לבשל, למשך דקה-שתיים שפשפנו את פסי הגריל בעזרת המברשת, שהורידה די בקלות חתיכות בשר ושומנים שהצטברו בפאות הפסים. עוד חשוב להוסיף שעדיף לבצע את הניקיון מיד בתום הבישול, כשהגריל עוד חם וקל יותר להסיר את שאריות האוכל. אם תמהרו ללכת לאכול קודם תגלו שחצי שעה-שעה אח"כ, שלא במפתיע מדי, החתיכות מתקשות והקרצוף עם מברשת הברזל הופך להרבה יותר מאתגר.