השיחות מתבצעות ב- Gio באיכות טובה משני הצדדים, והצליל בעת השיחה ברור ורם דיו. שיחה תוך שימוש ברמקול הניבה תוצאות טובות והקול היה חזק וצלול מספיק.

למטרת השמעת המוזיקה, הרמקול היה צלול אמנם אבל חלש מדי לטעמנו, והימצאותו בגב המכשיר פגמה בעוצמת השמע כאשר היה מונח על גבי משטח רך. ההשמעה באוזניות המצורפות סיפקה חוויה בינונית מבחינת איכות הצליל ומספקת בהחלט מבחינת עוצמה. ניתן להשתמש באיקולייזר בעת ההשמעה באוזניות, ויש חמישה מצבים מוגדרים מראש שמאפשרים לשפר את איכות השמיעה, להגביר בס וכדומה. בחיבור של אוזניות איכותיות יותר משלנו הורגש שיפור באיכות השמע.

Samsung Galaxy Gio מצטיין במימדים נוחים מאוד בשביל סמארטפון: 102 גרם של משקל, 11 ס"מ אורך בלבד ועובי סביר בהחלט של כ- 12 מ"מ. מדובר במכשיר שמוחזק בקלות ביד, עם גב מחוספס בעדינות ושנכנס ללא בעיות בכל כיס. העיצוב זהה למכשירי הסדרה, עם גוף שחור מקדימה ואפור מאחור, כיתוב סמסונג גדול למעלה ומקש מרכזי בולט בתחתית המסך.

גודל המסך התכווץ כאן ל- 3.2 אינטש לעומת ה- Ace, אך הוא שומר על הרזולוציה של 320X480 המוצגים כאן על גבי שטח מצומצם יותר, דבר שתורם לחדות התמונה הטובה. המסך תומך ב-16 מיליון צבעים הנראים מצוין בתוך הבית, אך דוהים בשמש ישירה. מבחינת המגע, מצאנו את המסך בעל רגישות בינונית, ופעמים רבות פספסנו את האות אותה רצינו להקליד, גם כאשר הקלדנו במצב מאוזן על מקלדת QWERTY וירטואלית מלאה. מה שאהבנו בג'יו היתה מקלדת ה-Swype המאפשרת כתיבת מילה מבלי להרים את האצבע מהמסך, שעבדה מצוין וסייעה לנו רבות.

גודל המסך עומד על 3.2 אינטש, והוא תומך ב-16 מיליון צבעים הנראים מצוין בתוך הבית, אך דוהים בשמש ישירה. רגישותו למגע אינה מהגבוהות בהן נתקלנו

פריסת מקשי החומרה ב- Samsung Gio מוכרת, עם מקש פיזי בודד במרכז ומקשי מגע לחזרה ולתפריט משני צדדיו. המקש הפיזי מדויק ונוח ומקשי המגע היו רגישים מדי לטעמנו. הכפתורים מצד ימין של המכשיר כוללים כפתור הדלקה ונעילה וחריץ לכרטיס זיכרון המוגן במכסה פלסטיק, התומך בהחלפה חמה (ללא כיבוי המכשיר). בצד השמאלי יש מקש עוצמה, המשמש גם לזום דיגיטלי בעת השימוש במצלמה. בראש המכשיר חיבור ה- 3.5 הסטנדרטי לאוזניה. הכפתורים נוחים ואינם בולטים או שקועים מדי. שקע הטעינה ממוקם בתבונה בתחתית המכשיר.

הגרסה של האנדרואיד עמה בא המכשיר היא 2.2, עם תוספת של ממשק ה- TouchWiz שמאפשר לנהל את מסכי הבית (עד שבעה מהם), ומכיל תפריט מהיר לשליטה על הפעלת רשתות אלחוטיות, סבסוב אוטומטי של המסך והשתקת השמע. בתחתית המסך יש את ארבעת הצלמיות הרגילות לגישה מיידית לטלפון, אנשי קשר, הודעות ורשימת היישומים המלאה. גם כאן ניתן לנהל, על ידי לחיצה ארוכה על מקש הבחירה, מעבר בין יישומים אחרונים וסגירה של יישומים לצורך שמירה על צריכת הסוללה ומשאבי המכשיר.

מהירות התגובה של המכשיר טובה למדי באופן כללי, והמעבר בין היישומים השונים מתבצע כמעט מיידית. עדיין, לא מדובר במעבד המהיר ביותר בשוק ובהחלט מדובר במהירות פעולה בינונית ולא יותר. עם הפעלה של יישומים רבים בעת ובעונה אחת המכשיר מתמודד בקלות ולא נתקלנו בקוצר נשימה גם בהפעלה של שמונה יישומים בו זמנית.

ערכת המכשיר כוללת מטען, כבל סנכרון, אוזניות סטריאופוניות בסיסיות עם מקש בודד, מגן מסך, כיסוי סיליקון אחורי וכרטיס זיכרון של 8GB.

המצלמה ב- Gio שונמכה ל- 3.2 מגה פיקסל וגם את המבזק איבדנו לעומת ה- Ace. הממשק המוכר והחביב של סמסונג, לעומת זאת, המשיך לשרת אותנו נאמנה. הוא פשוט וברור לשימוש, עם צלמיות לבחירת סוג הסצנה – כולל אפשרות זיהוי חיוך. אין מקש ייעודי לצילום וחבל, מכיוון שאין אפשרות להפעלה מהירה של המצלמה מכל מצב ובעת הצילום עצמו הלחיצה על גבי המסך פחות נוחה ויציבה מאשר מקש פיזי.

איכות התמונות סבירה בהחלט למצלמת 3.2 מגה פיקסל, עם רמת פירוט נאה וצבעים וניגודיות טובים. צילום הוידיאו הרבה פחות מוצלח – מדובר בצילום סרטונים ברזולוציית QVGA בקצב של 15 פריימים בשניה בלבד. הסרטונים הללו יתאימו אולי למשלוח הודעות MMS, אבל לא לצילום וידיאו אמיתי והצגתו על גבי המחשב.

איכות התמונות סבירה בהחלט למצלמת 3.2 מגה פיקסל, עם רמת פירוט נאה וצבעים וניגודיות טובים. צילום הוידיאו הרבה פחות מוצלח ויתאים אולי למשלוח הודעות MMS, אבל לא להצגה על גבי מסך גדול

נגן המוזיקה במכשיר נוח ופשוט לשימוש. הוא כולל טאבים לגישה מהירה למיון הרצועות לפי אמן, אלבום, רשימת השמעה או רשימה מלאה של השירים. יש חמישה מצבי איקולייזר ואפשרות חיפוש מהיר ביוטיוב של השיר המושמע. נגן הוידיאו פשוט, עם שליטה על גבי המסך בהפעלה ועצירה ומעבר קדימה ואחורה בין הרצועות. אין תמיכה בפורמטים מתקדמים של וידיאו אלא באמצעות אפליקציה ייעודית. המכשיר עצמו תומך בקידודי וידיאו מסוג MP4/H.264/H.263, ובפורמטי השמע MP3/WAV/AAC.

הרדיו סטריאופוני ותומך ב- RDS. ניתן לקבוע ארבע תחנות קבועות כמועדפות ולהשמיע את השידורים דרך הרמקול החיצוני, בחיבור האוזניות כאנטנה. קליטת ה- GPS אותה חווינו עם המכשיר הייתה טובה רוב הזמן כאשר השתמשנו בתוכנת Waze, אך לעיתים נתקלנו בסטייה של המקלט, שהציב את הסמן בדרך סמוכה במקום בכביש בו נמצאנו. הרמקול וגודל המסך עשו עבודה טובה בדרך כלל.

Samsung Galaxy Gio מצויד היטב בתחום התמיכה ברשתות מהירות – הן בתחום הסלולרי עם מהירות הורדה של 7.2Mbps והן ברשתות אלחוטיות בתקן n המהיר. יש תמיכה גם בהפיכת המכשיר ל- Hot Spot.

הדפדפן הסטנדרטי במערכת ההפעלה אנדרואיד עושה עבודה טובה מאוד בהצגת הדפים השונים. כל האתרים מוצגים היטב ופרט לפגיעה מסוימת בהצגת טקסט, בשל גודל המסך, לא התקשינו בגלישה באף סוג אתר. מהירות הטעינה סבירה והטקסט מתאים את עצמו אוטומטית אל מידת הקירוב לדף בזריזות. גם גלישה עם שישה חלונות פתוחים אינה בעייתית והתפריט המינימלי מאפשר מעבר קליל ביניהם. הבעיה היחידה – אין תמיכה בפלאש כלל.

הדפדפן עושה עבודה טובה בהצגת הדפים השונים. כל האתרים מוצגים היטב ופרט לפגיעה מסוימת בהצגת טקסט, בשל גודל המסך, לא התקשינו בגלישה באף סוג אתר. הבעיה היחידה – אין תמיכה בפלאש כלל

כמו בכל האנדרואידים, התמיכה בחשבונות דואר אלקטרוני, אם פרטיים כגון גוגל ואם ארגוניים מסוג Exchange, עובדת נהדר וההודעות זורמות מיידית אל המכשיר. אין שום בעיה לנהל את החשבונות בנפרד או תחת היישום שמאגד אותם לממשק אחד. ניתן גם לקרוא קבצי Office ו-PDF בעזרת יישום OfficeSuite המותקן מראש.

החיבור האלחוטי לדיבורית Bluetooth ברכב שלנו היה מהיר ופשוט, והשיחה התנהלה ללא ניתוקים ובאיכות טובה. גם העברת הקבצים מן המכשיר אל המחשב וחזרה הייתה נוחה באמצעות חיבור זה או עם כבל נתונים.

הסוללה של ה- Gio זהה לזו של ה- Ace, וקיבולתה היא 1350mAh. סמסונג מצהירים על 19 ימי המתנה וכשש וחצי שעות דיבור.

חשבנו שהמסך הקטן יותר ישפר את זמן הפעולה ביחס למכשיר הקודם, אך היעדרו של חיישן לכיוון אוטומטי של בהירות המסך לא סייע בכך. במבחן התוצאה, התקשינו לסיים יום שלם בעזרת טעינה אחת, גם בימים בהם לא הפרזנו שכללו כשעה וחצי ניווט, סנכרון מיילים רציף וגלישה מזדמנת..

Samsung Galaxy Gio עשוי כולו מפלסטיק וניכר בהחלט שנעשתה דיאטה כדי לחסוך במשקל. גם זכוכית הגורילה שמצאנו ב- Ace נעדרת כאן. כאשר נשמט המכשיר מידנו בטעות התנתק המכסה בקלות רבה והסוללה התעופפה לה, דבר שעורר בנו מחשבות עגומות לגבי שרידותו לאורך זמן. עם זאת, שאר החלקים נראים מחוברים היטב ומסביב למסך אנו מוצאים טבעת הגנה בולטת וכך גם מסביב למצלמה.

המכשיר עשוי כולו מפלסטיק וניכר שנעשתה דיאטה כדי לחסוך במשקל. גם זכוכית הגורילה נעדרת כאן. מכסה הסוללה עלול להתפרק בקלות בנפילה, אך שאר חלקים מחוברים היטב