התמונות המופקות מהדגם הזה של ניקון אינן רעות כלל וכלל – ואפילו טובות אם מתאימים את רמת הציפיות לרמת המצלמה. היות ומדובר בדגם מוגבל למדי, לא ציפינו ליותר מדי לכן לא התאכזבנו.

התמונות המופקות במבט כללי נראות טוב מאוד, בעלות צבעים עשירים וחדות למדי. ההתמודדות עם טווח דינמי רחב טובה למדי גם היא. מבט בוחן חושף את הרעשים שצפוי למצוא במצלמות בעלות חיישן קטן וריבוי מיותר של מגה-פיקסלים; גם במקרה הזה, צמצום המגה-פיקסלים שבשימוש מועיל ומסייע בהורדת רמת הרעשים בעומק התמונות. העדשה של ניקון טובה מאוד והתמונות אינן מתעוותות בקצוות העדשה.

מייצב התמונה פחות מוצלח מהעדשה עליה הוא אמור לפקח. הוא מאפשר מיקוד טוב ונוח כשהעדשה פתוחה במלואה, אבל הלחיצה בפועל על ההדק מוציאה אותו מריכוז וגורמת לטשטוש של חלק ניכר מהתמונות המצולמות בטווחים הרחוקים.

בתאורה בינונית התוצאות לא מפתיעות. האיכות יורדת, אם כי בסך הכל ההתמודדות של המצלמה טובה. היא מעלה את ה-ISO לאזור ה-400, ויכולה להסתייע גם בפלאש כשזה בוחר להופיע לעבודה. יש צורך לפתוח אותו ידנית (כפתור מכני שמקפיץ אותו) אבל גם כשהוא פתוח המצלמה לא תמיד עושה בו שימוש. ניסיון להכריח את המצלמה לעשות בו שימוש חשף שלא ניתן לעשות זאת במצבי הצילום האוטומטיים וניתן לשלוט בו רק בסצנות מסוימות. כשהוא כן עובד, הפלאש די חזק, מאיר היטב חללים בינוניים ועובד היטב גם בצילומי פורטרטים. גווני העור יוצאים מדויקים ולא שרופים.

Nikon L120 מתהדרת בטווח ISO נאה של 80-6400 (8 סטופים), אך יש לו שתי מגרעות. ראשית, כבר ב-ISO 800 התמונות גבוליות לשימוש, כצפוי; ברגישויות 3200 ו-6400 התמונות אוטומטית מצולמות ברזולוציה נמוכה יותר של כ-3 מגה פיקסל, והתמונות כבר לא שמישות באמת, הן בעיקר רעש בכל מיני גוונים.

המגרעה השנייה היא שהשליטה הידנית ב-ISO (שיחד עם איזון הלובן אלו שני הפרמטרים היחידים שאפשר איכשהו לשלוט בהם לבד) זמינה רק במצב ה-Program של המצלמה– שהוא אחד המנועים האוטומטיים הגרועים שראינו. במצב הזה יש קושי למקד את התמונה, והמצלמה לא באמת מבינה מתי היא ממוקדת ומתי לא. אפשר לקבל חיווי ירוק של תמונה ממוקדת גם על מסך מטושטש לחלוטין.

מצבי הצילום נוספים הם מצב זיהוי סצנות, ומצב בחירת סצנות ידנית. הראשון עולה בהרבה על המצב האוטומטי הרגיל, אם כי הוא עדיין מוגבל מעט, ולא תמיד מצליח לזהות מצב אלמנטרי כמו מקרו או מתי לעשות שימוש בפלאש. חיסרון נוסף של המצב הזה הוא ניוון כמעט מוחלט של המצלמה. ניתן להגדיר צילום עצמי ופיצוי חשיפה, וזהו. לא פלאש, לא ISO, הכל חסום.

בחירת הסצנות הידנית חוסכת מהמצלמה את הצורך לזהות היכן היא מצלמת ומאפשרת לה להתרכז בצילום עצמו, כך שבחירה שמצב צילום מקרו ידנית משפרת פלאים את הביצועים. הצילום מתאפשר ממרחק של פחות מסנטימטר בודד, ועד ביצועי טלה-מקרו טובים למדי במרחקים גדולים יותר, תוך הנאה מהזום הנאה של המצלמה הזו: X21.

ישנם עוד שני מצבי צילום, שיכלו להיכנס בקלות לתוך תפריט הסצנות: צילום ספורט, שהוא פשוט צילום רציף, וצילום פורטרטים שמזהה ומצלם לבד חיוכים. המצבים הללו עושים את עבודתם נאמנה ומפיקים תוצאות לא רעות.

לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו עם ה-L120. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.

L120 של ניקון מפגינה את המוגבלות שלה גם בתחום הוידיאו. הצילום מתבצע ברזולוציית 720p ובקצב של 30 פריימים בשנייה. בימינו מדובר כבר בסטנדרט המינימלי לצילום וידיאו, אבל פה יש תחושה שהנתונים הללו הם רק על הנייר.

מצד אחד, התנועה על המסך חלקה יחסית, אך הסרטונים נוטים לרעשים, התמונה לא מפורטת כפי שמצופה מסרטים ברמת ההפרדה הזו והמיקוד אטי לעיתים רחוקות ולא קיים בשאר הזמן. המצלמה פשוט לא מתמקדת –  ולא שיש אפשרות לשלוט בעניין. ניתן לעשות שימוש בזום האופטי, אך זה נושא עמו בעיות אחרות בדמות רעשים מהעדשה שבהחלט שומעים במהלך הצפייה. נקודת האור היחידה היא רגישות המיקרופון הגבוהה, אם כי בהחלט ייתכן שחוש השמיעה שלנו התחדד בעקבות תוצאות הוידיאו הלא טובות האלו.

מידות המצלמה קטנות במעט ממידות סופר-זום סטנדרטיות: 109.9X76.5X78.4, זאת כיוון שהזום שלה יחסית צנוע בקטגוריה (X21), והיא נעדרת עינית וחיבור לפלאש חיצוני – מה שמאפשר להקטין אותה מעט. משקלה עומד על 431 גרם, נתון נמוך מעט מהממוצע גם כן. היא עשויה כולה פלסטיק שחור מט, פרט לחלקו העליון של הגריפ שם הפלסטיקה מבריקה. הגריפ עצמו עשוי גומי בעל מרקם מחוספס ונוח מאוד לאחיזה, המונע החלקה ומאפשר אחיזה נוחה.

איכות הבניה טובה בסך הכל והמצלמה משדרת עמידות ואיכות – פרט למכסה הסוללות וכרטיס הזיכרון בתחתית המצלמה. יש צורך בהפעלת יותר מדי כוח בסגירת המכסה, וזו הפכה להיות חוויה מתסכלת למדי אחרי מספר פעמים.

ניקון L120 נדלקת ומוכנה לצילום תוך 1.8 שניות, ונכבית תוך 2 שניות. אלו זמנים לא רעים לקטגוריה, בהתחשב גם שמדובר בעדשה חשמלית שצריכה להישלף מעט בעת ההדלקה.

בין תמונה לתמונה יש להמתין 2 שניות, ובשימוש בפלאש יש להמתין 2.5 שניות, שזה זמן סביר בהחלט. ישנו צילום רציף שמאפשר צילום של תמונה בשנייה בלחיצה ממושכת על ההדק. ובמצב הספורט ניתן להגיע לכ-8 תמונות בשנייה אם כי ברזולוציה מאוד נמוכה ובאיכות גרועה. בסך הכל מבחינת הזמנים המצלמה הזו ממוצעת.

המצלמה פועלת באמצעות 4 סוללת AA, ולזה כמובן יש יתרונות וחסרונות. היתרונות הן שאין תלות ביצרנית אחת וניתן להשיג ולהחליף סוללות בקלות. החיסרון לרוב הוא באורך החיים של סט סוללות. במקרה של המצלמה הזו היא דווקא מצליחה להפיק נתונים יפים מאוד. הצלחנו לצלם למעלה מ-1200 תמונות, כשליש מהן עם פלאש, ועוד מספר דקות של צילומי וידיאו. אלו מספרים טובים למדי בפני עצמם, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בסט סוללות AA רגילות.

המוצר נמסר לבדיקה באדיבות Office Depot