סקירת wisebuy - מצלמה Fuji FinePix S4000
- זום X30
- מסך גדול וטוב
- וידיאו HD טוב למדי
- תפעול ידני מלא
- חיי סוללה ארוכים
- חידוד יתר מוגזם במיוחד
- ירידה באיכות בקצה טווח הזום
- נטייה לאי-שימוש בפלאש גם כשצריך
- הזום האופטי לא זמין בצילום וידיאו
- עינית קטנה ולא איכותית
צר לומר, אבל פוג'י עשתה לפני 5 שנים מצלמות דמויות SLR טובות בהרבה מה-S4000 של 2011. חיישן קטן, יותר מדי פיקסלים ועדשה עם זום גבוה מכדי להיות איכותי, לא מותירים הרבה מרחב לתמרון – והתמונות שמפיקה המצלמה מאוד לא מרשימות. צילום הוידיאו טוב יותר, אבל זה בהחלט לא מספיק.
מה המסקנה? אנחנו חושבים שזום X30 הוא פשוט לא בר ביצוע, ועדיף לוותר ולבחור במצלמה עם זום צנוע יותר. יש לפוג'י שלל מצלמות כאלה – כמו ה- S3200 או ה- S2950 מהשנה שעברה, ואלא אם כן אתם מתכוונים לפצוח בקריירת פפראצי חובבנית, עדיף לדלג על המצלמה הזו.
S4000 היא מצלמת סופר-זום חדשה של פוג'י מדגמי 2011, הממשיכה את משפחת המצלמות דמויות-SLR הוותיקות של החברה. זו המצלמה הראשונה של פוג'י שכוללת זום X30; מעבר לכך היא זהה ל-S3200, שמגיעה עם זום X24.
מפרט המצלמה כולל חיישן CCD בגודל 1/2.3 אינטש ברזולוציית 14 מגה פיקסל, עדשת זום X30 בטווח של 24-720 מ"מ עם צמצמם מקסימלי f/3.1, טווח רגישות של 64-6400, מסך בגודל 3 אינטש ועינית אלקטרונית, מבזק קופץ, צילום וידיאו HD 720p, זיהוי פנים, זיהוי מצמוץ ותפעול ידני מלא.
המצלמה שומרת את התמונות על כרטיסי SDHC, ואינה כוללת כל זיכרון פנימי. היא פועלת על 4 סוללות אצבע.
אולימפוס היתה הראשונה שניסתה את כוחה עם מצלמת זום X30, ה- SP800UZ שסקרנו בעבר, וכבר אז חשבו שזום כה גבוה במצלמה קומפקטית לא עושה טוב. ה- S4000 של פוג'י הביאה אותנו למסקנה שכדאי היה לחברות למשוך את ידן מהניסיון לייצר מצלמה זולה יחסית עם זום שכזה, משום שזה פשוט לא עובד.
בכל התמונות שצילמנו, בתוך הבית ובחוץ, בשמש ובצל, קל היה להבחין שאיכות האופטיקה, איך לומר, לא גבוהה במיוחד. זה מובן – עדשות עולות הרבה מאוד כסף, ועדשת זום X30 במצלמה שעלותה קצת יותר מאלף שקלים לא יכולה להיות איכותית. הדבר מורגש הן בעיוות חבית בולט בצד הרחב, שנובע גם מהזווית הרחבה במיוחד של 24 מ"מ, והן ברכות כללית בתמונות, גם אלו שצולמו באור יום. אבל עם זה עוד אפשר לחיות. מה שקרה בדגם הזה הוא שפוג'י, כנראה, ניסתה לפצות על כך באמצעות חידוד דיגיטלי – וזה נראה נורא. בחלק גדול מהתמונות, בעיקר אלו שצולמו בשמש, יש חידוד יתר מוגזם במיוחד שמותיר הילות לבנות סביב שולי האובייקטים – לא ניתן לפספס זאת. זה מעניק מראה מלאכותי וירוד לתמונות, וחבל מאוד.
היתרון של הזום הוא, כמובן, בכך שהוא מאפשר לכידה של התרחשויות מרוחקות עד מאוד מבלי לקום מהכסא. יש לציין שזה בא עם מחיר, ותמונות שצולמו בזום X30 יצאו שטוחות למראה ועם פירוט לקוי. יתרון נוסף הוא אפקט הטשטוש הנאה (בוקה) שמפריד את האובייקט הממוקד מהרקע כאשר משתמשים בזום.
בצילום בתוך הבית המצלמה מתעקשת להוכיח שהיא יכולה בלי פלאש, גם כשהוא ממש נזקק, ואכן תמונות רבות יצאו חשוכות ומגורענות למדי. יש לציין שרמת הרעש מבוקרת יחסית, וגם ב-ISO 800 הרעש לא מחרב לגמרי את התמונה, אבל ב- ISO 1600 משתלט על התמונה רעש דיגיטלי חזק בצבע כחול, בעיקר באזורים הכהים, שהופך את התמונה ללא שמישה. כשהפלאש כן הבזיק, התמונות היו בסדר גמור, אבל בחלק מקרים הגונים נטו לכחלחל.
צילום המקרו טוב מאוד ומתאפשר ממרחק של עד 3 ס"מ מהאובייקט. מייצב התמונה טוב יחסית בשביל זום גבוה כל כך, והצלחנו להפיק תמונות חדות, גם כשהזום היה פתוח עד החצי, במהירות תריס של 1/30.
Fuji S4000 מציעה מצב אוטומטי מלא עם זיהוי סצנות שעובד כראוי, מצב אוטומטי רגיל וכן מצבי צילום חצי-ידניים וידניים (P, A, S, M). מצב הצילום SP כולל כמה סצנות צילום די שגרתיות, וגם אפשרות לצלם 2 תמונות בזו אחר זו – אם פלאש ובלעדיו, תכונה מוכרת ממצלמות פוג'י לדורותיהן. יש גם מצב פנורמה אוטומטי (אתם מצלמים את התמונה הראשונה ומזיזים את המצלמה – היא כבר לוכדת בעצמה את שתי התמונות הבאות), אבל בניסיונות שלנו הוא לא התגלה כמדויק וסימני התפירה ניכרו היטב בתמונה.
במצבי הצילום הידניים, המצלמה מאפשרת כוונון של הפרמטרים הנפוצים בתמונה: רגישות, איזון לובן, חשיפה, אזורי מיקוד, חדות, נקודת הפוקוס ועוצמת הפלאש – בנוסף להגדרת התריס והצמצם, כמובן. תכונה חביבה נוספת שפגשנו כאן לראשונה היא האפשרות הזריזה לבצע כמה סוגי Crop עוד לפני הצילום – ובכך לחסוך את הצורך לסובב את המצלמה למצב פורטרט או להתקרב עם הזום כדי לבחור בקומפוזיציה הדרושה.
לפניכם מספר תמונות שצולמו עם ה- S4000. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 64, f/8, 1/90 sec
ISO 200, f/4.8, 1/150 sec
ISO 400, f/5.7, 1/340 sec
ISO 800, f/5.3, 1/18 sec
ISO 1600, f/5.4, 1/30 sec
ISO 3200, f/4, 1/110 sec
פוג'י S4000 מצלמת וידיאו ברזולוציית 1280x720 ובקצב של 30 פריימים לשנייה. הקבצים נשמרים בסיומת AVI ובפורמט M-JPEG, שנחשב לנוח לעריכה אבל בזבזני במקום: וידיאו של 13 שניות שוקל 45MB.
איכות סרטוני הוידיאו היתה משביעת רצון. הצבעים טובים, התמונה נקייה מרעש, התנועה חלקה יחסית והחדות סבירה – לא מדהימה, אבל מספיק טובה לטעמנו. איכות השמע בינונית. למרבה הצער, רק זום דיגיטלי זמין במהלך צילום הוידיאו, והוא גורע מאוד מהאיכות. חבל שהזום האופטי אינו שמיש.
S4000 מזכירה מאוד מצלמת DSLR מסוג Entry-Level הן במימדים והן בעיצוב, כולל הדמיה של עדשה אמיתית (ממש ניסינו לסובב אותה, אבל הזום כאן הוא אלקטרוני ולא ידני). היא שחורה ועשויה פלסטיק באיכות בינונית, ומצוידת בגריפ קדמי נדיב בגימור דמוי-עור, שהופך את האחיזה והצילום לנוחות מאוד. משקלה ממוצע לקטגוריה – 450 גרם כולל הסוללות.
פריסת המקשים סטנדרטית, ומצאנו שכולם נגישים ונוחים ללחיצה. הדק הצילום וטבעת הזום נמצאים למעלה, בקצה הגריפ, ומאחוריהם לחצנים לזיהוי הפנים ולמצבי הרצף, מתג הסטה להפעלה וכיבוי, גלגלת מצבי הצילום שנעה בקלות רבה ולחצן ה-F – המשמש לקביעה זריזה של ה-ISO, גודל התמונה והצבע (רגיל, מודגש או שחור/לבן). עוד בחלק העליון תמצאו את העינית האלקטרונית, ולצידה לחצן הבורר בין תצוגה במסך או בעינית. העינית עצמה קטנה מאוד, באיכות וחדות פושרות ועם צבעים כחלחלים – היינו משתמשים בה רק למקרי חירום. לצד המבזק יש לחצן מכני קטן שמקפיץ אותו – הפלאש אינו מתרומם לבד כשצריך, הדעות חלוקות האם זה יתרון או חסרון.
בגב המצלמה נמצא המסך, בגודל 3 אינטש וברזולוציה של 460 אלף פיקסל. הוא גדול וחד, והתצוגה המקדימה נראית עליו נפלא – הרבה יותר טוב מאיך שהתמונות במציאות, למרבה הצער. לצידו נמצא לחצן ניווט גדול וכסוף המאפשר גישה מהירה לפלאש, מקרו, טיימר ולתכונת הקרופ, וכן לחצני Play, פיצוי חשיפה ותצוגה.
תפריטי המצלמה הם הוותיקים של פוג'י, וכעת הם גם בעברית (אם כי בפונט מיושן וכעור ועם שגיאות והיפוך אותיות פה ושם). התפריטים סבירים לכל היותר, ומרבית החברות מציעות כבר תפריטים מעוצבים, מהירים ואינטואיטיביים יותר.
מימין המצלמה נמצאת דלת קטנה שמחביאה מאחוריה שקע USB ויציאת Mini-HDMI. בתחתית מצאנו את מקום הסוללות וכרטיס הזיכרון, וכן שקע הברגה מפלסטיק לחצובה.
ערכת המצלמה כוללת כבל USB ו-AV, מכסה לעדשה, רצועת נשיאה לצוואר, 4 סוללות אלקליין וספרות הדרכה בעברית ובאנגלית.
Fuji S4000 נדלקת ומוכנה לצילום הראשון (לאחר מיקוד) תוך פרק זמן בינוני של 3.7 שניות, והיא נכבית באופן כמעט מיידי; כשהזום פתוח לכל ארכו, זמן הכיבוי מתארך לכ-3 שניות. בין תמונה לתמונה תמתינו 2.3 שניות, או 3 שניות עם פלאש – זמן מחזור סביר בהחלט.
מהירות המיקוד בינונית ונעה, בתאורה טובה, בין 0.7 שניות לשנייה אחת. בנוסף הבחנו ב- Shutter Lag מסוים, שמעכב בעד מחצית השנייה בין הלחיצה על ההדק לבין הצילום עצמו.
מספר מצבי צילום-רצף אפשריים כאן, כאשר ברזולוציה המקסימלית תוכלו לצלם 3 תמונות בקצב של 1.3 תמונות בשנייה, ואם תסכימו לרדת ברזולוציה תוכלו לצלם 20 תמונות בקצב של עד 8 תמונות בשנייה.
בתחום חיי הסוללה, S4000 מבטיחה לכם ראש שקט. הפעלנו אותה עם 4 סוללות אלקליין שהגיעו איתה, והגענו ל-920 תמונות, למעלה משליש מהן עם פלאש, ועוד כ-10 דקות של צילום וידיאו, וכן שימוש נרחב בזום ובמסך. המצלמה לא הראתה סימני עייפות וכנראה היתה חוצה את קו 1000 התמונות בלי למצמץ – לנו זה מספיק כדי לתת לה את מירב הנקודות בסעיף זה. אגב, פוג'י מצהירה על 300 תמונות בלבד עם סוללות אלקליין או 500 תמונות עם סוללות ניקל-קדמיום נטענות, אבל מסתבר שבמציאות חיי הסוללה טובים בהקרבה מהצהרת היצרן.