בשיחות שקיימנו עם ה- Renoir הייתה איכות השמע מצוינת, עם עוצמה גבוהה וצליל צלול ואיכותי. הרמקול החיצוני פחות מרשים, והעוצמה הגבוהה שלו באה במחיר יקר של עיוות צורמני (דיסטורשן) של הצליל.

בנגינת מוזיקה ברמקול החיצוני התקבל צליל קטן ולא מרשים בעליל, וגם העוצמה בינונית. כמו במכשירי סמסונג (Touchwiz למשל), הרמקול הוא בעצם אותו אחד שמצוי באפרכסת, לכן עוצמתו ואיכותו מוגבלות מאוד. כשחיברנו את האוזניות המצורפות קיבלנו איכות סאונד מצוינת. ראשית, האוזניות איכותיות ונוחות מאוד, והן כוללות שרוולי סיליקון שנכנסים לאוזן ואוטמים רעשים חיצוניים – ועל הדרך מעמיקים את צלילי הבאס. החיבור במכשיר עצמו הוא קנייני אמנם, אך הכבל הארוך כולל באמצעו שלט קטן עם גלגלת לוויסות העוצמה ושקע 3.5 מ"מ, אליו מתחברות האוזניות עצמן; אם תרצו תוכלו תמיד לנתק אותן ולחבר לשלט החוטי אוזניות רגילות משלכם. שנית, נגן המוזיקה במכשיר מצויד בתכונת Dolby Mobile שמעשירה את הבאסים, מרחיבה את בימת הצליל ומדמה חלל נרחב שממנו מגיעים הצלילים – מעין סראונד משופר, וגם מטפלת בצלילים הגבוהים שנחתכים בהמרה לפורמט MP3 ומשחזרת אותם.

ל-Renoir גוף במבנה צר ומוארך, ולכן הוא נוח לאחיזה. הוא אמנם לא טלפון גדול במיוחד, אבל יחסית למכשיר מגע הוא עבה למדי (14 מ"מ), ונוכחותו בכיס מורגשת. מצד שני, משקלו נמוך יחסית בזכות שימוש בחלקי פלסטיק במקום מתכת וזכוכית, והוא שוקל 114 גרם.

מסך המגע דומה מאוד לזה שבאומניה של סמסונג, עם רזולוציה זהה – 400X
240, אך הוא קטן ממנו מעט, 3 לעומת 3.2. הגודל הקטן משחק דווקא לטובתו, שכן בזכות צפיפות הפיקסלים הגבוהה הוא נראה חד קצת יותר. המסך תומך בעד 256 אלף צבעים ומציג תצוגה טובה מאוד, אך נחותה ביחס למסכי VGA מתקדמים שכבר ראינו בכמה מכשירים. באור יום המסך מתפקד בסדר גמור.

ב-LG בחרו לכסות את המסך במשטח פלסטי שקוף ולא בזכוכית, אולי כדי להקל על המשקל. כתוצאה מכך תגובת המסך למגע שונה ממכשירים עם מסך זכוכית כמו האייפון או ה-Touchwiz, והוא אינו מגיב לנגיעה קלילה אלא יש צורך ללחוץ קלות על המסך. בהתחלה התחושה משונה, אבל התרגלנו. המקום היחד שבו העניין הפריע היה בהקלדת טקסט על המקלדת האלפא-נומרית שם יש להקיש כמה פעמים על כל מקש כדי להגיע לאות הרצויה, אבל ל-LG יש פיתרון נפלא לעניין שנגיע אליו בהמשך. בתגובה ללחיצה מורגש רטט קל, שניתן לכוון את תדירותו ועוצמתו. הרטטים מורגשים גם במחוות אצבע, כמו גלילה של המסך, אז מורגשת סידרה של רטטים שמדמים גלילה של חפץ אמיתי על משטח.

מתחת למסך נמצאים שלושה מקשים ריבועיים שקופים, שניים לחיוג וניתוק והאמצעי משמש למנהל המשימות ולתפריט קיצורי הדרך. המקשים כמעט ואינם בולטים והם מוארים, נוחים ללחיצה ומגיבים היטב.

בימין המכשיר נמצאים מקשי העוצמה, מקש המשמש לנעילת המכשיר ולפתיחתו ומקש הצילום הדו-שלבי. בצד השמאלי נמצא שקע רב תכליתי, לטעינת המכשיר, חיבור לכבל נתונים וליציאת TV, וכן חריץ לכרטיס הזיכרון. שניהם מכוסים במכסה פלסטיק קשיח, ולצדם מגרעת קלה בגוף המכשיר שמאפשרת פתיחה קלה של המכסים.

Renoir מריץ מערכת הפעלה סגורה בשם Flash UI, המתבססת על אותה מערכת שראינו ב-Viewty אך זכתה לשידרוג והרחבה. הממשק מתבסס כולו על מגע אצבע בלבד, ולשמחתנו הסטיילוס שצורף למכשיר נשאר בקופסה מבלי שנזקקנו לעזרתו. באופן כללי, הממשק נוח ביותר לשימוש, אם כי היינו שמחים למהירות טובה יותר.

המסך הראשי מבוסס ווידג'טים, בדומה לאלו שבממשק Touchwiz של סמסונג. בתחתית המסך ישנם 4 מקשים וירטואליים שמובילים לתפריט הראשי, להודעות, לספר הטלפונים ולחיוג טלפוני. מעליהם ישנו מקש קטן עם האות W עליו (כלומר, Widgets), שלחיצה עליו מעלה שורה של אייקונים שאותם אפשר לגרור אל המסך הראשי. הווידג'טים רבים יחסית, ותמצאו בהם שעון, שעון עולמי, גישה לדפדפן, גישה לתוכנת הניווט, מזג אוויר, רדיו, פתקים, נגן מוזיקה, פרופילים, גלריית תמונות וואנשי הקשר – בהחלט סט עשיר של ווידג'טים. אחרי שבחרתם אילו ווידג'טים יככבו על המסך הראשי שלכם לא תוכלו עוד להזיז אותם ממקומם, אלא בלחיצה על מקש ה-W. חלק מהווידג'טים מגיבים ללחיצה ונפתחים למעין יישום עצמאי קטן, כמו השעון שבלחיצה עליו הופך לשעון מעורר וכדומה.

התפריט הראשי מבוסס לשוניות – תקשורת, מדיה, שירותים והגדרות, ובתוך כל לשונית יש שורות של אייקונים. תפריטי העומק מבוססים טקסט והם עשירים בתכונות ובהתאמה אישית. אפילו את מיקומם של האייקונים בלשוניות תוכלו לשנות על ידי גרירה של האייקון למקום הרצוי. הניווט בין המסכים השונים מתבצע באפקטים נאים, אך ניכרת אטיות מסוימת, כנראה מעומס הגרפיקה על המעבד.

בין התוכנות שתמצאו במכשיר (ואלו היחידות שתקבלו, מפני שאי אפשר להתקין תוכנות חיצוניות למעט תוכנות Java), יש גלריית תמונות נוחה שניתן לדפדף בין התמונות בהחלקת אצבע – וזה עובד יפה ומהר, נגן מוזיקה ווידיאו, תוכנת עריכת וידיאו, סט היישומים של גוגל, יומן, סייר קבצים וכמה משחקים חביבים (חלקם מתבססים על חיישן התנועה במכשיר).

כדי להקליד במכשיר, תופיע לפניכם מקלדת אלפא נומרית רגילה, שבה תצטרכו להקיש מספר פעמים על כל סיפרה כדי להגיע לאות הרצויה. בגלל הרגישות הקהה של המסך זה לא נוח במיוחד. כדי להקל על ההקלדה, בעיקר של טקסטים ארוכים יחסית כמו מסרונים או דוא"ל, תוכלו לעבור למקלדת QWERTY מלאה אם תאחזו במכשיר במצב אופקי. המקלדת שמופיעה מיידית נוחה וגדולה יחסית, והצלחנו להקליד בה מסרונים ארוכים במהירות טובה. בנוסף מופעל מילון-חיזוי שמנחש את המשך המילה ונותן כמה אופציות לבחירה, מה שעשוי לקצר עוד יותר את תהליך הכתיבה. יופי של דבר.

דבר נחמד נוסף שגילינו הוא, שבנגיעה באזור שורת המידע העליונה של המסך (זו הכוללת את מצב הסוללה, הקליטה וכו') נגלל למטה מסך בשם "סיכום סטטוס" שמסכם את מצב המכשיר, כולל שעה, סוג ושם הרשת המחוברת, מצב קישוריות האלחוט השונות, מצב הסוללה במדויק, סוג פרופיל השמע, מצב הזיכרון במכשיר ובכרטיס ועוד.

נזכיר עוד ש- Renoir כולל גם מקלט A-GPS מובנה, ומגיע עם תוכנת הניווט של המפעילה. כיוון שזו מערכת הפעלה סגורה לא תוכלו להתקין תוכנות כמו Sygic או Waze החינמית.

בערכת המכשיר המהודרת מצאנו עט סטיילוס בתוך נרתיק עור מהודר שניתן לצרף בחוט למכשיר (לא תודה), זוג אוזניות איכותיות עם מתאם ושלט בסיסי, 2 זוגות שרוולי סיליקון נוספים לאוזניות בגדלים שונים, מטען ביתי, כבל USB, מגן מסך, תקליטור התוכנה וחוברת הפעלה בעברית.

המצלמה היא התכונה החשובה ביותר במכשיר הזה, ועל שמה הוא קיבל את שמו היומרני "רנואר". זו מצלמת 8 מגה פיקסל עם עדשת שניידר, הכוללת מיקוד אוטומטי וידני, פלאש קסנון, ISO עד 1600 (!) ועוד. סביב העדשה בגב המכשיר יש מעין מתג הסטה שפותח את העדשה ומפעיל אגב כך גם את תוכנת המצלמה.

תפריט המצלמה עשיר ביותר. באייקונים סביב המסך תמצאו פיצוי חשיפה, זירות צילום, הפעלה או כיבוי של הפלאש, אפקטים שונים, זיהוי מצמוץ (המצלמה פוסלת תמונה שזוהתה בה דמות עם עיניים סגורות), זיהוי חיוך, טיימר עצמי, קביעת IS, צילום מאקרו, פיצוי תאורה אחורית ושמירת נתוני מיקום (Geo-tagging) – מכל טוב. בין סצנות הצילום יש כמה מפתיעות כמו "צילום יופי", שמבצע עיבוד שלאחר הצילום ומחליק את פני המצולם, צילום אומנתי בסגנון וינטאג', פנורמה ועוד. הצילום עצמו מעשה באמצעות לחיצה על כפתור הצילום, כולל חצי לחיצה למיקוד, או באמצעות לחיצה רציפה על המסך במקום הרצוי ועזיבת האצבע לאחר שהמיקוד הצליח. המיקוד לרוב מהיר, ה-Shutter lag סביר ובין תמונה לתמונה תאלצו להמתין כ-4 שניות עד שהמכשיר יעבד את התמונה האחרונה שצולמה.

בצילום בתאורה קשה תוכלו לבחור בצילום עם ISO גבוה או להשתמש בפלאש הקסנון החזק למדי – בחירה בין שתי אפשרויות ראויות שברוב מצלמות-הטלפון נמנעות מכם (בגלל ISO מקסימלי נמוך ו/או פלאש LED חלש).

את המשפט הבא שמעתם מאתנו כבר כמה פעמים, אבל מה לעשות שעולם הצילום הסלולרי משתפר כל הזמן; ל- Renoir יש את המצלמה הטובה ביותר שראינו עד כה. איכות התמונה פשוט נהדרת כמעט בכל מצב. באור יום קיבלנו תמונות חדות במיוחד, עשירות למדי בפרטים, עם צבעים יפהפיים וטבעיים ועם מינון רעש דיגיטלי נמוך מאוד. ניכר שגם האופטיקה של העדשה טובה מאוד, והמיקוד יצא מוצלח כמעט תמיד. בצילומי מקרו השתאינו מעושר הפרטים וחדותם, כמו גם מעומק השדה הרדוד והיפה שקיבלנו (טשטוש הרקע שמבליט את האובייקט הממוקד הקרוב). עם זאת מדי פעם ניכרה חולשה בהפרדת צבעים, ולמשל צילום פרח חרצית צהוב נתן תוצאה של צהוב כמעט אחיד עם מעט מדי פרחים במרקם הפרח. וסיכום, לא נגזים אם נאמר שראינו כבר כמה מצלמות דיגיטליות ייעודיות שאיכותן נפלה מזו של ה-Renoir.

גם בתחום צילום הוידיאו תקבלו תופינים שהיו שמורים עד כה למצלמות קומפקטיות. במצב רגיל תוכלו לצלם וידיאו ברזולוצייה של 640X480, ותקבלו איכות סבירה עד טובה בדרך כלל – תלוי בתאורה. בנוסף תוכלו לבחור צילום בהילוך איטי, ברזולוציה של 320X240 ובקצב של 120 פריימים בשניה, פונקציה בהחלט מדליקה. התוצאה לא מושלמת, ואיכות הוידיאו הבינונית מעיבה קצת על החגיגה, אבל עדיין מדובר בתכונה מרשימה למצלמת טלפון. ולבסוף תוכלו גם לצלם במהירות גבוהה, גם כן ברזולוציה של 320X240, שיוצרת סירטונים קומיים עם תנועה מהירה במוגזם.

נגן המוזיקה במכשיר נוח לשימוש, וכולל את הפרמטרים המתבקשים, כמו קטלוג המוזיקה לפי נושאים, הפעלה ברקע, השמעה חוזרת ואקראית וכו'. אין כאן איקולייזר, אך במקומו תקבלו את תכונת ה-Dolby שמעשירה את הסאונד ומעמיקה את הבאס. הנגן תומך בפורמטים MP3, AAC, WMA. הווידג'ט במסך הבית של נגן המוזיקה בסיסי מאוד, ומאפשר רק הפעלה והפסקה של המוזיקה לצד צפייה בשם השיר המתנגן, ואי אפשר להעביר שירים באמצעותו.

נגן הוידיאו תומך בפורמטים DivX ו-Xvid, שאלו מהקידודים הנפוצים ביותר, כך שסביר להניח שרוב הסרטים שבמחשב שלכם יפעלו ב-Renoir גם אם פשוט תעבירו אותם לכרטיס הזיכרון, ללא המרה נוספת. הנגן מציג את הסרטים אוטומטית במסך מלא לרוחב, וחוויית צפייה טובה מאוד.

במכשיר יש גם רדיו FM עם אפשרות שמירה של עד 50 תחנות, וכן סריקה אוטומטית של תחנות – אך ללא אפשרות להזין באופן ידני את מספר התחנה. איכות הקליטה, בעזרת האוזניות המצורפות המתפקדות כאנטנה, טובה מאוד.

הדפדפן המובנה התגלה כנוח בכל הקשור לגלישת WAP. הוא תומך בלשוניות ותצוגת רוחב, ומציג את הדפים במהירות. הניווט באמצעות המגע במסך נוח וקל גם הוא. עמודים שלא הותאמו ל-WAP נפתחים בסך הכול בסדר גמור, עם חלוקת הטקסט והתמונות בצורה הגיונית והתאמת גושי הטקסט לגודל המסך, אך לעתים לוקח להם זמן רב להיטען.

בגלישה באמצעות קישורית ה-Wi-Fi זמן הטעינה של הדפים לא מהיר כפי שרצינו, אבל בסך הכול סביר. הדפים מוצגים כראוי על פי רוב, במצב מוקטן, ולחיצה כפולה מגדילה את התצוגה – כמו שראינו במכשירי מגע רבים אחרים. בעזרת מקש זכוכית המגדלת שנמצא בתחתית הדפדפן ניתן להגדיל או להקטין את התצוגה במהירות, אך במקרה שתגדילו את התצוגה תאלצו לגלול גם לצדדים מפני שהטקסט לא מתאים את עצמו לגודל המסך.

Renoir תומך בקבלה ושליחה של דוא"ל, וכולל הגדרה מהירה של השירות דרך ספקיות הדואר הנפוצות בארץ – לא כולל תיבת Gmail, משום מה. תהליך השליחה והקבלה של ההודעות פשוט, וישנה תמיכה בצירוף קבצים.

את המכשיר ניתן לסנכרן עם המחשב דרך התוכנה המצורפת ובאמצעות כבל USB.

Renoir מצויד בסוללת ליתיום-יון חזקה למדי, בהספק של 1000mAh, ולפי הצהרת החברה הוא אמור לספק עד 264 שעות המתנה או 3 שעות דיבור. אצלנו המכשיר שרד כיומיים בשימוש סטנדרטי, שזה יפה בשביל מכשיר מגע עם מסך גדול וזללני. הבחנו שמד הסוללה אינו אמין במיוחד, ומשנה תכופות את מצבו ללא קשר למציאות.

על פניו, איכות הבנייה של המכשיר טובה והוא נראה עמיד למדי. עם זאת לא יכולנו שלא לחוש שאיכות החומרים ממנו הוא בנוי לא מספיק טובה, מפני שרובו ככולו עשוי פלסטיק. קצת חבל, מפני שבמראה ראשון מהחזית הוא נראה יוקרתי ואלגנטי, אך משהו באיכות החומרים מסביב ומאחור כמו גם משקלו הקל מורידים ממנו את הילת היוקרתיות ועושים אותו עממי יותר.

שמנו לב שמסך המגע רגיש מהרגיל, כנראה מפני שאינו כולל חיפוי זכוכית, ולחיצה מעט חזקה גורמת להופעת עיגול כהה שנעלם תוך כמה שניות אבל קצת מלחיץ. מעבר לכך הכל כשורה; חריץ הההרחבה ושקע הטעינה מחופים במכסה פלסטיק קשיח, ועדשת המצלמה שבולטת מגוף המכשיר כוללת גם היא מכסה שמגן עליה.