סקירת wisebuy - טלפון סלולרי LG Optimus Black P970
- דק וקל מאוד
- מסך בהיר במיוחד
- ממשק אנדרואיד עם שיפורים שונים של LG
- תפעול במחוות באמצעות חיישן התנועה
- שיתוף קבצים באמצעות Wi-Fi
- קווים חדים, לא ממש נוח בהצמדה לאוזן
- מהירות פעולה סבירה בלבד
- איכות פושרת בהאזנה למוזיקה
- מיקום החיבורים לא אופטימלי
- זיכרון פנימי מועט
בהיר זה השחור החדש: LG שמה את בהירות המסך בראש היתרונות של ה- Black שלה, ואנחנו נותרנו תוהים: האם זה מספיק? אכן, המסך מצוין ושמיש בכל מקום אפשרי, והוא גם דק וקל מאוד, אבל למען האמת, אין כאן בשורה אמיתית לטעמנו. מנגד, כשלוקחים בחשבון שהבלאק לא אמור להתחרות בליגת מכשירי הפרימיום, אפשר לראות אותו כמו שהוא: סמארטפון אנדרואיד מהוגן, לא מסעיר אבל טוב בהחלט, שיקרוץ למי שרוב היום נמצאים בחוץ ורוצים קריאות מעולה של המסך גם בשמש.
LG ממשיכה להרחיב בהתמדה את גלריית מכשירי האנדרואיד שלה. לאחר התעוררות מאוחרת קמעא, הענקית הקוריאנית נחושה להדביק את הפער ולהיות שחקנית משמעותית בתחום התוסס הזה; היא הפתיעה עם ה- Optimus 2X שסקרנו לא מכבר, שהיה הסלולרי הראשון בעולם עם מעבד כפול-ליבה, ואחר כך עם ה- Optimus 3D שהביא את בשורת התלת-מימד לעולם הטלפונים הניידים. Black מצטרף לסדרת אופטימוס ומציע חדשנות מסוג שונה: נקודת הכובד שלו היא במסך, הטוען לבהירות הגבוהה ביותר בתחום.
מפרט המכשיר כולל מעבד OMAP 3630 1Ghz וזיכרון 512MB, מסך מולטי-מגע LCD IPS בגודל 4 אינטש, מצלמת 5 מגה פיקסל עם פלאש וצילום וידיאו HD, מצלמה קדמית ברזולוציית 2 מגה פיקסל, קישוריות Wi-Fi b/g/n, Bluetooth 2.1 ו-GPS, רדיו, חיישני תנועה וקרבה ועוד. למכשיר נפח אחסון פנימי של 2GB, וכמובן אפשרות הרחבה עם כרטיס Micro-SD. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 2.2 עם אפשרות לשדרוג ל-2.3, אם כי אין עדיין צפי ב-LG ישראל בנושא.
ה- Black צפוי להיות מושק בישראל לקראת סוף יוני 2011, ואנחנו קיבלנו אותו להצצה ראשונה. יתכן וחלק מתכונות המכשיר ישתנו בעת ההשקה - אנו נבדוק אותו שוב ונעדכן במידת הצורך בעתיד.
LG Optimus Black מספק איכות צליל סבירה ומעלה בשיחות דרך האפרכסת, ועוצמת שמע גבוהה. הספיקר החיצוני סביר מצד המשתמש – שמענו את בן שיחנו בעוצמה יחסית טובה אך הסאונד התעוות, ובן שיחנו התלונן שנשמענו חלש ועמום, וביקש שנחזור להשתמש באפרכסת.
גם בהשמעת מוזיקה הספיקר שבגב המכשיר מאכזב, משום שהסאונד חסר כל עומק וסובל מעיוות צורמני בעוצמה המקסימלית. באוזניות איכותיות משלנו קיבלנו צליל טוב אך לא מלהיב במיוחד, וניתן לשפרו משמעותית עם תבניות השמע המובנות (אין איקולייזר ידני).
נקודה נוספת שקשורה בשיחות הטלפון, גם אם אינה קשורה ישירות לאיכות השמע – הגימור החד של המסגרת שסביב המסך גורמת לכך שההצמדה לאוזן לזמן מה אינה נוחה ואף מכאיבה מעט.
השם Black הלם מאוד את המכשיר שבדקנו, שהגיע בצבע שחור לחלוטין, מקדימה ומאחור; עם זאת, LG ישראל לא תשיק אותו בגימור המט שהיה אצלנו, אלא עם גב מבריק שגם יגיע בשלל צבעים לבחירתכם. משאר הבחינות העיצוב פשוט וענייני, ללא אלמנטים מלהיבים. מה שבכל זאת עורר עניין היו מידותיו – עוביו, 9.2 בחלק העבה ביותר, נחשב לאחד הדקים ביותר בעולם (מכשירים אחרים אמנם דקים ממנו בחלק מהמכשיר, אך באזור העבה שלהם, כמו בבליטה שבגב הגלקסי אס או בקצות הקימורים של ה- Sony Ericsson Arc, הם עבים מעט ממנו). בנוסף הוא קל משקל במיוחד ביחס למכשיר בגודלו, ומשקלו 109 גרם בלבד. בגלל מבנהו השטוח הוא מחליק לכיס בטבעיות ולא מורגש שם כלל, אך האחיזה, כמו גם ההצמדה לאוזן, מעט פחות נוחות בגלל הגימור החד של מסגרת המסך, כפי שתיארנו לעיל.
מיד נגיע למסך, שמהווה את גולת הכותרת, אך לפני כן – סקירה קצרה של המכשיר מסביב: חלקו הימני והתחתון חפים ממקשים, בצידו השמאלי נמצאים מקשי העוצמה ומקש ה-G, ובחלק העליון (מימין לשמאל) – מקש ההפעלה והכיבוי, שקע הטעינה מסוג Micro-USB ושקע 3.5 מ"מ לאוזניות; היינו מעדיפים שלפחות חיבור הטעינה יעבור לתחתית, משום שכשהמכשיר נמצא על עריסתו ברכב, כבל הטעינה שמזדקר מראשו לא אסתטי ולא נוח – בעיה שפגשנו גם בגלקסי S של סמסונג. בתחתית המסך נמצאים 4 מקשי מגע המשמשים לחיפוש, חזרה, דף הבית ותפריט, כולם מגיבים כראוי עם חיווי של רטט קל וגם החלפה של צבע התאורה מלבן לכחול בזמן הלחיצה.
והנה הגענו למסך. LG קוראת לתצוגה כאן Nova Display, ומשדכת לו פאנל IPS איכותי ברזולוציית 480X800, עם תמיכה בהצגת 16 מיליון צבעים, ובהירות גבוהה במיוחד של 700 nits. למה זה טוב? ובכן, נוחות הצפייה באור יום מלא, בשמש ישירה, מעולם לא היתה טובה יותר. הצלחנו לתפעל את המכשיר ללא כל קושי או מאמץ, בעוד מכשירים אחרים מתכהים מאוד והצפייה בהם אפשרית רק בקושי. משאר הבחינות מדובר במסך מעולה, עם צבעים מדויקים וחיים, חדות טובה ותגובה מהירה למגע.
אנדרואיד 2.2 פועלת כאן בצורה טובה, אבל לא במהירות שהתרגלנו במכשירים עדכניים (יתכן והדבר קשור גם לגרסה הלא-סופית של הפריט שבדקנו). ברוב הזמן התפעול מניח את הדעת בהחלט, אך מפעם לפעם נתקלנו בהשהיות ממושכות, למשל בעת הוצאת שיחות, והגלילה בעמודי הבית או בתפריט האפליקציות לא חלקה מספיק.
על פניו, LG השאירה את אנדרואיד המקורית ללא שינויים ויזואליים בולטים, אבל מאחורי הקלעים נעשתה כאן עבודה יסודית ומוצלחת. ממשק Optimus UI מגיע כאן בגרסה 2, והוא כולל כמה תופינים. למשל, בר ההתראות הנגלל מראש המסך כולל גם שורה של פקדים לקישוריות השונות, היפוך המסך וכדומה, שלחיצה ארוכה עליהם מובילה מיידית לתפריט המורחב הרלוונטי; תפריט האפליקציות נחלק לקטגוריות לפי בחירתכם, Pinch to zoom אפשרי גם במסכי הבית ומעניק שליטה במספר המסכים, מסך הנעילה מציג חיווי על הודעות SMS ומיילים שהתקבלו ומאפשר גישה מהירה ישירות להודעה ועוד.
התכונה המדליקה ביותר היא התפעול באמצעות חיישן התנועה ולחצן ה-G, כלומר Gestures. אחרי שתגדירו בתפריט הייעודי כרצונכם, תוכלו לשלוט במכשיר באמצעות שקשוקו (מענה לשיחה), הטייתו מעלה ומטה (גלילה בדף האינטרנט), הטייתו לצדדים (גלילה בין תמונות בגלריה) ועוד. בחלק מהמקרים מדובר בגימיק ותו לא, ובאחרים – בשיפור מהנה של נוחות השימוש.
עוד תכונה מעולה במכשיר היא Wi-Fi Direct – המאפשרת לשלוח קבצים לטלפונים אחרים או למחשב באמצעות קישורית ה-Wi-Fi במקום ה-Bluetooth, וליהנות ממהירות גבוהה יותר. אצלנו התכונה עדיין לא פעלה משום שהמכשיר היה בגרסה לא סופית, אך היא צפויה לעבוד בזמן ההשקה.
כפי שהוזהרנו מראש, חיי הסוללה היו חלשים למדי, ושוב משום המכשיר שבדקנו היה בגרסת קושחה לא סופית, יש לקוות שהמצב ישתפר דרמטית כשיושק המכשיר עם גרסתו הסופית – אנחנו נעדכן כשנבדוק אותו שוב בהמשך.
המצלמה ב- LG Optimus Black מתהדרת ברזולוציה של 5 מגה פיקסל, עם מיקוד אוטומטי ופלאש LED. הממשק שלה נוח ועשיר להפליא, עם שפע מאפיינים, הגדרות וכוונונים. במבחן התוצאה התמונות נאות מאוד בדרך כלל, עם חדות סבירה וחשיפות טובות, אך הצבעים לא תמיד מדויקים – במיוחד פני מצולמים שנטו להיות אדומים מדי. צילומים בתוך הבית היו טובים משציפינו והציגו גוונים טובים ורעש דיגיטלי מועט יחסית.
צילום הוידיאו, ברזולוציית HD 720p, לא מושלם אבל טוב מספיק לטעמנו. הסרטונים היו מפורטים, עם צבעים נאים ותנועה טובה, אם כי החדות לא היתה מושלמת ואיכות הסאונד בינונית למדי. בסך הכל, ביצועי המצלמה בתחום זה מקבילים לרוב המתחרים בתחום.
נגני המוזיקה והוידיאו סטנדרטיים לחלוטין, ומזכירים מאוד את אלה שבמכשירי סמסונג השונים; שמחנו לראות שיש פקדי שליטה על המוזיקה מתפריט ההתראות העליון, וגם ממסך הנעילה. התמיכה בפורמטים שגרתית ההיא, עם תמיכה בקובצי אודיו מסוג MP3/WAV/WMA/AAC וקובצי וידיאו מסוג MP4/DivX/Xvid/H.264/H.263/WMV. ניסינו להפעיל קובץ MKV דרך הנגן המובנה וגם באמצעות נגן וידיאו אלטרנטיבי, אך הקובץ סירב להיפתח.
ממשק הרדיו מעוצב ונוח, ומאפשר סריקה אוטומטית של תחנות או ניווט ידני מדויק עם מעין גלגלת; איכות הקליטה טובה. ה-GPS מתפקד היטב, כפי שציפינו, וקליטת הלוויינים זריזה. הניווט עם תוכנת Waze היה יעיל מאוד.
בהנחה שהתנסיתם בעצמכם במכשיר אנדרואיד כלשהו מהשנה האחרונה, או קראתם סקירה על מכשירים כאלה, ל- Black אין הרבה מה לחדש בתחום – ואיננו מתכוונים לגנותו, אלא לכך שהכל עובד היטב כמו שאר המכשירים בקטגוריה. נמנה בקצרה את הגלישה המהירה, הדפדפן הנוח שמתאים את העמודים היטב למסך ותומך בפלאש, התמיכה במלאה בשרתי דואר שונים, כולל Exchange בדחיפה ושפע אפליקציות הרשת השונות.
אם כבר, הפריע לנו מעט שגלילה או ביצוע זום בעמודי אינטרנט היו איטיים מהרצוי במכשיר שמושק באמצע 2011 – אצל מרבית המתחרים פעולות אלו מתבצעות במהירות טובה יותר וללא קרטועים.
על מכשירים קלי משקל נהוג להלין שהם מעניקים תחושה זולה, אבל הבלאק בנוי ומורכב היטב ומספק תחושה טובה ביד. הוא עשוי פלסטיק קשיח, והחיבורים והמקשים השונים משדרים יציבות. לחיבור ה-USB יש מכסה הסטה מובנה שמאפשר לחסום אותו מפני אבק ולחות. עדשת המצלמה שבגב המכשיר שקועה מעט בגוף, מה שמעניק לה הגנה מסוימת בפני שריטות.