סקירת wisebuy - מצלמה Olympus SP-610UZ אולימפוס
- זום x22 וזווית רחבה
- איכות טובה למדי באור יום
- זמן הפעלה ומיקוד מהירים
- מסך גדול
- חיי סוללה ארוכים
- רכות כללית ורעש במרבית התמונות
- ביצועים נמוכים בתאורה חלשה
- איכות וידיאו מאכזבת
- אין מצבי צילום ידניים
- זמני מחזור ארוכים יחסית
ציפינו ליותר מהסופר-זום החדשה של אולימפוס. מצלמה דמוית SLR אמורה לפחות לשחזר את התחושה של צילום במצלמה רצינית, וכאן נראה שמדובר במצלמה קומפקטית מנופחת ותו לא; אין עינית, אין שליטה ידנית או צילום RAW, וגם איכות התמונות לא ממש מרהיבה.
SP-610UZ יכולה להתאים למי שזקוק אך ורק לזום גבוה, ומעדיף תפעול אוטומטי ופשוט ככל האפשר.
SP-610UZ של אולימפוס מהווה המשך ישיר וטבעי ל-SP-600UZ, קודמתה מ-2010 בסדרת המצלמות דמויות ה-SLR של החברה. מבחינה חיצונית אלו דגמים דומים מאוד, אם כי במפרט תוכלו למצוא כמה שיפורים – עוד קצת מגה פיקסלים, זום גבוה יותר, מסך גדול יותר וכדומה.
מפרט המצלמה כולל חיישן CCD בגודל 1/2.3 אינטש וברזולוציית 14 מגה פיקסל, עדשת זום X22 רחבה בטווח של 28-616 מ"מ, מייצב תמונה כפול, צילום וידיאו באיכות HD 720p, זיהוי פנים ועוד.
המצלמה פועלת על 4 סוללות AA, ומאחסנת את התמונות והסרטונים על כרטיסי SD/SDHC/SDXC.
צילומי חוץ, על פי רוב, משביעים רצון במצלמה הזו. כמו שהתרגלנו בדגמי אולימפוס, הצבעים חיים ורוויים מאוד – באופן חיובי – והתמונות נראות מפורטות ועשירות. החשיפות שבחרה המצלמה היו לרוב אופטימליות, והיא הצליחה לרוב לספק טווח דינמי סביר בסצנות קונטרסטיות. הזום הנדיב מאפשר, תיאורטית, צילומי תקריב עם בוקה חלק ויפה (כלומר רקע מטושטש, בעוד האובייקט המרכזי חד וממוקד). חלק מהתמונות שצילמנו עם הזום פתוח במלואו אכן יצאו כך, והיו מלבבות, אבל לעיתים קרובות מדי לא הצלחנו כלל להתמקד – נראה שה- SP-610 מתקשה מאוד עם צילום טלה-מקרו.
אכזבה מסוימת נרשמה כשהתבוננו בתמונות מקרוב. בגלל ריבוי הפיקסלים, התמונות נראות חדות מאוד כשצופים בהן בגודל תצוגה סטנדרטי, אבל בקרופ 100% מתגלה שהתמונה רכה, הפירוט העדין לקוי וגם יש סימני עיבוד ומריחות קלות.
צילום בתוך הבית, או בתאורה חלשה, חושפת חולשה נוספת של המצלמה. ראשית, כשלא פתחנו את הפלאש, היא התעקשה לצלם ברמות רגישות נמוכות – גם במחיר של מהירות תריס נמוכה מדי. התוצאה – תמונות רבות היו מטושטשות בגלל רעידות קלות של היד. תמונות שמייצב התמונה הצליח להציל היו סבירות בדרך כלל, אם כי רמת הרעש הדיגיטלי קצת גבוהה מהרצוי אפילו ב- ISO 200, וברגישות של ISO 800 ומעלה איכות הצבע יורדת והגרעיניות עושה שמות בפרטים. הפלאש המתרומם אכזב גם הוא. הוא הצליח להאיר באופן סביר (ולא יותר) חדר בגודל בינוני, אבל עיוות מאוד את צבע פני המצולמים, וגם גרם לעיניים אדומות לרוב.
המצלמה מציעה זום אופטי גבוה של X22, וגם זווית רחבה כראוי של 28 מ"מ. הטווח הזה שימושי למגוון צילומים, והופך אותה לורסטילית למדי.
כמו ב- Olympus SZ-20 שבדקנו לא מכבר, גם ה-610 כוללת מצבי צילום אוטומטיים בלבד. בעצם, זו מצלמה קומפקטית שהתחפשה לדמוית-SLR, ואם חשוב לכם לכוון ידנית את ערכי התמונה, זו לא המצלמה בשבילכם.
בין סצנות הצילום השונות מציעה המצלמה מצאנו מצבי פנורמה, מצב Magic מאפשר להוסיף אפקטים כמו עין הדג, חור מנעול, פופ-ארט, רישום בשחור לבן ואחרים, ויש גם את מצב 3D – שבאמצעותו תוכלו לצלם תמונה תלת-מימדית: מצלמים תמונה אחת, מסיטים את המצלמה הצידה מעט עד שהמצלמה מזהה את המרחק הנכון ומצלמת אוטומטית תמונה שנייה, והנה לכם קובץ עם תמונה תלת-מימדית שתוכלו לצפות בה על מסך תואם.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו עם ה- SP-610UZ. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 80, f/5.7, 1/400 sec
ISO 200, f/4.7, 1/200 sec
ISO 400, f/4.1, 1/8 sec
ISO 800, f/3.6, 1/50 sec
ISO 1600, f/3.3, 1250 sec
אולימפוס SP-610UZ מסוגלת לצלם וידיאו ברזולוציית HD 720p ובקצב של 30 פריימים בשנייה – סטנדרטי. במבחן התוצאה, האיכות מאכזבת קשות. התמונה לא חדה כלל ונראית מלאכותית ומעובדת. הצבעים והתנועה אמנם טובים, אבל מחווירים ביחס לחדות הבעייתית.
הזום האופטי זמין במהלך צילום הוידיאו – אבל רק אם תוותרו על הקלטת השמע. כך תאלצו לבחור בין סרטונים אילמים לבין סרטונים נטולי-זום.
SP-610UZ דומה מאוד בעיצובה לקודמתה, ה-600UZ. גודלה סטנדרטי ביחס לקטגוריה – 405 גרם משקלה (ללא הסוללות), והיא עשויה פלסטיק מט פשוט למראה בצבע שחור או אפור, עם נגיעות כסופות. האחיזה בה נוחה בזכות הגריפ הגדול בקדמתה.
מתוך רצון להקל על המשתמש ככל האפשר, אולימפוס מוותרת מראש על הקהל חובב הצילום, זה שרוצה לכוון ולהגדיר את ערכי התמונה בעצמו; המצלמה כמעט נטולת מקשים ואפשרויות הכוונון בתפריטים מצומצמות. בחלק העליון נמצא לחצן הפעלה מוארך, הדק הצילום וסביבו טבעת הזום, ומאחורה תמצאו גלגלת המשמשת גם כלחצני ניווט, כפתורי תפריט וצפייה, לחצן לצילום וידיאו מיידי וכפתור המידע (מסומן כסימן שאלה). וזהו. מיעוט המקשים אכן מפשט את הצילום לחובבנים ולהדיוטות, אבל מי שרוצה קצת יותר ייאלץ לחטט בתפריטים כדי להגיע לפונקציות פשוטות כמו ISO או איזון לובן. לזכות המצלמה נאמר שהמקשים כולם נוחים לתפעול, והגלגלת מסייעת קצת להקל על הניווט.
תפריטי המצלמה, כרגיל בדגמי אולימפוס, ברורים ודי נוחים. הניווט לא המהיר ביותר בנמצא ואין עברית, וזה קצת חבל.
המסך משתרע על שטח של 3 אינטש ומציג רזולוציה סטנדרטית של 230 אלף פיקסלים. הוא לא האיכותי או החד ביותר, אך עושה את העבודה כראוי וניתן לצפות בו גם בשמש. מצלמות אחרות בז'אנר מצוידות לרוב גם בעינית אלקטרונית, אבל כבר סיכמנו ש- SP-610 היא לא בדיוק דמוית-SLR טיפוסית.
בימין המצלמה נמצאים שקע USB קנייני ויציאת Mini HDMI מתחת דלק פלסטיק קטנה. הסוללה וכרטיס הזיכרון נמצאים בתחתית, לצד שקע הברגה מפלסטיק לחצובה. חבל שכרטיס הזיכרון נמצא יחס עם הסוללות, משום שלא ניתן להחליף כרטיס מבלי לכבות את המצלמה.
ערכת המצלה כוללת מכסה לעדשה, כבל USB, כבל AV, רצועה לצוואר, 4 סוללות אלקליין וספרות הדרכה.
אולימפוס SP-601UZ נדלקת ומוכנה לצילום הראשון, לאחר מיקוד, תוך 2.6 שניות בלבד – וזו מהירות הפעלה טובה בהחלט; היא נכבית תוך 1.3 שניות בלבד.
בין תמונה לתמונה ביצועי המצלמה פחות מרשימים, ומשום מה היא מציגה בכל פעם את המילה Process או Busy לפני המעבר לתמונה הבאה; במספרים, המתנו 3.3 שניות לפחות עד שהצילום הבא התאפשר, או 4.3 שניות ומעלה בצילום עם פלאש. המיקוד עצמו מהיר מאוד, אבל הבחנו פעמים רבות בעיכוב משמעותי (Shutter lag) בין הלחיצה על ההדק לבין ביצוע הצילום עצמו.
SP-610 מציגה מגוון מצבי צילום רצף, כשהמהיר שבהם מתאפשר בקצב של 8 תמונות בשנייה (ברזולוציית 3 מגה פיקסל) – צילום רצף מהיר ואפקטיבי בהחלט.
המצלמה משתמשת ב-4 סוללות AA רגילות. בערכה מצאנו סט סוללות אלקליין, שהשיגו לנו זמן סוללה מצוין: הצלחנו לצלם 1160 תמונות, למעלה משליש מהן עם פלאש, תוך שימוש נרחב בזום ובמסך וגם כמה סרטוני וידיאו.