איכות הצילום של ה-P80 טובה בדרך כלל. התמונות שהפיקה המצלמה נראו ברוב המקרים ממוקדות ומלאות פרטים, והופיעו בצבעים עשירים ובקונטרסטיות נעימה לעין. בצילום באור יום מלא, הפרדת הצבעים הייתה מדויקת, התמונות נראו מלאות חיים ולא נתקלנו בתופעה של תת חשיפה או חשיפת יתר.

בצילום בתוך הבית, גילינו כי פלאש המצלמה פשוט מצוין. הפלאש ממוקם גבוה, ומצליח להאיר את החלל בצורה אחידה ובעוצמת הארה טובה ומאוזנת. הפלאש אינו יוצר קונטרסטיות חדה מדי או הצללות חזקות, ואף אינו שורף את האובייקטים גם כשהם מצולמים מקרוב. הפלאש אמנם מעוות קלות את צבעי התמונה לכיוון הירוק, אך בצורה שאינה מורגשת לעין לא מקצועית. בצילום פורטרט בשימוש עם פלאש גוון העור נוטה מעט לאדמדם, אך ברוב המקרים התמונה הכללית שהתקבלה השביעה את רצוננו.

כאשר לא נעשה שימוש בפלאש, צילמה ה-P80 ב-ISO גבוה יותר כמובן, וכאן כבר התקשתה המצלמה להתמודד עם הגרעיניות, שנובעת כתוצאה משימוש
ב-ISO גבוה, למרות שבמצלמה מנגנון אוטומטי להפחתת רעש דיגיטלי. אך לצערנו המנגנון לא שיפר את בעיית הגרעיניות, וזו החלה להופיע כבר בתמונות שצולמו ב-ISO 200, באזורים הכהים בתמונה. בתמונות שצולמו ב-ISO 400 הופיעה גרעיניות יתר, וב-ISO 800 ויותר התמונות כבר לא היו שמישות. חיסרון זה ודאי לא יטריד את  המשתמש הממוצע, כיוון שהגרעיניות אינה ניכרת בהדפסת תמונות בגדלים סטנדרטיים (10X15, 13X18) בתמונות שצולמו ב-ISO 400 ומטה. ה-P80 כוללת נורת עזר למיקוד, שאפשרה לנו להתמקד בקלות על אובייקטים גם בחושך מוחלט.

בעיה נוספת שמצאנו היא תופעה שנקראת Fringing Purple או סטייה כרומטית (ראו תמונה) - המעידה על פגם באופטיקה. הסטייה הכרומטית מורגשת בעיקר בצילום באור יום באורך מוקד גדול, או בצילום בתוך הבית בשימוש עם פלאש. משמעותה של התופעה היא בהופעתה של הילה סגולה מסביב לאובייקטים. התופעה מופיעה בעיקר באזורים בהם הקונטרסטיות גבוהה, למשל בחיבור הדו ממדי שבין רקע לבן לאובייקט בעל צבע חזק. בתופעה הבחנו במספר קטן יחסית של תמונות אמנם, אך ראוי לציין כי היא קיימת. את ההילה הסגולה תוכלו לראות בעיקר על צג המחשב, וברוב המקרים לא תבחינו בה בתמונות שיודפסו בגדלים סטנדרטיים.

מייצב התמונה האופטי (VR) שב-P80, תורם לא מעט לקבלת תמונות ממוקדות ונטולות מריחות וטשטושים, ואפילו כאשר הרעדנו את היד בכוונה, התמונות שהתקבלו נראו חדות.

ה-P80 כוללת מנגנון זיהוי פנים אוטומטי שעובד נהדר. המנגנון מזהה את פני המצולמים, ובכך מאפשר למצלמה להתמקד על האובייקטים החשובים בתמונה מבחינת המיקוד והחשיפה. המנגנון מזהה פנים המסתכלות ישירות למצלמה, ובנוסף גם פרופיל מלא וחצי פרופיל. השימוש במנגנון תורם לקבלת תמונות מדויקות יותר.

P80 מציעה פונקציה מעניינת ויעילה הנקראת Distortion Control. הפונקציה מפחיתה ואף מונעת את תופעת עיוות קצוות התמונה בצילום בזווית רחבה. לדוגמה, פעמים רבות כאשר נצלם מבנה מלבני באורך מוקד של 27 מ"מ, קצוות הבית ייראו מעט מעוגלים. תופעה זו נגרמת בעיקר בעדשות המציעות טווח זום רחב כמו זו
שב-P80. המנגנון מטפל בעיוות בצורה נהדרת, וחשוב להיות מודעים לקיומו.

על פי הצהרת היצרן, ה-P80 מסוגלת לצלם מקרו ממרחק מינימלי של סנטימטר אחד. בפועל, הצלחנו לצלם אובייקטים ממרחק מינימלי של שלושה ס"מ, שזה עדיין טווח נאה, והתמונות שהתקבלו נראו ממוקדות, מוארות היטב ומלאות פרטים. ואולם, למרות הימצאותה של נורת עזר למיקוד, המיקוד לא תמיד צלח בתנאי תאורה בינוניים, ונאלצנו לצלם ממרחק גדול יותר. בצילום מקרו מחוץ לבית ובאור יום מלא, לא נתקלנו בבעיית מיקוד.

התמונות היפות והטובות ביותר בעינינו התקבלו כשצילמנו במצב P וכאשר כיוונו את צבעי התמונה למצב More Vivid. במצב זה, צבעי התמונה שמתקבלים נראים חזקים וחיים יותר, והתמונה הכללית נראית מוארת יותר.

איכות צילום הוידיאו של ה-P80 הרשימה אותנו. הסרטים מצולמים ברזולוציה מקסימלית של 640X480 ובקצב מקסימלי של 30 פריימים בשניה, ונראים מצוין. הסרטים מופיעים בצבעים טבעיים ויפים ובחדות טובה. בזמן צילום הוידיאו ניתן לעשות שימוש בזום הדיגיטלי בלבד, אך הוא עובד בזריזות ומוסיף לחוויית השימוש. הקול המוקלט נשמע חזק וברור, ורעשי הרקע אינם מורגשים מדי.

ה-P80 התגלתה כידידותית למשתמש וכמצלמה נוחה לשימוש. המצלמה מעוצבת ככל דמויית SLR אחרת, אך קומפקטית ואלגנטית יחסית ובלי המראה המאסיבי האופייני. המצלמה אינה כבדה מדי (405 גרם כולל סוללה), והיא נוחה מאוד לאחיזה.

ה-P80 כוללת את הממשק החדש יחסית והמצוין של ניקון. הממשק, שמופיע בצבעים נעימים, הוא מובן ונוח למדי וכולל שני תפריטים ראשיים: SETUP ו-MENU. תפריט SETUP ממוקם בחוגת מצבי הצילום וכולל את הפונקציות הכלליות של המצלמה, בהן בחירת בהירות המסך, קביעת השעה והתאריך, בחירת שפה וכדומה. תפריט MENU כולל את מאפייני הצילום השונים, כמו קביעת איכות הצילום וגודל התמונה (במגה-פיקסלים), קביעת צבעי התמונה, קביעת רמת ה-ISO, קביעת איזון הלובן, אזורי המדידה ועוד.

כפתורי המצלמה אינם רבים, ופרוסים בצורה נוחה ויעילה. בראש המצלמה נמצא כפתור הזום המעוגל ולצדו חוגת מצבי הצילום. חוגת המצבים כוללת את מצב הצילום האוטומטי, את מצב צילום הוידיאו, את המצבים A/S/M/P, את תפריט SCENE (תכניות הצילום האוטומטיות), ואת מצב צילום ספורט – בו גם נמצאים מצבי הצילום הרציף.

מסך המצלמה, בגודל 2.7 אינטש וברזולוציה של 230 אלף פיקסלים, הוא אחד המסכים הטובים שראינו עד כה. המסך מציג את התמונות בצורה נפלאה, והופך כל תמונה פשוטה לחוויה. התמונות המוצגות על גבי המסך נראות חדות כתער, קונטרסטיות במידה ועשירות בפרטים ובגווני ביניים. המסך כולל ציפוי נגד השתקפויות שתורם לנוחות השימוש בו. המסך אינו דוהה לגמרי באור יום מלא או בשמש ישירה, וניתן לצלם בעזרתו גם במצבים אלו. בנוסף, ה-P80 כוללת עינית דיגיטלית גדולה ונוחה מאוד לשימוש. העינית מעט כהה, אך היא עושה את עבודתה נאמנה.

מרגע ההפעלה, ה-P80 מוכנה לצילום תוך שתי שניות. זמן המחזור של ה-P80 מאכזב: בצילום ללא פלאש, זמן ההמתנה בין תמונה לתמונה עומד על שתי שניות –  ציפינו לקצת פחות, ובשימוש עם פלאש חולפות שמונה שניות ארוכות מאוד.

ה-P80 כוללת מספר מצבים של צילום רציף, כאשר המהיר שבהם מאפשר צילום של כ-30 תמונות בשלוש שניות בלבד. זהו נתון מרשים מאוד, אך במצב זה תיאלצו לוותר על 7 מיליון פיקסלים, ולהסתפק ב-3 בלבד. למרות ההפחתה המשמעותית ברזולוציית התמונה, התמונות שהתקבלו השביעו את רצוננו.

הסוללה אפשרה לנו לצלם כ-260 תמונות בלבד לפני שהתרוקנה, כאשר שליש מהתמונות צולמו עם פלאש. מדובר בתוצאה לא מרשימה במיוחד. עם זאת צריך לזכור שהזום הענק, הפלאש החזק והמסך הגדול הם צרכני אנרגיה רעבתנים. הסוללה נטענת על ידי חיבורה למטען חיצוני, וזמן הטעינה הוא כשלוש שעות.