סקירת wisebuy - מצלמה Olympus EPL2 אולימפוס
- איכות תמונה טובה מאוד
- פלאש מובנה מצוין
- איכות בנייה גבוהה
- שלל מצבי צילום ואפקטים
- זמני עיבוד מוגזמים
- חווית צילום כשל קומפקטית
- חיי סוללה בינוניים
אולימפוס, כך נראה, עמדה ביעד של מצלמות בפורמט מיקרו 4/3. ה- Pen E-PL2 נמצאת בדיוק בתפר שבין קומפקטית ל-DSLR. עם זאת, קשה להכריע מי בדיוק ירצה אותה, כיוון שהיא הכלאה בין 2 עולמות מאוד שונים.
לטעמנו, המצלמה מתאימה יותר בתור הקומפקטית האיכותית, למי שדורש איכות ברגע נתון – בלי משחקים. גם מי שמחפש מחליפה ל-DSLR לארועים מסויימים, או למי שאוהב צילום איכותי אך פחות את הצד הטכני בו, ימצא בה ובדומותיה עניין.
אולימפוס E-PL2 נמנית על סדרת Pen של החברה, סדרה הכוללת מצלמות Mirroless בפורמט מיקרו-ארבעה שלישים. מדובר למעשה במצלמת רפלקס בעלת חיישן ועדשות קטנים יותר מ-DSLR שגרתיות, אך מנגנון התריס דומה. הייחוד במצלמות כאלה הוא היעדר מערכת מראות פנימית, מה שמבטל למעשה את העינית ומאפשר למצלמה להידחס לגוף קטן וקל יותר – זו בעצם המטרה בהן.
הסדרה כולה כולל כיום 6 מצלמות, כשההבדלים ביניהן הם בעיקר בגודל, בעיצוב ופיצ'רים נוספים כמו מסך מגע לחלק מהן. E-PL2 כולל חיישן בגודל 4/3 מחיישן APS-C רגיל – 17.3X13 מ"מ, ברזולוציית 12.3 מגה פיקסל; עדשת קיט 14-42 מ"מ (מקביל ל-28-84 במצלמת 35 מ"מ) ומסך 3 אינטש.
המצלמה פועלת באמצעות סוללת ליתיום הנטענת בנפרד מגוף המצלמה, ושומרת את התמונות על כרטיסי זיכרון מסוג SD/SDHC/SDXC.
החיישן הבינוני (קטן יחסית ל-DSLR רגילות, גדול מאוד ביחס לקומפקטיות) מאפשר להגיע לאיכות צילום גבוהה למדי. בתאורה טובה, איכות הצילום טובה מאוד וקשה לאתר פגמים בצילום, גם במבט בוחן ומדקדק. הצבעים חיים ומדויקים, התמונה מפורטת למשעי, ממוקדת היטב ובעלת פרטים גם בעומק התמונה. גם הטווח הדינמי של המצלמה גדול למדי, וקשה היה למצוא נקודות שרופות בתמונות.
איכות התמונה יורדת בתנאי תאורה פחות טובים, קצת יותר מהצפוי. גרעון צץ מעט מהר וכך גם סימני מריחה בעומק התמונות. ציפינו לביצוע טוב יותר ממצלמה עם חיישן כזה. בעת צילום בקצה הרחב של עדשת הקיט מתקבלות תמונות בעלות עיוות מורגש למדי.
סולם ה-ISO הוא בעל 16 שלבים, הנעים בין 200 ל-6400. בסביבות ISO 2500 התמונות מתחילות להתגרען בצורה מורגשת ומאבדות איכות במהירות. מה שעוזר בתאורה ביתית למצלמה הזו הוא הפלאש הנהדר שלה. הוא אמנם נראה קטן ורופף אך מדובר בפלאש עוצמתי שמאיר היטב חללים בינוניים ואף מעט יותר. למרות עוצמתו הרבה, מנגנון הזיהוי של המצלמה עושה שימוש מצוין בפלאש, כך שהוא אינו שורף את פני המצולמים בצילומי פורטרטים ובסך הכל שומר על צבעים מקוריים וחיים בתמונה. 
לא הוגן במיוחד לשפוט את צילום המקרו של המצלמה, שכן העדשה אינה קבועה ויש טובות ממנה לתפקיד, אך עדשת הקיט שהגיעה עם המצלמה (14-42 מ"מ, מקביל ל-28-84 במצלמת 35 מ"מ) עושה עבודה לא רעה בתחום. ניתן להגיע לתוצאות לגמרי לא רעות החל מ5-6 ס"מ ממושא הצילום. הצילום יוצא ממוקד היטב ובעל אפקט בוקה טוב מאוד.
ניתן למצוא במצלמה מספר לא מבוטל של מצבי צילום מובנים. על החוגה נמצאים מצבי Art ו-Scn. בראשון ניתן למצוא 6 פילטרים שמשנים מעט את התמונות לקבלת אפקטים מיוחדים. בין האפשרויות: פופ-ארט, מיקוד רך, סרט מיושן, טון דרמטי וכיוצא בזה. האפקטים לא תמיד משפרים את התמונה, אבל הצלחנו לקבל כמה תמונות עם נחמדות מאוד.
במצב Scn ניתן למצוא 22 סצנות צילום נפוצות הרבה יותר. ביניהן: מקרו, מקרו רחב, זיקוקים, מסמכים, שקיעה, צילום אפל או מואר במיוחד, ספורט וכדומה. גם מצב הפנורמה נמצא בתוך התפריט הזה ולמעשה כולו מסתכם בצמד פסים על גבי המסך, שמכוונים את הצלם בכיוון עליו לצלם את הפנורמה. תפירת התמונות מתבצעת במחשב, ואפילו רמז למקטעי החפיפה לא מקבלים מהמצלמה.
מצב הצילום האוטומטי יודע להתאים היטב את המצלמה לסצנות השונות וקיבלנו תוצאות טובות למדי בצילומי שקיעה ומקרו, ולרוב הרגשנו שהמצלמה עשתה את ההתאמות הנכונות לצילום.
לפניכם מספר תמונות המחשה שצולמו עם ה- E-PL2. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה. 
ISO 200, f/6.3, 1/250 sec
ISO 400, f/4, 1/60 sec
ISO 800, f/3.5, 1/60 sec
ISO 2500, f/4, 1/100 sec
ISO 4000, f/9, 1/500 sec
החיישן הבינוני (קטן יחסית ל-DSLR רגילות, גדול מאוד ביחס לקומפקטיות) מאפשר להגיע לאיכות צילום גבוהה למדי. בתאורה טובה, איכות הצילום טובה מאוד וקשה לאתר פגמים בצילום, גם במבט בוחן ומדקדק. הצבעים חיים ומדויקים, התמונה מפורטת למשעי, ממוקדת היטב ובעלת פרטים גם בעומק התמונה. גם הטווח הדינמי של המצלמה גדול למדי, וקשה היה למצוא נקודות שרופות בתמונות.
איכות התמונה יורדת בתנאי תאורה פחות טובים, קצת יותר מהצפוי. גרעון צץ מעט מהר וכך גם סימני מריחה בעומק התמונות. ציפינו לביצוע טוב יותר ממצלמה עם חיישן כזה. בעת צילום בקצה הרחב של עדשת הקיט מתקבלות תמונות בעלות עיוות מורגש למדי.
סולם ה-ISO הוא בעל 16 שלבים, הנעים בין 200 ל-6400. בסביבות ISO 2500 התמונות מתחילות להתגרען בצורה מורגשת ומאבדות איכות במהירות. מה שעוזר בתאורה ביתית למצלמה הזו הוא הפלאש הנהדר שלה. הוא אמנם נראה קטן ורופף אך מדובר בפלאש עוצמתי שמאיר היטב חללים בינוניים ואף מעט יותר. למרות עוצמתו הרבה, מנגנון הזיהוי של המצלמה עושה שימוש מצוין בפלאש, כך שהוא אינו שורף את פני המצולמים בצילומי פורטרטים ובסך הכל שומר על צבעים מקוריים וחיים בתמונה.
לא הוגן במיוחד לשפוט את צילום המקרו של המצלמה, שכן העדשה אינה קבועה ויש טובות ממנה לתפקיד, אך עדשת הקיט שהגיעה עם המצלמה (14-42 מ"מ, מקביל ל-28-84 במצלמת 35 מ"מ) עושה עבודה לא רעה בתחום. ניתן להגיע לתוצאות לגמרי לא רעות החל מ5-6 ס"מ ממושא הצילום. הצילום יוצא ממוקד היטב ובעל אפקט בוקה טוב מאוד.
ניתן למצוא במצלמה מספר לא מבוטל של מצבי צילום מובנים. על החוגה נמצאים מצבי Art ו-Scn. בראשון ניתן למצוא 6 פילטרים שמשנים מעט את התמונות לקבלת אפקטים מיוחדים. בין האפשרויות: פופ-ארט, מיקוד רך, סרט מיושן, טון דרמטי וכיוצא בזה. האפקטים לא תמיד משפרים את התמונה, אבל הצלחנו לקבל כמה תמונות עם נחמדות מאוד.
במצב Scn ניתן למצוא 22 סצנות צילום נפוצות הרבה יותר. ביניהן: מקרו, מקרו רחב, זיקוקים, מסמכים, שקיעה, צילום אפל או מואר במיוחד, ספורט וכדומה. גם מצב הפנורמה נמצא בתוך התפריט הזה ולמעשה כולו מסתכם בצמד פסים על גבי המסך, שמכוונים את הצלם בכיוון עליו לצלם את הפנורמה. תפירת התמונות מתבצעת במחשב, ואפילו רמז למקטעי החפיפה לא מקבלים מהמצלמה.
מצב הצילום האוטומטי יודע להתאים היטב את המצלמה לסצנות השונות וקיבלנו תוצאות טובות למדי בצילומי שקיעה ומקרו, ולרוב הרגשנו שהמצלמה עשתה את ההתאמות הנכונות לצילום.
לפניכם מספר תמונות המחשה שצולמו עם ה- E-PL2. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 200, f/6.3, 1/250 sec
ISO 400, f/4, 1/60 sec
ISO 800, f/3.5, 1/60 sec
ISO 2500, f/4, 1/100 sec
ISO 4000, f/9, 1/500 sec
Olympus E-PL2 מתהדרת בצילום וידיאו באיכות HD 720p ובקצב של 30 פריימים בשנייה. אלו נתוני פתיחה לא רעים בכלל, אך איכות הצילום בוידיאו איכזבה.
יחסית למצלמה בעלת נתונים מוצלחים שכאלו ציפינו לקבל סרטים באיכות טובה מאוד, והתבדינו. הסרט אמנם נע בצורה חלקה מאוד, אך הוא אינו חד ונוטה לרעש דיגיטלי מהר מדי. גם הקלטת הקול לא מצוינת והתקשינו לקבל סאונד כאשר אובייקט הצילום היה במרחק של מעל 3-4 מטרים.
גם זמן ההקלטה מוגבל, ולפי הצהרת היצרן לאחר 7 דקות תופסק ההקלטה. אפשר לציין לטובה את המיקוד המהיר והשקט של העדשה בזמן צילום וידיאו. הסרטונים נשמרים כקובצי AVI.
Olympus E-PL2 מתהדרת בצילום וידיאו באיכות HD 720p ובקצב של 30 פריימים בשנייה. אלו נתוני פתיחה לא רעים בכלל, אך איכות הצילום בוידיאו איכזבה.
יחסית למצלמה בעלת נתונים מוצלחים שכאלו ציפינו לקבל סרטים באיכות טובה מאוד, והתבדינו. הסרט אמנם נע בצורה חלקה מאוד, אך הוא אינו חד ונוטה לרעש דיגיטלי מהר מדי. גם הקלטת הקול לא מצוינת והתקשינו לקבל סאונד כאשר אובייקט הצילום היה במרחק של מעל 3-4 מטרים.
גם זמן ההקלטה מוגבל, ולפי הצהרת היצרן לאחר 7 דקות תופסק ההקלטה. אפשר לציין לטובה את המיקוד המהיר והשקט של העדשה בזמן צילום וידיאו. הסרטונים נשמרים כקובצי AVI.
המצלמות בסדרת Pen של אולימפוס הן בעלות מאפייני DSLR מובהקים, כמו חיישן גדול יחסית ועדשות מתחלפות, אך חוויית הצילום נותרה בדרך כלל כמו בצילום עם מצלמה קומפקטית. השליטה הידנית קיימת במלואה אך אינה זמינה או מזמינה כמו במצלמות רפלקס רגילות; כלומר, אין שילובים של חוגות וכפתורים כדי לשלוט בצמצם או בזמן החשיפה וכדומה. השליטה הידנית הזו קבורה בתפריטים בצורה האופיינית לפושרות שבמצלמות הפוקט. המוגבלות הזו אינה מתיישבת עם הרעיון של מצלמות 4/3. במקום DSLR מוקטנת (42X72.7X115.4, 362 גרם) תקבלו למעשה DSLR מוגבלת. הפשרה על האיכות והעינית תמורת גודל ומשקל אינה רלוונטית, פשוט כיוון שחווית הצילום שונה מהיסוד.
מבחינת תפעול, המצלמה מאופיינת בצורה דומה למצלמת פוקט ממוצעת. בראש המצלמה כפתור הפעלה שקוע מעט אם כי נוח ללחיצה, ולצדו נורת חיווי כחולה המיידעת שהמצלמה דולקת. עוד בראש המצלמה נמצאת חוגת השליטה, זו קטנה ומעט נוקשה אך נוחה בסך הכל. בין החוגה לכפתור נמצא הדק הצילום. הוא נוקשה למדי ללחיצה, וזה משפיע על יציבות האחיזה של המצלמה.
מעל חיבור העדשה נמצא חיבור Hot-Shoe שמאפשר לחבר שלל תוספות למצלמה, החל מפלאש חיצוני, דרך מיקרופון להקלטת סאונד משופרת ועד מתאם Bluetooth. החיבור מכוסה בכיסוי פלסטיק, ולצדו הפלאש המובנה. 
בחלקו השמאלי של גב המצלמה נמצא המסך. מדובר במסך בגודל 3 אינטש וברזולוציית 460 אלף פיקסלים, שמתפקד מצוין בכל תנאי התאורה. ניתן גם לכוון את המסך ולהתאים את הצבעים והרוויה בו אישית למשתמש – לא פונקציה שזמינה בכל מצלמה.
מעל הפינה השמאלית של המסך נמצא המתג שמקפיץ את הפלאש, גם הוא מעט נוקשה. מימין למסך ישנו טור של ארבעה כפתורים הרלוונטיים למצב הצפייה בתמונות: זום, צפייה בתמונות כרשת, מעבר למצב צפייה בתמונות וכפתור מחיקה. רביעית הכפתורים נוחה ללחיצה, אם כי הסדר שלהם מעט משונה.
עוד בגב המצלמה נמצאים כפתור Info המשנה את התצוגה על גבי המסך, כפתור Menu וכפתור להקלטת וידיאו מיידית. כפתור הקלטת הוידיאו נמצא במקום בו לרוב נמצאת האגודל בעת החזקת המצלמה. וקרה מספר פעמים שהתחלנו הקלטת וידיאו מבלי להתכוון.
לצדם נמצאת חוגת ניווט – 5 לחצני הניווט הרגילים מוקפים חוגה שאמורה להפוך את השליטה בערכי המצלמה לקלה יותר. במצב הידני החוגה שולטת אוטומטית בזמני החשיפה, לחיצה על הלחצן העליון מעבירה את השליטה למצב בו הכפתורים לצדדים והגלגלת שולטים במפתח הצמצם (בין 3.5 ל-22) והעליון/תחתון שולטים בזמני החשיפה הנעים בין 60 ל-1/4000 שניות. כאמור, זו צורת שליטה לא רעה – למצלמה פשוטה. עבור מצלמה שכזו, זה פשוט לא מספיק.
מימין המצלמה נמצא מכסה המסתיר יציאת mini-HDMI וחיבור Mini-USB. 
לחיצה על הכפתור המרכזי פותחת תפריט על חלקו הימני של המסך. בכל מצב צילום מתאפשרים שינויים שונים באופי הצילום. במצב הידני ניתן לשלוט דרך התפריט הזה כמעט בכל אספקט שניתן להעלות על הדעת: ISO, תזמון ועצמת פלאש, זיהוי פנים, מיקוד (אוטומטי, ידני ועוד), אפקטים (שחור לבן, צבעים חיים, וגם כאלו ממצבי צילום אחרים) איזון לובן, צילום עצמי, יחס תמונה, מיקוד, פיצוי חשיפה ועוד שלל אפשרויות. למעשה, הרשימה כל כך ארוכה שהתפריט נחלק לשני מסכים. זה לא מאוד נוח, ולטעמנו חלק מהאפשרויות הפחות פופולריות יכלו לחכות בתפריטים פנימיים.
ייאמר לזכות אולימפוס שהמצלמה מרגישה טוב מאוד ביד, ולמרות גוף שכולו פלסטיק איכות הבנייה מרשימה למדי. אפילו חלקים שנדמים רופפים, כמו הפלאש, מתבררים כחזקים ועמידים למדי.
תכולת הערכה מכילה מצלמה, עדשת 14-42 מ"מ, כבל חשמל, מטען, סוללה, כבל מיני USB-AV וכבל מיני HDMI, שרוך נשיאה ודיסק התקנה.
המצלמות בסדרת Pen של אולימפוס הן בעלות מאפייני DSLR מובהקים, כמו חיישן גדול יחסית ועדשות מתחלפות, אך חוויית הצילום נותרה בדרך כלל כמו בצילום עם מצלמה קומפקטית. השליטה הידנית קיימת במלואה אך אינה זמינה או מזמינה כמו במצלמות רפלקס רגילות; כלומר, אין שילובים של חוגות וכפתורים כדי לשלוט בצמצם או בזמן החשיפה וכדומה. השליטה הידנית הזו קבורה בתפריטים בצורה האופיינית לפושרות שבמצלמות הפוקט. המוגבלות הזו אינה מתיישבת עם הרעיון של מצלמות 4/3. במקום DSLR מוקטנת (42X72.7X115.4, 362 גרם) תקבלו למעשה DSLR מוגבלת. הפשרה על האיכות והעינית תמורת גודל ומשקל אינה רלוונטית, פשוט כיוון שחווית הצילום שונה מהיסוד.
מבחינת תפעול, המצלמה מאופיינת בצורה דומה למצלמת פוקט ממוצעת. בראש המצלמה כפתור הפעלה שקוע מעט אם כי נוח ללחיצה, ולצדו נורת חיווי כחולה המיידעת שהמצלמה דולקת. עוד בראש המצלמה נמצאת חוגת השליטה, זו קטנה ומעט נוקשה אך נוחה בסך הכל. בין החוגה לכפתור נמצא הדק הצילום. הוא נוקשה למדי ללחיצה, וזה משפיע על יציבות האחיזה של המצלמה.
מעל חיבור העדשה נמצא חיבור Hot-Shoe שמאפשר לחבר שלל תוספות למצלמה, החל מפלאש חיצוני, דרך מיקרופון להקלטת סאונד משופרת ועד מתאם Bluetooth. החיבור מכוסה בכיסוי פלסטיק, ולצדו הפלאש המובנה.
בחלקו השמאלי של גב המצלמה נמצא המסך. מדובר במסך בגודל 3 אינטש וברזולוציית 460 אלף פיקסלים, שמתפקד מצוין בכל תנאי התאורה. ניתן גם לכוון את המסך ולהתאים את הצבעים והרוויה בו אישית למשתמש – לא פונקציה שזמינה בכל מצלמה.
מעל הפינה השמאלית של המסך נמצא המתג שמקפיץ את הפלאש, גם הוא מעט נוקשה. מימין למסך ישנו טור של ארבעה כפתורים הרלוונטיים למצב הצפייה בתמונות: זום, צפייה בתמונות כרשת, מעבר למצב צפייה בתמונות וכפתור מחיקה. רביעית הכפתורים נוחה ללחיצה, אם כי הסדר שלהם מעט משונה.
עוד בגב המצלמה נמצאים כפתור Info המשנה את התצוגה על גבי המסך, כפתור Menu וכפתור להקלטת וידיאו מיידית. כפתור הקלטת הוידיאו נמצא במקום בו לרוב נמצאת האגודל בעת החזקת המצלמה. וקרה מספר פעמים שהתחלנו הקלטת וידיאו מבלי להתכוון.
לצדם נמצאת חוגת ניווט – 5 לחצני הניווט הרגילים מוקפים חוגה שאמורה להפוך את השליטה בערכי המצלמה לקלה יותר. במצב הידני החוגה שולטת אוטומטית בזמני החשיפה, לחיצה על הלחצן העליון מעבירה את השליטה למצב בו הכפתורים לצדדים והגלגלת שולטים במפתח הצמצם (בין 3.5 ל-22) והעליון/תחתון שולטים בזמני החשיפה הנעים בין 60 ל-1/4000 שניות. כאמור, זו צורת שליטה לא רעה – למצלמה פשוטה. עבור מצלמה שכזו, זה פשוט לא מספיק.
מימין המצלמה נמצא מכסה המסתיר יציאת mini-HDMI וחיבור Mini-USB.
לחיצה על הכפתור המרכזי פותחת תפריט על חלקו הימני של המסך. בכל מצב צילום מתאפשרים שינויים שונים באופי הצילום. במצב הידני ניתן לשלוט דרך התפריט הזה כמעט בכל אספקט שניתן להעלות על הדעת: ISO, תזמון ועצמת פלאש, זיהוי פנים, מיקוד (אוטומטי, ידני ועוד), אפקטים (שחור לבן, צבעים חיים, וגם כאלו ממצבי צילום אחרים) איזון לובן, צילום עצמי, יחס תמונה, מיקוד, פיצוי חשיפה ועוד שלל אפשרויות. למעשה, הרשימה כל כך ארוכה שהתפריט נחלק לשני מסכים. זה לא מאוד נוח, ולטעמנו חלק מהאפשרויות הפחות פופולריות יכלו לחכות בתפריטים פנימיים.
ייאמר לזכות אולימפוס שהמצלמה מרגישה טוב מאוד ביד, ולמרות גוף שכולו פלסטיק איכות הבנייה מרשימה למדי. אפילו חלקים שנדמים רופפים, כמו הפלאש, מתבררים כחזקים ועמידים למדי.
תכולת הערכה מכילה מצלמה, עדשת 14-42 מ"מ, כבל חשמל, מטען, סוללה, כבל מיני USB-AV וכבל מיני HDMI, שרוך נשיאה ודיסק התקנה.
המצלמות בסדרת Pen של אולימפוס הן בעלות מאפייני DSLR מובהקים, כמו חיישן גדול יחסית ועדשות מתחלפות, אך חוויית הצילום נותרה בדרך כלל כמו בצילום עם מצלמה קומפקטית. השליטה הידנית קיימת במלואה אך אינה זמינה או מזמינה כמו במצלמות רפלקס רגילות; כלומר, אין שילובים של חוגות וכפתורים כדי לשלוט בצמצם או בזמן החשיפה וכדומה. השליטה הידנית הזו קבורה בתפריטים בצורה האופיינית לפושרות שבמצלמות הפוקט. המוגבלות הזו אינה מתיישבת עם הרעיון של מצלמות 4/3. במקום DSLR מוקטנת (42X72.7X115.4, 362 גרם) תקבלו למעשה DSLR מוגבלת. הפשרה על האיכות והעינית תמורת גודל ומשקל אינה רלוונטית, פשוט כיוון שחווית הצילום שונה מהיסוד.
מבחינת תפעול, המצלמה מאופיינת בצורה דומה למצלמת פוקט ממוצעת. בראש המצלמה כפתור הפעלה שקוע מעט אם כי נוח ללחיצה, ולצדו נורת חיווי כחולה המיידעת שהמצלמה דולקת. עוד בראש המצלמה נמצאת חוגת השליטה, זו קטנה ומעט נוקשה אך נוחה בסך הכל. בין החוגה לכפתור נמצא הדק הצילום. הוא נוקשה למדי ללחיצה, וזה משפיע על יציבות האחיזה של המצלמה.
מעל חיבור העדשה נמצא חיבור Hot-Shoe שמאפשר לחבר שלל תוספות למצלמה, החל מפלאש חיצוני, דרך מיקרופון להקלטת סאונד משופרת ועד מתאם Bluetooth. החיבור מכוסה בכיסוי פלסטיק, ולצדו הפלאש המובנה.
בחלקו השמאלי של גב המצלמה נמצא המסך. מדובר במסך בגודל 3 אינטש וברזולוציית 460 אלף פיקסלים, שמתפקד מצוין בכל תנאי התאורה. ניתן גם לכוון את המסך ולהתאים את הצבעים והרוויה בו אישית למשתמש – לא פונקציה שזמינה בכל מצלמה.
מעל הפינה השמאלית של המסך נמצא המתג שמקפיץ את הפלאש, גם הוא מעט נוקשה. מימין למסך ישנו טור של ארבעה כפתורים הרלוונטיים למצב הצפייה בתמונות: זום, צפייה בתמונות כרשת, מעבר למצב צפייה בתמונות וכפתור מחיקה. רביעית הכפתורים נוחה ללחיצה, אם כי הסדר שלהם מעט משונה.
עוד בגב המצלמה נמצאים כפתור Info המשנה את התצוגה על גבי המסך, כפתור Menu וכפתור להקלטת וידיאו מיידית. כפתור הקלטת הוידיאו נמצא במקום בו לרוב נמצאת האגודל בעת החזקת המצלמה. וקרה מספר פעמים שהתחלנו הקלטת וידיאו מבלי להתכוון.
לצדם נמצאת חוגת ניווט – 5 לחצני הניווט הרגילים מוקפים חוגה שאמורה להפוך את השליטה בערכי המצלמה לקלה יותר. במצב הידני החוגה שולטת אוטומטית בזמני החשיפה, לחיצה על הלחצן העליון מעבירה את השליטה למצב בו הכפתורים לצדדים והגלגלת שולטים במפתח הצמצם (בין 3.5 ל-22) והעליון/תחתון שולטים בזמני החשיפה הנעים בין 60 ל-1/4000 שניות. כאמור, זו צורת שליטה לא רעה – למצלמה פשוטה. עבור מצלמה שכזו, זה פשוט לא מספיק.
מימין המצלמה נמצא מכסה המסתיר יציאת mini-HDMI וחיבור Mini-USB.
לחיצה על הכפתור המרכזי פותחת תפריט על חלקו הימני של המסך. בכל מצב צילום מתאפשרים שינויים שונים באופי הצילום. במצב הידני ניתן לשלוט דרך התפריט הזה כמעט בכל אספקט שניתן להעלות על הדעת: ISO, תזמון ועצמת פלאש, זיהוי פנים, מיקוד (אוטומטי, ידני ועוד), אפקטים (שחור לבן, צבעים חיים, וגם כאלו ממצבי צילום אחרים) איזון לובן, צילום עצמי, יחס תמונה, מיקוד, פיצוי חשיפה ועוד שלל אפשרויות. למעשה, הרשימה כל כך ארוכה שהתפריט נחלק לשני מסכים. זה לא מאוד נוח, ולטעמנו חלק מהאפשרויות הפחות פופולריות יכלו לחכות בתפריטים פנימיים.
ייאמר לזכות אולימפוס שהמצלמה מרגישה טוב מאוד ביד, ולמרות גוף שכולו פלסטיק איכות הבנייה מרשימה למדי. אפילו חלקים שנדמים רופפים, כמו הפלאש, מתבררים כחזקים ועמידים למדי.
תכולת הערכה מכילה מצלמה, עדשת 14-42 מ"מ, כבל חשמל, מטען, סוללה, כבל מיני USB-AV וכבל מיני HDMI, שרוך נשיאה ודיסק התקנה.
המצלמות בסדרת Pen של אולימפוס הן בעלות מאפייני DSLR מובהקים, כמו חיישן גדול יחסית ועדשות מתחלפות, אך חוויית הצילום נותרה בדרך כלל כמו בצילום עם מצלמה קומפקטית. השליטה הידנית קיימת במלואה אך אינה זמינה או מזמינה כמו במצלמות רפלקס רגילות; כלומר, אין שילובים של חוגות וכפתורים כדי לשלוט בצמצם או בזמן החשיפה וכדומה. השליטה הידנית הזו קבורה בתפריטים בצורה האופיינית לפושרות שבמצלמות הפוקט. המוגבלות הזו אינה מתיישבת עם הרעיון של מצלמות 4/3. במקום DSLR מוקטנת (42X72.7X115.4, 362 גרם) תקבלו למעשה DSLR מוגבלת. הפשרה על האיכות והעינית תמורת גודל ומשקל אינה רלוונטית, פשוט כיוון שחווית הצילום שונה מהיסוד.
מבחינת תפעול, המצלמה מאופיינת בצורה דומה למצלמת פוקט ממוצעת. בראש המצלמה כפתור הפעלה שקוע מעט אם כי נוח ללחיצה, ולצדו נורת חיווי כחולה המיידעת שהמצלמה דולקת. עוד בראש המצלמה נמצאת חוגת השליטה, זו קטנה ומעט נוקשה אך נוחה בסך הכל. בין החוגה לכפתור נמצא הדק הצילום. הוא נוקשה למדי ללחיצה, וזה משפיע על יציבות האחיזה של המצלמה.
מעל חיבור העדשה נמצא חיבור Hot-Shoe שמאפשר לחבר שלל תוספות למצלמה, החל מפלאש חיצוני, דרך מיקרופון להקלטת סאונד משופרת ועד מתאם Bluetooth. החיבור מכוסה בכיסוי פלסטיק, ולצדו הפלאש המובנה.
בחלקו השמאלי של גב המצלמה נמצא המסך. מדובר במסך בגודל 3 אינטש וברזולוציית 460 אלף פיקסלים, שמתפקד מצוין בכל תנאי התאורה. ניתן גם לכוון את המסך ולהתאים את הצבעים והרוויה בו אישית למשתמש – לא פונקציה שזמינה בכל מצלמה.
מעל הפינה השמאלית של המסך נמצא המתג שמקפיץ את הפלאש, גם הוא מעט נוקשה. מימין למסך ישנו טור של ארבעה כפתורים הרלוונטיים למצב הצפייה בתמונות: זום, צפייה בתמונות כרשת, מעבר למצב צפייה בתמונות וכפתור מחיקה. רביעית הכפתורים נוחה ללחיצה, אם כי הסדר שלהם מעט משונה.
עוד בגב המצלמה נמצאים כפתור Info המשנה את התצוגה על גבי המסך, כפתור Menu וכפתור להקלטת וידיאו מיידית. כפתור הקלטת הוידיאו נמצא במקום בו לרוב נמצאת האגודל בעת החזקת המצלמה. וקרה מספר פעמים שהתחלנו הקלטת וידיאו מבלי להתכוון.
לצדם נמצאת חוגת ניווט – 5 לחצני הניווט הרגילים מוקפים חוגה שאמורה להפוך את השליטה בערכי המצלמה לקלה יותר. במצב הידני החוגה שולטת אוטומטית בזמני החשיפה, לחיצה על הלחצן העליון מעבירה את השליטה למצב בו הכפתורים לצדדים והגלגלת שולטים במפתח הצמצם (בין 3.5 ל-22) והעליון/תחתון שולטים בזמני החשיפה הנעים בין 60 ל-1/4000 שניות. כאמור, זו צורת שליטה לא רעה – למצלמה פשוטה. עבור מצלמה שכזו, זה פשוט לא מספיק.
מימין המצלמה נמצא מכסה המסתיר יציאת mini-HDMI וחיבור Mini-USB.
לחיצה על הכפתור המרכזי פותחת תפריט על חלקו הימני של המסך. בכל מצב צילום מתאפשרים שינויים שונים באופי הצילום. במצב הידני ניתן לשלוט דרך התפריט הזה כמעט בכל אספקט שניתן להעלות על הדעת: ISO, תזמון ועצמת פלאש, זיהוי פנים, מיקוד (אוטומטי, ידני ועוד), אפקטים (שחור לבן, צבעים חיים, וגם כאלו ממצבי צילום אחרים) איזון לובן, צילום עצמי, יחס תמונה, מיקוד, פיצוי חשיפה ועוד שלל אפשרויות. למעשה, הרשימה כל כך ארוכה שהתפריט נחלק לשני מסכים. זה לא מאוד נוח, ולטעמנו חלק מהאפשרויות הפחות פופולריות יכלו לחכות בתפריטים פנימיים.
ייאמר לזכות אולימפוס שהמצלמה מרגישה טוב מאוד ביד, ולמרות גוף שכולו פלסטיק איכות הבנייה מרשימה למדי. אפילו חלקים שנדמים רופפים, כמו הפלאש, מתבררים כחזקים ועמידים למדי.
תכולת הערכה מכילה מצלמה, עדשת 14-42 מ"מ, כבל חשמל, מטען, סוללה, כבל מיני USB-AV וכבל מיני HDMI, שרוך נשיאה ודיסק התקנה.
זמני המחזור של ה- Pen E-PL2 משונים למדי. מצד אחד, ניתן לצלם אוטומטית הרבה, ובקצב די טוב. במצב צילום P ובמצב האוטומטי הצלחנו לצלם בקצב של כשלוש-ארבע תמונות בשנייה, כאשר ב-RAW ישנה הגבלה של עד 10 תמונות. בצילום עם פלאש אפשר לסחוט מהמצלמה תמונה כל שנייה - שתיים. בסה"כ נתונים טובים למדי.
מצד שני, בצילום רציף מגיעים לאותם מספרים בלחיצה רצופה. כך שאין יתרון מיוחד בפונקציה הזו.
גם זמני המיקוד של המצלמה טובים בסך הכל, והיא מוכנה לצילום הראשון תוך כשנייה-שתיים. מספרים טובים למדי, אם כי מעט פחות משל DSLR תקניות.
הבעיה האמיתית מתחילה בזמני העיבוד של המצלמה. הסתמן סוג של יחס בין זמן החשיפה בצילום לזמן העיבוד. ככל שהחשיפה הייתה ארוכה יותר, כך ארך גם זמן העיבוד של המצלמה. בצילומי לילה בהם הארכנו את החשיפה לכ-30 שניות, התקבל זמן עיבוד דומה. זה עניין בעייתי שטרם נתקלנו בו, אף לא במצלמות פשוטות בהרבה. מקובל שחשיפה ארוכה גוררת עיבוד ארוך מהרגיל (בשניות ספורות), אך כאשר ההמתנה עולה על זמן הצילום, זהו פשוט אבסורד. אפשר לומר שחשיפות ארוכות שכאלה אינן דבר שבשגרה, אך גם 5 שניות המתנה ל-5 שניות חשיפה הן זמן יקר בסיטואציות מסוימות.
זמני המחזור של ה- Pen E-PL2 משונים למדי. מצד אחד, ניתן לצלם אוטומטית הרבה, ובקצב די טוב. במצב צילום P ובמצב האוטומטי הצלחנו לצלם בקצב של כשלוש-ארבע תמונות בשנייה, כאשר ב-RAW ישנה הגבלה של עד 10 תמונות. בצילום עם פלאש אפשר לסחוט מהמצלמה תמונה כל שנייה - שתיים. בסה"כ נתונים טובים למדי.
מצד שני, בצילום רציף מגיעים לאותם מספרים בלחיצה רצופה. כך שאין יתרון מיוחד בפונקציה הזו.
גם זמני המיקוד של המצלמה טובים בסך הכל, והיא מוכנה לצילום הראשון תוך כשנייה-שתיים. מספרים טובים למדי, אם כי מעט פחות משל DSLR תקניות.
הבעיה האמיתית מתחילה בזמני העיבוד של המצלמה. הסתמן סוג של יחס בין זמן החשיפה בצילום לזמן העיבוד. ככל שהחשיפה הייתה ארוכה יותר, כך ארך גם זמן העיבוד של המצלמה. בצילומי לילה בהם הארכנו את החשיפה לכ-30 שניות, התקבל זמן עיבוד דומה. זה עניין בעייתי שטרם נתקלנו בו, אף לא במצלמות פשוטות בהרבה. מקובל שחשיפה ארוכה גוררת עיבוד ארוך מהרגיל (בשניות ספורות), אך כאשר ההמתנה עולה על זמן הצילום, זהו פשוט אבסורד. אפשר לומר שחשיפות ארוכות שכאלה אינן דבר שבשגרה, אך גם 5 שניות המתנה ל-5 שניות חשיפה הן זמן יקר בסיטואציות מסוימות.
ה- E-PL2 פועלת באמצעות סוללת ליתיום-יון בעלת קיבולת של 1150mAh הנטענת במטען ייעודי. על אף הקיבולת המרשימה, הסוללה הספיקה לכ-600 תמונות בלבד. לא מדובר בנתון מבריק במיוחד, אם כי נתקלנו בגרועים ממנו. רוב התמונות שצולמו היו שגרתיות, כשליש היו עם מבזק, ועוד כ-50 תמונות צולמו בחשיפות ארוכות של למעלה מ-10 שניות, שכנראה השפיעו גם הן על צריכת הסוללה.
ה- E-PL2 פועלת באמצעות סוללת ליתיום-יון בעלת קיבולת של 1150mAh הנטענת במטען ייעודי. על אף הקיבולת המרשימה, הסוללה הספיקה לכ-600 תמונות בלבד. לא מדובר בנתון מבריק במיוחד, אם כי נתקלנו בגרועים ממנו. רוב התמונות שצולמו היו שגרתיות, כשליש היו עם מבזק, ועוד כ-50 תמונות צולמו בחשיפות ארוכות של למעלה מ-10 שניות, שכנראה השפיעו גם הן על צריכת הסוללה.