לאור ההתנסויות הקודמות שלנו עם מצלמות וידיאו מבית JVC, רף הציפיות שלנו לגבי איכות הצילום היה גבוה מאוד, ושמחנו לראות ש-JVC לא אכזבה גם הפעם. בחנו את המצלמה במגוון מצבי צילום-אור יום, צילום בתוך חדר בתנאי תאורה חלשים יותר, וצילום לילה.

בצילום באור יום גווני הצבע חיים, אך לא מוגזמים, ונראים מאוד ריאליסטיים. התמונה חדה מאוד, והתנועה חלקה. ה- HM1 מצוידת במנגנון ייצוב תמונה מצוין שניתן ממש לראות את אופן פעולתו, כאשר מסתכלים ישירות על עדשת המצלמה. הודות למנגנון זה, התמונה נשארת יחסית יציבה וחדה, ולא רועדת משך רוב זמן הצילום. מהירות המיקוד גבוהה אף היא, ותורמת לאיכות התמונה המצוינת. שמחנו לראות שמנגנון זיהוי הפנים כאן  עושה את עבודתו מעולה. על מנת לאתגר במיוחד את מנגנון זיהוי הפנים, צילמנו אדם, כשמאחוריו תריס פתוח בצהרי היום. המצלמה טיפלה מצוין בפניו, האירה אותם כראוי, ולמרות שהרקע נראה לבן, בוהק ושרוף, הפנים עצמן נשארו מוארות בצורה מאוזנת כפי שציפינו. אפילו בצילום בחוץ, ביום שטוף שמש עם תאורה אחורית חזקה, קיבלנו תוצאות מצוינות ופני המצולם נשארו ברורים ומוארים טוב.

בצילום בתאורה חלשה יותר, הצבעים הפכו לפחות חיים וקצת דהויים. לא מדובר במשהו שפוגע באופן משמעותי באיכות הצילום, אבל כאשר השווינו תמונות שצולמו בחוץ לכאלו שצולמו בתוך חדר שאינו מואר כראוי, הבחנו הבדלים ניכרים. בצילומי לילה הביצועים היו טובים ביחס לציפיות: הצבעים טובים ומהירות המיקוד טובה. בכל זאת יש לציין שלא הרגשנו בשיפור משמעותי באיכות ביחס למצלמות אחרות של JVC שבדקנו לאחרונה, למרות שזו מצוידת בחיישן בעל תאורה אחורית שאמור לספק תוצאות טובות יותר בלילה.

צילומי הסטילס שהפיקה ה- JVC GZ-HM1 היו מוצלחים מאוד ברוב הזמן. החדות היתה מצוינת במרבית הצילומים, למעט כאלו שצולמו בתנאי תאורה קשים באמת. פלאש הקסנון הפתיע לטובה; הוא לא שרף את פני המצולמים ולא עיוות את גווני הצבע בתמונה. עם זאת, בצילום בתנאי תאורה קשים יותר, ללא פלאש, נתקלנו לא מעט בתמונות מטושטשות ומרוחות.

לצערנו, הצד הרחב של העדשה אינו רחב מספיק ועומד על 6.7 מ"מ, או 38 מ"מ במונחים של עדשות 35 מ"מ. יש לזכור עם זאת שזהו נתון סטנדרטי למדי בקרב מצלמות וידיאו מסוג זה.

HM1 מצוידת בזוג מיקרופונים סטריאופוניים, ועל מסך המצלמה קיים חיווי שמציג את עוצמת השמע המוקלטת בכל אחד מהמיקרופונים בנפרד. בסרטים שצילמנו פס-הקול היה חזק ואיכותי מאוד.

JVC GZ-HM1, על 485 הגרם שהיא שוקלת, גדולה וכבדה יותר מרוב המצלמות הביתיות שיצא לנו לפגוש. עם זאת, היא אינה ענקית, והיא נוחה מאוד לאחיזה ביד. JVC שילבה כאן בתבונה רצועת יד עבה ומרופדת, שמאפשרת אחיזה נוחה בהרבה מאשר במצלמות אחרות שלה.

כמו במצלמות אחרות של JVC, גם כאן קיים כיסוי עדשה שנפתח ונסגר אוטומטית עם הפעלה וכיבוי המצלמה. זהו סידור נוח ששומר על העדשה נקייה וחוסך מאמץ יותר מכל סידור אחר.

נפח האחסון של ה- HM1 נדיב מאוד: 64GB של זיכרון פלאש מובנה. תיאורטית, על מנת למלא את כל נפח הצילום הזה, תוכלו לצלם במשך כמעט 6 שעות באיכות הצילום הגבוהה ביותר. למי שזה לא מספיק, ניתן להרחיב את הזיכרון באמצעות כרטיס זיכרון מסוג SDHC. כדי לצלם באיכות הצילום הגבוהה ביותר, מומלץ לבחור בכרטיס במהירות גבוהה יחסית. הקבצים עצמם נשמרים כקובצי MTS, בפורמט AVCHD.

ערכת המצלמה כוללת סוללת ליתיום נטענת (בדגם  BN-VF815U), שלט רחוק, מתאם Shoe, מטען ביתי, כבלי USB, AV ו-Component, תקליטור עם תוכנת סנכרון למחשב וספרי הדרכה. השלט המסופק אמנם נוח לשימוש, אבל טווח הקליטה של צר יחסית ומחייב קו-ראייה ישיר בין המצלמה לשלט.

הסוללה המסופקת יחד עם המצלמה היא בקיבולת של 1460mAh. זמן הצילום עליו מצהירה JVC באמצעות סוללה זו עומד על שעתיים ו-25 דקות.

אצלנו, בשימוש ממוצע שכלל גם צילום תמונות סטילס, צפייה בסרטים ושימוש בזום האופטי, הסוללה הספיקה לצילום של כשעה וחצי – זמן פעולה סטנדרטי. טעינת הסוללה במלואה נמשכת כשעתיים ו-40 דקות.

צבעה הכסף של ה- GZ-HM1 מטעה קצת, אבל לא מדובר במתכת – המצלמה עשויה רובה ככולה מפלסטיק. בסך הכל הפלסטיקה איכותית למדי, צירי המסך עמידים והדלתות השונות המכסות את החיבורים על המצלמה נראות אמינות. עם זאת, ביחידה שבדקנו נתקלנו בסדק זעיר בבליטת הפלאש בצד העדשה –  מה שמעלה שאלות לגבי עמידותה. כונן הפלאש הפנימי מוסיף למצלמה הזו נקודות זכות, והמידע שעליה ללא ספק עמיד יותר בפני טלטולים מאשר במצלמות בעלות כונן קשיח פנימי.