בצילום באור יום, SP-565 UZ מפיקה תוצאות יפות ומרשימות. צילמנו אתה במצב האוטומטי כדי לבדוק את הבחירות שעושה המצלמה ללא התערבותנו, ונוכחנו שהיא מסתדרת מצוין בלעדינו. החשיפות היו כמעט תמיד מדויקות, גם בסצנות עם ניגודיות גבוהה (כמו אזורים שטופי שמש מול אזורים מוצללים מאוד), ובדרך כלל לא הופעל הפלאש שלא לצורך. למי שלא אוהב לערוך את התמונות אחרי הצילום, המצלמה הזו אידיאלית משום שהתמונות שהיא מפיקה נראות מצוין כמו שהן: הצבעים נפלאים, רוויים היטב אך גם נאמנים למקור, החדות טובה באופן כללי והמיקוד לרוב היה נכון, אך ב-Pixel Peeping, כלומר בהתבוננות מדוקדקת ב-100% החדות לא גבוהה במיוחד וניכרת רכות מסוימת בכל התמונות. לקראת סוף טווח הזום (הענק) איכות התמונה יורדת עוד קצת והתמונות נראות רכות ושטוחות למדי. תופעות אופטיות מטרידות אחרות כמו הילות סגולות ועיוותים בקצוות הטווח של העדשה הופיעו ברמה מתונה ולא ייראו בהדפסות בגודל סביר. בתמונות עם עומק שדה רדוד, לרוב בשימוש בזום גבוה, הופיע "בוקה" (האזור המטושטש שמאחורי האובייקט הממוקד) רך ונעים לעין.

SP-565 UZ מאפשרת צילום בטווח ISO גבוה של עד 1600, או עד 6400 ברזולוציה של 5 מגה פיקסל בלבד. להלכה זה אומר שתוכלו לצלם מבלי להזדקק לפלאש גם בסצנות חשוכות מאוד; למעשה הרעש הגרעיני מופיע כבר בערכי ISO נמוכים והופך לבעייתי כבר ב-ISO 400 ואף פחות מכך –  בעיה שכיחה במצלמות עם חיישן קטן. כאן בא לעזרת המצלמה מייצב התמונה האופטי שלה שעושה עבודה טובה מאוד. כשצילמנו בתוך הבית מבלי להרים את המבזק, המצלמה נצמדה לערכי ISO נמוכים יחסית והשתדלה לפצות על מהירות הסגר הנמוכה בעזרת המייצב האופטי, בהצלחה טובה למדי, וקיבלנו תמונות חדות למדי גם במהירות סגר 1/13 ואף פחות מכך. כשדחקנו בה עם סצנות חשוכות היא העלתה באי רצון את ה-ISO, עדיין לא לרמה גבוהה מדי, והתמונות יצאו גרעיניות מאוד. כשהרמנו את הפלאש (הפלאש אינו קופץ מאליו ויש להרים אותו באמצעות כפתור מכני קטן לצדו) שמחנו לראות שהוא עושה עבודה מצוינת בהארת חלל בגודל בינוני עד גדול באופן אחיד. גם בצילום פורטרט מקרוב הפלאש התאים את העוצמה במדויק ונתן תוצאה נעימה יחסית, מבלי לשרוף את פני המצולם.

בצילומי מקרו במצב סופר מקרו, הצלחנו לצלם עצמים ממרחק זעיר של 1 ס"מ בלבד מהעדשה, וקיבלנו תמונות יפות מאוד, עשירות בפרטים וממוקדות כראוי.
 

צילום הוידיאו במצלמה הזו מאכזב למדי. איכות התמונה אמנם טובה מאוד בתאורה טובה (קרי – בחוץ), אך בתוך הבית מופיע רעש דיגיטלי מורגש מאוד. ניתן לצלם ברזולוציה מקסימלית של 640X480 ובקצב של  30 פריימים בשנייה, כך שהתמונה זורמת וחלקה למדי. איכות הקול סבירה ותו לא.

במהלך הבדיקה צילמנו כמה סרטונים ושמחנו לגלות שניתן להפעיל את הזום האופטי למלוא אורכו במהלך הצילום. כשהעברנו את הקבצים למחשב נוכחנו לדעת בצער מה שכברירת מחדל הסאונד אינו פעיל והסרטים שצילמנו יצאו אילמים. הפעלנו את הקלטת הסאונד ויצאנו לצלם, ואז התאכזבנו בשנית כשמצאנו שהזום אינו פעיל כשיש הקלטת סאונד. והחלק האחרון והמרגיז ביותר – למרות שניתן לשמור יותר מ-9 דקות באיכות מקסימלית על כרטיס בן 1GB, כל קליפ מוגבל ל-40 שניות בלבד. חבל.

ביחס למצלמות סופר זום, SP-565 UZ היא מצלמה די קטנה וגם משקלה סביר – 413 גרם (8 גרם יותר מה-SP-570). מערכת האופטיקה שלה בנוייה כך שהעדשה הענקית נכנסת במלואה לגוף המצלמה ומשאירה בליטה קטנה בלבד. המצלמה מצוידת בגריפ אחיזה די נוח עם ציפוי נעים למגע. שאר גוף המצלמה עשוי פלסטיק קשיח שחור עם דגם של נתזים כהים מעליו (מזכיר מצלמות מקצועיות דוגמת Nikon D200), ואיכות הבנייה משביעת רצון.

הארגונומיה של ה- SP-565 UZטובה מאוד, ופריסת המקשים אינטואיטיבית והגיונית. חוגת הזום חובקת את מקש הצילום, ולצדה נמצאים גלגלת המצבים וכפתור ההפעלה. שאר המקשים נמצאים לצד המסך – מקש הניווט העגול עם פס הכרום סביבו, מקש הצפייה, התפריט, התצוגה ומקש ייעודי לפונקציית כיול הצל. מעל כל אלה ישנו מקש קטן לנעילת המדידה, ולצד העינית – מקש המעביר את הצפייה מהעינית למסך ובחזרה. המקשים כולם נגישים ומגיבים היטב, גם אם אינם גדולים במיוחד.

גלגלת המצבים כוללת את מצבי הצילום הנפוצים – אוטומטי, סצנות, מצבים ידניים P,A,S,M, צפייה וצילום וידיאו; וגם שני מצבים ייחודיים כמו מצב Guide שמציע הדרכה טקסטאלית לכל מצב צילום, ומצב צילום מותאם אישית – מעין תבנית של הגדרות והעדפות אישיות שניתן לשמור ולהפעיל באופן מהיר. מצב הסצנות כולל 25 סצנות שמוצגות באייקון, טקסט ותמונת הדגמה, ביניהן כמה לא שגרתיות כמו צילום ציפורים, מטבח ומאחורי זגוגית.

עדשת הזום שקטה ומהירה מאוד: מעבר בין הזווית הרחבה ביותר לצרה ביותר לוקח פחות מ-2 שניות. רמת הדיוק סבירה, אם כי כצפוי לא קל לשלוט בזום כה גדול באמצעות חוגה אלקטרונית. המצלמה מציעה פונקציית "זום עדין" שמאפשרת כיוון מדויק ועדין בסוף טווח הזום, אך היא פעילה רק ברזולוציית צילום של 3 מגה פיקסל. מהירות המיקוד סבירה עד טובה (בעיקר בעדשה הרחבה), וקיימת נורת עזר למיקוד בחושך שעושה את העבודה.

המסך, בגודל 2.5 אינטש וברזולוציה של 230 אלף פיקסלים, איכותי וחד ובעל קצב רענון גבוה. הוא מציג את התמונות שצולמו באיכות וצבעים נהדרים. העינית האלקטרונית מחווירה לעומתו – היא קטנה ובאיכות נמוכה יחסית. לידה יש גלגלת קטנה שניתן לכוון באמצעותה את הדיופטר למרכיבי משקפיים.

מערכת ההפעלה של המצלמה מצוינת, ומזכירה בנוחות ובאינטואיטיביות שלה את הממשקים של קנון. לחיצה על מקש Func (האמצעי במקשי הניווט) מציג את אפשרויות הצילום השכיחות בשתי שורות משמאל ובתחתית הצג, ומקש ה-Menu מוביל לשאר התפריטים. הטקסט ברור וקריא, וכמו במצלמות אולימפוס אחרות – בעברית מלאה ובשלל שפות נוספות.

השקעים והחיבורים השונים מפוזרים סביב המצלמה. מימין, מאוחרי דלת בעלת ציר יציב וחזק נמצא החריץ לכרטיס הזיכרון, משמאל – שקע לחשמל ושקע USB המשמש לחיבור למחשב וגם כיציאת A\V – שניהם מאחורי כיסוי גומי חזק, ובתחתית המצלמה יש דלת פלסטיק עם נעילה ל-4 הסוללות. לצדה שקע לחצובה עשוי פלסטיק. למצלמה מצורף כיסוי עדשה נפרד, אותו מומלץ לחבר ברצועה לגוף המצלמה כדי שלא יאבד.

למצלמה לוקח כ-2 שניות להידלק, ובערך כזמן הזה לכבות ולקפל פנימה את העדשה. בין תמונה לתמונה תחכו כ-2.5 שניות – לא מעט, אבל החדשות הטובות הן שגם עם פלאש זמן ההמתנה דומה, וזה כבר לא רע בכלל. ההשהייה בין הלחיצה לצילום עצמו (Shutter Lag) סבירה – 0.55  שניות.

אחת התכונות המעניינות בדגם הזה היא פונקציית צילום הרצף. מצב הרצף הרגיל לא מרשים במיוחד, ומאפשר צילום של 4 תמונות תוך 3.4 שניות (וכמעט 7 שניות נוספות לעיבוד התמונות). לעומת זאת יש 2 מצבי צילום רצף מהיר, המאפשרים צילום מהיר במיוחד של עד 13.5 פריימים בשנייה, במחיר של הורדת הרזולוציה (5 מגה פיקסל במצב מהיר 1 ו-3 מגה פיקסל במצב מהיר 2, המהיר מעט יותר). בעזרת מצבים אלו ניתן לתפוס רגע כמו זינוק של אופנוע או נסיקה של ציפור. בנוסף יש מצב פוקוס אוטומטי עוקב (כלומר בלחיצה רציפה המצלמה עושה בכל פעם מיקוד ואחריו צילום), או מצב Brcaketing שמאפשר צילום של התמונה בשלוש חשיפות שונות.

SP-565 UZ פועלת על 4 סוללות AA, ובבדיקה שלנו היא השיגה משך פעולת סוללה נדיר. בדקנו אותה עם 4 סוללות נטענות ניקל-מטאל 2700mAh, והצלחנו לצלם בעזרתה קצת יותר מאלפיים תמונות לפני שהסוללות נגמרו – כשלפחות מחצית מהתמונות צולמו עם פלאש. במהלך הבדיקה הפעלנו שימוש אינטנסיבי בזום, צפינו בתמונות שהתקבלו ובאופן כללי ניסינו להקשות על המצלמה, ועדיין היא השיגה את משך הפעולה המרשים ביותר שפגשנו עד כה במצלמות שאינן DLSR.

על מסך המצלמה מופיע מד סוללה קטן שאמור לחוות על מצב הסוללה, אך גילינו שהוא אינו אמין – לפחות לא בסוללות נטענות; לאורך כל הבדיקה המחוון הציג סוללה טעונה במלואה, עד הרגע בו קיבלנו התראה שהסוללה עומדת להיגמר. בגלל אורך החיים יוצא הדופן של הסוללות לא ראינו לנכון להפחית לה נקודות על סעיף קטן זה.