סקירת wisebuy - מצלמה Casio Exilim EX-H5
- אינספור סצנות צילום
- איכות בנייה טובה
- חיי סוללה טובים
- וידיאו באיכות נמוכה
- מסך קטן ובינוני באיכותו
- זמני מחזור פושרים
קסיו EX-H5 מפיקה תמונות באיכות לא רעה, ומצליחה להתמודד בצורה סבירה גם עם תאורה ביתית ב-ISO בינוני-גבוה. היא נאה ומשדרת יוקרה ועמידות מצד אחד, אך איטית ומעט רועשת מצד שני. בקיצור, ממוצעת. היא תתאים למי שמחפש באמת רק פוינט אנד שוט עם זום גבוה יחסית, מבלי להסתבך בהגדרות ומבלי להציב רף ציפיות גבוה.
Casio EX-H5 היא חלק מסדרת Exilim שמכילה שורה ארוכה של מצלמות, ביניהן מצלמות מהירות, מצלמות משולבות GPS, מצלמות פוינט אנד שוט פשוטות ועוד. הדגם הזה משתייך לסדרת הפוינט-אנד-שוט.
היא כוללת חיישן CCD בגודל 1/2.3 אינטש ומצוידת בעדשה בעלת זום אופטי X10, בטווח של 24-240 מ"מ, מייצב תמונה מכני, צילום וידיאו ברזולוציית HD ומסך בגודל 2.7 אינטש. המצלמה שומרת את התמונות על גבי כרטיס SDHC ובעלת זיכרון פנימי צנוע של 24.5MB .
Casio EX-H5 מפיקה תוצאות בינוניות למדי. כמו כל מצלמה, יש לה רגעים טובים יותר ופחות – אך הסך הכולל לחלוטין לא בולט בשום צורה. מבט ראשון על התמונות מגלה רק מחסור בצבע. התמונות חסרות חיים ודהויות, ולעיתים יקבלו גוון שונה מהמצב ברגע הצילום. אלו כנראה נובעים מבעיות באיזון הלובן של המצלמה. בשאר הבחינות, התמונות נראות טוב במבט כללי, ולא נראה רעש מורגש במיוחד. כשהעדשה פתוחה עד הסוף (24-240 מ"מ) נרשם עיוות קל מאוד בפינות התמונה, אך באמת שמדובר בעניין זניח.
מבט בוחן מגלה פרטים נוספים: בתאורה טובה התמונות נקיות למדי, אם כי החלקים הכהים נוטים לרעש קל, ובתמונות מרובות פרטים בולטים רעשים בעומק התמונה. רעש זה לא אמור להפריע בפיתוח בגודל סטנדרטי, אך יורגש למדי בתמונות גדולות יותר.
צילום בתוך הבית מביא לתוצאות דומות לרוב. בתאורה ביתית חזקה התמונות נראות טוב למדי, ורק במבט ממוקד נגלים רעשים. ככל שהתאורה נחלשת, מתקשה המצלמה יותר להתמודד ומעלה את הרגישות. במצב האוטומטי שלה, המצלמה לא עוברת את ISO 400, למרות שבתפריטים שלה ניתן להגיע עד 3200. הופתענו לגלות שבתאורת חדר רגילה גם תמונות ISO 1600 התמונות נראות לגמרי לא רע. ב- 3200 הן כבר רועשות למדי, אך עדיין בגדר השמיש. לא דבר של מה בכך למצלמה שכבר מה- ISO נמוך ביותר שלה קיימים רעשים פה ושם. למצלמה מייצב תמונה מכני מובנה, שפועל אוטומטית. הוא עושה עבודה טובה, ופרט להאטה זניחה בעיבוד התמונה הוא רק תורם למצלמה.
המבזק חזק ומאיר חללים בינוניים לגמרי לא רע, מה שתורם לשמירה על ISO נמוך יחסית. חבל רק שבצילום פורטרטים המבזק ישרוף את פני המצולם ממרחק הקטן ממטר וחצי.
Casio EX-H5 מגיעה עם שלל מצבי צילום, אחד מהם הוא צילום פורטרטים עצמי. במצב הזה לוחצים על הדק הצילום, ומכוונים את המצלמה אל הפנים. כשהיא תזהה את החיוך, היא תצלם לבד. המנגנון מבוסס על זיהוי פנים של המצלמה, והוא לא מהמשובחים שראינו: רק כשהוא מזהה חיוכים רחבים וחושפי שיניים הוא מגיב מהר. ללא חיוך שכזה, יש סיכוי שתחזיקו את המצלמה לכיוונכם די הרבה זמן, לריק. לא רק שהפונקציה לא מבריקה במיוחד, המצלמה גם טורחת להוסיף "איפור" על פני המצולם. במקרה הזה איפור משמעותו לטשטש את התמונה ולעוות בה את הצבעים. ניתן לשלוט ברמת האיפור, אך לטעמנו כל העסק מיותר למדי.
צילום המקרו ב- H5 חלש למדי. מצב הסופר מקרו זמין החל מ-7 ס"מ, ומצב המקרו הרגיל החל מ-15 ס"מ. במרחקים האלו מקבלים תמונות חביבות, אך בפירוש לא תמונות מאקרו מעניינות. ציפינו לקצת יותר בתחום מהמצלמה הזו.
למצלמה מצב אוטומטי יחיד וחכם שמזהה את הסצנות לבד. ניתן לשלוט ידנית ברגישות, איזון הלובן ופיצוי החשיפה. השליטה מתבצעת באמצעות כניסה לתפריט המצלמה ושיטוט בתוכו. מדובר בתהליך לא קצר במיוחד ויש תחושה שבקסיו לא התכוונו שישחקו עם התכונות האלה באופן תדיר. מה שכן זמין למדי לשינויים של הצלם הם גודל התמונה במגה פיקסל, שליטה במבזק, אופן השליטה במיקוד, אופן המיקוד, צילום רציף, צילום עצמי עם טיימר והפעלת או כיבוי מנגנון זיהוי הפנים.
יתר מצבי הצילום מרוכזים תחת תפריט הנקרא Best Shot, שם יש כ-40 אפשרויות שונות של צילומי סטילס ווידיאו, החל מצילום נוף ועד הקלטת קול בלבד ללא תמונה. בין שלל האפשרויות ניתן למצוא אפשרות להפרדת הנושא מהרקע תחת השם Dynamic photo (קשה לביצוע ונותן תוצאות מוזרות בעיקר), צילום פורטרט עצמי של אדם אחד או שניים, צילום אוכל וגם מצבים שימושיים יותר כמו צילום זרימת מים (לקבלת אפקט מריחה), שקיעות, ספורט, זיקוקים ולילה שהוא המצב היחידי שמאפשר חשיפה של יותר מ-1/2 שנייה. בלטה בהיעדרה האפשרות לצילום פנורמה.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו עם ה- H5. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 64, f/3.2, 2.5 sec
ISO 200, f/3.8, 1/3
ISO 400, f/3.2, 1/13 sec
ISO 800, f/3.2, 1/320 sec
ISO 3200, f/4.4, 1/50
נקודת הפתיחה של ה-H5 נמוכה יותר על הנייר מדגמים אחרים. היא מצלמת וידיאו באיכות רגילה של 640X480 בקצב של 29 פריימים בשנייה, או ב-1280X720 בקצב של 20 פריימים בשנייה בלבד.
גם בפועל, איכות הוידיאו ב-720p די גרועה. הסרט מגורען מאוד גם בתנאי תאורה טובים יחסית. תנועת הוידיאו אינה חלקה והיא נוטה לקרטוע. אפילו שליטה בזום הידני לא קיימת בדגם הזה, מה שכבר זמין בדגמים של המתחרות. הזום דיגיטלי רק מגביר את הרעש על גבי המסך. פתרון אפשרי לכך הוא לכוון את הזום לפני צילום הוידיאו; העדשה לא תיכנס חזרה ותאפשר צילום וידיאו בזום קבוע מסוים. נציין שניתן לצלם תמונת תוך כדי צילום וידיאו, במחיר קטן של קפיצה קלה בסרט המופק.
קסיו EX-H5 אינה מצלמה קטנה (10.1X5.8X2.8 ס"מ). אמנם מדובר בפוינט-אנד-שוט בעלת זום לא רע של X10, אבל עדיין ראינו מצלמות קטנות יותר עם עדשות דומות. היא עשויה גוף מתכתי אלגנטי ומשדרת יוקרה על אף גודלה. משקלה עומד על כ-170 גרם, משקל קל יחסית למצלמה בגודל שכזה. המצלמה זמינה בצבעים שחור, כסף ואדום.
בראש המצלמה כפתור הפעלה השקוע בגוף המצלמה וקצת קשה ללחוץ עליו. לצדו הדק הצילום וסביבו טבעת הזום. ההדק גדול ונוח ללחיצה, אם כי מהלך הלחיצה שלו קצר וקצת קשה להבדיל בין חצי לחיצה ללחיצה מלאה. לא נרשמה השהייה משמעותית לאחר לחיצה על הדק הצילום. טבעת הזום נוחה גם היא לשימוש ותגובת העדשה אליה טובה למדי.
בגב המצלמה ישנו מסך בגודל 2.7 אינטש ברזולוציית 230 אלף פיקסלים. זהו מסך קטן ולא מרשים במיוחד, אך הוא מתפקד היטב תחת שמש ישירה. לצד המסך נמצא סט כפתורים סטנדרטי. הוא כולל לחצן צילום וידיאו, כפתור Display מעט מיותר (היות וניתן לעבור בין צפייה בתמונות לצילום באמצעות שני כפתורים אחרים), לחצן הניווט ה-5 כיווני, שהוא בעצם טבעת המהווה 4 חיצים וכפתור אמצעי. אין הבדלי עומק בין כפתורי הניווט לכפתור האמצעי מה שהופך את ההפרדה ביניהם לבעייתית ומעט מקשה על השימוש. תחת לחצני הניווט יש כפתור מחיקה וכפתור העובר למצב צפייה בתמונות. כל הכפתורים אינם בולטים מגב המצלמה, אך הם גדולים דיים כדי להשתמש בהם בנוחות יחסית מבלי לפספס.
מימין המצלמה נמצא פתח קטן וקשה מאוד לפתיחה המכסה את יציאת ה-USB/AV של המצלמה, ולצידה טבעת לקשירת שרוך הנשיאה.
הניווט בתפריט יחסית נוח ופשוט. התפריט המקוצר של הצילום מופיע כולו על המסך מימין. גישה לתפריט הראשי של המצלמה פחות נוח, וצריך להגיע אליו דרך התפריט הראשוני שעל המסך. התפריט הראשי כבר פחות אסתטי ונוח, והוא מורכב משלושה תתי תפריטים שמורכבים כל אחד מעוד שלל אופציות שהמעבר ביניהן לא נוח.
שמחנו לגלות שבזמן הצילום מוצגים על המסך מפתח הצמצם, זמן החשיפה והרגישות. היסטוגרמה לא תמצאו כאן, אבל מי שיקנה את המצלמה הזו כנראה גם לא יחפש.
בתחתית המצלמה נמצא פתח הסוללה הייעודית וכרטיס הזיכרון. מנגנון הנעילה של הפתח אינו קפיצי, ומופעל באמצעות מתג קטן מדי לטעמנו, מה שיוצר סרבול מיותר בפתיחתו וסגירתו של התא הזה.
בערכה ניתן למצוא מטען חיצוני לסוללה, צמד כבלים לחיבור המטען לחשמל, אחד ישראלי ואחד אמריקאי, כבל USB, כבל חיבור לטלוויזיה, מתאם Micro-SD וכרטיס זיכרון Micro-SD בנפח 2GB.
תוך 3 שניות ניתן להספיק גם להדליק את המצלמה הזו וגם לצלם את התמונה הראשונה. זהו נתון זמן לא רע יחסית למצלמה שכזו. בין תמונות תאלצו לחכות כשתי שניות, בהן המצלמה מעבדת ומציגה את התמונה הקודמת. כשנדרש צילום עם מבזק, תאלצו להמתין כשלוש שניות בין צילומים. אלו נתוני זמן די מאכזבים. מילא הצגת התמונה הקודמת, אך שנייה שלמה של מסך שחור מוקדשת לעיבוד אחרי כל צילום.
בצילום רציף ניתן לדחוס 10 תמונות בשנייה, אך המחיר נגבה באיכותן שיורדת למגה פיקסל יחיד. כמו כן, ניתן לצלם 4 תמונות בשנייה ברזולוציית 2 מגה פיקסל לכל תמונה. קצב הצילום לא רע, אבל המחיר ברזולוציה יקר.
המצלמה מצוידת בסוללת ליתיום-יון בקיבולת 700mAh הנטענת בנפרד מהמצלמה תוך כשלוש שעות (הצהרת היצרן). טעינה אחת של הסוללה הספיקה לנו למעט יותר מ-700 תמונות, מתוכן כשליש צולמו עם פלאש ומספר דקות של קטעי וידיאו. זהו נתון לגמרי לא רע.