סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Samsung Galaxy Pro B7510 סמסונג
- שילוב מוצלח של מקלדת פיזית ומסך מגע
- ממשק יעיל ועשיר
- נוחות הקלדה טובה
- עיצוב עסקי אטרקטיבי
- משקל קל
- איכות מסך נמוכה, לא תומך מולטי-מגע
- מצלמה בסיסית מאוד
- איכות שמע פושרת במוזיקה
- חיבור ה-USB בראש המכשיר
- חלק מהאפליקציות לא תומכות במסך הרוחבי
Galaxy Pro מעניק רושם ראשוני מצוין, בזכות מראהו המושך ומשקלו הקל, אבל אי אפשר להשתחרר מתחושת החמצה שעולה לאחר שימוש ממושך בו. מכשירים עסקיים אמורים להיות מתקדמים ועשירים בתכונות, ובמקום זאת קיבלנו כאן מסך מיושן, מצלמה בסיסית במקרה הטוב וחוויית גלישה לא שלמה, שוב בגלל המסך חסר התמיכה במולטי-מגע שגם איננו חד דיו.
בכל זאת, השילוב בין המקלדת למסך המגע מאפשר תפעול נוח ושוטף וגם הקלדה זריזה (לאחר תרגול והסתגלות לפריסת המקשים), וזו תכונה שמשתמשים רבים, שמתקשים לזנוח את הבלאקברי הוותיק שלהם לטובת מכשירי אנדרואיד, יעריכו מאוד. כמכשיר עבודה לחיבור תמידי למיילים מדובר מכשיר טוב בסך הכל, שמסך המגע ומערכת אנדרואיד הם בונוס ונחיתה רכה בעולם הסלולרי העדכני.
אחרי שורה ארוכה של מכשירי אנדרואיד, חזקים יותר ופחות, המבוססים כולם על התצורה הסטנדרטית שכוללת מסך מגע ושלושה-ארבעה מקשים מתחתיו, סמסונג חוזרת לעבר ומשיקה את Galaxy Pro – טלפון עסקי חדש מסדרת גלאקסי המצליחה, שמשלב בין מסך מגע לבין מקלדת QWERTY מלאה בתצורת בר. ייתכן וסמסונג מנסה לרשת את מקומה של בלאקברי, שמתמחה בטלפונים מסוג זה ומצויה כעת בקשיים.
למרות הכינוי המחייב Pro, המכשיר מצויד במפרט בסיסי יחסית. הוא מגיע עם מעבד במהירות 800Mhz, מסך מגע בגודל 2.8 אינטש, מצלמת 3.2 מגה פיקסל, חיישני תנועה וקרבה, קישוריות Wi-Fi b/g/n ו-Bluetooth 3.0, רדיו, GPS ועוד.
מערכת ההפעלה היא Android FroYo 2.2. למכשיר 512MB נפח אחסון פנימי, עם אפשרות להרחבה באמצעות כרטיס Micro-SD לעד 32GB.
סמסונג גלקסי פרו מציג איכות צליל ממוצעת בשיחות. בסך הכל שמענו היטב את בני שיחנו ולא קיבלנו תלונות כלשהן. עוצמת השמע גבוהה ומספקת באפרכסת. הספיקר אינו חזק במיוחד, ובנסיעה מהירה התקשינו לשמוע את המשוחח.
בהאזנה למוזיקה דרך הרמקול, הממוקם בגב המכשיר, התאכזבנו מעט לגלות שהאיכות פושרת בלבד – הרבה פחות מזו שהתרגלנו אליה בגלקסי S הראשון והשני. העוצמה דווקא גבוהה, אך הצליל שטוח ודי צורמני. החיבור לאוזניית Bluetooth התבצע ללא תקלות.
ביחס למראהו המסיבי ורחב-הכתפיים, המכשיר מפתיע לטובה במשקלו הקל שעומד על 103.4 גרם בלבד. הוא עשוי פלסטיק אפור-כסוף, עם מסגרת מסך שחורה וחישוק מתכת כסופה מסביב, ויחד עם המקלדת הכסופה הוא משדר אלגנטיות עסקית. מכסה הסוללה מחוספס, וכל הזוויות עגלגלות כך שהאחיזה נוחה מאוד, המכשיר רחב יחסית למקובל, 66.7 מ"מ רחבו, ובעלי ידיים קטנות עלולים להתקשות איתו מעט. עוביו 1.07 ס"מ – לא נורא בכלל; בזכות הרוחב, הוא נוח להפליא בכיס ואינו זז שם.
סמסונג עושה כאן את הניסיון הרציני הראשון (לפחות מאז ימי Windows Mobile העליזים) לשלב מקלדת מלאה עם מסך מגע שלא באמצעות סליידר, אלא בתצורת הבר הוותיקה. יש בכך הגיון רב: הצורך לפתוח את המקלדת החוצה עבור כל מסרון מסרבלת את התפעול השוטף, שלא לדבר על תוספת המשקל והעובי. השילוב בין המקלדת למסך עלה יפה בגלקסי פרו, גם אם אינו מושלם.
ההחמצה הראשונה באה מכיוון המסך. משתמש עסקי מוכן היה לשלם יותר על הסלולרי שלו כדי לקבל מסך איכותי וחד, ולכן תמוהה הבחירה של סמסונג במסך LCD נחות, ברזולוציה של 320X240 פיקסלים בלבד, המשווים לו מראה גרעיני וחדות נמוכה. גם התמיכה ב-256 אלף צבעים בלבד לא מיטיבה עמו והצבעים אנמיים וחסרי ברק. גודל המסך דווקא טוב – 2.8 אינטש – ומותאם היטב לרוחב המכשיר ולמקלדת. כמסך מגע המסך מתפקד כשורה ומגיב מיד למגע קל (זהו מסך קפסיטיבי, כמובן), אך לאכזבתנו אינו תומך במולטי-מגע.
מתחת למסך נמצאים 4 המקשים הרגילים במכשירי אנדרואיד – חיפוש, חזרה, בית ותפריט, מימין לשמאל. אלו אינם מקשי מגע אלא לחצנים פיזיים, והם בולטים, רחבים ומגיבים היטב ללחיצה. מלבדם אין מקשים ייעודיים נוספים למעט המקלדת עצמה; סמסונג בחרה בחכמה לוותר על לחצני חיוג וניתוק, קיצורי דרך או מקשי ניווט, וכך יכולה היתה להקדיש את המקום הראוי למקלדת ולמסך.
המקלדת מתברכת במקשים גדולים מהרגיל (במיוחד ביחס למקלדת הצפופה והקטנה של Nokia E72, עליו השלום). הם עדיין לא נוחים כמו אלו של מכשירי בלאקברי, אך בסך הכל חיבבנו אותם: הם בולטים כראוי, עם הפרדה ברורה זה מזה ותגובה טובה. פחות אהבנו את הגימור הכסוף שלהם שמחזיר אור ונוטה לסנוור, ובעיקר לא את הסימון הגדול מדי והמבולבל שעליהם, שמקשה בימים הראשונים על ההתמצאות בין העברית, האנגלית, הספרות וסימני הפיסוק. פריסת המקלדת בינונית עד טובה. כל מקשי העברית נמצאים ללא צורך בצירופי Alt למיניהם, כולל האותיות הסופיות; יש מקש ייעודי לסימן שאלה ולנקודה (אך לפסיק תאלצו להשתמש בצירוף עם Alt), לחצן Enter, מקש למעבר מיידי בין השפות ו-4 מקשי חיצים בפינה הימנית התחתונה. מקש הרווח מעט קטן אך במיקום נגיש. לאחר כמה שעות הצלחנו להגיע למהירות הקלדה טובה בהחלט. משתמש Blackberry 9000 ותיק שהתנסה במקלדת פסק, לאחר כמה דקות, שזו "אחלה של מקלדת".
מערכת ההפעלה אנדרואיד 2.2 עברה התאמה של סמסונג, כולל ממשק TouchWiz המוכר בגרסה המתאימה למסך הרוחבי ולמקלדת. שורת קיצורי הדרך נדדה מתחתית המסך לצידו הימני כדי לפנות מקום, ובתפריט מצאנו אפשרות לקבוע קיצורי מקלדת מהירים לפתיחת אפליקציות שונות – יפה. משאר הבחינות מדובר במכשיר אנדרואיד טיפוסי מבית סמסונג, ללא חידושים. מה שכן, התצורה הרוחבית של המסך עומדת לו לרועץ לא פעם: אפליקציות שונות, למשל אלו של הארץ או ynet, מוצגות לאורך בלבד – מה שאומר שתאלצו לסובב את המכשיר ולאחוז בו בצורה מגוחכת כדי להשתמש באפליקציות הללו.
במכשיר שבדקנו, שהיה עם גרסת ה-ROM של פלאפון, המרקט היה בגרסה הישנה שלו, וגם לאחר שימוש ממושך והורדה של אפליקציות רבות לא הוצע למכשיר עדכון למרקט החדש.
אנדרואיד 2.2 עברה התאמה של סמסונג למסך הרוחבי ולמקלדת. שורת קיצורי הדרך, למשל, נדדה מתחתית המסך לצידו הימני כדי לפנות מקום
סידור המקשים מוכר גם הוא ממכשירי סמסונג בסדרה. מימין נמצא לחצן ההפעלה והכיבוי המשמש גם לנעילת המסך, משמאל – מקשי העוצמה, ובראש המכשיר נמצאים שקע האוזניות וחיבור Micro-USB לטעינה וסנכרון, המצויד במכסה הסטה פנימי. החריץ לכרטיס הזיכרון נחבא מתחת מכסה הסוללה, אך אין צורך להוציא את הסוללה כדי לגשת אליו.
מגמת הצמצום נמשכת גם כאן. גלקסי פרו מצויד במצלמה בסיסית, נטולת פלאש, ברזולוציית 3.2 מגה פיקסל. יש אוטו פוקוס וממשק חביב למדי אך מסורס גם הוא, ללא תכונות מתקדמות.
איכות התמונות והוידיאו היא בהתאם. תמונות שצילמנו באור יום מלא היו בינונית-טובות, עם צבעים נאים וחדות סבירה, אך היה להן אופי סלולרי שאין לטעות בו ופירוט בינוני. בתוך הבית האיכות צנחה וסימני העיבוד ונטרול הרעשים ניכרו מאוד. היעדר הפלאש מקשה על האפשרות להוציא תמונות כלשהן בשעות הלילה.
צילום הוידיאו מתבצע ברזולוציה מצחיקה של 320X240, על המסך הקטן זה עוד נראה בסדר, בעיקר בזכות קצב טוב של 30 פריימים בשנייה המספקים תנועה חלקה, אך בהגדלה על מסך המחשב הרזולוציה הנמוכה פשוט לא מאפשרת איכות צפייה ראויה.
נגני המוזיקה פשוטים ובסיסיים גם כן. המכשיר תומך בפורמטי האודיו MP3, WAV ו-AAC, ובפורמטי הוידיאו MP4, WMV ו-H.264. אין תמיכה ב-DivX ועל MKV או קובצי HD אין מה לדבר.
Samsung Galaxy Pro מאפשר גלישה ברשתות אלחוטיות מהירות (בתקן n) או גלישה סלולרית בדור 3.5, ברשתות HSDPA במהירות של 3.2Mbps.
הדפדפן המובנה והמוכר של אנדרואיד מתפקד היטב כרגיל, וכאן המסך הרוחבי דווקא מיטיב עמו ומאפשר תצוגה רחבה ונוחה של העמוד. הדפים נטענים במהירות טובה למדי ומוצגים כהלכה; יש גם תמיכה בפלאש. על הנתונים הטובים הללו מעיבים החדות הנמוכה של המסך וחוסר התמיכה במולטי מגע, מה שמחייב זום בלחיצה כפולה בלבד או שימוש בלחצני ההגדלה והקטנה שמוצגים על המסך. התאמת הטקסט לרוחב המסך מתבצעת בגודל אחד בלבד, קבוע מראש, ואם תבחרו להגיד עוד קצת את האותיות תאלצו לגלול ימינה ושמאלה כדי לקרוא את השורות בשלמותן.
שתי תוכנות דואר יש בגלקסי פרו, אחת של סמסונג ואחת הרגילה של אנדרואיד. שתיהן טובות ויעילות ולא מצאנו יתרון מיוחד באחת מהן. החיבור ל-Exchange היה חלק כרגיל, כולל סנכרון של אנשי קשר והיומן (אך לא של משימות ופתקים).
מקלט ה-GPS פעל באופן מושלם, קלט אות במהירות רבה וניווט אותנו ליעדנו בבטחה באמצעות תוכנת Waze, שאגב מוצגת היטב על המסך הרחב.
חיי הסוללה במכשיר סבירים. בשימוש ממוצע שלנו, שכלל סנכרון לשתי תיבות דואר, שיחות, כחצי שעת ניווט וגלישה מועטה, המכשיר להגיע לשעה 23:00 בערב בכוחותיו האחרונים, אך נראה ששימוש כבד יותר ישבית אותו מוקדם יותר. אגב, בתפריטים השונים אין אף אזכור לאחוזי הסוללה העדכניים (בתפריט "מצב, סוללה ומידע כללי" כתוב רק אם הסוללה בטעינה או לא), וכדי לעקוב אחריהם תצטרכו להשתמש באפליקציה חיצונית.
למרות ריבוי הפלסטיק, מדובר במכשיר שבנוי היטב ומשדר איכות בנייה טובה. מקשי המקלדת מקובעים בחוזקה למקומם ואיננו צופים בעיות מכיוונה. עדשת הסוללה שקועה במעט במסגרת הכסופה סביבה, ומכסה הסוללה מורכב היטב. המסך הוא נקודת התורפה, כרגיל, וכיוון שאינו מצויד בזכוכית גורילה כדאי לשמור עליו היטב לבל יישרט.